שחמט בישראל

השחמט בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מוביל ומרכז חלק נכבד מפעילות השחמט במדינה.

היסטוריה

לפני קום המדינה

אליפויות ארץ ישראל
#	שנה	מקום	מנצח
1	1936	תל אביב	משה צ'רניאק
2	1937	ירושלים	יוסף פורת
3	1938	תל אביב	משה צ'רניאק
4	1940	תל אביב	יוסף פורת
5	1945	תל אביב	יצחק אלוני

פעילות שחמט בארץ ישראל התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1919 ייסד מושל ירושלים מטעם המנדט הבריטי, רונלד סטורס, את "המועדון הבינלאומי" לשחמט, שהיה מועדון השחמט הראשון בארץ ישראל. אולם עקב המתיחות בין יהודים לערבים בירושלים המועדון לא שרד.

בשנת 1922 נוסד בירושלים מועדון השחמט היהודי הראשון בארץ - "לסקר", על שם אלוף השחמט היהודי עמנואל לסקר. בין מייסדיו היה ד"ר אריה מוהליבר, שניהל את מועדון ולאחר מכן שימש שנים רבות כנשיאו. מוהליבר היה "אלוף לסקר" בשחמט הראשון, והחזיק בתואר במשך שלוש שנים. בשנות ה-20 הוציא מועדון "לסקר" את הירחון "השחמט" בעריכת מוהליבר. מוהליבר גם ערך את מדור השחמט בעיתון "דואר היום", שהיה מדור השחמט הראשון בעיתון יומי בארץ ישראל. בשנת 1924 נערך משחק "השחמט החי" הראשון בארץ ישראל.

בעלייה החמישית עלו לארץ ישראל מספר שחקני שחמט מקצועיים והם העלו דרמטית את רמת השחמט בארץ ישראל. בימי המנדט הבריטי פעלה האגודה השחמטית הארץ ישראלית, שאיגדה את מועדוני השחמט בארץ. בין השנים 1936 ל-1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט.

במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: ב-1935 (בוורשה) הגיעה נבחרת ארץ ישראל למקום ה-15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת (נולד כהיינץ פרדר), דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק,^[1]^[2] וב-1939 (בבואנוס איירס) הגיעה הנבחרת למקום ה-9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.^[2]

באליפות העולם בשחמט לנשים, שנערכה ב-1937 בסטוקהולם, מונה מיי קארף שיחקה כנציגת ארץ ישראל המנדטורית והגיעה למקום השישי.

לאחר קום המדינה ושנות ה-50 של המאה ה-20

אליפות ישראל הראשונה בשחמט. מימין לשמאל: פנחס רוזן, דוד בן-גוריון, ישראל בהרב, וד"ר יהודה גרינגרד

ב-1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ-20 מועדוני שחמט.

החל מ-1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב-1951 נערכה גם אליפות ישראל הראשונה לנוער בתל אביב.

באולימפיאדת השחמט העשירית, שנערכה בהלסינקי ב-1952, השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר מנחם אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום)^[2] והגיעה למקום ה-11. באולימפיאדה הבאה אחריה, שנערכה באמסטרדם ב-1954, הגיעה ישראל למקום ה-7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, ד"ר אורן, אלוני וקניאז'ר).^[2] באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכתית בענף השחמט.

ב-1958 אורגנה, במסגרת חגיגות העשור למדינה, תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה-13 שנערכה במינכן. בתחרות זו, שנערכה בחיפה ובתל אביב, נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחוץ לישראל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי מארצות הברית ולאסלו סאבו מהונגריה.^[3]

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.

ב-1959 אורגנה אליפות ישראל הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב-1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת פחות מנבחרת ברית המועצות.

שנות ה-60 של המאה ה-20

ישראל נגד שוודיה במשחקי האולימפיאדה בתל אביב, 1964

תחרות שחמט בישראל, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

ב-1967 ניצח שמעון כגן באליפות ישראל ה-14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות ישראל שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה-15 שהתקיימה ב-1969.

חיילי צה"ל משחקים שחמט בבית האגודה למען החייל בתל אביב, 1969

במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב-1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה-7 של הפועל. ב-1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קיט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה-16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב-1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קיט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו, שנערכה במסגרת הכינוס ה-8 של הפועל, השתתפו 4 רבי אמנים ו-4 אמנים בינלאומיים. ב-1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קיט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (בהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל ינופסקי ויאן טימן).

שנות ה-70 של המאה ה-20

ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.

ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקיבוץ גבעת חיים מאוחד ובמקום השני התחלקו ארבעה: שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.

ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ועקב כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי וממדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה אלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.

במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות, בהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט, שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים היגרו מישראל מספר שחמטאים חזקים וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30.

שנות ה-80 של המאה ה-20

ב-1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. אורי אבנר זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983. באליפות העולם השלישית (1988-1984) זכה אבנר פעם נוספת במקום הראשון במחלקת מט לדעת.

ב-1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עפר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.

ב-1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, בהן שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו אף הן, כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.

ב-1988 זכה ערן ליס באליפות העולם עד גיל 14.

ב-1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות, שבה זכתה ברית המועצות.

שנות ה-90 של המאה ה-20

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, בהם לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב-1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב-1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב-1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, שבה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב-1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בטורקיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-1999 זכה עפר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.

ב-1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב-1997, ב-1998, ב-2001 ופעם נוספת ב-2004.

העשור הראשון של המאה ה-21

בוריס גלפנד ווישוואנתן אנאנד, 2012

ב-2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת שחמט. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות שחמט ב-2004 שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ופעם נוספת ב-2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.

באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.

ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).^[4]
ב-2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי.

ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן.

משחק מוקרן על חומות העיר העתיקה

ביולי 2008 נערך פסטיבל השחמט הראשון בירושלים, בעיקר מול שער יפו. הפסטיבל התקיים שלושה ימים, במהלכו הוקרנו משחקים און ליין על חומות העיר העתיקה.^[5]

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

באוקטובר 2010 שבר רב אמן אליק גרשון את שיא גינס במשחק סימולטני, כששיחק מול 525 שחמטאים בכיכר רבין וניצח 86% מהם.^[6]

בשנת 2011 ניצח בוריס גלפנד בטורניר המועמדים, והתמודד במאי 2012 בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף באותו זמן וישוואנתן אנאנד. לאחר ששנים עשר המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו המשיך הדו-קרב לארבעה משחקי בזק. שלושה משחקים מתוך הארבעה הסתיימו בתיקו ובאחד ניצח אנאנד, מה שהוביל לתוצאה סופית של ½7 - ½8 לטובת אנאנד, ששמר על תוארו.

באוקטובר 2013 זכתה אנסטסיה וולר במדליית הזהב באליפות אירופה לשחמט לילדות עד גיל 10, שנערכה במונטנגרו.

בין 23 בפברואר ל-8 במרץ 2015 אירחה ירושלים את אליפות אירופה בשחמט ליחידים, שכללה 250 שחמטאים מ-33 מדינות באירופה.

באוקטובר 2016, זכתה מיכל להב במדליית הארד אליפות העולם עד גיל 18 בסיביר.^[7]

ב-19 ביוני 2017, זכתה מישל קטקוב, בת 14 מרחובות, באליפות אירופה בשחמט לנערות עד גיל 15 שהתקיימה במונטנגרו.^[8]

העשור השלישי של המאה ה-21

ב-30 באפריל 2022, זכה נועם ששון, בן שמונה וחצי מגני תקווה, באליפות אירופה לתלמידי בתי ספר עד גיל 9 שנערכה ביוון.^[9]

ב-2 במאי 2022, זכה אלירן שילון רהב, בן 10 ממושב מאור, באליפות העולם בשחמט מהיר עד גיל 10 שנערכה ביוון.^[10]

תחרויות שחמט במכביות

ערך מורחב – שחמט במכביות

המכביות, תחרויות ספורט בינלאומיות של העם היהודי, נערכות בקביעות בישראל, ומהמכביה העשירית נערכות גם תחרויות שחמט במסגרת משחקי המכביה.

ספרות שחמט

עמוד השער של כתב העת שחמט מיוני 1962

בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.

במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 1923–1924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב-1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא לאור רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב-1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור שתי חוברות. ב-1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק שלוש חוברות.

בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.

ב-1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200 גיליונות, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב-2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גיליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.

אלופי ישראל

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות ישראל בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

אלופי ישראל	אלופות ישראל לנשים	אלופי ישראל לנוער עד גיל 20	אלופי ישראל לשחמט בכתב
1951 – מנחם אורן 1953 – יוסף פורת 1955 – משה צ'רניאק 1957 – יוסף פורת (2) 1959 – יוסף פורת (3) 1961 – יצחק אלוני 1963 – יוסף פורת (4) 1965 – יצחק אלוני (2) 1967 – שמעון כגן 1969 – שמעון כגן (2) 1971 – עוזי גלר 1974 – ולדימיר ליברזון 1976 – נתן בירנבוים 1978 – רומן ג'ינג'יחאשווילי 1980 – נתן בירנבוים (2) 1982 – יהודה גרינפלד 1984 – אלון גרינפלד 1986 – נתן בירנבוים (3) 1988 – גד רכליס 1990 – יהודה גרינפלד (2) 1992 – איליה סמירין 1994 – ליאוניד יודסין 1996 – לב פסחיס 1998 – ערן ליס 2000 – בוריס אברוך ואליק גרשון 2002 – איליה סמירין (2) 2004 – סרגיי ארנבורג 2006 – מקסים רודשטיין 2008 – בוריס אברוך (2) 2010 – ויטלי גולוד 2013 – תמיר נבאתי 2014 – ויקטור מיכלבסקי 2016 – תמיר נבאתי (2) 2018 – אלון גרינפלד (2) 2021 - ויקטור מיכלבסקי (2) 2022 - עידו גורשטיין	1955 – אורה נודל-ירון 1957 – רבקה חוואלס ליכטנפלד 1960 – גניה גבנדה 1962 – קלרה פרידמן 1963 – קלרה פרידמן (2) 1965 – קלרה פרידמן (3) 1967 – סימה רבינוביץ-פורמן 1970 – פרידה רבינוביץ-שחר 1971 – לידיה גל 1974 – אולגה פודרז'נסקיה 1976 – אולגה פודרז'נסקיה (2) 1978 – לובה קריסטול 1980 – אילנה דוד 1982 – לובה קריסטול (2) ואולגה פודרז'נסקיה (3) 1984 – לובה קריסטול (3) 1986 – שלומית ורדי 1988 – לובה קריסטול (4) 1990 – לובה קריסטול (5) 1992 – מאשה קלינובה 1994 – לודמילה ציפנסקיה 1996 – לודמילה ציפנסקיה (2) 1998 – אירינה יודסינה 2000 – אלה פיטם 2002 – אירנה בוטביניק 2004 – בלה גסר 2006 – בלה אטנילוב 2008^[11] – אולגה גוטמחר 2010 – מאשה קלינובה (2) 2013 – אולגה גוטמחר (2) 2014 – אולגה גוטמחר (3) 2016 – מיכל להב 2018 – יוליה שוויגר 2021 - יוליה שוויגר (2)	1951 – רפי פרסיץ 1954 – גיורא פלאי 1958 – ידעאל סטפק 1959 – יהודה אופנהיים 1960 – ישראל גת 1961 – דניאל מור 1962 – ישראל גלפר 1963 – יעקב בליימן 1964 – יעקב בליימן 1965 – עמיקם בלשן 1966 – אברהם נוימן 1967 – נתן בירנבוים 1968 – נתן בירנבוים 1969 – יואל תמנליס 1970 – אריה לב 1971 – חגי שינוולד 1972 – חגי שינוולד 1973 – דוד ברנשטיין 1974 – יהודה גרינפלד 1975 – ניר גרינברג 1976 – אהוד להב 1977 – מיכאל פסמן 1978 – אלון גרינפלד 1979 – אלון גרינפלד 1980 – דן לפן 1981 – רן שבתאי 1982 – משה פיירניק 1983 – עופר ברוק 1984 – רונן לב 1985 – אילן מנור 1986 – דני ברש 1987 – רונן לב 1988 – אילן מנור 1989 – ערן ליס 1990 – דן צולר 1991 – ויקטור מיכלבסקי 1992 – ויקטור מיכלבסקי 1993 – ערן ליס 1994 – מיכאל אורטובסקי 1995 – אליק ויידסלבר 1996 – בוריס אברוך 1997 – דימיטרי טיומקין 1998 – אלכס רבינוביץ 1999 – מיכאל רויז 2000 – אליק גרשון 2001 – יבגני פוסטני 2002 – סרגיי ארנבורג 2003 – סרגיי ארנבורג 2004 – ברוך שטרנברג 2005 – גבי ליבשיץ 2006 – מקסים רודשטיין 2007 – סשה קפלן 2011 – גיל פופילסקי 2012 – אסף גבעון 2014 – אסף גבעון 2015 – נימרוד ויינברג 2017 – אביטל בורוחובסקי 2018 – יהונתן בקלצ'וק	1960 – מלכיאל פרץ 1961 – יעקב גורביץ' 1962 – יעקב קמבר 1964 – יצחק בר זיו 1965 – אריה לשם 1966 – אביר הר-אבן 1967 – יעקב קמבר 1968 – יהודה נביא 1969 – הנרי שפרונג 1970 – אבי זכאי 1971 – יעקב קמבר 1972 – יהודה גרינפלד 1973 – ליקה פס 1974 – אביר הר-אבן 1975 – יוחנן פיין 1976 – צבי רוט 1977 – ישראל צור 1978 – מלכיאל פרץ 1979 – גדעון מישנייבסקי 1980 – ישראל צור 1981 – גדעון מישנייבסקי 1982 – יהודה נביא 1983 – מיכאל גרנסקי 1984 – איתמר אורן 1985 – ארנון פז 1986 – דניאל אליקים 1987 – איתמר אורן 1988 – ערן סטפק והראל אליוסף 1989 – פנחס אזר 1990 – אבי כתר 1991 – אבי כתר 1992 – עידו אורן 1993 – יואב דותן 1994 – יעקב יפרמוב 1995 – יאן פוליאק 1996 – פנחס אזר 1997 – אורי בלאס 1998 – דב רוזנברג 1999 – משה גלזמן 2000 – בוריס שפירא 2001 – שמעון ילוב 2002 – ליאוניד רייקין ואבי שץ 2003 – דמיטרי גושצ'ין 2004 – דמיטרי גושצ'ין 2005 – יבגני גרובשטיין 2006 – דמיטרי גושצ'ין ומשה גלזמן 2007 – יבגני גרובשטיין 2008 – אביר הר-אבן ואילן רוטמן 2009 – איתמר אורן 2010 – יואב דותן 2011 – שי פלד 2016 – יצחק בר זיו ודניאל אליקים 2017 – הראל אליוסף, יצחק בר זיו ודניאל אליקים 2018 – הראל אליוסף 2019 – הראל אליוסף, איתמר אורן ואהוד קיש 2020 – הראל אליוסף ואהוד קיש 2022 – הראל אליוסף

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הבכירים של ישראל

השחמטאים הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 בנובמבר 2024
מס'	שם	דרגה	מד כושר	שנת לידה
1	בוריס גלפנד	רב-אמן	2657	1968
2	מקסים רודשטיין	רב-אמן	2636	1989
3	תמיר נבאתי	רב-אמן	2613	1991
4	אמיל סוטובסקי	רב-אמן	2590	1977
5	איליה סמירין	רב-אמן	2574	1968
6	יבגני פוסטני	רב-אמן	2572	1981
7	מיכאל רויז	רב-אמן	2568	1983
8	ניצן שטיינברג	רב-אמן	2566	1998
9	סמיון לומאסוב	רב-אמן	2559	2002
10	אורי קובו	רב-אמן	2539	1997

השחמטאיות הישראליות הבכירות לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 בדצמבר 2024
מס'	שם	דרגה	מד כושר	שנת לידה
1	מרסל אפרוימסקי	אמן בינלאומי	2397	1995
2	דנה כוכבי	אמן פיד"ה	2352	2007
3	יוליה שוויגר	אמן בינלאומי	2347	1994
4	מאשה קלינובה	אמן בינלאומי	2235	1968
5	אולגה גוטמחר	אמן בינלאומי לנשים	2211	1987
6	אלה פיטם	רב אמן לנשים	2194	1987
7	מיכל להב	אמן בינלאומי לנשים	2179	1999
8	אירינה בוטביניק	אמן פיד"ה לנשים	2172	1961
9-10	נגה אורין	אמן בינלאומי לנשים	2155	2007
9-10	דינה בלנקיה	רב אמן לנשים	2155	1993

שחמטאי הנוער הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי נכון ל-1 בדצמבר 2024
מס'	שם	דרגה	מד כושר	שנת לידה
1	יהלי סוקולובסקי	רב-אמן	2512	2006
2	איתן רוזן	אמן בינלאומי	2502	2006
3	גיא לוין	אמן בינלאומי	2455	2006
4	ינאי בן-ארי	אמן בינלאומי	2453	2004
5	בני אייזנברג	אמן בינלאומי	2425	2006
6	נדב צמח	אמן בינלאומי	2414	2005
7	יובל יניב	אמן פיד"ה	2410	2005
8	אלי מיליקוו	אמן בינלאומי	2391	2007
9	אורי כוכבי	אמן בינלאומי	2377	2004
10-11	דנה כוכבי	אמן פיד"ה	2362	2007
10-11	יואב מיליקוו	אמן בינלאומי	2362	2004

ישראל באולימפיאדות השחמט

ב-1976, בהיעדר רוב המתחרות החזקות ממזרח אירופה, זכתה נבחרת ישראל לשחמט במקום הראשון בין נבחרות הנשים. ההישגים הגדולים של נבחרת הגברים הגיעו רק בעשור הראשון של שנות ה-2000: ב-2006 זכתה ישראל במקום הרביעי באולימפיאדה שנערכה בטורינו, ב-2008 במדליות הכסף באולימפיאדה שנערכה בדרזדן, וב-2010 במדליות הארד באולימפיאדה שנערכה בחנטי-מנסייסק.

שנה	מארחת	נבחרת	שחקניות/שחקנים	מקום
1952	פינלנד פינלנד, הלסינקי	גברים	משה צ'רניאק, מנחם אורן, יוסף פורת, יצחק אלוני, אלברט מנדלבאום	11
1954	הולנד הולנד, אמסטרדם	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, מנחם אורן, יצחק אלוני, ישראל יוסף קניאז'ר	7
1956	ברית המועצות ברית המועצות, מוסקבה	גברים	משה צ'רניאק, יוסף פורת, יצחק אלוני, מנחם אורן, יוסף דובקין, שלמה סמילטינר	12
1958	מערב גרמניה מערב גרמניה, מינכן	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר, גיורא פילשצ'יק, יאיר קריידמן	17
1960	מזרח גרמניה מזרח גרמניה, לייפציג	גברים	יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, רפי פרסיץ, יאיר קריידמן, עמנואל גותי	14
1962	בולגריה בולגריה, וארנה	גברים	יוסף פורת, יצחק אלוני, משה צ'רניאק, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, גדליהו שפירא	15
1964	ישראל ישראל, תל אביב	נשים	לא השתתפה	-
1964	ישראל ישראל, תל אביב	גברים	יוסף פורת, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, יצחק אלוני, עמנואל גותי, ידעאל סטפק	14
1966	קובה קובה, הוואנה	נשים	לא השתתפה	-
1966	קובה קובה, הוואנה	גברים	יוסף פורת, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר	19
1968	שווייץ שווייץ, לוגאנו	נשים	לא השתתפה	-
1968	שווייץ שווייץ, לוגאנו	גברים	משה צ'רניאק, יוסף פורת, יאיר קריידמן, שמעון כגן, צדוק דומניץ, מלכיאל פרץ	18
1970	מערב גרמניה מערב גרמניה, זיגן	נשים	לא השתתפה	-
1970	מערב גרמניה מערב גרמניה, זיגן	גברים	שמעון כגן, יאיר קריידמן, מלכיאל פרץ, עוזי גלר, ישראל גלפר, יעקב בליימן	13
1972	יוגוסלביה יוגוסלביה, סקופיה	נשים	פרידה רבינוביץ, לידיה גל, שרה קלוגס	18
1972	יוגוסלביה יוגוסלביה, סקופיה	גברים	שמעון כגן, יאיר קריידמן, עוזי גלר, אברהם קלדור, עמיקם בלשן, שמואל פרידמן	18
1974	צרפת צרפת, ניס	נשים	אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן	12
1974	צרפת צרפת, ניס	גברים	ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יעקב בליימן, יצחק רדשקוביץ'	17
1976	ישראל ישראל, חיפה	נשים	אלה קושניר, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן
1976	ישראל ישראל, חיפה	גברים	ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, רומן ג'ינג'יחאשווילי, לאון לדרמן, שמעון כגן, נתן בירנבוים	6
1978	ארגנטינה ארגנטינה, בואנוס איירס	נשים	לא השתתפה	-
1978	ארגנטינה ארגנטינה, בואנוס איירס	גברים	רומן ג'ינג'יחאשווילי, ולדימיר ליברזון, שמעון כגן, יעקב בליימן, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד	5
1980	מלטה מלטה, ולטה	נשים	לנה גלאז, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן	7
1980	מלטה מלטה, ולטה	גברים	ולדימיר ליברזון, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, שמעון כגן, דוד ברנשטיין	8
1982	שווייץ שווייץ, לוצרן	נשים	לנה גלאז, מלכה שוורץ, לידיה גל, עדי עינבר	30
1982	שווייץ שווייץ, לוצרן	גברים	יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, לב גוטמן, נתן בירנבוים, אלון גרינפלד, שמעון כגן	13
1984	יוון יוון, סלוניקי	נשים	לא השתתפה	-
1984	יוון יוון, סלוניקי	גברים	יהודה גרינפלד, אלון גרינפלד, לב גוטמן, נתן בירנבוים, יעקב מוריי, אלי שווידלר	13
1986	איחוד האמירויות הערביות, דובאי	נשים	לא השתתפה	-
1986	איחוד האמירויות הערביות, דובאי	גברים	לא השתתפה	-
1988	יוון יוון, סלוניקי	נשים	לובה קריסטול, לנה גלאז, אולגה פודרז'נסקיה, שלומית ורדי	18
1988	יוון יוון, סלוניקי	גברים	אלון גרינפלד, גד רכליס, אלי שווידלר, אילן מנור, רונן לב, יעקב מוריי, עופר ברוק	11
1990	יוגוסלביה יוגוסלביה, נובי סד	נשים	לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, אנה סגל, אושרה בר שלום	18
1990	יוגוסלביה יוגוסלביה, נובי סד	גברים	לב פסחיס, יהודה גרינפלד, גד רכליס, אלון גרינפלד, ולרי ביים, יונה קוסאשווילי	16
1992	הפיליפינים הפיליפינים, מנילה	נשים	אנה סגל, מאשה ירמולינסקיה, אירנה זק, נדיה פוקין	25
1992	הפיליפינים הפיליפינים, מנילה	גברים	לב פסחיס, איליה סמירין, בוריס אלתרמן, זבולון (לאוניד) גופשטיין, יהודה גרינפלד, יעקב זילברמן	11
1994	רוסיה רוסיה, מוסקבה	נשים	מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אירינה יודסינה	9
1994	רוסיה רוסיה, מוסקבה	גברים	ליאוניד יודסין, איליה סמירין, לב פסחיס, אלון גרינפלד, בוריס אלתרמן, ודים מילוב	14
1996	ארמניה ארמניה, ירוואן	נשים	מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אלה פיטם	7
1996	ארמניה ארמניה, ירוואן	גברים	איליה סמירין, ליאוניד יודסין, בוריס אלתרמן, לב פסחיס, אלכסנדר חוזמן, אמיל סוטובסקי	17
1998	רוסיה רוסיה, אליסטה	נשים	מאשה קלינובה, אלה פיטם, לודמילה ציפנסקיה, אנה סגל	18
1998	רוסיה רוסיה, אליסטה	גברים	בוריס אלתרמן, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, יונה קוסאשווילי, בוריס אברוך	4
2000	טורקיה טורקיה, איסטנבול	נשים	מאשה קלינובה, אלה פיטם, אנג'לה בורסוק, לודמילה ציפנסקיה	20
2000	טורקיה טורקיה, איסטנבול	גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, בוריס אברוך, לב פסחיס, אמיל סוטובסקי, אלכסנדר חוזמן	5
2002	סלובניה סלובניה, בלד	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, טטיאנה זטולובסקיה, אירנה בוטביניק	13
2002	סלובניה סלובניה, בלד	גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן	9
2004	ספרד ספרד, קלביה	נשים	אנג'לה בורסוק, אירנה בוטביניק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר	25
2004	ספרד ספרד, קלביה	גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז	5
2006	איטליה איטליה, טורינו	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אירנה בוטביניק	29
2006	איטליה איטליה, טורינו	גברים	בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, ויקטור מיכלבסקי	4
2008	גרמניה גרמניה, דרזדן	נשים	מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי	9
2008	גרמניה גרמניה, דרזדן	גברים	בוריס גלפנד, מיכאל רויז, בוריס אברוך, יבגני פוסטני, מקסים רודשטיין
2010	רוסיה רוסיה, חנטי-מנסיסק	נשים	מאשה קלינובה, בלה איגלה, אלה פיטם, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי	23
2010	רוסיה רוסיה, חנטי-מנסיסק	גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, מקסים רודשטיין, ויקטור מיכלבסקי
2012	טורקיה טורקיה, איסטנבול	נשים	מיה פורת, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, יוליה שוויגר	29
2012	טורקיה טורקיה, איסטנבול	גברים	בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, בוריס אברוך	26
2014	נורווגיה נורווגיה, טרומסה	נשים	מאשה קלינובה, יוליה שוויגר, אולגה גוטמחר, אנג'לה בורסוק, אילנה דוד	26
2014	נורווגיה נורווגיה, טרומסה	גברים	בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, יבגני פוסטני	9
2016	אזרבייג'ן אזרבייג'ן, באקו	נשים	יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב	9
2016	אזרבייג'ן אזרבייג'ן, באקו	גברים	מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, מיכאל רויז, טל בראון	27
2018	גאורגיה גאורגיה, באטומי	נשים	יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב	34
		גברים	בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, תמיר נבאתי, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין	39