גילה גמליאל
גילה גמליאל-דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת הכנסת מטעם הליכוד. כיהנה כשרת המודיעין, שרה להגנת הסביבה וכשרה לשוויון חברתי.
 | |||||||||
| לידה |
24 בפברואר 1974 (בת 50) ב' באדר ה'תשל"ד  גדרה, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||||
| סיעה |
הליכוד (2003-2006, 2009-2012) הליכוד - ישראל ביתנו (2012-2014) הליכוד (2014-) | ||||||||
| בן זוג | חובב דמרי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
עריכהגילה גמליאל נולדה בכפר אוריאל שבגדרה לעליזה שעלתה מלוב, וליוסף גמליאל שעלה מתימן. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, גמליאל בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן[2].
פעילות ציבורית
עריכהבתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה, לאחר טענות על אי-סדרים כספיים לכאורה בהתנהלות הגוף הכלכלי של אגודת הסטודנטים בבאר שבע בזמן כהונתה[3].
היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15 אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים בלבד.
בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. כעבור כשנה התמודדה גמליאל על המשך כהונתה לתפקיד יו"ר האגודה ונבחרה שוב. באוגוסט 2002 היא נבחרה ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה היחידה עד היום למלא תפקיד זה[4].
בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, גמליאל הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
פעילותה בכנסת ובממשלה
עריכה.jpg)
בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 שובצה במקום ה-11 ששוריין לנשים חדשות[5]. בכנסת ה-16 מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. נוסף לכך, שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת. גמליאל יזמה בכנסת ה-16 שש הצעות חוק שהתקבלו בקריאה שלישית[6].
גמליאל הצביעה נגד תוכנית ההתנתקות[7] ותמכה בחוק יסוד משאל עם[8], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. היא תקפה בתקשורת את המהלך ואת ראש הממשלה שרון. עם זאת, בינואר 2005, כחצי שנה לפני ביצוע ההתנתקות, החלה לפעול למען התוכנית. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לסגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר[9]. בתקשורת עלו טענות כי היא שינתה את עמדתה ביחס להתנתקות כדי להתמנות לתפקיד[10]. גמליאל כיהנה בתפקיד עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות.
בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא כיהנה כחברת כנסת.
ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "ג'יג'י אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.
במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה אך לא הצליחה לזכות בתפקיד[11]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה ולאחר הבחירות נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.
באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים[12]. בתפקיד זה קידמה החלטה לממן שנת לימודים אחת באוניברסיטה לבוגרי צבא ושירות לאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית[13], וכן התחילה פיילוט בן חמש שנים שבו הוצע מענק של רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל[14][15]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ בעלות של כ-15 מיליון ש"ח[16].
ב-3 במרץ 2010 נבחרה להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס YGL (Young Global Leaders), ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה[17][18]. כיום חברה בקבוצת בוגרי ההנהגה הצעירה של הפורום (Young Global Leaders Alumni)[19].
בכנסת ה-19 מונתה לרכזת הקואליציה בוועדת הכספים[20]. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שובצה במקום ה-14 ברשימת הליכוד[21] ונבחרה לכנסת. עם השבעת הממשלה ה-34 מונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקי המשרד ושינתה את שמו למשרד לשוויון חברתי[12]. במהלך כהונתה הייתה מושא לביקורת על שהיא שולחת את ילדיה למוסדות חינוך פרטיים[22][23].
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובצה גמליאל במקום ה-10 ברשימת הליכוד לכנסת[24]. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 החליט מרכז הליכוד להקפיא את הרשימה[25], ולאחר שמפלגת הליכוד חתמה על הסכם ריצה משותפת עם מפלגת כולנו ירדה גמליאל למקום ה-11 ברשימה[26]. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 נפרדה מפלגת הליכוד ממפלגת כולנו והקפיאה שוב את הרשימה, וגמליאל שובצה שוב במקום העשירי[27].
ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה להגנת הסביבה[12]. באוקטובר 2020 הודיע המשרד על הרחבת חוק הפיקדון למיכלי משקה גדולים בתוך שנה[28]. ביוני 2021, חתמה על תיקון לתקנות להגנת חיות הבר, שאוסר על מתן היתרים לסחר בפרוות חיית בר פרט לחריגים[29].
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוקפאה רשימת הליכוד בפעם השלישית ברצף[30], וגמליאל שובצה במקום השמיני[31].
לקראת הבחירות לכנסת ה-25 התמודדה גילה גמליאל בפריימריז של הליכוד וזכתה במקום ה-30[32].
עם הקמת הממשלה ה-37 מונתה גמליאל לשרת המודיעין, וכיהנה בתפקיד לפני ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. בעקבות מתקפת הפתע של ה-7 באוקטובר הפנתה גמליאל 35 מיליון שקלים מתקציב משרדה לשירות הביטחון הכללי לצורך חיזוק יכולות סיכול איומי סייבר, חממות טכנולוגיות בפריפריה לפיתוח טכנולוגיות שימושיות לשב"כ וגיוס חרדים לשב"כ[33]. במהלך מלחמת חרבות ברזל המליצה גמליאל על טרנספר של תושבי עזה לסיני בסוף המלחמה[34].
ב-18 במרץ 2024 אישרה הכנסת את סגירת משרד המודיעין ואת מינויה של גמליאל לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, במענה לדיווחים על קריאות לחרם על ישראל והחלטות של אוניברסיטאות ומדענים בעולם לנתק את קשריהם עם אוניברסיטאות ומדענים בישראל[35], וביקורת על כך שהממשלה אינה עושה דבר בעניין[36], הוביל משרד המדע בראשות גמליאל להחלטת ממשלה להקצאת 90 מיליון ש"ח מתקציב המשרד לפעולות למניעת חרם אקדמי[37][38].
חיים אישיים
עריכהלגילה גמליאל חמישה אחים, שאחד מהם הוא ראש מועצת גדרה לשעבר, יואל גמליאל.
נשואה לחובב דמרי, עורך דין ובורר[39]. לזוג שתי בנות, שילדה במהלך הכנסת ה-18[40]. הם מתגוררים בתל אביב.
בשנת 2014 השתתפה המשפחה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות" אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[41].
קישורים חיצוניים
עריכה
גילה גמליאל, באתר הכנסת 
גילה גמליאל, ברשת החברתית פייסבוק
גילה גמליאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גילה גמליאל, ביישום טלגרם
גילה גמליאל, ברשת החברתית אינסטגרם
גילה גמליאל, סרטונים בערוץ היוטיוב- גילה גמליאל, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – גילה גמליאל, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- גילה גמליאל, באתר ערוץ כנסת
- תחנת גל"צ חושפת: אי-סדרים כספיים בפעילותה של המועמדת גילה גמליאל (אורכב 24.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר "מחלקה ראשונה", 2002
- צחר רותם, שנת לימודים סוערת, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
- דורון חלוץ וינאי יחיאל, גילה גמליאל, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
- ערוץ 20, המהפכה ההיסטורית של גילה גמליאל, באתר ynet, 30 בנובמבר 2015
- עפרה לקס, אמא בישיבת ממשלה, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2016
- יהודה שלזינגר, גילה גמליאל: "בעלי הון ניסו לעשות לי חיסול ממוקד", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2020
מכתביה
קידום נשים בהיי-טק: משימה לאומית וכלכלית, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ ילקוט הפרסומים 6524 עמ' 1988, כ' בטבת התשע"ג, 2.1.2012, באתר נבו
- ^
מגזין יופי! - גילה גמליאל בתאריך 4 בינואר 2019, בארכיון האינטרנט
- ^ המשטרה בודקת חשדות נגד גילה גמליאל, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2002
- ^ ראלי סער, גילה גמליאל – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה, 23 באוגוסט 2002
- ^ הליכוד עם אריאל שרון לראשות הממשלה, באתר הבחירות לכנסת ה-16, gov.il
- ^ חיפוש במאגר החקיקה הלאומי, אתר הכנסת
- ^ תוצאות הצבעה: חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (קריאה שלישית)
- ^ פרוטוקול מליאת הכנסת - הצעת חוק-יסוד: משאל עם (קריאה ראשונה), באתר www.knesset.gov.il
- ^ אילן מרסיאנו, שרון התקפל ומשך את ההצבעה על מינויי השרים, באתר ynet, 30 במרץ 2005
- ^ אילן מרסיאנו, הזיגזג של גמליאל: התנתקות תמורת כסא, באתר ynet, 3 בינואר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet, 14 במאי 2008
- ^ 1 2 3 חברת הכנסת גילה גמליאל, באתר הכנסת
- ^ מערכת וואלה! חדשות, מהיום: שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים, באתר וואלה, 26 בינואר 2011
- ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
- ^ אתר חדשות ערוץ 2, מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
- ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
- ^ Gila Demri Gamliel, באתר הפורום הכלכלי העולמי (באנגלית)
- ^ List of Active Young Global Leaders - World Economic Forum, באתר dokumen.tips (באנגלית)
- ^ Community, באתר Young Global Leaders
- ^ אדריאן פילוט, דיון ראשון על התקציב בוועדת הכספים: "רוב הגזירות לא יעברו", באתר גלובס, 11 ביוני 2013
- ^ מיכל מרגלית, צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד, באתר ynet, 14 בינואר 2015
- ^ רויטל עמירן, שחיתות מוסרית: שרה ששולחת ילדיה לחינוך פרטי מביעה אי אמון במערכת הציבורית, באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2018
- ^ ניר גונטז', למה לומדת בתה של השרה לשוויון חברתי בבית ספר שעלותו 4,000 שקל בחודש?, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
- ^ מורן אזולאי, איתי שיקמן ואדיר ינקו, תוצאות סופיות בפריימריז: זו רשימת הליכוד לכנסת, באתר ynet, 6 בפברואר 2019
- ^ חגי עמית, מרכז הליכוד אישר חוק נורווגי - כמה זה יעלה לציבור?, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2019
- ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
- ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, בלי כחלון ועם יברקן: הליכוד הגיש את הרשימה לכנסת, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2020
- ^ נורית קדוש, גמליאל משאירה את יישום חוק הפיקדון לשר הבא, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2020
- ^ זמן ישראל, החתימה על ההסכמים הקואליציונים מתוכננת לשישי, באתר זמן ישראל, 9 ביוני 2021
- ^ ועדת חוקה אישרה לנתניהו לקבוע שיריונים בליכוד וביטול הפריימריז, באתר כיפה, 30 בדצמבר 2020
- ^ בנצי רובין ואוריאל בארי, לאחר השיריונים: הוגשה רשימת הליכוד לכנסת ה-24, באתר "סרוגים", 4 בפברואר 2021
- ^ דיגיטל 14, בתום ספירת הקולות בפריימריז הליכוד: לוין ראשון, 6 ח"כים מכהנים בחוץ, באתר עכשיו 14, 11 באוגוסט 2022
- ^ אנה ברסקי, אחרי הביקורת: השרה גמליאל החליטה להפנות תקציב ממשרדה לטובת הביטחון, באתר מעריב אונליין, 28 בנובמבר 2023
- ^ אמיתי גזית, ההצעה של שרת המודיעין: טרנספר של תושבי עזה לסיני, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2023
- ^ שחר אילן, חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2024;
אסף אוני, בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה, באתר גלובס, 15 במאי 2024 - ^ ליאור דטל, התגברות החרם האקדמי תפגע במחקר ובמשק, אבל לממשלה אין תוכנית פעולה, באתר TheMarker, 29 באפריל 2024
- ^ "עדיפות עליונה": גמילאל מקדמת מאבק בחרם האקדמי על ישראל, באתר חדשות 13, 2 במאי 2024
מאת ישראל וולמן, הממשלה אישרה 90 מיליון שקל למאבק בחרם האקדמי, באתר ynet, 27 במאי 2024 - ^ אבי בר-אלי, "החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?, באתר TheMarker, 4 ביוני 2024
- ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 13 באוקטובר 2008
שרון שפורר, הקשרים ההדוקים של גילה גמליאל ובעלה חובב דמרי עם בכירי לשכת עורכי הדין, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 ביוני 2019
בעלה של גילה גמליאל פרש מהמפלגה של רון קובי, באתר "סרוגים", 2 באוגוסט 2019 - ^ מיקי לוין, ילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg, 14 בדצמבר 2009
עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בנובמבר 2011 - ^ חובב דמרי באתר אישים
ערן סויסה, להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
| גילה גמליאל - תבניות ניווט | |
|---|---|
|