ויקיפדיה

משה יעלון

איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, הרמטכ"ל ה-17
המונח "יעלון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יעלון (פירושונים).

משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן (נולד ב-24 ביוני 1950, ט' בתמוז ה'תש"י) הוא איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כמשנה לראש הממשלה, שר הביטחון וכרמטכ"ל.

משה יעלון
משה יעלון
לידה 24 ביוני 1950 (בן 74)
ט' בתמוז ה'תש"י
קריית חיים, חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
מפלגה הליכוד, תל"ם
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר הביטחון ה־17
בממשלות ישראל ה־33–34
18 במרץ 2013 – 22 במאי 2016
(3 שנים)
סגן דני דנון (2013-2014)
אלי בן-דהן (2015-2016)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים ה־2
בממשלת ישראל ה־32
6 במאי 2009 – 18 במרץ 2013
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – 22 במאי 2016
(7 שנים)
30 באפריל 2019 – 6 באפריל 2021
(שנתיים)
כנסות 18–20, 21–23
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה יעלון
משה יעלון, רמטכ"ל
משה יעלון, רמטכ"ל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי בּוֹגִי
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1968–1971, 1973 – 2005
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־17
9 ביולי 2002 – 1 ביוני 2005
(שנתיים)
סגן ראש המטה הכללי גבי אשכנזי, דני חלוץ
תחת שרי הביטחון בנימין בן אליעזר
שאול מופז
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
עיטורים
לגיון ההצטיינות (קצין) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כראש אמ"ן ב-1998
לגיון ההצטיינות (מפקד) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כרמטכ"ל ב-2003

יעלון היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, כחול לבן ותל"ם, אשר עמד בראשה. כיהן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני ושר לנושאים אסטרטגיים. כאיש צבא היה מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד חטיבת הצנחנים, ראש אמ"ן ומפקד פיקוד המרכז לפני כהונתו כרמטכ"ל.

בתפקידיו האזרחיים היה עמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, עמית בכיר במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים במרכז שלם ועמית במכון לאסטרטגיה ציונית. בנוסף היה יו"ר "המרכז לזהות ותרבות יהודית" בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל, העוסקת בשירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים, ויושב ראש "סינפטק" קרן הון סיכון המגייסת הון מאיחוד האמירויות.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך בקריית חיים המערבית שבחיפה[1], בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "שמן" יליד אוקראינה, ובתיה (לבית זילבר) – ניצולת השואה ילידת גליציה. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית[2]. למד בתיכון עירוני מקיף קריית חיים[3] והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. מילדות היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בשנת 1967 הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית בערבה. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.

לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר לקיבוץ גרופית שבערבה, שם עבד כרפתן וכמפעיל דחפור[4]. עד 2024 עוד היה חבר הקיבוץ והחזיק בו בית על אף שבפועל התגורר במכבים-רעות, עד שאספת הקיבוץ החליטה לבטל את חברותו[5].

שירות צבאי

עריכה

שירות סדיר

עריכה
 
תמונת הבקו"ם של יעלון, 1967

בשנת 1968 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל "יעלון", והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[6]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר. בקורס מפקדי כיתות פגש בנחמיה תמרי, מפקד הפלוגה שלו, שהשפיע רבות על מסלולו של יעלון בצבא. תמרי אף פיקד על יעלון בפעולה הראשונה שלו מעבר לגבול, עת ארב כוח מהפלוגה לרכב מחבלים בירדן[7]. תמרי מאוד העריך את יעלון, אולם יעלון סירב לבקשתו לצאת לקורס קצינים. הוא שימש כמפקד כיתה וסמל מחלקה מצטיין בגדוד הנח"ל המוצנח, ובשנת 1971 סיים את שירותו הסדיר בדרגת סמ"ר.

מלחמת יום הכיפורים

עריכה

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, התגייס יעלון לשירות המילואים בחטיבת הצנחנים 55 בפיקוד דני מט, שלחמה בגזרה המצרית, והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב. לאחר שצלחה את התעלה בליל 15 באוקטובר, התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי: ”לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה”[8]. בהמשך המלחמה לחם בקרב על העיר סואץ.

תחילת קריירה כקצין

עריכה

לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד בגדוד 50[9], ושימש כמ"מ תחת המ"פ יצחק איתן[10]. כמפקד פלוגת בני המשקים בגדוד 50, בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים[11]. לאחר תפקיד מ"פ נוסף בבה"ד 1 מונה לפקד על סיירת הצנחנים[12], עליה פיקד במסגרת מבצע ליטני[13], מבצע שלכת[14] ומבצע מנורה[15]. ב-1979 נקרא על ידי נחמיה תמרי לפקד על פלגת האימונים של סיירת מטכ"ל[16], בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, עוזי דיין, בין היתר בפיגוע המיקוח במשגב עם[17]. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.

חזרה לשירות

עריכה

באפריל 1982 חזר לפעילות ביחידה, ועם פרוץ מבצע שלום הגליל מונה כסגן נוסף לשי אביטל. בין היתר לחם יעלון בקרב על המיוערת, כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי[18]. לאחר יציאת אש"ף מביירות יצא לקורס פיקוד ומטה, לאחר כחודשיים וחצי, בדצמבר 1982, מונה למפקד גדוד 890, והוביל אותו להישגים מבצעיים רבים בגזרת לבנון[19]. במהלך הלחימה שימש פעמים כמפעיל צמ"ה בשטח, אף על פי שכבר היה מפקד גדוד[4]. לאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים, ובמאי 1985 נפצע במהלך מרדף שהוביל אחר מחבלים בלבנון.

לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה בקמברלי שבאנגליה. ראש אמ"ן, האלוף אמנון ליפקין-שחק, שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק בשווייץ ואף העלה אותו לדרגת אלוף-משנה. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 צל"שים[20], והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי[21]. במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית במהלכו התנקשו לוחמי היחידה באבו ג'יהאד (ראש הזרוע הצבאית של אש"ף) בתוניס[11]. פעולה אחרת הייתה מבצע בן בליעל, שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי[22].

בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ועבר קורס הסבה לשריון. בשנת 1990 היה למפקד חטיבת הצנחנים[23], והוביל אותה בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובכלל זה במבצע ברגל ימין[24]. כעבור שנתיים מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף[25]. ב-10 בדצמבר 1992 הרג באמצעות רימון יד מחבל מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחרי שירה למוות בלוחם ימ"מ שניסה לעוצרו[26].

בשנת 1993 מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה (באלי"ש) בצאלים ולמפקד אוגדה 380 בפיקוד הדרום. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף וכיהן כראש אגף המודיעין[27]. ב-1998 היה למפקד פיקוד המרכז. שנתיים אחר כך מונה לסגן הרמטכ"ל (בעת ששאול מופז כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-9 ביולי 2002, לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.

שירות כרמטכ"ל

עריכה

יעלון מונה לרמטכ"ל ביולי 2002, חודשיים לאחר מבצע חומת מגן וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף דני חלוץ, שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.

עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה בטרור הפלסטיני ודיכוי האינתיפאדה השנייה. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ביהודה ושומרון הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של השב"כ וכן בעזרת גדר ההפרדה שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי 2003 בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת החזבאללה וסוריה. ב־4 באוקטובר 2003 ביצע הג'יהאד האיסלאמי פיגוע התאבדות במסעדת מקסים בחיפה שבו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה[28]. לאורך 2004 ערי השרון והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מפיגועי התאבדות רבים, נהנו משקט יחסי. גזרת ירושלים נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו פיגועים קשים רבים.

בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת החמאס מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות פצצת MK-84 במשקל כטון, המבצע נקרא "קטיף כלניות". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ אבי דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד, ובעקבות זאת הוטלה פצצת MK-82 במשקל כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס, שהתכנסה בקומת הקרקע, כמעט לא נפגעה.

ברצועת עזה המצב הלך והסלים ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר שדרות שבתחומי הקו הירוק – ניצבו תחת איום מטחי רקטות הקסאם. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה, שהגדול בהם הוא מבצע ימי תשובה. במהלכם, חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת זייתון, רפיח, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה וחאן יוניס על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ומנהרות הברחה. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל, 13 מהם נהרגו ב"אסון הנגמ"שים"[29]. ברפיח הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ההברחה, אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח, ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.

במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי[30], בעקבות כישלונו של זה בבדיקת פוליגרף בדבר הדלפת מידע לתקשורת במבצע ימי תשובה, עוררה מחלוקת בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת מוסר הלחימה הצה"לי בעקבות האינתיפאדה השנייה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון שוברים שתיקה, בהתעללות חיילים בגופות מחבלים, ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית במחסומים.

סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־3 ביולי 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות האינתיפאדה השנייה, שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של שר הביטחון שאול מופז בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יובל שטייניץ.

בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות טען בפורום סגור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין ראש הממשלה אריאל שרון ליעלון. יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תיתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם[31], והביע חשש להתפרצות גל טרור נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית[32].

סיום כהונתו
עריכה

בפברואר 2005 הודיע שר הביטחון, שאול מופז, כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת, וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד ביצוע תוכנית ההתנתקות[33]. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה אריאל שרון אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה[34]. יעלון האמין ששרון עצמו לא האמין במהלך ההתנתקות, שמבחינתו היא נזק אסטרטגי, אלא ביקש להציל את עצמו מהחקירות הפליליות[35]. מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים": "כששאלו אותי למה אני מסתובב עם נעליים גבוהות בקריה, אמרתי – זה בגלל הנחשים"[36]. ההתבטאות התפרשה כתקיפת פורום מטכ"ל, אולם בהמשך ביאר כי האמירה כוונה לאנשי משרד הביטחון[37][38]. כהונתו של יעלון הסתיימה ב-1 ביוני 2005[39]. החליף אותו סגנו, האלוף דני חלוץ, שתמך בהתנתקות.

ב-30 במאי השתתף יעלון במפגן צניחה לציון 60 שנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות שירות בצה"ל. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של כפר סבא, תל אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות"[40].

תפקידיו במכוני מחקר ועמותות

עריכה
 
יעלון משוחח עם שייח' דרוזי בחורפיש
 
יעלון נואם בארצות הברית כשר הביטחון.

ב-2006 שהה יעלון בוושינגטון כעמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים שבמרכז שלם, יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל לאנשים עם צרכים מיוחדים ועמית במכון לאסטרטגיה ציונית.

לאחר פרישתו, הביע יעלון התנגדות לחזרה לגבולות הקו הירוק, ולהתנתקות בפרט. הוא טען שפתרון שתי המדינות אינו ישים, הן משום שהפלסטינים לא רואים בגבולות הקו הירוק את קץ הסכסוך, והן כי יהודה, שומרון וחבל עזה אינם יכולים להיות ברי קיימא מבחינה כלכלית. לדבריו גבולות הקו הירוק אינם נותנים מענה ביטחוני לטרור או לאיום קונבנציונלי[41]. כמו כן שהפלסטינים, כולל אבו מאזן, לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל וממשיכים לשאוף להשמדתה. הוא הזהיר שיישום ההתנתקות יוביל לגל טרור שיכלול פיגועי התאבדות, ירי רקטות על ערים בישראל, ואף ירי קסאמים מצפון השומרון. הוא אף חזה השתלטות חמאס על רצועת עזה[42]. יעלון המשיך לבקר את תוכנית ההתנתקות גם לאחר יישומה, השווה את המצב בעזה להתחמשות חזבאללה בדרום לבנון, וקרא לצאת למבצע צבאי בעזה במודל "חומת מגן"[43]. בנאום בכנס הרצליה בינואר 2006, טען כי ישראל לא יצרה הרתעה אמינה נגד ירי הרקטות, והנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מהן. הוא התנגד לכל נסיגה שאינה כוללת הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית, והסביר שהסכסוך נובע מאי-הכרה ערבית בזכות קיומה של ישראל.

בנאום שנשא במכון הדסון בוושינגטון, ב-7 במרץ, התייחס יעלון לתוכנית הגרעין האיראנית ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה באיראן, וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.

מלחמת לבנון השנייה התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו, ובמהלכה נחשפו ליקויים בתפקוד צה"ל. ועדת וינוגרד קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה. יעלון טען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה, אך ניהולה היה כושל[44]. הוא קרא לראש הממשלה אהוד אולמרט להתפטר, והאשימו כי ביומיים האחרונים שלח חיילים להיהרג לצורך ספין תקשורתי[45], אולם עמדתו לא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד. יעלון גם תקף את מחליפו בתפקיד הרמטכ"ל, דני חלוץ, ולאחר שפרש מתפקידו האשים אותו בהשחתת צה"ל[46].

קריירה פוליטית

עריכה

ב-26 במאי 2007 אמר יעלון בתוכנית "פגוש את העיתונות" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מטרור. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר שדרות ומלחמת לבנון השנייה באו בעקבות ההתנתקות[47].

ב-17 בנובמבר 2008, החליט יעלון להצטרף למפלגת הליכוד. בנאומו במצודת זאב אמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"[48]. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון למשנה לראש הממשלה, שר לנושאים אסטרטגיים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. באוגוסט 2009 השתתף משה יעלון, יחד עם שרים נוספים מהימין, בביקור בהריסות חומש שפונתה בתוכנית ההתנתקות. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "מנהיגות יהודית" בליכוד, שבו הביע ביקורת חריפה על ההתנתקות ושיתף במשנתו הפוליטית. יעלון גינה את מה שכינה "הפתרוניזם" – מגמה פסיכולוגית בחברה הישראלית השואפת למצוא פתרון לכל סכסוך, אשר לדבריו מובילה לחשיבה "עכשווית" ושטחית. הוא טען שהגישה הזאת מנוצלת על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות, "כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו". האמירה נתפסה כקריאה לתנועת "שלום עכשיו" וירוס – ועוררה סערה תקשורתית. יעלון גם התייחס לזכות היהודים להתיישבות בארץ ישראל, וציין כי "יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח", אך הבהיר שכל התיישבות חייבת לעמוד באישור הרשויות, ואינה יכולה להתבצע בניגוד לחוק[49][50]. למרות זאת תמך יעלון בהחלטת הקבינט ב-25 בנובמבר 2009 להקפיא בנייה פרטית חדשה באיו"ש למשך עשרה חודשים[51].

בעת הפעולה לעצירת המשט לעזה במאי 2010 היה יעלון ממלא מקום ראש הממשלה, עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש[52]. באוקטובר 2011, משהובא לאישור הממשלה מתווה ההסכם לשחרור גלעד שליט, הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה – בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לחמאס ולארגוני הטרור, ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל[53].

 
יעלון נועד בלשכתו עם מזכיר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל, אפריל 2013

שר הביטחון

עריכה
 
יעלון עם מזכיר ההגנה אשטון קרטר, יולי 2015
 
משה (בוגי) יעלון, בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-18 במרץ 2013 מונה משה יעלון לשר הביטחון לאחר הבחירות לכנסת ה-19, ובכך החליף את אהוד ברק[54]. במהלך כהונתו, החליט להמשיך את ייצור וההצטיידות בטנק מרכבה סימן 4מ, לאחר שחשש כי קו הייצור ייסגר בשל קשיים כלכליים. במאי 2014 התנגד לחתימה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק, בשל חשש לפגיעה בצה"ל[55]. כשר ביטחון, נקט במדיניות נוקשה נגד פעולות "תג מחיר"[56] ותמך במעצרים מנהליים של חשודים המעורבים בפעולות אלו[57]. בנוסף, מספר התבטאויות שלו נתפשו כביקורת כלפי ארצות הברית, דבר שגרם למורת רוח בממשל האמריקאי. בשנת 2015, אסר על כל פעילות משותפת של צה"ל עם ארגון "שוברים שתיקה"[58][59], כולל מתן הרצאות וסדנאות לחיילים. בסוף 2015 הוענק לו אות אביר איכות השלטון על יושרה פוליטית[60]. ב-24 במרץ 2016 גינה את הירי שביצע סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון[61]. ב-20 במאי 2016 הודיע על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת בשל התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו וחוסר האמון בו[62].

ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין[63].

הזירה הפלסטינית
עריכה

בשנת 2013 חלה בהסלמה ב"טרור היחידים" שכלל פיגועי דקירה, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ביהודה ושומרון. ברצועת עזה הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי פצצות מרגמה ורקטות שנפלו בשטחים פתוחים. יעלון היה מעורב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, הפסקת ההסתה במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית בבקעת הירדן – דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון ש"אין פרטנר" כשהפלסטינים בראשות אבו מאזן, מאחר התבצרו בעמדותיהם, שאינן מקובלות על ישראל, מבלי להתפשר בדבר[64]. בעקבות גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016 הממשלה החליטה על החמרת הענישה על יידוי אבנים, הריסת בתי מחבלים והוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית של ערביי ישראל מחוץ לחוק.

במבצע צוק איתן, יעלון הצהיר: "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר – בתנאים שישראל תכתיב, ולקבל הפסקת אש – כפי שדורשים בירושלים"[65]. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים[66]. במהלך המבצע נפל קרוב משפחתו, סג"ם הדר גולדין[67]. יעלון הביע צער על הכניסה הקרקעית בזמן צוק איתן[68] וטען שמענה למצוקה אזרחית עשוי היה למנוע את המלחמה[69].

הזירה הסורית
עריכה

בתקופת יעלון ייחסו לחיל האוויר הישראלי מספר תקיפות בסוריה השסועה במלחמת אזרחים שנועדו להשמיד נשק "שובר שוויון" שהעביר משטר אסד לחזבאללה.

יו"ר תל"ם

עריכה
 
יעלון (מצד שמאל), הקמת כחול לבן

לאחר ההתפטרותו, יעלון הכריז על כוונתו להתמודד על הנהגת המדינה וייסד את העמותה "מנהיגות אחרת"[70]. בספטמבר 2017 הצהיר כי אינו פוסל שותפות פוליטית עם מפלגת העבודה ויאיר לפיד[71]. כמו כן הביע תמיכתו באוטונומיה בשטחי יו"ש ובישות מפורזת, שהיא פחות ממדינה.

ב-25 בדצמבר 2018, הוא הכריז על הקמת מפלגה חדשה בשם תל"ם[72][73], שהתמזגה עם מפלגת "חוסן לישראל"[74] והשתלבה ברשימת כחול לבן, בה הוצב במקום השלישי. הרשימה זכתה ב-35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. במרץ 2020, לאחר פיצול כחול לבן, יעלון ויאיר לפיד הקימו סיעה משותפת בשם "יש עתיד – תל"ם"[75]. לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הוא החליט להתמודד באופן עצמאי אך ב-1 בפברואר 2021 הסיר את מועמדותו[76].

פרישה מהפוליטיקה

עריכה

בנובמבר 2021, יעלון מונה ליושב ראש "סינפטק" קרן הון סיכון המגייסת הון מאיחוד האמירויות.

עו"ד דוד שמרון הגיש תביעת דיבה נגד יעלון, שטען כי קיבל שוחד במסגרת עסקת הצוללות[77]. התביעה הסתיימה בפשרה, בה שילם יעלון 88,000 ש"ח לאחר שהודה שאין אמת בטענותיו[78].

משנתו הפוליטית

עריכה

יעלון סובר כי חיי האדם הם מעל האדמה, ולכן טוב שלום מארץ ישראל השלמה. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של טרור, אסור לישראל במצב הנוכחי לסגת שוב. בספרו "דרך ארוכה קצרה" קושר יעלון בין הנסיגה מלבנון למה שכונה על ידו "מלחמת הטרור הפלסטינית" של שנת 2000. הוא טוען כי במזרח התיכון הבינו לאחר מלחמת יום הכיפורים שלא ניתן להכריע את ישראל במלחמה בעצימות מלאה, אך פגיעה הדרגתית, כמו זו שביצע חזבאללה בלבנון, יכולה לשבור את חוסנה[79]. יעלון התנגד גם לתוכנית ההתנתקות ב-2005, שלדבריו הביאה לעליית החמאס בעזה מספר חודשים לאחר מכן. לדבריו, מקור המוטיבציה הפלסטינית אינה בהתנחלויות או המצב הכלכלי, אלא ההסתה בחינוך הפלסטיני[80]. הסתה הנובעת לדעתו ממלחמת תרבויות, בין תרבות מערבית שמקדשת את החיים, לתרבות ג'יהאדית שמקדשת את המוות. מתחייב מכאן שהנוסחה של "שטחים תמורת שלום" אינה רלוונטית. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" כ"דרך הקצרה", ודווקא "הדרך הארוכה", הנמנעת בשלב זה מנסיגות, היא זו שתביא שלום בזכות הפגנת חוסן בעיני האויב – ומכאן שם הספר.

בנוסף, יעלון מתנגד להשבת חטופים ישראלים תמורת שחרור מחבלים רבים, והיה אחד מהשרים שהתנגדו לעסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק כי העסקאות הקודמות הביאו להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים[53]. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הביע יעלון תמיכה בהימנעות מהנהגת שלטון ישראלי ברצועת עזה לאחר המלחמה, תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני של ישראל, והחזרת שלטון הרשות הפלסטינית[81].

מבחינה חברתית – יעלון הצהיר לא פעם על תמיכתו בשוויון זכויות מלא ללהט"ב ותמך פומבית בנישואים חד-מיניים[82]. במהלך "הרפורמה המשפטית", היה יעלון אחד ממתנגדיה והאשים את ראש הממשלה נתניהו בהרס המערכת המשפטית, על מנת לחמוק מהעמדה לדין[83][84]. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל טען יעלון כי בלי הרפורמה המשפטית, אותה כינה: "ההפיכה המשטרית" – חמאס לא היה יוצא לטבח שבעה באוקטובר[85].

חיים אישיים

עריכה

יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה שירות לאומי, ובן ובת נוספים שלו שירתו ביחידות מובחרות[86]. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: משה יעלון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה יעלון

אתרים רשמיים:

ראיונות:

כתבות:

מכּתביו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אמירה לם, צילומים: יונתן בלום, פנים אל מול פנים, באתר ynet, 8 ביוני 2016
  2. ^ למשל: הודעה על אצילת סמכויות, י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013
  3. ^ אתי דור, ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי, באתר ynet, 22 ביולי 2002
  4. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת, באתר וואלה, 4 בספטמבר 2014
  5. ^ ישי פרידמן, חברי גרופית הצביעו: בוטלה חברותו של בוגי יעלון בקיבוץ, באתר עכשיו 14, 13 במרץ 2024
  6. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 42–44.
  7. ^ משה יעלון, תמיד אחרי נחמיה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, ‏ 02.01.2004.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  8. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.
  9. ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003.
  10. ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002.
  11. ^ 1 2 עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  12. ^ דניאל אדלסון, מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים, אתר זרוע היבשה, ‏ 1.5.2008.
  13. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.
  14. ^ לילך שובל, המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
  15. ^ על מבצע "שלכת" באתר סיירת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  16. ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg‏, 24 במרץ 2007, משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, מעריב, ‏ 24/3/2007.
  17. ^ אבי קרבל, עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם, "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.
  18. ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2012.
  19. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55–56.
  20. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
  21. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61
  22. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237
  23. ^ עפר שלח, אל תצפו למהפכה, באתר ynet, 14 במרץ 2002.
  24. ^ עמנואל רוזן, רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון, מעריב, ‏ 21 בנובמבר 1990.
  25. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 251.
  26. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228
  27. ^ זאב שיף, כן, גם אופציה צבאית, הארץ, ‏ 11.05.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  28. ^ עמוס הראל‏, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2003.
  29. ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏ 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  30. ^ אילן מרסיאנו, הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  31. ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
  32. ^ אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו", באתר וואלה, 10 ביוני 2005
  33. ^ אמיר בוחבוט, מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2005
  34. ^ ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה"
  35. ^ כתב בספרו: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו".
  36. ^ חנן גרינברג, יעלון: אני מעדיף לא להיות מניפולטור וקומבינטור, באתר ynet, 1 במאי 2005
  37. ^ בריאיון בתוכניתו של יאיר לפיד
  38. ^ יעלון: נעלתי נעליים גבוהות בקריה בשל הנחשים, באתר וואלה, 2 במאי 2005"שר הביטחון, שאול מופז, [...] היווה את מושא עקיצותיו המרומזות של יעלון".
  39. ^ עמוס הראל, צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ, באתר הארץ, 2 ביוני 2005.
  40. ^ ארי שביט, יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
  41. ^ רוני סופר, יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה, באתר ynet, 23 בינואר 2006
  42. ^ ארי שביט, הרמטכ"ל היוצא, משה יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה שתכלול פיגועים במרכז הארץ, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2005 יעלון: "אם הפתח ימשיך להתנהג כפי שהוא מתנהג, החמאס ישתלט בסוף על רצועת עזה". שביט: בעוד שנתיים-שלוש אנחנו עלולים לעמוד מול רצועת עזה חמאסית? יעלון: "כן".
  43. ^ ארי שביט, האם ההתנתקות הצליחה?, באתר הארץ, 5 ביולי 2006
  44. ^ ארי שביט, יש גבול, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2006
  45. ^ יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין, באתר ynet, 14 בספטמבר 2006
  46. ^ הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא", באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2007
  47. ^ בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה, באתר nrg‏, 26 במאי 2007
  48. ^ מרב דוד, יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2008
  49. ^ אבי בלום, מבחן בוגי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 27 באוגוסט 2009
  50. ^ רועי שרון, יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2009
  51. ^ רוני סופר, הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
  52. ^ מזל מועלם ויהונתן ליס, השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
  53. ^ 1 2 טל שלו, כתבתנו המדינית‏, השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2011
  54. ^ יאיר אלטמן ומיכל רשף‏, נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון, באתר וואלה, 17 במרץ 2013
  55. ^   גילי כהן, יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל, באתר הארץ, 28 במאי 2014
  56. ^   עמוס הראל, פרשנות || העימותים ביצהר: כבר לא עשבים שוטים, אלא בעיה חמורה, באתר הארץ, 8 באפריל 2014.
  57. ^   גילי כהן, עמוס הראל, חיים לוינסון, שר הביטחון יעלון תומך במעצרים מנהליים לאנשי ימין קיצוני, באתר הארץ, 13 באפריל 2014.
  58. ^ "אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון בהודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
  59. ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
  60. ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2015 באתר התנועה לאיכות השלטון.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  61. ^   גילי כהן, יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2016.
  62. ^ יואב זיתון ומורן אזולאי, יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו", באתר ynet, 20 במאי 2016
  63. ^ מקבלי אותות כבוד של המרכז האקדמי רופין, באתר המרכז האקדמי רופין
  64. ^ יעלון: קרי משיחי ואובססיבי, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2013
  65. ^ יניר יגנה‏, יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות", באתר וואלה, 23 באוגוסט 2014
  66. ^ עקיבא ביגמן, צבא ההכלה של יעלון, אתר מידה, 2 באוקטובר 2014
  67. ^ שחר חי, יואב זיתון ורענן בן צור, יעלון וגולדין - קרובי משפחה: "הכרתי אותו מאז שנולד", באתר ynet, 3 באוגוסט 2014
  68. ^ חדשות סרוגים, ‏בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2023
  69. ^ שחר אילן, הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2017
  70. ^ oranusgroup, העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון, באתר manhigut.co.il (באנגלית) (ארכיון)
  71. ^ מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה', באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2017
  72. ^ אריק בנדר, ‏משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
  73. ^ אריק בנדר, ‏יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות", באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2018
  74. ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת, באתר כלכליסט, 29 בינואר 2019
  75. ^ צבי זרחיה ו-ynet, כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2020.
  76. ^ יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות, באתר ynet, 1 בפברואר 2021.
  77. ^ גיא פלג, ‏עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2020
  78. ^ שירית אביטן כהן, הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023;
    ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון
  79. ^ תזה זו הוצגה כבר בריאיון שערך בשנתו הראשונה כרמטכ"ל עם ארי שביט
  80. ^ פנחס וולף‏, יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה", באתר וואלה, 17 בפברואר 2010
  81. ^ אור גואטה, ‏שר הביטחון לשעבר משה יעלון: "אחרי המלחמה צריך להקים ועדה פלסטינית לעניינים האזרחיים, ולאפשר לישראל חופש פעולה ביטחוני", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2024
  82. ^ נועם דביר ואיתי בלומנטל, יעלון: "לאפשר נישואים לחברי הקהילה הגאה", באתר ynet, 6 בפברואר 2015
  83. ^ "אתם נותנים יד לעבריין": שר הביטחון לשעבר במסר תקיף לשרי הממשלה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2023
  84. ^ בן כספית עמית סגל, ‏יעלון ב"פגוש את העיתונות": התוכנית של לוין בלתי חוקית בעליל ויש לסרב לציית לה, באתר ‏מאקו‏, 21 בינואר 2023
  85. ^ מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש, יעלון: בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע, באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
  86. ^   ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון, סרטון בערוץ "HOT", באתר יוטיוב (אורך: 33:10), 24 במאי 2017
משה יעלון - תבניות ניווט
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=משה_יעלון&oldid=40084809"