אליס אוגוסטה בולאנגלית: Alice Augusta Ball;‏ 24 ביולי 189231 בדצמבר 1916) הייתה כימאית אפרו-אמריקאית, שפיתחה מתמצית שמן עץ הצ'אלמוגרה (אנ') תרופה להזרקה, שנתגלתה כטיפול היעיל ביותר למחלת הצרעת והייתה בשימוש עד שנות ה-40 של המאה ה-20. בול הייתה בעלת תואר ראשון במדעי הרוקחות ועוד שני תארים - בכימיה ובכימיית-תרופות. על מפעל חייה זכתה, לאחר מותה, להוקרה מטעם אוניברסיטת הוואי, בה למדה ולימדה.

אליס בול
Alice Augusta Ball
לידה 24 ביולי 1892
סיאטל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בדצמבר 1916 (בגיל 24)
סיאטל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, רוקחות
מקום מגורים אואהו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת הוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
טיפול למחלת הצרעת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייה

עריכה

בול נולדה בסיאטל, וושינגטון, לעורך הדין ג'יימס פ. בול ג‘וניור[1]ועורך העיתון "האזרח הצבעוני" (The Colored Citizen), ולאורה בול, צלמת. לבול היו שני אחים ואחות אחת.[1]

הסב מצד אביה, ג‘יימס פ. בול, היה צלם מפורסם, מהראשונים שהשתמשו בשיטת הדאגרוטיפ - שיטת הצילום הראשונה בה השתמשו למטרות מסחריות. בסוף המאה ה-19 השתמשו בכימיקלים שונים בתהליך פיתוח תמונות מסרטי צילום, לכן בול שהתה בסביבת חומרים כימיים עוד מילדותה.[2]

ב-1905 בול עברה עם משפחתה להוואי בשל מצבו בריאותו של הסב, שנפטר פחות משנה אחר כך. לאחר שנתיים בהוואי חזרו בול ומשפחתה לסיאטל, שם סיימה ב-1910 את לימודיה התיכוניים. היא הצטיינה בלימודי המדעים והמשיכה לתואר ראשון בכימיה ורוקחות באוניברסיטת וושינגטון.

חייה האקדמיים

עריכה

ב-1912 סיימה בול תואר ראשון בכימיית תרופות, ואחרי שנתיים נוספות קיבלה גם תואר ראשון ברוקחות. מאמר שפרסמה בכתב העת של אגודת הכימאים האמריקאית זיכה אותה במלגה לתואר שני באוניברסיטת הוואי (שנקראה אז מכללת הוואי) ובמקביל קיבלה הצעת עבודה מאותה מכללה. היא הוזמנה להישאר כעוזרת הוראה תחת נשיא האוניברסיטה ד"ר ארתור דין, שהיה גם הוא כימאי. כך הפכה גם לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שסיימה תואר שני במכללת הוואי, וגם לאישה הראשונה בכלל שכיהנה במשרה זו במכללה.[3] בנוסף הזמין אותה הרופא ד"ר הארי הולמן (Hollmann) מבית החולים קליהי (Kalihi) בהונולולו לסייע לו בפיתוח תרופה לצרעת. בעבודתה שם היא פיתחה תהליך ייחודי שאיפשר הפקת זריקה שהצילה חיים רבים. מחקרה של בול ארך כשנה, ותוצאותיו הובילו לייצור תמצית המבוססת על שמן העץ Hydnocarpus wightianus, המוכר בשמו ההודי "צ'אלמוגרה" (Chaulmoogra). תמצית זו שימשה כתרופה למחלת הצרעת, בשל היותה מסיסה גם במים, וכך ניתן היה להזריקה לגוף האדם. אף שבאירופה, אסיה ואפריקה השתמשו במיצוי מן העץ כתרופה חיצונית על העור, בול סברה שהזרקת החומר תהיה יעילה יותר, והייתה הראשונה שהצליחה לייצר את התרופה המבוקשת.

מותה ומורשתה

עריכה

אף על פי שבול סיימה את מחקריה בהצלחה, היא לא זכתה לראות את תוצר המחקר הסופי מניב פירות. היא חלתה, כנראה בעקבות שאיפת גז כלור בתאונת מעבדה, והלכה לעולמה בגיל 24 בבית חולים בסיאטל בסוף 1916. עמיתה הבכיר ארתור דין שהיה גבר לבן מקושר ומכובד, הפיץ את התרופה ולקח את כל הקרדיט על הישגי הסטודנטית השחורה הצעירה. הוא השלים את מחקריה אחרי מותה ופרסם שורה של דו"חות שבהם התעלם לחלוטין מתרומתה המרכזית לפיתוח התרופה. הולמן ניסה להיאבק למענה, וסיפר בהזדמנויות רבות שהיא זאת שפיתחה את השיטה שאפשרה את הפקת התרופה, אך דין היה מקושר הרבה יותר וזכה בכבוד לבדו. אפקט מטילדה בו נקראת שיטת הטיפול שפיתחה- שיטת דין. שיטה זו נותרה הטיפול העיקרי לצרעת במשך 25 שנים, עד תחילת השימוש באנטיביוטיקה בשנות ה-40, שהוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר.[4]

התרופה שיוצרה כתוצאה ממחקריה הוסיפה לעזור לחולים לקבל טיפול למחלה בביתם, ללא אשפוז ארוך בבתי חולים, ובמקרים רבים גם להחלים בסופו של דבר ממחלת הצרעת.

אף שבול לא קיבלה את ההוקרה לה הייתה ראויה במהלך חייה, בשלהי המאה ה-20 נחשף סיפורה. בשנת 2000 הוצב לוח זיכרון לכבודה באוניברסיטת הוואי, לא הרחק מאולם דין המפואר בקמפוס. אוניברסיטת הוואי הכירה בה פעמיים: בפעם הראשונה ב-2000, כשהכירו בה בתור אחת הסטודנטיות המצטיינות של האוניברסיטה, ופעם שנייה ב-2007, כשהוענקה לה תעודת הוקרה רשמית מטעם האוניברסיטה, שנים רבות לאחר מותה.[5]בשנת 2000 אף הכריז מושל הוואי על 29 בפברואר כ"יום אליס בול", והוא נחגג כיום כל ארבע שנים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Parascandola, J. (2003), "Chaulmoogra oil and the treatment of leprosy", Pharmacy in history 45 (2), pp. 47-57
  • Dehn, W. M., & Ball, A. A. (1914), "Benzoylation in Ether Solution", Journal of the American Chemical Society, 36 (10), pp. 2091-2101

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אליס בול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Sibrina Nichelle Collins, Alice Augusta Ball: Chemical Drug Pioneer, ‏05.12.2016
  2. ^ Ball, Alice Augusta, ScholarSpace(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ (Ball, Alice Augusta (1892-1916, BlackPast.org
  4. ^ על צרעת, כימיה ואפקט מטילדה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2019-03-08
  5. ^ Alice Ball Biography