אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן)
	שער המהדורה הראשונה של חיבורו אבן העזר, 1610 (ה'ש"ע), פראג
לידה	בערך 1090; בסביבות ד'תת"ן
פטירה	1170; ד'תתק"ל
תקופת הפעילות	?–1170
השתייכות	רבני אשכנז, רבני גרמניה, ראשונים
תחומי עיסוק	הלכה, מדרש הלכה, מנהג, תפילה, פיוט
תלמידיו	נכדו הראבי"ה
בני דורו	רבי מאיר בן שמואל, רבנו תם, רשב"ם
חיבוריו	"אבן העזר", "קובץ מנהגים", פירוש למדרש ההלכה "ספרי", 'סדור עם פירוש הראב"ן', פיוטים (כולל קינות, יוצרות וסליחות)
חותנים	רבי אליקים בן יוסף
חתנים	רבי יואל הלוי מבונא, רבי שמואל בן נטרונאי

ערך זה עוסק ברבי אליעזר הזקן, מבעלי התוספות שבמגנצא. אם התכוונתם לראב"ן הירחי בעל ספר המנהיג, ראו אברהם בן נתן.

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ, הראב"ן) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצא (מיינץ) שבגרמניה.

קורות חייו

על קורות חייו של רבי אליעזר בן נתן ידוע לנו רק מעט, מתוך הנאמר בחיבוריו ובחיבורי תלמידיו. מהתאריכים המצוינים בחיבורו "אבן העזר" ניתן להבין שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה. תאריך לידתו משוער בקירוב לשנת ד'תת"נ (1090),^[1] ככל הנראה במיינץ שבגרמניה, היכן ששהה ופעל בבגרותו.

כיהן כראש ישיבה באשכנז (גרמניה), ועמד בקשרי מכתבים עם רבי מאיר בן שמואל, עם רבנו תם ועם הרשב"ם, ואף חתם עמהם על תקנות. תקופת מה מחייו אף שהה בבוהמיה.

בילדותו התרחש מסע הצלב הראשון. בעקבותיו הוא חיבר קינות על גזירות תתנ"ו, יוצרות, סליחה ופיוטים. בנוסף, כתב ספר על ההיסטוריה של הרדיפות נגד היהודים בעת מסע הצלב. הסופר מביע שנאה רבה לנוצרים שביצעו את הטבח ומתמודד עם השאלה הפילוסופית כיצד התאפשר על ידי האל טבח כה גדול ביהודים. הספר פורסם במאה ה-19 על ידי אהרן ילינק^[2] ואחר כך תורגם לגרמנית על ידי אדולף נויבאואר.^[3]^[4]

אזכורים וידיעות אודותיו

בעיר וירצבורג בשעת הריסת בניין נתגלו יותר מ-1,500 מצבות יהודיות, וביניהן שתיים ובהם נזכר הראב"ן: מצבה של נכדתו ובו כתוב שם בתו מומונא.^[5]^[6] בנוסף נמצא שבר מצבה של אשה הקשורה בראב"ן, עליו רשום "רבנו יו...".

באחת מתשובות מהר"ם מופיעה חתימתו עם רבני "אלמניא" (גרמניה), ולפיה לא פעל בצרפת. עם זאת התכתב עם ר' מאיר אביו של הרשב"ם ושל רבנו תם. כמו כן יש התכתבות שבו רבנו תם העונה במקום אביו כאשר רבי מאיר היה באבל על מות אחיהם יצחק, וכן תשובת רשב"ם (בשם העט רבנו שמואל הרמתי - מהעיר רמרו) לראב"ן.

משפחתו

חותנו היה רבי אליקים בן יוסף ממגנצא (מיינץ), תלמיד חבר של רש"י. בין חתניו ניתן למצוא את רבי שמואל בן נטרונאי (הרשב"ט), ורבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה). ובין קרוביו את ר' שמריה בר' מרדכי, שהיה תלמידו של ר' יצחק בר' אשר הלוי. נכדו הוא הראבי"ה שהיה גם תלמידו.^[7]

רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) מייחס את עצמו בחיבורו כצאצא של רבי אלעזר בן נתן,^[8] (נכדו או נינו של רבי אליעזר בן נתן, דרך בן בתו).^[9] אולם אפטוביצר טוען שקטע זה מועתק מראבי"ה.^[10]

חיבוריו

חיבורו הגדול הוא "אבן העזר", הקרוי גם "צפנת פענח" (קיצורו של החיבור קרוי "אבן הראשה"). החיבור הודפס לראשונה מכתב יד לאחר 500 שנה, בשנת ה'ש"ע (1610) בפראג. מהדורות נוספות הודפסו לאחר מכן בירושלים (תרע"ה 1915) ובשימלוי שבטרנסילבניה (תרפ"ו 1926) בתוספת הערות והגהות של ראב"ד שימלוי, הרב שלמה זלמן אהרנרייך. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בבני ברק תשע"ב (2012) על ידי הרב דוד דבליצקי, על פי כתבי יד, ובה נוספו כמה סימנים שטרם נדפסו.

חיבורים נוספים שחיבר הם: "סדור עם פירוש הראב"ן", "קובץ מנהגים", ופירוש למדרש ההלכה "ספרי".

פרופ' אברהם גרוסמן טוען כי החיבור "סידור רבינו שלמה" המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא - חברם של רבותיו של רש"י - חובר אף הוא על ידי רבי אליעזר בן נתן.^[11]

מיוחס לו פירוש למסכת אבות, המובא בספר "מנחה חדשה".^[12]

ידיעות אודותיו

בספר ראב"ן הוא מספר שבדק התאיידות של יין בכלי, לאחר שהתיר יין, וחלם חלום ממנו הבין שעליו לאסור. בעקבות הבדיקה הבין שטעה ופסל את היין, והוא ומקבלי ההיתר התענו במשך יומיים. ^[^{דרוש מקור]}

בעקבות הכתוב בדפוס של ספר ההלכות "המרדכי" סברו שהוא היה מכותבי תוספות, אך מעיונים בכתב היד ברור שזו טעות, ומדובר בתשובה שהועתקה מספרו של הראבי"ה.

פירוש "סידור רבנו שלמה" שהודפס בכותרת זו, זוהה כסידור הראב"ן בידי אברהם גרוסמן בספרו חכמי אשכנז הראשונים (ומאז הודפס בכמה מהדורות תחת כותרת נכונה).

פיוטים

מבין הפיוטים שחבר:

יוצר, אופן וזולת לשבת שובה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.^[13]
יוצר, אופן וזולת לשבת ברית מילה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.^[14]
זולת "א-להים באזנינו שמענו", שאומרים במנהג אשכנז המערבי לשבת לפני שבועות ולשבת חזון.^[15] הזולת מדבר על גזירות תתנ"ו.

לקריאה נוספת

שלום אלבק, מבוא - לספר אבן העזר, וורשה, תרס"ה 1905 (עמ' 7 - 29)
אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, ירושלים תרצ"ח (עמ' 49-57)
סידור הראב"ן: סדר התפילה לימות החול, שבת ומועדים: נוסח אשכנז: עם ביאורים ופירושים / מרבינו אליעזר ב"ר נתן. ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז - מכון ירושלים, תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליעזר בן נתן בוויקישיתוף

אליעזר בן נתן, אבן העזר, ירושלים, תרע"ה 1915, באתר היברובוקס
אליעזר בן נתן, אבן העזר, שימלוי, הונגריה, תרפ"ו 1926, בצירוף מבוא על המחבר ועל החיבור, באתר היברובוקס
רבי אליעזר ב"ר נתן, קונטרס גזרות תתנ"ו, באתר היברובוקס
אליעזר בן נתן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ זאת על סמך מה שהזכיר בשנת ד'תתצ"ג (1133), תוך דברי התפלמסות עם קרובו רבי אליעזר ברבי שמשון מקולוניה (קלן, גרמניה), כי הוא הגיע כבר ל"גיל בינה", גיל 40. ”היש בינה לימים צעירים? להגיע לארבעים עוברים?” (אבן העזר, סימן מח ג, עמ' 117)
^ Adolph Jellinek, Zur Geschichte der Kreuzzüge, Leipsic, 1854
^ Hebräische Berichte über die Judenverfolgungen Während der Kreuzzüge, by A. Neubauer and Stern, in the Quellen zur Geschichte der Juden in Deutschland, ii., Berlin, 1892
^ בספר עמק הבכא של יוסף הכהן, הסופר מתואר כ"אליעזר הלוי"; דבר זה גרם לכמה חוקרים (לנדסהוט וצבי גרץ) לחשוב שהספר אינו פרי עטו של הראב"ן, אבל הדעה הרווחת היא שהספר אכן הוא של הראב"ן.
^ אבריאל בר־לבב, פנינים חרותות באבן: הסוד של יהודי וירצבורג, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2012
^ אברהם (רמי) ריינר, "עד הגל ועדה המצבה: לרגל הופעת הספר 'מצבות וירצבורג מן התקופה הקודמת למגפת המוות השחור'", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' שכ–שכא.
^ מהרש"ל, חכמת שלמה מסכת מכות דף יט עמוד ב
^ התשובה מופיעה בבית יוסף יו"ד סימן מ"ז ה. (עיינו גם ברא"ש למסכת חולין פרק ג סימן ד.) "דע כי מעשה כזה בא לפני זקני רבי אליעזר בר נתן ז"ל"
^ שלום אלבק כותב בהקדמתו לספר אבן העזר (א), "רבי אשר בר יחיאל... קורא לרבינו בשם "זקני" ... אבל לא היה בן בתו ממש רק דור שלישי או רביעי לו"
^ מבוא לספר הראבי"ה עמ' 51.
^ פרופ' אברהם גרוסמן, בספרו חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 346-348
^ פרקי אבות – מנחה חדשה, באתר אוצר החכמה.
^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 731 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת שובה - מערבי.
^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 734 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה - מערבי.
^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 718.

תקופת חייו של הרב אליעזר בן נתן על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] זאת על סמך מה שהזכיר בשנת ד'תתצ"ג (1133), תוך דברי התפלמסות עם קרובו רבי אליעזר ברבי שמשון מקולוניה (קלן, גרמניה), כי הוא הגיע כבר ל"גיל בינה", גיל 40. ”היש בינה לימים צעירים? להגיע לארבעים עוברים?” (אבן העזר, סימן מח ג, עמ' 117)

[2] Adolph Jellinek, Zur Geschichte der Kreuzzüge, Leipsic, 1854

[3] Hebräische Berichte über die Judenverfolgungen Während der Kreuzzüge, by A. Neubauer and Stern, in the Quellen zur Geschichte der Juden in Deutschland, ii., Berlin, 1892

[4] בספר עמק הבכא של יוסף הכהן, הסופר מתואר כ"אליעזר הלוי"; דבר זה גרם לכמה חוקרים (לנדסהוט וצבי גרץ) לחשוב שהספר אינו פרי עטו של הראב"ן, אבל הדעה הרווחת היא שהספר אכן הוא של הראב"ן.

[5] אבריאל בר־לבב, פנינים חרותות באבן: הסוד של יהודי וירצבורג, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2012

[6] אברהם (רמי) ריינר, "עד הגל ועדה המצבה: לרגל הופעת הספר 'מצבות וירצבורג מן התקופה הקודמת למגפת המוות השחור'", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' שכ–שכא.

[7] מהרש"ל, חכמת שלמה מסכת מכות דף יט עמוד ב

[8] התשובה מופיעה בבית יוסף יו"ד סימן מ"ז ה. (עיינו גם ברא"ש למסכת חולין פרק ג סימן ד.) "דע כי מעשה כזה בא לפני זקני רבי אליעזר בר נתן ז"ל"

[9] שלום אלבק כותב בהקדמתו לספר אבן העזר (א), "רבי אשר בר יחיאל... קורא לרבינו בשם "זקני" ... אבל לא היה בן בתו ממש רק דור שלישי או רביעי לו"

[10] מבוא לספר הראבי"ה עמ' 51.

[11] פרופ' אברהם גרוסמן, בספרו חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 346-348

[12] פרקי אבות – מנחה חדשה, באתר אוצר החכמה.

[13] סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 731 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת שובה - מערבי.

[14] סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 734 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה - מערבי.

[15] סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 718.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


שער המהדורה הראשונה של חיבורו אבן העזר, 1610 (ה'ש"ע), פראג
לידה	בערך 1090 בסביבות ד'תת"ן
פטירה	1170 ד'תתק"ל
תקופת הפעילות	?–1170
השתייכות	רבני אשכנז, רבני גרמניה, ראשונים
תחומי עיסוק	הלכה, מדרש הלכה, מנהג, תפילה, פיוט
תלמידיו	נכדו הראבי"ה
בני דורו	רבי מאיר בן שמואל, רבנו תם, רשב"ם
חיבוריו	"אבן העזר", "קובץ מנהגים", פירוש למדרש ההלכה "ספרי", 'סדור עם פירוש הראב"ן', פיוטים (כולל קינות, יוצרות וסליחות)
חותנים	רבי אליקים בן יוסף
חתנים	רבי יואל הלוי מבונא, רבי שמואל בן נטרונאי