אלימות כלכלית במשפחה

אלימות כלכלית במשפחה היא אלימות כלכלית במסגרת משפחתית ומהותה היא מניעה מאדם לשלוט בנכסים ומשאבים כלכליים השייכים לו על פי חוק.

הגדרה

אלימות כלכלית (economic abuse) מוגדרת כמכלול ההתנהגויות המכוונות לשליטה ביכולת של בנות זוג להשיג משאבים כלכליים, להשתמש בהם או לשמר אותם.

אלימות כלכלית מוגדרת כהתנהגות מתמשכת של בן/בת זוג כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה, המתבטאת לפחות באחת מאלה:

• מניעת גישה למשאבים כספיים
• שליטה על כל המקורות הכספיים
• מניעת ניהול סביר ותקין של חיי היומיום
• יצירת חובות

בהמשך, הציעו חוקרות נוספות הציגו הגדרה מפורטת יותר, ובה זיהו שלוש תבניות:

• פיקוח כלכלי של גברים על בנות זוגן והגבלת חירותן להשתמש במשאבי המשפחה;
• ניצול כלכלי של בנות הזוג, כך שהגברים כופים עליהן חובות ופוגעים בקו האשראי שלהן;
• חסימה כלכלית, המתבטאת בסיכול הזדמנויות תעסוקה, הכשרה מקצועית או יכולת של בנות הזוג להתבסס ולהתקדם בעבודתן.

נהוג להבחין בין שני טיפוסים של אלימות כלכלית: ניצול חסרי ישע במאבק אחר ירושה מחד, ונטילת מעמד הנהגה כלכלית על-ידי גברים בקשר זוגי, המתבטא בשליטה כפויה בכלל היבטי חיי בת הזוג.

מאפיינים

הובאו מספר מאפייני אלימות כלכלית במשפחה - בפרט הפרקטיקות הבאות כשהן מלוות בהטלת אימה או בכפייה מתמשכים:

• מניעת עבודה ו\או השכלה הקשורה בעבודה מבן הזוג (כדי ליצור תלות כלכלית בבן הזוג השני)
• מניעת מידע על המצב הפיננסי של בני הזוג
• סירוב לקחת חלק בתרומה הכלכלית למשק הבית המשותף, סירוב לעבוד.
• ניצול כלכלי של בן הזוג, על ידי שימוש בשכר שהוא מרוויח בלבד. (תוך שמירת חשבון פרטי עם השכר שבן הזוג המנצל מרוויח.)
• בן הזוג נדרש לדווח על כל הוצאה, גם אם פעוטה
• שליטה בחשבונות הפיננסיים ומניעת גישה אליהם
• הסתרת ממון במאגרים פיננסיים נפרדים (חשבונות בנק, תיקי השקעות וכדומה)
• רק בן זוג אחד עושה החלטות כלכליות באופן כללי (מיסים, בריאות, חינוך לילדים, קניות כלליות, השקעות, ביטוח, פנסיה ועוד)
• יצירת חובות כספיים על שם בן הזוג ללא ידיעתו

נתונים סטטיסטיים

בישראל

כ-4% מהפניות לקו החירום הארצי למניעת אלימות במשפחה המופעל על ידי ארגון הנשים ויצו עוסקות באלימות כלכלית.

במחקר שנערך בישראל, מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי משנת 2024, נמצא כי 4% אחוז מהנשים ו3 אחוז מהגברים דיווחו כי נפגעו מאלימות כלכלית.

בסקר שנערך ב-2012 בקרב 450 נשים, נמצא כי כ-30% מהנשים ילידות ישראל שנסקרו השיבו שלבן זוגן נתונה הסמכות הבלעדית לנהל את העניינים הפיננסיים של התא המשפחתי (לעומת 26% מהנשים יוצאות אתיופיה ו-20% מהנשים יוצאות ברית המועצות לשעבר). מתוך נשים אלו, 20% מהנסקרות ילידות ישראל, ו-16% מהנסקרות יוצאות ברית המועצות ציינו שהבעל הציב עובדה בקובעו שהוא ינהל את העניינים הכלכליים. שיעור המקרים שבהם השליטה מהווה צורה של אלימות כלכלית לא נבחן בסקר זה. לא נעשה שאלון דומה בקרב גברים.

בינואר 2018, לכבוד עשור שנות פעילות, ערכה עמותת רוח נשית (עמותה פמיניסטית הפועלת לחיזוק כוחן הכלכלי של נשים נפגעות אלימות בישראל), בשיתוף המרכז האקדמי רופין, כנס ראשון מסוגו בישראל, בנושא "אלימות כלכלית" בישראל. בסקר שערכה העמותה התברר כי כשליש מהאוכלוסייה מכירים נפגע מאלימות כלכלית בפועל, אף על פי שהמושג אלימות כלכלית לא מוכר (בסקר שנערך, 39% מהנשים ו-33% מהגברים הכירו את המושג.).

בנובמבר 2022, ערכה עמותת רוח נשית כנס בינלאומי בנושא אלימות כלכלית, בכנס "Economic Abuse around the World" השתתפו נציגות מארגונים ברחבי העולם העוסקים בתופעת האלימות הכלכלית.

תהליכי חקיקה בישראל

התארגנות "מכה מצלצלת", שהוקמה על ידי ד״ר קוטי לפיד ונילי גולן, פעלה עם ח"כ אורית זוארץ לקדם חוק פרטית למניעת אלימות כלכלית. ההצעה הוגשה בשנת 2009 אך לא קודמה. בהצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ הוגדרה אלימות כלכלית במשפחה כהתנהגות של בן זוג שיש בה לפחות אחד מהמאפיינים הבאים:

1. השתלטות מלאה וחד צדדית על נכס משותף, תוך הדרה מוחלטת של בן הזוג משימוש בו.
2. יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר כלכלי על ידי בן הזוג באמצעים שונים לרבות באמצעות איומים.
3. מניעת כסף מבן הזוג לצרכים רפואיים.
4. יצירת מצב של מחסור במוצרי יסוד בבית המגורים המשותף של בני הזוג.
5. העברת הנכסים המשותפים על ידי בן זוג ללא ידיעת בן הזוג האחר למקום בלתי ידוע באופן שיטתי.
6. שימוש במרמה על מנת להשתלט על נכסים משותפים.

בשנת 2015 הוגשה הצעת חוק נגד אלימות כלכלית על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון. רוח נשית ומרכז תמורה סייעו לנסח את ההצעה. בהסכמה בין זהבה גלאון והשרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, הוחלט שמי שתוביל את קידום הצעת החוק – כהצעת חוק ממשלתית - תהיה השרה גמליאל. ההצעה נוסחה מחדש לאחר הליך היוועצות בו היו מעורבים גורמים מקצועיים, אנשי אקדמיה וארגוני חברה אזרחית ובהם רוח נשית.

ביולי 2020 הוגשה הצעת החוק הממשלתית על ידי שר המשפטים אבי ניסנקורן, כשבמקביל הוגשו מספר הצעות חוק נוספות נגד אלימות כלכלית על ידי חברי כנסת נוספים ובהם ח"כ קרן ברק, ח"כ יואב סגלוביץ וח"כ מירב כהן. הצעת החוק הממשלתית אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ואף עברה בקריאה ראשונה. נערכו לגביה שני דיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אולם לאחר מכן פוזרה הכנסת. משכוננה ממשלה חדשה בשנת 2021, היא תמכה בקידום החקיקה נגד אלימות כלכלית. בנובמבר 2021 הצהיר שר המשפטים, גדעון סער, על כוונתו להשלים את החקיקה, אך הכנסת התפזרה מבלי שהוחל דין רציפות ומבלי שהושלמה החקיקה. במרץ 2023 העלתה ח"כ מירב כהן את הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. הדיון בהצעת החוק נדחה למספר חודשים.

ביולי 2023 העלתה חה"כ מירב כהן את הצעת החוק לקריאה טרומית. ההצעה נפלה במליאת הכנסת (49 בעד 54 נגד). בין המתנגדים גם ח"כ גילה גמליאל זו שהעלתה את החוק להצבעה ב-2015.

החוק מספק סעד לנפגעות אלימות כלכלית אשר מוגבל רק למקרים שבהם עובדות סוציאליות מכירות באלימות זו כמקרה פרטי של אלימות בן זוג, ומבינות את השלכותיה הקשות כשהיא לעצמה – בלי לקשור אותה אוטומטית לאלימות פיזית, רגשית, נפשית, מינית ודיגיטלית.

קואליציה בינלאומית

ב 2022, צוין לראשונה בישראל יום המודעות הבינלאומי לאלימות כלכלית שנערך ב-26 בנובמבר. ארגונים מרחבי העולם, ביניהם רוח נשית מישראל, יצרו קואליציה בינלאומית נגד אלימות כלכלית ויצאו בקריאה להכרה בינלאומית באלימות כלכלית, השפעותיה והמענים הנדרשים למניעתה. בקואליציה הבינלאומית של ארגוני החברה האזרחית העוסקים בתופעה חברים ארגונים מקנדה, בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה, ישראל ודרום אפריקה.

ב-2022 הקואליציה פרסמה דו"ח משותף 'יוצרות שינוי: מענה בינלאומי לאלימות כלכלית', אשר סוקר את המאבקים באלימות כלכלית בשש מדינות מאז 2021 ואת האתגרים הניצבים בפני הארגונים הבאים למגר צורה זו של אלימות. אחת הנקודות העיקריות העולות מהדו"ח היא שאלימות כלכלית עדיין אינה מוכרת מספיק כצורה של אלימות בפני עצמה, בתוך המסגרת של אלימות במשפחה. לאלימות כלכלית יש מאפיינים כלכליים ייחודיים, שניתן לפספס אם מתייחסים אליה כצורה אחרת של אלימות. יש להתאים את המענים הניתנים לאלימות כלכלית ולספק כלים כלכליים לנפגעי.ות אלימות זו כמו הפרדת חשבונות בנק, התמודדות עם חובות כפויים וכדומה.

סוג אלימות זה, גם מונע בסופו של דבר, מהקורבנות-שורדות לעזוב את הקשר האלים ולקבל את הכלים הדרושים להן לפתוח דף חדש. בנוסף, עולה מהדו"ח את החשיבות של הירתמות המוסדות הפיננסיים כמו בנקים, גביה והוצאה לפועל למאבק באלימות כלכלית. רק בארבע מדינות מתוך הקבוצה – אוסטרליה, קנדה, דרום אפריקה ובריטניה, יש הכרה באלימות כלכלית כצורת אלימות נפרדת באסטרטגיות לאומיות או חוקים למניעת האלימות.

לקריאה נוספת

• ברברה סבירסקי, בנות חווה, בנות לילית, הוצאת 'המין השני', 1984
• דורית אלדר-אבידן, בוחרות בחיים, הוצאת שוקן, 1999
• אורית אטיאס, אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים וחקר המגדר, 2013
• יעל גוראון, הבעיה שאין לה שם ותוכנית הלימודים השלישית- חינוך מודע מגדר, בתוך הספר כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות – מפתח להבנת תופעה מגדרית שקופה, אילנה קוורטין, הוצאת גמא, תל אביב, 2021
• הרב יוסף תאנה, אלימות כלכלית במשפחה בהלכה, תחומין, כרך מ"ב, הוצאת מכון צומת, ה'תשפ"ב, 2022
• ענת בר לב אפרתי, באה בחשבון, ספר המאגד סיפורים אישיים של נפגעות אלימות כלכלית, עמותת רוח נשית, הוצאת טפר, 2023
• ציפי יגלניק-פרישטיק, אלימות כלכלית בין בני זוג: במשפט הפרטי, בדיני המשפחה ובמשפט הפלילי, הוצאת נבו, 2024.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלימות כלכלית במשפחה בוויקישיתוף

• מכה מצלצלת-נפגעות אלימות כלכלית במערכת זוגית, באתר "שתיל"
• ורד לי, זו לא קמצנות, זו אלימות, באתר הארץ, 19 בפברואר 2007
• נטע יוסף-בודניק, האם את צריכה להתחנן לבעלך שייתן לך כסף?, באתר ynet, 18 ביוני 2007
• הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ "אלימות כלכלית בין בני זוג, התש"ע–2009 (אורכב 02.12.2013 בארכיון Wayback Machine)
• רביד גיא ושות, דוח מידות: זה בידיים שלנו, ניתוח תחום מניעת אלימות נגד נשים, ג'וינט ישראל, 2010
• אריאן רנן-ברזילי ושירלי יוסרי, ‏אלימות כלכלית במשפחה - בין דומיננטיות גברית לגבריות נכפית?, עיוני משפט לט(3), תשע"ז
• ענת ג'ורג'י, טרור כלכלי: "בעלי אילץ אותי למלא דו"ח הוצאות יומי, עד רמת הארטיקים לילדים", באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2020
• יעל דראל, ״היא היתה עשירה וקרייריסטית, אבל אפילו לקנות זוג נעליים היא לא יכלה בלי האישור שלו״, באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2022
• Economic Abuse Fact Sheet - דפי נתונים ועובדות ביוזמת Allstate Foundation, ארצות הברית
• ד"ר קוטי לפיד, domestic economic abuse -- explained by the help of the model Holli Kenley
• ג'ודי ל. פוסטמוס, Effects of IPV and Economic Abuse on Life Outcomes for Survivors, מצגת בנושא אלימות כלכלית, אוניברסיטת ראטגרס, ארצות הברית
• מה היא אלימות כלכלית?, באתר עמותת רוח נשית
• טיוטת החוק למניעת אלימות כלכלית, 2020