אליפות העולם למכוניות ספורט

אליפות העולם למכוניות ספורט (באנגלית: World Sportscar Championship) הייתה סדרת תחרויות במרוצי סיבולת למכוניות ספורט של ארגון ה-FIA אשר נערכה בין השנים 1953–1992.

אליפות העולם למכוניות ספורט

ענף	מרוץ מכוניות
תאריך ייסוד	1953
תאריך פירוק	1992
ארגון מפעיל	FIA
הכי הרבה זכיות	פורשה (12 כללי, 19 קטגוריה) פרארי (12 כללי, 2 קטגוריה)

מרוץ אלף הקילומטר של נורבורגרינג, 1974

האליפות התפתחה מאוסף של מרוצי סיבולת עצמאיים החשובים ביותר שהתקיימו בשנים ההן באירופה ובארצות הברית, אל תוך סדרת אליפות עולם מקצוענית המנוהלת על ידי הפדרציה הבין-לאומית לרכב (FIA), בה השתתפו מיטב יצרני המכוניות ומיטב נהגי המרוצים. לאורך השנים השתנה שמה הרשמי של האליפות אולם לרוב נותרה מוכרת בשמה המקורי בעת היווסדה: האליפות העולמית למכונית ספורט. בשנת 1992 בוטלה האליפות וחזרה לראשונה בשנים 2010–2011 תחת המיתוג גביע הלה מאן הבין יבשתי. החל משנת 2012 מתקיימת תחת השם אליפות העולם במרוצי סיבולת של FIA.

היסטוריה

שנות ה-50

אליפות העולם נוסדה בשנת 1953 על ידי הפדרציה הבין-לאומית לרכב (FIA) ובמקור הורכבה משבעה מרוצי סיבולת בין-לאומיים החשובים ביותר בתקופה. המרוץ הראשון שנערך כחלק מן האליפות היה מרוץ 12 השעות של סברינג. בין יצרניות הרכב העיקריות אשר השתתפו בה בשנים הראשונות להיווסדה ניתן למנות את פרארי, אלפא רומיאו, מזראטי, אסטון מרטין, יגואר, מרצדס-בנץ ופורשה. נהגי המרוץ שהתחרו באליפות היו מקצועניים וחלקם הגדול עם ניסיון נהיגה בפורמולה 1. בשנים הראשונות כל המכוניות המשתתפות התחרו יחד על ניצחון המרוץ, ובשנים מאוחרות יותר חולקו לקטגוריות נפרדות וסווגו על פי נתונים דומים.

שנות ה-60

בשנת 1962 מיתג ארגון ה-FIA את אליפות העולם תחת השם החדש האליפות הבין-לאומית ליצרני GT. בנוסף בשנה זו הורחבה האליפות ל-15 מרוצים בעונה וכללה כעת שלוש קטגוריות שונות המיועדות למכוניות בעלי נפח דומה: קטגוריה עד 1,000 סמ"ק, עד 2,000 סמ"ק ומעל 2,000 סמ"ק. בשנת 1963 נוספו עוד שבעה מרוצים ונוספה גם קטגוריה בכירה למכוניות אבטיפוס (Prototype) ייעודיות. בשנת 1963 קטגוריית הבסיס עד 1,000 סמ"ק הורחבה ל-1,300 סמ"ק ושמה שונה לקטגוריה 1, שמה של קטגוריית עד 2,000 סמ"ק שונה לקטגוריה 2 ושמה של קטגוריית מעל 2,000 סמ"ק שונה לקטגוריה 3. קטגוריה 3 נועדה למשוך יצרניות אמריקניות מאחר שלא הגבילה את נפח המנוע של המכוניות המתחרות בה.

מרוצים

חלק מן המרוצים העיקריים באליפות לאורך השנים:

• מרוץ 24 השעות של לה מאן
• מילה מילייה
• מרוץ אלף הקילומטר של נורבורגרינג
• מרוץ 12 השעות של סברינג
• קאררה פאנאמריקנה
• טארגה פלוריו
• מרוץ 24 השעות של דייטונה
• מרוץ 1,000 הק"מ של בואנוס איירס
• מרוץ אלף הקילומטר של סילברסטון

זוכי האליפות

מרצדס-בנץ C11

פרארי 250 GTO זכתה באליפות 5 פעמים ברציפות בשנות השישים

פורשה 956 זכתה באליפות 5 פעמים ברציפות בשנות השמונים

מרצדס-בנץ 300 SLR זכתה באליפות 1955

פורשה 935

לנצ'יה מונטה קרלו

שנה	קבוצה	מכונית
1992	פיג'ו	פיג'ו 905
1991	יגואר	יגואר XJR-14
1990	סאובר-מרצדס	סאובר C9\מרצדס-בנץ C11
1989	סאובר-מרצדס	סאובר C9
1988	יגואר	יגואר XJR-8
1987	יגואר	XJR-8
1986	פורשה	פורשה 956\פורשה 962
1985	פורשה	פורשה 956\פורשה 962
1984	פורשה	פורשה 956
1983	פורשה	פורשה 956
1982	פורשה	פורשה 956
1981	לנצ'יה	לנצ'יה מונטה קרלו
1980	לנצ'יה	לנצ'יה מונטה קרלו
1979	פורשה	פורשה 935
1978	פורשה	פורשה 935
1977	פורשה	פורשה 935
1976	פורשה	פורשה 936\פורשה 908
1975	אלפא רומיאו	אלפא רומיאו 33TT12
1974	מאטרה	מאטרה MS670
1973	מאטרה	מאטרה MS670
1972	פרארי	פרארי 312 PB
1971	פורשה	פורשה 917\פורשה 908
1970	פורשה	פורשה 917\פורשה 908
1969	פורשה	פורשה 908
1968	פורד	פורד GT40
1967	פרארי	פרארי 330 P3
1966	פורד	פורד GT40
1965	שלבי	שלבי קוברה דייטונה
1964	פרארי	פרארי GTO 250
1963	פרארי	פרארי GTO 250
1962	פרארי	פרארי GTO 250
1961	פרארי	פרארי 250 TR61
1960	פרארי	פרארי 250 TR59/60
1959	אסטון מרטין	אסטון מרטין DBR1
1958	פרארי	פרארי 250 TR
1957	פרארי	פרארי 290\315\335
1956	פרארי	פרארי 860 מונזה
1955	מרצדס-בנץ	מרצדס-בנץ 300 SLR
1954	פרארי	פרארי 375\750 מונזה
1953	פרארי	פרארי 340

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליפות העולם למכוניות ספורט בוויקישיתוף