אלכסנדר השני, מלך אפירוס
אלכסנדר השני (ביוונית: Αλέξανδρος Β; ? - 242 לפנה"ס) היה מלך אפירוס. בנו של פירוס הראשון, ואביו של פירוס השני.
 | |
| דמותו של אלכסנדר השני על גבי קמע | |
| לידה | אפירוס |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־3 לפנה״ס  |
| בן או בת זוג |
אולימפיאס השנייה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהאלכסנדר נולד סביב שנת 294 לפנה"ס. הוא היה בנו השלישי של פירוס הראשון מלך אפירוס, ואשתו לאנאסה, בתו של אגתוקלס טיראן סירקוסאי.[1] הייתה לו אחות גדולה למחצה בשם אולימפיאס, ואח גדול למחצה בשם תלמי. כמו כן היה לו אח קטן בשם הלנוס. תלמי נהרג במהלך המצור על ספרטה, כך שהדרך לכתר הייתה פתוחה לפני אלכסנדר.
בשנת 272 לפנה"ס, מת פירוס, ואלכסנדר ירש את מקומו. אלכסנדר נישא לאחותו למחצה אולימפיאס, שהייתה מבוגרת ממנו. מעשה אופייני למלכים הלניסטיים. היא ילדה לו את פירוס ותלמי, ובת בשם פתיה.
מלכותו
עריכההמלחמה הכרמונידית, שבה התאחדו אתונה ספרטה ומצרים נגד מוקדון, פתחה בפני אלכסנדר חלון הזדמנויות חדש. עיקר הגייסות המוקדוניים עברו דרומה לאטיקה כדי למנוע נחיתה מצרית שם. אלכסנדר החליט לחדש את המאבק שהחל בו אביו,[2] והכריז מלחמה על אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון. בעידודו של תלמי השני מלך מצרים,[3] אלכסנדר פלש אל מוקדון דרך מעלה הנהר אאוס (aoos). אנטיגונוס סב על עקביו צפונה, והפריש גיס בפיקוד בנו דמטריוס למערכה מול אלכסנדר. לאחר מכן חזר דרומה אל יוון.
אלכסנדר הובס על ידי דמטריוס ובקש לכרות איתו הסכם שלום. בניגוד לשאר אויביו, אנטיגונוס מיצה עם אפירוס את הדין עד הסוף, ונטל ממנה מספר חבלי ארץ חשובים מאוד באזור האגן העליון של נהר אאוס.[4] השפלה זו גרמה לערעור מצבה הפנימי של אפירוס. ממלכת אפירוס הייתה מורכבת משבטים רבים, ומרביתם לא היו מרוצים מבזבזנותו ומסעות המלחמה של פירוס, אביו של אלכסנדר, שהקשו על האוצר. בנוסף על כך התעוררו בממלכה גורמים שדרשו להפוך את אפירוס ממונרכיה לרפובליקה.
כאשר אלכסנדר חזר לאפירוס, התמרדו הרפובליקנים והוא נמלט לאקרנאניה.[2] אפירוס הפכה לרפובליקה למשך זמן קצר, אלא שאז האקרנאנים, בסיוע המלוכנים האפירוטים וייתכן שגם הליגה האיטולית,[5] הצליחו להחזיר את אלכסנדר לכס המלכות.[6] בין פעולותיו בשנות מלכותו האחרונות, ניתן למנות חתימת חוזה עם הליגה האיטולית, שבמסגרתו חולקו ערי אקרנאניה בינו לבין האיטולים.[7] אם כי לאחר מותו, האיטולים הפרו את החוזה. הוא מלך עד מותו בשנת 242 לפנה"ס.
לקריאה נוספת
עריכה- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז.
- Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "Alexander Ii", 1873
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ פלוטרכוס, "חיי פירוס", 9.
- ^ 1 2 יוסטינוס, ספר עשרים ושישה, 2.
- ^ גולן, עמ' 149.
- ^ גולן, עמ' 150.
- ^ Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "Alexander Ii", 1873
- ^ יוסטינוס, ספר עשרים ושישה, 3.
- ^ פוליביוס, ספר שני, 45. וגם ספר תשיעי, 34.