אלי אברם

לוחם וקצין ישראלי במשמר הגבול, מפקד הימ"ס ובעל עיטור האומץ

אליהו (אלי) אברם (28 במרץ 196326 באוגוסט 1992) היה קצין ביחידה למלחמה בטרור של הימ"מ ומייסדה של יחידת המסתערבים של משמר הגבול ביהודה ושומרון (ימ"ס). נהרג באוגוסט 1992 במהלך היתקלות עם אנשי פת"ח בג'נין. על פועלו ואומץ לבו הוענקו לו עיטור האומץ של משטרת ישראל וצל"ש אלוף פיקוד המרכז.

אלי אברם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 במרץ 1963
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 26 באוגוסט 1992 (בגיל 29)
ג'נין, יהודה ושומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות

משמר הגבול

משטרת ישראל
דרגה רב פקד  רב פקד
תפקידים בשירות
  • מפקד צוות בימ"מ
  • מייסד ומפקד הימ"ס
  • ראש מחלקת סמים במשטרת ישראל (מחוז מרכז)
עיטורים

עיטור האומץ  עיטור האומץ

צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
אות השוטר המצטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

אלי אברם נולד ב-28 במרץ 1963, בנם של אברהם ובתיה אברם. גדל והתחנך בראשון לציון. הוא למד בבית הספר היסודי "בארי" ובתיכון "אורט ג'וליס". הוא נבחר כיו"ר ועד התלמידים במחוז דרום.

בקיץ 1981 החל את שירותו הצבאי כמכונאי בחיל הים, אך כעבור שמונה חודשים של מאמצים לעבור לשירות יותר קרבי, הועבר לחיל השריון. במלחמת לבנון, שפרצה בשנת 1982, לחם כמפקד טנק. עם שחרורו מצה"ל, בשנת 1984, התנדב לימ"מ. הוא סיים את מסלול הלוחם ביחידה, ובשנת 1986 הוכשר כחבלן.

בשנת 1987, נישא לאשתו ענת ועבר להתגורר בירושלים.

בשנת 1988 יצא לקורס קצינים ביחידה, אותו סיים בהצטיינות. לאחר הקורס חזר ליחידה כמפקד צוות. באותה שנה לקח חלק באירוע אוטובוס האמהות בצומת ערוער. בשנת 1989, לאחר חמש שנות שירות, פרש אברם משירות הימ"מ ועבר לשרת כראש יחידת מחלקת הסמים של מחוז מרכז במשטרת ישראל. בשנת 1991 הקים את יחידת המסתערבים של משמר הגבול באוגדת יהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש). בתחילה עסקה היחידה בלכידת זורקי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה. בהמשך הזמן, ובהשפעת אברם, עברה היחידה לפעול במבצעים מורכבים יותר, לרבות מעצרים ללכידת מבוקשים ביהודה ושומרון.

בשנת 2002 פורסם הספר "אביר 21", שנכתב על ידי ההיסטוריון משה גבעתי אודות קורות חייו של אברם וסיפורה של הימ"ס, אשר עליה פיקד עד נפילתו.

נסיבות מותו

עריכה

ב-26 באוגוסט 1992 נשלחה היחידה ללכוד שני מבוקשים, חברי חוליית "הפנתר השחור" של ארגון הפת"ח, בשכונה המזרחית של ג'נין. הכוח כיתר את הבית בו שהו המחבלים, כשלפתע החלה אישה מבוגרת שעמדה ליד הבית לצעוק לעבר המחבלים אשר שהו בתוך המבנה. מיד החל ירי מתוך הבית אל עבר הכוח. אברם החליט לעלות על גג המבנה, על מנת להפתיע את המחבלים. במהלך ניסיון של הכוח שבראשו עמד אברם לחדור אל המבנה נורה צרור שפגע בראשו של אברם והרג אותו במקום. כוח מהימ"מ בפיקודו של נצ"ם דוד צור השתלט על הבית, על מנת לחלץ את גופתו של אברם. בפעולה נהרג אחד המחבלים שהסתתר במקלחת וכן בעלת הבית (המחבל הראשון נהרג במהלך חילופי האש עם כוח הימ"ס). כלב של הימ"מ נהרג במהלך ההשתלטות.

אברם נקבר למחרת, ב-27 באוגוסט, בחלקה המשטרתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

הנצחתו

עריכה
  • שמו של אברם חרוט באנדרטה לזכר הנופלים בימ"מ.
  • באוגוסט 1993 נחנכה חורשה על שמו ליד היישוב נווה שלום בה מתקיים טקס הענקת סמל היחידה לבוגרי קורס הימ"ס.
  • בשנת 1999 הקימה אחותו – ענת אברם עמותה לזכרו ("העמותה להנצחת רפ"ק אלי אברם ז"ל").
  • בחג חנוכה, מתקיים מדי שנה מרוץ לפידים על שם אברם היוצא מקברי המכבים במודיעין לעבר החורשה על שמו בנווה שלום.
  • העמותה ע"ש אלי שמה לה למטרה להנחיל את מורשתו של אלי על ידי מתן הרצאות ועידוד נוער לפני גיוס, הנחלת מורשתו בקרב לוחמים, שוטרים והקהל הרחב.
  • בשנת 2003 יצא הספר "אביר 21" המספר את סיפורו של אלי וסיפור יחידת המסתערבים של מג״ב.
  • במסגרת פעילות העמותה בשיתוף בני ברית הולנד – יוצאת משלחת פצועי מג"ב אחת לשנתיים להולנד.
  • "הבית של אלי" בראשון לציון הוקם ע״ש אלי עבור ילדים בסיכון, ומשמש עבורם אלטרנטיבה לבית בשעות אחר הצהרים. מסגרת זו מסופקת לילדים ארוחה חמה ומסגרת חינוכית, חוגי העשרה, ייעוץ והכוונה וכן פעילות ייעוץ והכוונה להוריהם.

לקריאה נוספת

עריכה
  • משה גבעתי, "אביר 21 – סיפורו של אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים", הוצאת 'רעות', תשס"ג-2003

קישורים חיצוניים

עריכה