אליעזר (צ'ייני) מרום
אליעזר ("צ'ייני") מרום (בשמו המלא: אליעזר אלפרד מרום; נולד ב-13 בנובמבר 1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שבתפקידו האחרון כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בשנים 2007–2011. אחרי שחרורו מצה"ל כיהן כיושב ראש מועצת רשות שדות התעופה בין השנים 2015–2018.
 | |
| אליעזר (צ'ייני) מרום | |
| לידה |
13 בנובמבר 1955 (בן 69) שער העלייה, חיפה,[1]  ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | "צַ'ייני" |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–2011 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנון האינתיפאדה הראשונה  המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה מבצע תיבת נח מבצע ארבעת המינים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
קורות חיים
עריכהמרום נולד במושב שדה אליעזר שבצפון ישראל. ילדם השביעי של אריק, יהודי יליד-גרמניה, ולו צה (לימים שינתה שמה ל'לאה'), ילידת סין שגדלה בבית בודהיסטי.[1][2][3]
אביו של מרום שהתגורר מאז גיל 18 מחוץ לגרמניה, ניסה לחזור למולדתו בשנת 1935, אך נעצר על ידי הגסטאפו, שוחרר בתנאי שיעזוב את גרמניה[1][3] ויצא מגרמניה הנאצית אל המדינה היחידה שהסכימה לתת לו אשרת כניסה, סין, וכך פגש שם את אמו של אליעזר.[2] בני הזוג וששת ילדיהם עלו לישראל בשנת 1955 ולפני המעבר למושב שדה אליעזר העבירו מספר חודשים במחנה שער העלייה בחיפה, שם נולד אליעזר מרום, בנם השביעי.[1][3]
מרום למד בבית הספר לקציני ים עכו, שם הודבק לו על ידי אחד ממפקדיו הכינוי "צַ'ייני", בשל חזותו האסיאתית. סיים קורס חובלים ב-1975 ומונה לקצין מכונה. את רוב שירותו בחיל הים עשה בספינות החיל והיה קצין גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר), מפקד ספינת טילים אח"י עצמאות (סער 4), מפקד פלגת סטי"לים, מפקד בית הספר לפיקוד ימי, ראש מחלקה במספן המודיעין ומפקד שייטת ספינות הטילים בשנים 1995 עד 1997.[3]
בשנת 1999 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד בסיס חיפה והזירה הצפונית. כעבור שנתיים מונה לראש מספן הים. בשנת 2002, בעת שכיהן כראש מספן הים, היה המתכנן והמפקד בים של לכידתה של ספינת הנשק "קארין איי".[2][3][4] בשנת 2003 מונה לראש מספן מטה חיל הים. ב־2004 שימש כנציג צה"ל במפקדת המטות המשולבים בארצות הברית וב־2005 מונה לנספח הגנה בשגרירות ישראל בסינגפור.[3]
ב־8 באוקטובר 2007 החליף מרום בתפקיד מפקד חיל הים את אלוף דוד בן בעש"ט, שפרש מוקדם מתפקידו, לאחר מלחמת לבנון השנייה.[3]
מרום פיקד על חיל הים במהלך מבצע עופרת יצוקה; פיקד על מבצע ארבעת המינים ללכידתה של אונייה שהובילה נשק לחזבאללה, ועל פעולת ההשתלטות על המשט לעזה ב-2010, אשר בה נהרגו תשעה מנוסעי המשט ואשר הביאה לתגובות חריפות ברחבי העולם.[3]
ב-4 במרץ 2009 העיר הרמטכ"ל גבי אשכנזי למרום, לאחר שהכתב בוקי נאה חשף כי בילה במועדון חשפנות. מרום התנצל על מעשיו.[5]
ב-6 באוקטובר 2011 סיים את תפקידו כמפקד חיל הים, והוחלף על ידי האלוף רם רוטברג.
במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום, ובו תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם נגד מרום ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים, עקב מעורבותם, בשנת 2010, בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה.[6] התביעה נסגרה ב-2016 בעקבות הסדר בין ממשלות ישראל וטורקיה.[7]
אחרי שחרורו מצה"ל שימש מרום כיועץ אסטרטגי לחברות בתחומים שונים, כיהן כיו"ר עמותת "להיטיב", העוסקת בטיפוח משפחות בשכונות מצוקה, ועסק במתן הרצאות ובכתיבה בנושאי ביטחון לאומי.[8]
ב-25 בדצמבר 2014 אושר מינויו לחבר במועצת רשות שדות התעופה מקרב נציגי הציבור,[9] ובפברואר 2015 אושר מינויו ליו"ר הרשות.[10] מילא את התפקיד במשרה חלקית ובמקביל המשיך לנהל את עסקיו הפרטיים.[11]
בפברואר 2017 הודיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי מרום ייחקר באזהרה במשטרה בפרשת הצוללות. בעקבות זאת, בסוף שנת 2018 הוחלט שלא להאריך את כהונתו ברשות שדות התעופה.[12] כשנה אחר כך החליטה פרקליטות המדינה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס,[13] אולם במאי 2021, כארבע שנים אחרי חקירתו הראשונה, הוחלט לסגור את התיק,[14] לאחר שנמצאו ראיות שזיכו אותו מאשמה.[15]
למרום החזקות במספר חברות, בהן או.די.אס שירותי קידוח אופשור, סלקטמדיה אינטרנשיונל, את'נ-אפ וחברת מרום אליעזר תכנון אסטרטגי.[16] בשנת 2023 הקים, ביחד עם איש העסקים דודי שטרנברג, חברת תעופה בקפריסין בשם Airwaze, אולם חברה זו פשטה את הרגל לאחר כשנה.[17]
מרום הוא בוגר בית הספר לפיקוד ימי, המכללה לביטחון לאומי, תוכנית הצי האמריקני לבכירים לניהול ביטחון בינלאומי ותוכנית אוניברסיטת הרווארד לניהול מתקדם, ובעל תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.
מרום התגורר בתל אביב בשכונת אזורי חן.[18] הוא נשוי לאורה, אותה הכיר בעת ששירתה בחיל הים, ואב לשלושה. בנו הבכור אלעד היה מפקד ספינת הטילים אח"י ניצחון. אחיו הבכור, משה מרום, שירת אף הוא בחיל הים והגיע לדרגת תת-אלוף, כנספח צה"ל בסין.
מרום חבר תנועת "הביטחוניסטים" ומתבטא באמצעי התקשורת בענייני ביטחון.[19] במהלך מלחמת חרבות ברזל הביע תמיכה בעונש מוות למחבלי חמאס, הביע תמיכה בהעברת דלק לרצועת עזה כדי לקבל לגיטימציה בינלאומית, וטען שישראל צריכה לפגוע בחות'ים, אבל שקודם יש לסיים את העבודה בעזה.[20]
ב-23 ביוני 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מונה מרום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרויקטור הצפון.[21] ב-21 ביולי 2024 אישרה ממשלת ישראל את המינוי.[22] ב-15 בדצמבר 2024 התפטר מרום מתפקידו כפרויקטור הצפון.
רשימותיו העיתונאיות
עריכה- הטורים של אליעזר מרום בעיתון מעריב (אורכב 01.09.2014 בארכיון Wayback Machine)
- מערכה נגד איראן בכל הגזרות, באתר ישראל היום, 6 במאי 2013.
- פגיעה מדויקת: לא רק ממטוסים, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2013
- אבטחת הגז: האחריות גם על המדינה, באתר ישראל היום, 25 ביוני 2013
- אינטרסים משותפים מול האיסלאם הקיצוני, באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2013
קישורים חיצוניים
עריכה
- מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
- יובל אזולאי, תא"ל אלי מרום ימונה למפקד חיל הים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
- אלוף אליעזר מרום, מפקד חיל הים (מח"י), באתר צה"ל
- אמיר אורן, דרגה אחת יותר מדי, באתר הארץ, 26 ביוני 2008 - מדוע נושאים מפקדי חיל הים דרגה המקבילה לרמטכ"ל
- חן קוטס-בר, הים הצהוב, באתר nrg, 27 באוקטובר 2007, כתבת פרופיל על אלי מרום
- אמיר בוחבוט, מפקד חיל הים לשעבר פורש מצה"ל: חשב מחוץ לקופסה, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2011
אמירה לם, רביב גולן, איתי אילנאי, “אני עם חבל על הצוואר”, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בדצמבר 2019- בעין הסערה, "זמן אמת" עם אסף ליברמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 באוקטובר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 דב גולדשטיין, "האם ילדיי הם יהודים?", מעריב, 27 במרץ 1959
- ^ 1 2 3 אבנר לוטן, אדמירל צ'ייני, ידיעות תל אביב, 12 באוקטובר 2007
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 קוטס-בר, חן, הים הצהוב, באתר www.makorrishon.co.il/nrg/online, 27 באוקטובר 2007
- ^ אמיר אורן, הזקן והים, באתר הארץ, 11 בינואר 2002
- ^ אנשיל פפר יובל גורן, הרמטכ"ל העיר למפקד חיל הים שבילה במועדון חשפניות בתל אביב, באתר הארץ, 3 במרץ 2009
- ^ ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012
- ^ סוף לפרשה: בית המשפט בטורקיה סגר את תביעת קורבנות המרמרה, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2016
- ^ ספיר פרץ, אליעזר מרום מונה ליו"ר מועצת המנהלים של רש"ת, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
- ^ החלטה מספר 2373 של הממשלה מיום 25.12.2014: אישור מינוי חבר למועצת רשות שדות התעופה
- ^ האלוף (במיל') אליעזר צ'ייני מרום מונה ליו"ר רשות שדות התעופה, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2015
- ^ אבי בר-אלי, צ'ייני בע"מ: העסקים הפרטיים של מפקד חיל הים לשעבר, החשוד בפרשת הצוללות, באתר TheMarker, 12 ביולי 2017
- ^ צבי זרחיה, הערכות: כהונתו של מרום כיו"ר רשות שדות התעופה לא תוארך, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
- ^ חן מענית, כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
- ^ אביעד גליקמן, פרשת הצוללות: נסגרו התיקים נגד אליעזר צ'ייני ונגד דוד שימרון, באתר חדשות 13, 10 במאי 2021
- ^ אסף ליברמן, זמן אמת, עונה 5 פרק 10 (דקה 42), ערוץ כאן
- ^ זוהר שחר לוי, פרשת הצוללות: המדינה הקפיאה לצ'ייני 100 אלף דולר, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2017
- ^ אמיתי זיו, צ'ייני, הנוכל הסדרתי, חברת התעופה שקרסה, וחובות המיליונים, בבלוג שקיפות וחופש מידע, 7 ביולי 2024
- ^ אילמר גלובל סקיוריטי בע"מ (הכתובת הרשומה של החברה אצל אליעזר מרום), באתר checkid
- ^ הודיה כריש חזוני, ראש מעל למים: מה הוביל את האלוף צ'ייני להצטרף ל"ביטחוניסטים"?, בעיתון מקור ראשון, 19 ביוני 2022
- ^ "אני לא מהסס, רוצה לראות אותם תלויים אחד אחד", 103fm, 20 בנובמבר 2023
- ^ יהונתן ליס, אחרי שמונה חודשי לחימה, נתניהו מינה את אליעזר מרום לפרויקטור בצפון, באתר הארץ, 23 ביוני 2024
- ^ שירית אביטן כהן, השרים ורה"מ נגד הייעוץ המשפטי לממשלה: "מעכבים אותנו מלעבוד, עוצרים לנו מינויים", באתר ישראל היום, 21 ביולי 2024