אליהוא כ"ץ
אֵלִיהוּא כ"ץ (21 במאי 1926 – 31 בדצמבר 2021) היה סוציולוג של התקשורת, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, פרופסור מחקר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה, חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת תשמ"ט 1989.
 | |
| אליהוא כ"ץ, 2006 | |
| לידה |
21 במאי 1926 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 2021 (בגיל 95) ירושלים |
| ענף מדעי |
סוציולוגיה, media theory |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת פנסילבניה |
| פרסים והוקרה |
|
| בת זוג | רות כ"ץ |
  | |
ביוגרפיה
עריכהכ"ץ נולד בשנת 1926 בניו יורק שבארצות הברית, בנם של מוריס ורוז. למד באוניברסיטת קולומביה לתואר ראשון (1948), שני (1950) ושלישי (1956).
כ"ץ החל לערוך מחקרים באוניברסיטת שיקגו. בשנים אלו החל ליצור קשרי עבודה עם האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' לואי גוטמן מהמכון למחקר חברתי שימושי בירושלים. לאחר יצירת הקשר עם האקדמיה בישראל, מחקריו התמקדו בתרבות המהגרים לישראל ביחס ליחסיהם עם הבירוקרטיה הממשלתית. באוניברסיטה העברית הוא ייסד את המכון לקומוניקציה.
בשנת 1967 נענה כ"ץ לבקשת ממשלת ישראל ועמד בראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית.[1] במרץ 1969 הודיע על התפטרותו מתפקיד זה.[2] עבודתו זו שולבה מאוחר יותר במחקריו על הכנסת המדיה הטלוויזיונית למדינות עולם שלישי ועל בחינת ההשפעות ארוכות הטווח של הטלוויזיה על התרבות בכלל ותרבות הפנאי בפרט. כמו כן הוא עבד כיועץ לרשת הטלוויזיה BBC.[3] ביוני 1974 עמד בראש צוות חשיבה למערכת ההסברה ההסתדרותית שהקימה ההסתדרות הכללית.[4]
בשנים 1976–1979 כיהן כנשיא הרביעי של האגודה הסוציולוגית הישראלית. בשנים 1987–1996, לאחר מותו של לואי גוטמן, שימש כ"ץ כמנהל המכון למחקר חברתי שימושי. במקביל, המשיך בתפקידיו האקדמיים. בשנת 1992 הצטרף לסגל, הקים וניהל את בית הספר הבינלאומי לחוקרי תקשורת במסגרת בית הספר לתקשורת ע"ש אננברג (אנ') שבאוניברסיטת פנסילבניה.[5]
לימודי התקשורת בישראל
עריכהאליהוא כ״ץ היה מאנשי דור המייסדים של לימודי התקשורת בישראל, הידע הרב שצבר מחוץ לישראל ואישיותו הייחודית תרמו להתגבשות תוכנית הלימודים ולעיצוב גישות המחקר בתחום.
באמצע שנות ה-60 נמנה כ"ץ עם מייסדי המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, הוותיקה ביותר מבין התוכניות האקדמיות להוראת התקשורת בישראל.[6]
כ"ץ שאף למזג בין הכשרה אקדמית לעיסוק בפרקטיקה עיתונאית. הוא עצמו היווה דוגמה לשאיפה זו בהיותו חוקר בכיר באקדמיה שבמקביל גם הקים את הטלוויזיה בישראל והיה מנהלה הראשון. בעבודתו המחקרית התמקד בחקר השפעות אמצעי התקשורת בישראל ובעולם, ולכן זו אחת הסיבות שלימודי התקשורת בישראל נוטים לתחום של מדעי החברה ולמחקר חברתי שימושי.[7]
בין בוגרי המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית אנשי תקשורת בכירים וכן חוקרים ומרצים במחלקות לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל. חוקרים ישראליים רבים למדו עם כ"ץ. כך, למשל, בשנת 2015 שמונה מחברי הסגל בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה היו מתלמידיו.[8]
בשנת 2015 תרם כ"ץ את אוסף ספריו, למעלה מ-2,000 כרכים, למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה ציינה שאוסף זה הוא בעל ערך אקדמי ותרבותי רב. עוד ציינה שתרומה זו חשובה מאוד למחלקה לתקשורת בבן-גוריון, בהיותה הצעירה יותר מבין המחלקות לתקשורת באוניברסיטאות בישראל. באירוע פתיחת שנת הלימודים, בו ניתנה התרומה, אמרה נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, על תרומתו של כ"ץ: "אתה אבי התקשורת בישראל ואני מקווה שהקשר הזה בינך לביננו ילך ויתהדק. אני בטוחה שמה שאתה עוד יכול ללמד, אנשים צעירים עוד לא למדו".[9]
פרסים והוקרה
עריכהכ"ץ זכה על עבודתו בפרסים ותוארי כבוד שונים. בהם:
- פרס בורדה לשנת 1977, על הישגים מדעיים בתחום התקשורת החברתית.[10]
- פרס ישראל למדעי החברה לשנת 1989.[11]
- תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה בשנת 2000.[12]
- פרס מקלוהן[5]
חיים אישיים
עריכהמשנת 1951 עד לפטירתו היה נשוי לרות כ"ץ לבית טורגובניק, פרופסור למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, גם היא כלת פרס ישראל (2012), שאותה הכיר בזמן ששניהם למדו באוניברסיטת קולומביה, ולהם שני בנים.
התגורר בשכונת קטמון בירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- צבי גיל, מייסד הטלוויזיה ונביא קיצה, באתר העין השביעית, 2 בינואר 2022
עופר אדרת, פרידה מאליהוא כ"ץ, אבי הטלוויזיה בישראל שהספיק לחזות בגסיסתה, באתר הארץ, 3 בינואר 2022- עמוד הבית של כ"ץ באתר אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית)
- אליהוא כ"ץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יונתן פיאלקוף וחננאל רוזנברג, אליהוא כ"ץ, 2021-1926. כיצד נהפך ההמון לרשת?, באתר הארץ, 7 בפברואר 2022
אליהוא כץ (1926-2021), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ גלילי: ההכרעה על הפעלת הטלוויזיה-תוך חודש, דבר, 3 באוגוסט 1967
- ^ אליהוא כ"ץ התפטר, על המשמר, 18 במרץ 1969
- ^ פרופ' כץ ועוזי פלד הוזמנו לייעץ לשרותי שידור באירופה, למרחב, 15 באפריל 1970
- ^ מודעה - צוות חשיבה למערכת ההסברה ההסתדרותית, מעריב, 3 ביוני 1974
- ^ 1 2 רן בוקר, פרופסור אליהוא כ"ץ הלך לעולמו בגיל 95, באתר ynet, 1 בינואר 2022
- ^ המחלקה לתקשורת ועיתונאות ע"ש נח מוזס, האוניברסיטה העברית. "רקע היסטורי". נבדק ב-2018-04-24.
- ^ חנה אדוני וענת פירסט, מחקר התקשורת והוראתה: דילמות מובנות ופתרונות משתנים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006
- ^ החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה, החוג לתקשורת - חברי סגל מהחוג לתקשורת מברכים את מורם, פרופ' אליהוא כ"ץ, עם פרישתו, באתר comm.hevra.haifa.ac.il
- ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - חתן פרס ישראל פרופ' אליהוא כ"ץ תרם את אוסף ספריו למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר in.bgu.ac.il
- ^ פרס קומוניקציה . לפרופ' אליהוא כץ, דבר, 24 בנובמבר 1977
- ^ פרופ' אליהוא כ"ץ - חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט, מעריב, 31 באוקטובר 1988
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ דב גיל-הר, הלך לעולמו פרופ' אליהוא כ"ץ, ממקימי הטלוויזיה הישראלית ומנהלה הראשון, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, 31 בדצמבר 2021