מוקדון

מוֹקְדּוֹן או מקדוניה הייתה ממלכה קדומה ששכנה באזור חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, בצפון-מזרח חצי האי הבלקני. היחס של היוונים לממלכה זו היה כאל ישות חצי-ברברית. שליטיה היו חסרי חשיבות של ממש בפוליטיקה הפנים יוונית. הממלכה עלתה לגדולה בסוף התקופה הקלאסית במאה ה-4 לפנה"ס. לאחר מכן הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. סופה שנכבשה על ידי רומא ושולבה באימפריה הרומית.

מוקדון
Μακεδονία

סמל
מפת מוקדון ויוון במותו של פיליפוס השני (336 לפנה"ס)
ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	מקדונית עתיקה יוונית אטית קוינה
עיר בירה	ורגינה (808-399 לפנה"ס) פלה (399-168 לפנה"ס)
רשות מחוקקת	Synedrion
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה
תאריך הקמה	808 לפנה"ס
פירוק
תאריך פירוק	168 לפנה"ס
ישות קודמת	תקופת המעבר ביוון
ישות יורשת	ממלכת פרגמון הממלכה הסלאוקית מצרים התלמיית פרובינקיה מקדוניה
שליטים בולטים	קרנוס (808-778 לפנה"ס) פרסאוס (179-168 לפנה"ס)
דמוגרפיה
דת	דת יוון העתיקה הלניזם
כלכלה
מטבע	טטרדרכמא
שונות
סמלים לאומיים	שמש ורגינה

היסטוריה

הממלכה ידועה בערך מהמאה ה-9 לפנה"ס והייתה חסרת השפעה עד לבואו של פיליפוס השני, מלך מקדוניה אשר כבש את כל יוון, אימץ את דת יוון וגייס את לוחמי הערים היווניות לצבאו.

אלכסנדר הגדול, בנו של פיליפוס, שנקרא אלכסנדר מוקדון, על שם המקום, פתח במסעות כיבושים אדירים שבמהלכם הכניע את האימפריה הפרסית וכבש חלק מהודו וכך מוקדון הפכה לאחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה.

האימפריה לא שרדה לאחר מותו של אלכסנדר. במלחמות הדיאדוכים אנטיגונוס מונופתלמוס הצליח להשתלט על מוקדון, הקים בה ממלכה עצמאית וייסד את השושלת האנטיגונידית, ששלטה במוקדון עד שנת 168 לפנה"ס שבה הצבא הרומי הביס את מלך מוקדון פרסאוס בקרב פידנה.

לאחר ניצחון הרומאים במלחמה המוקדונית השלישית הם פירקו את הממלכה המוקדונית לארבע יחידות מדיניות נפרדות שהיו מדינות גרורות של רומא. כדי לנסות למנוע כל התנגדות לשלטונם, הם פעלו בשיטה של הפרד ומשול ואסרו כל מגע מכל סוג שהוא בין תושבי המדינות השונות. בסופו של דבר הניסיון לשלוט בלי לספח את האזור לא צלח ואחרי מרד כושל של המוקדונים רומא סיפחה את ארבע המדינות והפכה אותם לפרובינקיה.

בשנת 1991, כחלק מהתפרקות יוגוסלביה, הוקמה בחלק משטחה של ממלכת מוקדון לשעבר רפובליקת מקדוניה.

חברה ומשטר

החברה המוקדונית הייתה כפרית בעיקרה. האיכרים, שהיו אנשים חופשיים מבחינה משפטית, היוו את רוב העם ואת הצבא. התושבים התחלקו לשני חלקים עיקריים: מוקדונים ותושבי קבע חסרי אזרחות. המוקדונים נהנו מכל הזכויות החוקיות ושירתו בצבא המלך ואילו תושבי הקבע היו חסרי זכויות פוליטיות, אך נהנו מחופש פולחן, אפשרות לחיות על פיו חוקיהם, אפשרות לדבר את שפתם ללא הפרעה וכו'. תושבים אלה שירתו לעיתים בצבא בחיל הרגלים הקל או בחיל הפרשים הקל. המטרה העיקרית של תושבי הקבע היה בעיקרו של דבר לספק את הבסיס הכלכלי שיתמוך במוקדונים אשר שרתו בצבא.

הצבא המוקדוני, שנועד להגן על הממלכה מפני פולשים מצפון, היה מאורגן ומצויד היטב.

בראש המדינה עמד מלך ששלטונו עבר בירושה, אך אישור המלך היורש היה בידי הצבא. בשונה ממלכי המזרח, שהתהדרו בפאר רב ובמעמד של אל, המלך המוקדוני היה המנהיג הצבאי וראש האצילים. עוזריו בשלטון וכן אנשי הקצונה בצבא היו "ידידי המלך" - ההטיירוי.

ראו גם

• אלכסנדר הגדול
• המלחמות המוקדוניות
• מקדוניה הצפונית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוקדון בוויקישיתוף

• אתר שמוקדש למוקדון (באנגלית)
• Articles about Ancient Macedonia (באנגלית)
• גילוי קבר גדול בצפון יוון כתבה בגרדיאן (באנגלית)
• מוקדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יוון, היסטוריה, הגמוניה מקדונית, 323-281 לפני הספירה, דף שער בספרייה הלאומית
• מוקדון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יוון העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.