אמיל אייבינדר
אמיל אייבינדר (נולד ב-30 במאי 1949[1] בקישינב, מולדובה, אז בברית המועצות) הוא אמן אקורדיון ישראלי, יהודי יליד בסרביה (מולדובה, אז בברית המועצות) המשלב ברפרטואר שלו מוזיקה עממית ממרחב הדנובה והבלקן, מוזיקה קלה וקלאסית בינלאומית.
 | |
| לידה |
30 במאי 1949 (בן 75) קישינב, ברה"מ  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| עיסוק | אמן אקורדיון |
| סוגה | מוזיקה עממית ממרחב הדנובה והבלקן, מוזיקה קלה, מוזיקה קלאסית בינלאומית |
| שפה מועדפת |
רומנית, עברית, רוסית |
|
aybinder | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאמיל אייבינדר נולד בקישינב שבמולדובה לפאני גלמן ולפיני (פנחס) אייבינדר.
בגיל 7 החל ללמוד נגינה באקורדיון, למד אקורדיון, פסנתר וניצוח בבית ספר תיכון למוזיקה באקדמיה בקישינב. עד עלייתו לישראל בשנת 1990 היה נגן ראשי בלהקות המולדובניות "מיוריצה" ו"ז'וק", והקליט לרדיו ולטלוויזיה במולדובה.
אמיל אייבינדר, הנחשב לאחד מגדולי נגני האקורדיון בעולם, כיהן בעבר כמנהל המוזיקלי של להקת "הורה ירושלים". ב-2000 הוקמה מחלקה לאקורדיון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בראשותו, שם הקים את "אנסמבל למוזיקה עממית" שהוא עומד בראשו בתפקיד מנצח, מעבד וסולן.
בשנת 2002 קיבלו אייבינדר ולהקתו את הפרס ע"ש דניאל בנימיני מטעם שר המדע התרבות והספורט דאז, אריאל שרון. מאז זכה אמיל בפרסים נוספים אשר מפורטים מטה. כמו כן מופיע אייבינדר ברסיטלים לאקורדיון, קונצרטים קאמריים בישראל וברחבי העולם.
סגנון מוזיקלי
עריכהסגנונו המוזיקלי של אייבינדר מבוסס על מוזיקות עממיות מרחבי העולם. הרפרטואר המוזיקלי שלו מכיל בין השאר מוזיקות עממיות מהבלקן, ברזיל וצרפת, וכן השפעות ממוזיקה קלאסית, ג'אז מודרני ומוזיקות ים תיכוניות.
חיים אישיים
עריכהמתגורר בירושלים, נשוי לרוזה מגידמן ולהם 3 ילדים ונכדים ונכדות.
פרסים
עריכה- 2002 פרס שר התרבות והספורט למבצעי מוזיקה בישראל (ע"ש דניאל בנימיני).
- 2012 מקום ראשון בתחרות הבינלאומית למוזיקה יהודית באמסטרדם (רביעיית אמיל אייבינדר ווירה ליזינסקי).
- 2019 מקום ראשון בתחרות הבינלאומית לאקורדיון בליברפול, מטעם ארגון האקורדיון הלאומי של בריטניה.
אלבומים
עריכה- 2003 מהבלקן לירושלים (מספר קטעים באלבום זה הם עיבודים מחודשים ליצירותיו של נחום היימן)
- 2007 דוינה
- 2014 דסדה אל אלמה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אמיל אייבינדר
הערות שוליים
עריכה- ^ Jeroen Nijhof