אליס בול
אליס אוגוסטה בול (באנגלית: Alice Augusta Ball; 24 ביולי 1892 – 31 בדצמבר 1916) הייתה כימאית אפרו-אמריקאית, שפיתחה מתמצית שמן עץ הצ'אלמוגרה (אנ') תרופה להזרקה, שנתגלתה כטיפול היעיל ביותר למחלת הצרעת והייתה בשימוש עד שנות ה-40 של המאה ה-20. בול הייתה בעלת תואר ראשון במדעי הרוקחות ועוד שני תארים - בכימיה ובכימיית-תרופות. על מפעל חייה זכתה, לאחר מותה, להוקרה מטעם אוניברסיטת הוואי, בה למדה ולימדה.
 | |
| לידה |
24 ביולי 1892 סיאטל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1916 (בגיל 24) סיאטל, ארצות הברית |
| ענף מדעי | כימיה, רוקחות |
| מקום מגורים |
אואהו |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת הוואי |
| תרומות עיקריות | |
| טיפול למחלת הצרעת | |
  | |
ראשית חייה
עריכהבול נולדה בסיאטל, וושינגטון, לעורך הדין ג'יימס פ. בול ג‘וניור[1]ועורך העיתון "האזרח הצבעוני" (The Colored Citizen), ולאורה בול, צלמת. לבול היו שני אחים ואחות אחת.[1]
הסב מצד אביה, ג‘יימס פ. בול, היה צלם מפורסם, מהראשונים שהשתמשו בשיטת הדאגרוטיפ - שיטת הצילום הראשונה בה השתמשו למטרות מסחריות. בסוף המאה ה-19 השתמשו בכימיקלים שונים בתהליך פיתוח תמונות מסרטי צילום, לכן בול שהתה בסביבת חומרים כימיים עוד מילדותה.[2]
ב-1905 בול עברה עם משפחתה להוואי בשל מצבו בריאותו של הסב, שנפטר פחות משנה אחר כך. לאחר שנתיים בהוואי חזרו בול ומשפחתה לסיאטל, שם סיימה ב-1910 את לימודיה התיכוניים. היא הצטיינה בלימודי המדעים והמשיכה לתואר ראשון בכימיה ורוקחות באוניברסיטת וושינגטון.
חייה האקדמיים
עריכהב-1912 סיימה בול תואר ראשון בכימיית תרופות, ואחרי שנתיים נוספות קיבלה גם תואר ראשון ברוקחות. מאמר שפרסמה בכתב העת של אגודת הכימאים האמריקאית זיכה אותה במלגה לתואר שני באוניברסיטת הוואי (שנקראה אז מכללת הוואי) ובמקביל קיבלה הצעת עבודה מאותה מכללה. היא הוזמנה להישאר כעוזרת הוראה תחת נשיא האוניברסיטה ד"ר ארתור דין, שהיה גם הוא כימאי. כך הפכה גם לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שסיימה תואר שני במכללת הוואי, וגם לאישה הראשונה בכלל שכיהנה במשרה זו במכללה.[3] בנוסף הזמין אותה הרופא ד"ר הארי הולמן (Hollmann) מבית החולים קליהי (Kalihi) בהונולולו לסייע לו בפיתוח תרופה לצרעת. בעבודתה שם היא פיתחה תהליך ייחודי שאיפשר הפקת זריקה שהצילה חיים רבים. מחקרה של בול ארך כשנה, ותוצאותיו הובילו לייצור תמצית המבוססת על שמן העץ Hydnocarpus wightianus, המוכר בשמו ההודי "צ'אלמוגרה" (Chaulmoogra). תמצית זו שימשה כתרופה למחלת הצרעת, בשל היותה מסיסה גם במים, וכך ניתן היה להזריקה לגוף האדם. אף שבאירופה, אסיה ואפריקה השתמשו במיצוי מן העץ כתרופה חיצונית על העור, בול סברה שהזרקת החומר תהיה יעילה יותר, והייתה הראשונה שהצליחה לייצר את התרופה המבוקשת.
מותה ומורשתה
עריכהאף על פי שבול סיימה את מחקריה בהצלחה, היא לא זכתה לראות את תוצר המחקר הסופי מניב פירות. היא חלתה, כנראה בעקבות שאיפת גז כלור בתאונת מעבדה, והלכה לעולמה בגיל 24 בבית חולים בסיאטל בסוף 1916. עמיתה הבכיר ארתור דין שהיה גבר לבן מקושר ומכובד, הפיץ את התרופה ולקח את כל הקרדיט על הישגי הסטודנטית השחורה הצעירה. הוא השלים את מחקריה אחרי מותה ופרסם שורה של דו"חות שבהם התעלם לחלוטין מתרומתה המרכזית לפיתוח התרופה. הולמן ניסה להיאבק למענה, וסיפר בהזדמנויות רבות שהיא זאת שפיתחה את השיטה שאפשרה את הפקת התרופה, אך דין היה מקושר הרבה יותר וזכה בכבוד לבדו. אפקט מטילדה בו נקראת שיטת הטיפול שפיתחה- שיטת דין. שיטה זו נותרה הטיפול העיקרי לצרעת במשך 25 שנים, עד תחילת השימוש באנטיביוטיקה בשנות ה-40, שהוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר.[4]
התרופה שיוצרה כתוצאה ממחקריה הוסיפה לעזור לחולים לקבל טיפול למחלה בביתם, ללא אשפוז ארוך בבתי חולים, ובמקרים רבים גם להחלים בסופו של דבר ממחלת הצרעת.
אף שבול לא קיבלה את ההוקרה לה הייתה ראויה במהלך חייה, בשלהי המאה ה-20 נחשף סיפורה. בשנת 2000 הוצב לוח זיכרון לכבודה באוניברסיטת הוואי, לא הרחק מאולם דין המפואר בקמפוס. אוניברסיטת הוואי הכירה בה פעמיים: בפעם הראשונה ב-2000, כשהכירו בה בתור אחת הסטודנטיות המצטיינות של האוניברסיטה, ופעם שנייה ב-2007, כשהוענקה לה תעודת הוקרה רשמית מטעם האוניברסיטה, שנים רבות לאחר מותה.[5]בשנת 2000 אף הכריז מושל הוואי על 29 בפברואר כ"יום אליס בול", והוא נחגג כיום כל ארבע שנים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Parascandola, J. (2003), "Chaulmoogra oil and the treatment of leprosy", Pharmacy in history 45 (2), pp. 47-57
- Dehn, W. M., & Ball, A. A. (1914), "Benzoylation in Ether Solution", Journal of the American Chemical Society, 36 (10), pp. 2091-2101
קישורים חיצוניים
עריכה
- עמוד ביוגרפיה של אליס בול באתר biography (באנגלית)
- ביוגרפיה של אוגוסטה בול באתר UNDARK (באנגלית)
- רמי שלהבת, על צרעת, כימיה ואפקט מטילדה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 במרץ 2019
דלתיה ריקס, ניו יורק טיימס, הכימאית השחורה שגילתה מרפא לצרעת זכתה להכרה מאוחרת מדי, באתר הארץ, 13 באפריל 2023- כתבי אליס בול בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Sibrina Nichelle Collins, Alice Augusta Ball: Chemical Drug Pioneer, 05.12.2016
- ^ Ball, Alice Augusta, ScholarSpace(הקישור אינו פעיל)
- ^ (Ball, Alice Augusta (1892-1916, BlackPast.org
- ^ על צרעת, כימיה ואפקט מטילדה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2019-03-08
- ^ Alice Ball Biography