אנדרה צ'ייקובסקי
אנדרה צ'ייקובסקי (בפולנית: André Tchaikowsky, גם Andrzej Czajkowski) נולד בשם רוברט אנדז'יי קראוטהאמר, 1 בנובמבר 1935 – 26 ביוני 1982) היה מלחין ופסנתרן יהודי-פולני.
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1935 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1982 (בגיל 46) אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
אוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה |
  | |
קורות חיים
עריכהילדות ולימודים
עריכהרוברט אנדז'יי קראוטהאמר נולד בוורשה בשנת 1935. הוא גילה כישרון מוזיקלי מגיל צעיר, ואמו, פסנתרנית חובבת, החלה ללמד אותו לנגן בפסנתר בגיל ארבע. משפחתו הייתה יהודית; עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הועברו לגטו ורשה. קראוטהאמר נשאר בגטו עד 1942, אז הוברח החוצה וצויד במסמכים מזויפים, לפיהם נקרא אנדז'יי צ'ייקובסקי. הוא נכנס למחבוא עם סבתו, צלינה. השניים נשארו במסתור עד 1044, אז נתפסו בזמן מרד ורשה ונשלחו למחנה המעבר פרוצקוב כאזרחים פולנים לכל דבר. ממחנה זה שוחררו בשנת 1945. אביו של צ'ייקובסקי, קרל קראוטהאמר, שרד גם הוא את המלחמה. אמו, פליציה קראוטהאמר (מבית רפפורט) נלקחה מגטו ורשה ב-1942, נשלחה לטרבלינקה ושם מתה. אביו נישא בשנית.[1]
אנדז'יי צ'ייקובסקי, כפי שנקרא אז (בהמשך אימץ את השם אנדרה), חידש את לימודי הנגינה בגיל 9, בבית הספר הממלכתי בלודז' אצל אמה אלטברג (שהייתה בעברה תלמידה של ונדה לנדובסקה; מכאן התקדם לפריז, ללימודי המשך אצל לאזאר לוי. בתקופת שהותו בפריז גם ניתק את קשריו עם אביו לשנים רבות לאחר ריב.[2]
לאחר שובו לפולין בשנת 1950, למד באקדמיה הממלכתית למוזיקה בזופוט אצל אולגה איליביצקה-דברובסקה, ואחר באקדמיה הממלכתית למוזיקה בוורשה אצל סטניסלב שפינאלסקי. עוד בתקופת לימודיו החל לטפח קריירה של פסנתרן קונצרטים והפגין את כישרונו בקונצרטים פומביים של וריאציות גולדברג מאת באך, הקונצ'רטו השני מאת סרגיי רחנינוב ובאלתורים על כל נושא לבקשת הקהל. ב-1951 החל ללמוד הלחנה אצל קז'ימייז' שיקורסקי.
אחרי השתתפות בתחרות הבין-לאומית ע"ש שופן לפסנתר של 1955, שבה הגיע למקום השמיני, יצא צ'ייקובסקי ללמוד בבריסל אצל הפסנתרן הפולני סטפן אשכנזי.[3] כתוצאה מקשריו עם אשכנזי, ניגש צ'ייקובסקי לתחרות המוזיקה ע"ש המלכה אליזבת בשנת 1956 וזכה בפרס השלישי. באותה שנה היגר לאנגליה, שם התגורר עד מותו.
קריירה
עריכהבשנת 1957 הגיש סדרת רסיטלים בפריז, שבהם ניגן את כל יצירותיו של ראוול לפסנתר, לציון שנת העשרים למות המלחין הצרפתי. באותה תקופה, התייעץ עם נדיה בולאנז'ה בפונטנבלו בענייני הלחנה, ואף יצר קשר עם ארתור רובינשטיין.
על אף הצלחתו כפסנתרן, אנדרה צ'ייקובסקי שאף מעל לכל להלחין. הוא כתב שני קונצ'רטי לפסנתר, רביעיית מיתרים, מוזיקה לארבע סונטות של שייקספיר לקול בליווי פסנתר, שלישיית פסנתר וכמה יצירות לפסנתר סולו. הוא השלים אופרה "הסוחר מוונציה" על פי המחזה של שייקספיר. רוב האופרה נכתבה עד 1978, ולאחר דיונים עם מבקר המוזיקה הנס קלר, החליט צ'ייקובסקי להגיש אותו לשיקול דעתה של האופרה הלאומית האנגלית. ביצוע של שתי המערכות הראשונות נקבע לדצמבר 1981, בנוכחות המנהל האמנותי דייוויד פאוטני והמנצח מארק אלדר. אבל במרץ 1982 קיבל צ'ייקובסקי ממנהל האופרה, לורד הרווד, מכתב דחייה ליצירתו. במועד זה כבר היה צ'ייקובסקי חולה מאוד, ושלושה חודשים לאחר זאת הלך לעולמו. משאלתו האחרונה הייתה, שהאופרה תגיע לכלל ביצוע. האופרה הגיעה לכלל הפקה רק ב-2013, בפסטיבל ברגנץ.
הקלטות
עריכהצ'ייקובסקי הקליט בשביל RCA ויקטור וקולומביה EMI יצירות מאת באך (וריאציות גולדברג), היידן (שתי סונאטות, וריאציות בפה מינור), מוצרט (קונצ'רטו בדו מז'ור, שתי סונאטות וזוטות שונות), שוברט (ולסים, לנדלרים, מחולות גרמניים), שופן (15 מזורקות) ופורה (רביעית פסנתר בדו מינור). הוא הקליט כמה מיצירותיו הוא לחברת EMI.
גולגולת
עריכהצ'ייקובסקי מת בגיל 46 מסרטן המעי הגס, באוקספורד.[4] הוא ציווה את גופתו למחקר רפואי ואת גולגולתו תרם ללהקת שייקספיר המלכותית, לשמש כאביזר במה.[5] צ'ייקובסקי קיווה, שגולגולתו תוכל לשמש כגולגולת של "יוריק" בהפקות של המלט. במשך שנים רבות, לא הרגיש שום שחקן או במאי בנוח להשתמש בגולגולת אמיתית בהצגות, אם כי נעשה בה שימוש מדי פעם בחזרות. רק בשנת 2008, החזיק השחקן דייוויד טננט את הגולגולת בסדרת הצגות של "המלט" בתיאטרון החצר בסטרטפורד על האייבון. לאחר שדבר השימוש בגולגולתו של צ'ייקובסקי התפרסם בעיתונות, עברה הפקת "המלט" לוסט אנד והנהלת הלהקה הודיעה, שלא ייעשה שוב שימוש בגולגולת של צ'ייקובסקי (דובר אמר, שהדבר "יסיח יותר מדי את דעת הקהל").[6] אלא שזו הייתה תרמית; למעשה, השימוש בגולגולת נמשך בכל ההצגות בווסט אנד ואף בעיבוד לטלוויזיה שבא בהמשך.
יצירות חשובות
עריכה- קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 (1957)
- סונאטה לפסנתר (1958)
- סונאטה לקלרינט ופסנתר, אופוס 1 (1959)
- אינוונציות לפסנתר, אופוס 2 (1961–1962)
- רביעיית מיתרים מס' 1 בלה מז'ור, אופוס 3 (1969–1970)
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 2, אופוס 4 (1966–1971)
- רביעיית מיתרים מס' 2, אופוס 5 (1973–1975)
- אופרה, "הסוחר מוונציה" (1968–1982)
קישורים חיצוניים
עריכה- ynet, הצוואה מולאה: גולגולת של ניצול שואה ב"המלט", באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
- "גולגולת של ניצול שואה ב"המלט" של שייקספיר
אנדרה צ'ייקובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנדרה צ'ייקובסקי, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ דוויד א. פר, תמצית ביוגרפיה באתר של אנדרה צ'ייקובסקי
- ^ [אתר אנדרה צ'ייקובסקי]
- ^ יוסף ויינברגר, הוצאת מוזיקה, ביוגרפיה של אנדרה צ'ייקובסקי
- ^ מלגורזאטה קושינסקה, "אנדז'יי צ'ייקובסקי" אוקטובר 2006
- ^ ynet, הצוואה מולאה: גולגולת של ניצול שואה ב"המלט", באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
- ^ "המלט מחליף את הגולגולת האמיתית בחיקוי" סוכנות יו.פי. 4 בדצמבר 2008