אנדריאה דוריה (אונייה)

אוניית הקיטור אנדריאה דוריה (SS Andrea Doria) הייתה אוניית נוסעים איטלקית מפוארת שהשתייכה ל"חברת הספנות של איטליה" (Società di navigazione Italia). האונייה טבעה ב-1956, ו-46 אנשים נספו באסון, אך מרבית אנשי הצוות והנוסעים ניצלו. אירוע ההתנגשות והטביעה זכה לפרסום רב, נערכו עליו מחקרים, ושונו נוהלי השיט באזור.

אנדריאה דוריה
(Andrea Doria (transatlantico

אוניית הנוסעים הטרנס-אטלנטית "אנדריאה דוריה", 1953
תיאור כללי
סימן זיהוי	ICEH
סוג אונייה	אוניית נוסעים אוקיאנית
צי	צי הסוחר האיטלקי
חברת ספנות	Italia di Navigazione
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנת אנסלדו (Ansaldo), ג'נובה
תחילת הבנייה	9 בפברואר 1950
הושקה	16 ביוני 1951
תקופת הפעילות	14 בינואר 1953 – 26 ביולי 1956 (3 שנים)
אחריתה	טבעה לאחר התנגשות ב-26 ביולי 1956
מיקום	40°29′30″N 69°51′00″E
מידות
תפוסה	29,083 טון
אורך	213.8 מטר
רוחב	27.5 מטר
שוקע	9.5 מטר
נתונים טכניים
מהירות	23 קשר
גודל הצוות	כ-500 ימאים וסגל הארחה.
מספר נוסעים	1,241
הנעה	טורבינת קיטור

האונייה נקראה על שם גיבור המלחמות האדמירל אנדראה דוריה, שחי במאה ה-16. האונייה הושקה ב-16 ביוני 1951, ולאחר המשך הבנייה וההצטיידות יצאה להפלגת הבכורה שלה ב-14 בינואר 1953. נמל הבית שלה היה ג'נובה שבאיטליה.

ב-25 ביולי 1956, בדרכה לעיר ניו יורק, בקרבת האי ננטקט דרומית לקייפ קוד שבמסצ'וסטס, התנגשה אוניית הנוסעים "סטוקהולם" של "חברת הספנות השוודית אמריקאית" (Swedish American Line) בדופן האנדריאה דוריה. בשל ההתנגשות נפער חור גדול, חדרו מים, והאונייה נטתה על צדה. בעקבות זאת יצאו מכלל פעולה מחצית מסירות ההצלה, בעוד שהאונייה שקעה תוך זמן קצר. בכל זאת, בזכות התגובה המהירה של ספינות נוספות באזור ניצלו חייהם של מרבית אנשי הצוות והנוסעים.

רב החובל פיירו קאלאמאי (Calamai), קברניטה של ה'אנדריאה דוריה' בעת ההתנגשות

נתוני האונייה

אורכה של האנדריאה דוריה היה 212 מטרים, רוחבה 27 מטרים ותפוסתה 29,083 טונות. ביכולתה היה לשאת כ-1,200 נוסעים וכ-500 אנשי צוות. הספינה הונעה על ידי טורבינות קיטור ושני מדחפים, והייתה יכולה להגיע למהירות של 26 קשרים. מהירות השיוט שלה הייתה 23 קשרים.

האנדריאה דוריה הייתה מהמפוארות שבאניות התקופה. היו בה עשרה סיפונים. קיבולת נוסעים רשומה: 218 נוסעים במחלקה ראשונה, 320 נוסעים במחלקה שנייה, ו-703 נוסעים במחלקת התיירות. הייתה הפרדה מלאה בין המחלקות. לכל מחלקה היו חדרים, חדר אוכל, סלון ומרחב סיפון פתוח משלה. לרווחת הנוסעים היו בה שלוש בריכות שחייה - אחת לכל מחלקה: ראשונה, שנייה ותיירות. ולמעלה ממיליון דולר (כ-10 מיליון בערכי ימינו) הושקעו בעיצובה ובקישוטה כולל פסל בגודל אדם של אדמירל אנדראה דוריה.

בטיחות וכושר ימי

בשל התחתית הכפולה שהייתה לה נחשבה לבטוחה מאוד. היא חולקה ל-11 מדורים אטומים, בתכנון שהאונייה לא תטבע גם אם שניים מהם יוצפו. מספר המקומות בסירות ההצלה שנשאה הספיק לכל הנוסעים ואנשי הצוות. ציודה כלל מערכת מכ"ם מתקדמת.
עם זאת, יציבותה של האונייה לקתה בחסר. בשל היותה כבדה יחסית בחלקה העליון, פיתחה סבירות גבוהה לנטייה על צידה. התופעה הובחנה כבר בעת הפלגת הבכורה כאשר גל גדול באזור ננטקט פגש את דופן האונייה והיטה אותה בזווית של 28 מעלות. הסיכון לנטייה גבר לקראת סיום ההפלגות כאשר מכלי הדלק בתחתית האונייה התרוקנו.
התופעה היוותה בעיה היות שמחיצות האטימה בין המדורים הגיעו עד הסיפון הראשי. נטייה מעל 20 מעלות הביאה לכך שהמים עברו מעל המחיצות האטומות.
סירות ההצלה היו מסודרות בסיפון העליון משני צידי האונייה. נטייה מעל 15 מעלות כבר לא אפשרה להוריד למים את הסירות מהצד הגבוה וכך יצאו מכלל שימוש מחצית מסירות ההצלה.

בניית הספינה והפלגת הבכורה

במהלך מלחמת העולם השנייה איבדה איטליה יותר מחצי מצי הסוחר שלה, כתוצאה מהתקפות בעלות הברית. מתוך ניתוח הביקוש להפלגות טרנס-אטלנטיות ורצון לחזק את הכבוד הלאומי, הזמינה חברת הספנות האיטלקית שתי אוניות זהות - "כריסטופרו קולומבו" על שם כריסטופר קולומבוס, שהושקה בשנת 1953, וה"אנדריאה דוריה".

האנדריאה דוריה נבנתה במספנת אנסאלדו שבג'נובה. הבנייה החלה ב-9 בפברואר 1950, והאונייה הושקה למים ב-16 ביוני 1951.
הפלגת הבכורה תוכננה ל-14 בדצמבר 1952, אך בשל תקלות טכניות נדחתה ל-14 בינואר 1953. האונייה הגיעה לניו יורק ב-23 בינואר והתקבלה על ידי ראש עיריית ניו יורק וינסנט ר. אימפליטרי (Vincent R. Impellitteri). לאחר הפלגת הבכורה הפכה 'אנדריאה דוריה' לאוניית נוסעים פופולרית, והפליגה בקו הטרנס-אטלנטי, בדרך כלל בתפוסה גבוהה.

• 
  האונייה במספנת אנסלדו בג'נובה לקראת סיום בנייתה, יוני 1951
• 
  חדר האוכל למחלקה ראשונה ב'אנדריאה דוריה'

ההפלגה האחרונה

ב-14 ביולי 1956 הגיעה האונייה לנמל ג'נובה, ובכך סיימה את הפלגתה החמישים בקו הטרנס-אטלנטי. לאחר שלשה ימי התארגנות יצאה ב-17 ביולי, תחת פיקודו של רב החובל פיירו קאלאמאי, כשהיא מופעלת על ידי 572 אנשי צוות. חלק מהנוסעים עלו בג'נובה. בהמשך עגנה האונייה בנמל הביניים הראשון, קאן, ואספה נוסעים. למחרת הגיעה לנמל נאפולי שם אספה כמחצית הנוסעים ויצאה בשעות הערב. ב-20 ביולי עגנה בנמל גיברלטר והעלתה נוסעים נוספים. מספר הנוסעים הכולל הגיע כעת ל-1,134, ואיתם יצאה לחציית האוקיינוס האטלנטי, במהירות ממוצעת 23 קשר, לכיוון נמל ניו יורק, בפעם ה-51.

בין הנוסעים היו רקדני הבלט המפורסמים נורה קובץ' (Nora_Kovach) ואישטוואן רבובסקי (Rabovsky) שערקו מהונגריה (הקומוניסטית דאז). והשחקנית רות רומן (Ruth Roman) שהפליגה עם בנה ריצ'רד.

האונייה השוודית 'סטוקהולם'

האונייה 'סטוקהולם' נבנתה ב-1948 ונרשמה בנמל הבית גטבורג תחת דגל שוודיה. גודלה היה כמחצית הגודל של האנדריאה דוריה. 12,165 טון, עם קיבולת 548 נוסעים ו-208 אנשי צוות.

ביום רביעי, 25 ביולי, יצאה את נמל ניו יורק בהפלגתה ה-103 כאשר היא נושאית 534 נוסעים. קברניטה היה הרי גונאר נורדנסון. נתיב מזרחי לכיוון אוניית מגדלור ננטקט במהירות 18 קשר.

באזור ההפלגה היה הלילה בהיר. רב החובל קבע נתיב לעבור מדרום לאוניית המגדלור שלננטקט וירד לתאו. קצין משמרת גשר החובל השלישי יוהאן ארנסט קארסטנס-יוהנסן העריך את טווח ראות ל-6 מיל ימי.

• 
  דיאגרמה להשוואה בין שתי אוניות הנוסעים שהתנגשו
• 
  רב חובל נורדנסן קברניט ה'סטוקהולם' בעת ההתנגשות
• 
  מכשיר המכ"ם בגשר ה'סטוקהולם' ובצמוד אליו מימין לוח סימון לחישוב קורס המטרה
• 
  ה"סטוקהולם" בדרכה חזרה לניו יורק לאחר ההתנגשות
• 
  החרטום השבור של 'סטוקהולם' בכניסה לנמל ניו יורק

ההתנגשות

ב-25 ביולי 1956, בהיותה באזור שמדרום לננטקט נכנסה 'אנדריאה דוריה' לערפל כבד. רב החובל קלאמאי נמצא בגשר עם החובל השני כקצין משמרת גשר וחובל שלישי כעוזר קצין משמרת. האוניות הבחינו זו בזו במכ"ם, קצין המשמרת ב'אנדריאה דוריה' גילה מטרה בטווח 17 מיל ימי. ותיקן את קורס האונייה במספר מעלות שמאלה כדי להתרחק מהמטרה ומהחוף. קצין המשמרת ב'סטוקהולם' גילה את 'אנדריאה דוריה' מאוחר יותר, בטווח 12 מיל ימי, אך לא הבחין באורות הניווט. היות שלא היה מודע לקיום הערפל הניח שמדובר בכלי שיט קטן. קצין משמרת גשר ב'סטוקהולם' פנה ימינה בהתאם לתקנות למניעת התנגשות בים, המורות כי במקרה שכזה עליה לפנות דרך על ידי פנייה ימינה. אך ככל הנראה בגשר האנדריאה דוריה חששו לפנות ימינה כדי לא להתקרב לחוף. לא קוים קשר בין הגשרים. כאשר נוצר קשר עין, הטווח היה קרוב, ה'סטוקהולם' ניסתה לעצור, אך הייתה קרובה מכדי למנוע את ההתנגשות.

ההתנגשות אירעה כאשר שתי האוניות בזווית של 56 מעלות אחת לשנייה. חרטומה של ה'סטוקהולם', פגע מתחת לגשר, ביקע את הדופן הימנית של האנדריאה דוריה, ויצר בו חתך שאורכו 12 מטרים לאורך שלושה סיפונים. כתוצאה מכך נמחצו מספר תאי נוסעים. מכלי הדלק של הדופן הפגועה נפרצו והתמלאו בכמות גדולה של מי ים. כאוניית נוסעים הבנויה כך שחלקה העליון כבד יחסית (Top Heavy), נטתה על צדה הימני. היות שמכלי הדלק השמאליים שלא נפגעו היו כמעט ריקים לקראת סוף ההפלגה, הוגברה הנטייה.

מתוך 1,706 אנשי צוות ונוסעים, נהרגו באנדריאה דוריה 46 נוסעים. חמישה מאנשי צוות הסטוקהולם שמגוריהם היו בחרטום אונייתם נספו. לאחר ההתנגשות נמצאה על סיפון הסטוקהולם לינדה מורגן (Morgan), ילדה בת 14 אשר שהתה באנדריאה דוריה באחד התאים שנפגעו בהתנגשות. ככל הנראה נזרקה מעוצמת ההתנגשות ונחתה על סיפון הסטוקהולם, אך בדרך נס לא אירע לה דבר. אחותה, אשר שהתה עמה באותו תא, נהרגה בהתנגשות.
בשל ההתנגשות וכניסת מים לאנדריאה דוריה, החלה זו לנטות על צדה, ותוך כעשר דקות הנטייה הגיעה לזווית של 18 מעלות. המים המשיכו לעלות בתוך הספינה והתברר כי הדלתות האטומות שאמורות היו למנוע הצפה נשברו בהתנגשות. פעולות אנשי הצוות שניסו לייצב את הספינה בהתאם להוראות מהנדסי הספינה רק החמירו את המצב, מאחר שאלה לא ידעו על פריצות הדלתות האטומות בבטן הספינה, והנטייה הגיעה לזווית של 20 מעלות.

• 
  איור האוניות שניות לפני ההתנגשות
• 
  אנדריאה דוריה נוטה על צידה בדמדומי בוקר לאחר ההתנגשות

הצלת הנוסעים ואנשי הצוות

בשל נטיית האונייה על צדה, החליט רב החובל, כמחצית השעה לאחר ההתנגשות על נטישת הספינה, הכרעה קשה לנוכח יציאתן מכלל שימוש של מחצית מסירות ההצלה. באזור ההתנגשות קיימת תנועה רבה. כתוצאה מקריאות לעזרה בקשר הרדיו נענו כלי שיט לקריאה. בנוסף לסירות ההצלה של ה"סטוקהולם", נאספו כל מפליגי ה'אנדריאה דוריה'.
החלטת רב החובל של האונייה "איל דה פרנס", שעברה את האנדריאה דוריה כמה שעות קודם לכן, לשוב לאחור ולאסוף את נוסעיה, סייעה להצלת כל המפליגים, למעט אלו שנהרגו בהתנגשות עצמה, וילדה בת ארבע שנפצעה בראשה אנושות בעת ירידתה לסירת ההצלה.
גם מסוק ומטוס אמפיבי של משמר החופים של ארצות הברית לקחו חלק בהעברת הניצולים.

הניצולים באוניות ההצלה

שם האונייה	דגל	סך הניצולים	מהנוסעים	מאנשי הצוות
אוניית נוסעים 'סטוקהולם'	שוודיה	542	308	234
אוניית נוסעים 'איל דה פרנס'	צרפת	753	576	177
משחתת צי ארצות הברית 'אדוארד אלן'	ארצות הברית	77		77
'קייפ אן'	ארצות הברית	129	91	38
'ויליאם תומאס'	ארצות הברית	158	46	112
'רוברט א. הופקינס'	ארצות הברית	1	1
סיכום		1,660	1,088	572

הטביעה

נטיית האונייה הלכה וגדלה בשל כניסת מים לבטן הספינה. 11 שעות לאחר ההתנגשות, בשעה 10:09 בבוקר המחרת, התהפכה האונייה וטבעה. הצלם הארי א' טראסק צילם את הספינה בעת שקיעתה עבור עיתון ה"בוסטון טרוולר", וזכה בשנת 1957 בפרס פוליצר על צילום זה.

• 
  האנדריאה דוריה נוטה על צידה לאחר ההתנגשות. סירות ההצלה בדופן שמאל לא ניתנות להורדה.
• 
  רב החובל וניצולים מאוניית הנוסעים הטובעת מועלים לגוררת משמר החופים Hornbeam שעה לפני טביעת האונייה
• 
  אנדריאה דוריה במהלך טביעתה
• 
  אנדריאה דוריה ההפוכה לקראת טביעתה
• 
  המים מכסים את 'אנדריאה דוריה' הטובעת

חקירה ופשרה

במשך מספר חודשים, לאחר ההתנגשות, נערכו בניו יורק שימועים במטרה למצוא אחראים לה. בדיונים היו מעורבים עורכי דין רבים אשר ייצגו את הקורבנות ומשפחותיהם. נשמעו עדויות של אנשי צוות האונייה. עד מהרה התחוור שהאשמה מתחלקת בין שני הצדדים. התגבש הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, והחקירה הרשמית נפסקה.
במסגרת הפשרה הסכימו שתי חברות הספנות לפצות את הקורבנות. נזקי חברת הספנות השוודית-אמריקאית נאמדו בכ-2 מיליון דולרים. מחצית עבור תיקון הסטוקהולם, ומחצית בשל אובדן רווחים. חרטומה של הסטוקהולם תוקן וכיום האונייה משמשת כספינת נוסעים בשם "אתונה". נזקי קו הספנות האיטלקי הגיעו לכ-30 מיליון דולרים.

בדיקת הסיבות להתנגשות

ההתנגשות קיבלה פרסום רב. חוקרים ממכוני מחקר ומהאקדמיה בדקו ופרסמו את מחקריהם והגיעו למסקנות שונות.

סיבות שתרמו להתנגשות

הערפל הכבד ששרר במקום היה הסיבה העיקרית להתנגשות. הערפל הוא נתון נפוץ באזור וכלי שיט השטים בו נדרשים לדעת להתמודד עימו. הערפל אינו מגביל את המכ"ם. החוקרים גיבשו מסקנות שבשתי האוניות בוצעו פעולות שגויות שתרמו לתוצאה הקטלנית:

1. קברניט ה'סטוקהולם' קבע את נתיב תנועתו צמוד לאוניית המגדלור המציינת את קצהו הדרומי של שרטון ננטקט. ההמלצה לימאים לתנועה באזור הייתה לעבור 20 מיל דרומה לאונייה. בכך קיצר במקצת את הנתיב אך הכניס את אונייתו כנגד תנועת האוניות הבאות ממזרח.
2. ה'סטוקהולם' לא קלטה דיווח של אוניית המגדלור על הערפל הכבד בסביבה. הקברניט לא נמצא בגשר, ולחובל השלישי, אשר שימש קצין משמרת גשר ב'סטוקהולם', היה ניסיון מועט מדי. קצין המשמרת,אשר נשאר בגשר עם שלושה ימאים, היה צריך לצפות במכ"ם. במקום זאת, הוא ניסה לחשב את תנועת המטרה שהתגלתה בעין, ולשם כך היה צריך לקבל קריאת קורס מההגאי. כל משך האירוע לא העלה קצין המשמרת שבגשר בדעתו שהמצב מסוכן ולא קרא לקברניט לגשר.
3. צוות האנדריאה דוריה לא פעל לפי נוהלי המעקב אחרי מטרות במכ"ם ולא חישב את מסלולה של ה"סטוקהולם". ולכן לא הייתה תגובה נכונה.
4. הקברניט של 'אנדריאה דוריה' נמצא בגשר אונייתו. בעת גילוי המטרה שינה קורס ב-4 מעלות שמאלה כדי לעבור דרומה מהמטרה. שינוי הכיוון היה צריך להיות צפונה. גודל השינוי היה קטן מדי ולא ניתן להבחנה על ידי כלי השיט האחר.
5. לאחר הגילוי בעין נהגה 'אנדריאה דוריה' שלא לפי חוקי מניעת התנגשות המקובלים ופנתה שמאלה במקום ימינה.
6. האנדריאה דוריה הפליג במהירות 21.8 קשר שהיא גבוהה למצב ערפל. בכך האונייה לא קיימה את כלל הבטיחות הנדרש - לשייט במהירות כזאת שטווח העצירה במחצית טווח הראייה - ולא האטה את מהירותו על אף התנאים.
7. כאשר קצין משמרת גשר ב'סטוקהולם' הבחין ב'אנדריאה דוריה' יוצאת מתוך הערפל. פנה ימינה והפעיל מכונות לאחור. התגובה הייתה נכונה אך מאוחרת מדי כדי למנוע את ההתנגשות.

סיבות שהועלו ונדחו

בכתבות לאחר התאונה היו שהעלו ביקורת על ר/ח קאלאמאי על שהפליג עם מכלי הדלק ריקים ולא מולאו במי ים כדי לשפר את היציבות. בדיקת גודל השבר העלתה שעובדת אי מילוי המים לא הייתה משנה את התוצאה.
מילוי מי ים במכלי הדלק משפיע לרעה על מערכת הדלק כולה ואינו יכול להיעשות דרך שגרה. ריקון המים ממכלי הדלק לקראת כניסה לנמל היה גורם לזיהום נרחב בחוף ולקנסות ובתקופה מאוחרת יותר גם לאישום פלילי.

• 
  תרשים תהליך ההתנגשות

מגבלות מכשור הימי

השימוש במכ"ם לצורכי ניווט אוניות היה אז בתחילתו. הצגים בשתי האוניות לא היו מיוצבי גירוסקופ. קריאת הכיוון נעשתה יחסית לחרטום האונייה.
נהיגת האונייה – בשתי האוניות היה Auto-Pilot אך עקב הערפל נעשתה הנהיגה ידנית על ידי ימאי המשמרת. הדיוק היה פועל יוצא של תשומת הלב וכושר הניהוג.
רשמי קורס האונייה – בשתי האוניות היה מותקן מכשיר לרישום מכני של הקורס במהלך ההפלגה על סרט נייר. הרשמים אינם מסייעים לניווט בזמן הביצוע אך סרטי הרשמים אפשרו לחוקרים לשחזר את קורס האונייה בזמנים השונים.

לקחי התאונה

בעקבות התאונה שונו חוקי ספנות, ובאזור סומנו תעלות שיט מקבילים לשפר את נוהלי השימוש במכ"ם. הנהלים החדשים מורים לכל ספינה המתקרבת לספינה אחרת ליצור קשר רדיו עם הספינה המתקרבת ולוודא את מסלולה.

אתר צלילה ומורשת הניצולים

מיד לאחר הטביעה יצאו הצוללים פטר גימבל (Gimbel) וג'וזף פוקס (Fox) לאתר, ופרסמו תמונות של שברי האונייה בטיים מגזין. אותו גימבל השתתף במשך השנים במספר צלילות הצלה באתר, וב-1981 חילץ את אחת מכספות הספינה, וזו נפתחה בשידור טלוויזיוני חי בשנת 1984. על אף סברות בדבר סכומי כסף גדולים התברר כי בכספת היו רק מעט לירות איטלקיות. מסתבר שנוסעי האנדריאה דוריה, שציפו לסיים הפלגתם ביום המחרת, הוציאו את חפצי הערך עוד קודם ההתנגשות. צוללים אספו מהספינה שרידים ובהם כלי חרסינה ופסלים שהיו באונייה.
האונייה השתמרה במצב טוב וחלקה העליון שקוע בעומק 50 מטרים ובמקום יש זרמים. תנאים אלו הופכים את מקום הטביעה לאתר צלילה מעניין אך מסוכן.
הצלילה לאונייה נחשבת כיום למסוכנת בשל רשתות דיג רבות העוטפות את גופה. לסכנה מוסיף תהליך ההתמוטטות שבו מצוי פנים הספינה. כיום נמצא חלקה העליון של האונייה בעומק 60 מטרים, בשל קריסת חלק מהמעברים הפנימיים.

הניצולים שומרים על קשר באמצעות אתר האינטרנט שלהם. הם מוציאים לאור עלון ועורכים כנס אחת לכמה שנים. רב החובל של האנדריאה דוריה לא שב מעולם לפקד על אונייה.

בתרבות הפופולרית

טביעתה של האנדריאה דוריה מוזכרת בעונה השמינית של הסדרה "סיינפלד", פרק 10, בפרק הנושא את שם האונייה. בפרק מתפתחת תחרות על שכירות דירה במנהטן בין ג׳ורג׳, דמות בסדרה, ובין ניצול האנדריאה דוריה. על פי הפרק ג׳ורג׳ מתאכזב מכך שטביעת האונייה הייתה אירוע קל יחסית עבור הניצולים, בהשוואה לטביעות ידועות בהיסטוריה כגון הטיטניק.

• 
  מפת אזור טביעת האונייה
• 
  ציור הספינה הטבועה
• 
  זר זיכרון שהוצב במקום הטביעה על ידי הניצולים ביולי 2002

קריאה נוספת

• פנחס פיק, מותה של אוניית פאר, 'מערכות ים' ל' ספטמבר 1956 עמ' 55.

• John C. Carrothers, The Andrea Doria–Stockholm Disaster: Accidents Don’t Happen, US Naval Institute Proceedings, August 1971.
• Alvin Moscow, Collision Course, Grosset & Dunlap, 1959, and Lyons Press, 1981.
• Algot Mattsson, Out of the Fog, English translation edited by Gordon and Bruce Paulsen, Cornell Maritime Press, 2003.
• William Hoffer, Saved!, Summit Books, 1979.
• Richard Goldstein, Desperate Hours, John Wiley & Sons, 2001.
• Pierette Domenica Simpson, Alive on the Andrea Doria!, Harbor Hill Books, 2006.
• Commander W. E. May and Capt. Leonard Holder, A History of Marine Navigation, W. W. Norton & Co., 1973.

סרטים

• מסעה האחרון של האנדריאה דוריה מאתר נשיונל גאוגרפיק.
• מה קרה לאנדראה דוריה הסבר ואנימציה מ-CASUAL SHIPPING, יוני 2019.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדריאה דוריה בוויקישיתוף

• סיפור האנדריאה דוריה, באתר של שורדי האסון
• קווי ספנות: טביעתה של האנדריאה דוריה
• פנחס פיק, מותה של אוניית פאר, מערכות ים ל', ספטמבר 1956, עמ' 55
• אתר PBS
• סמואל הלפרן, ניתוח ההתנגשות בין אנדריאה דוריה לסטוקהולם, 2007