אנופלס

אָנוֹפֵלֶס (שם מדעי: Anopheles) הוא סוג יתוש במשפחת הכולכיתיים. המין הידוע ביותר מסוג זה הוא(Anopheles gambiae) עקב וקטור בהעברת טפילי מלריה באזורים אנדמיים. מתוך כ-430 מינים השייכים לסוג זה, רק 30–40 מעבירים מלריה בטבע.

אנופלס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	זבובאים
תת־סדרה:	יתושים
משפחה:	כולכיתיים
סוג:	אנופלס
שם מדעי
Anopheles ‏מיגן, 1818
תחום תפוצה
מפת תפוצה של מיני האונפלס השונים

שלבי החיים

יתושי אנופלס הם חרקים בעלי גלגול מלא הכולל ארבע דרגות: ביצה, זחל, גולם ובוגר. שלושת השלבים הראשונים הם מימיים ונמשכים 5–14 ימים, תלוי במין ובטמפרטורת הסביבה. הנקבות חיות עד חודש (או יותר מכך בשבי), אך ברוב המקרים לא חיות למעלה משבוע-שבועיים בטבע.

ביצה

נקבות בוגרות מטילות 50-200 ביצים בכל הטלה. בניגוד לביצי יתושים מסוגים אחרים כדוגמת היתוש המצוי (Culex) הביצים מוטלות בנפרד ולא בצברים הישר אל המים. ברוב מיני האנופלס הביצים מצוידות במנגנון ציפה (מצופי אוויר); הביצים אינן חסינות להתייבשות והבקיעה מהביצה מתרחשת לאחר 2-3 ימים, על אף שהבקיעה עשויה לקחת עד 2–3 שבועות באקלים קרים.

זחל

זחל אנופלס בדרום גרמניה באורך של כ-8 מ"מ

תנוחת הגוף ביחס לפני המים. למעלה - זחל אנופלס (A) למטה: זחל יתוש מצוי (קולקס) (B)

זחל היתוש בעל צורה מקלונית וראש מפותח בו קבועות מברשות פה להזנה. הזחל בעל בית חזה גדול, בטן מקוטעת וחסר רגליים. בניגוד ליתושים אחרים, זחלי האנופלס חסרי סיפון נשימה, ובשל כך הם מעמידים את עצמם כך שגופם מקביל לפני המים (בניגוד לזחלי יתושים אחרים הנושמים כשגופם מוטה באלכסון ורק סיפון הנשימה נוגע בפני המים).

נשימת הזחל היא באמצעות ספירקול המצוי במקטע השמיני של הבטן ולכן הוא חייב להגיע לפני השטח תכופות. הזחלים מבלים את מרבית זמנם בתזונת אצות, בקטריות ומיקרואורגניזמים אחרים. הם צוללים תחת פני השטח רק כשהם מופרעים. הזחל נע או על ידי תנועות היטלטלות של גופו או על ידי הנעה באמצעות מברשות הפה.

לזחל 4 דרגות נשל, שלאחריהן הוא הופך לגולם. בסיומו של כל שלב, הזחל משיר את שלדו החיצוני או את עורו על מנת לאפשר גדילה נוספת.

הזחל נפוץ בתחום רחב של בתי גידול אך רוב המינים מעדיפים מים נקיים ולא מזוהמים. זחלים של יתושי אנופלס נמצאו בביצות מים מתוקים או מלוחים, בביצות מנגרובה, בשדות אורז, בתעלות מכוסות עשב, בשפת נחלים ונהרות, ומעט בשלוליות גשם. מינים רבים מעדיפים בתי גידול עם צמחייה ומינים אחרים מעדיפים בתי גידול בלי כלום. אחדים גדלים בבריכות פתוחות ומוארות בעוד שאחרים מצויים רק באתרי גדילה חשוכים ביערות. מינים מעטים גדלים בחורים בעצים ובחיקי עלים של כמה צמחים.

גולם

הגולם הוא בצורת פסיק כאשר נראה מהצד. הראש ובית החזה מתמזגים בחלק שנקרא ראש־חזה. לאחר כמה ימים כגולם, פני השטח של הגב של הראש־חזה מתבקעים ויתוש בוגר מופיע.

בגרות

Anopheles stephensi

משך הזמן מביצה לבוגר משתנה במידה ניכרת בין מינים ומושפע מאוד מטמפרטורת הסביבה. יתוש יכול להתפתח מביצה לבוגר ב-5 ימים, אך לרוב לוקח לכך 10–14 ימים בתנאים טרופיים. סימן היכר אופייני ליתושי אנופלס בוגרים הוא שגופם בזווית חדה כלפי המצע עליו הם עומדים.

זיהוי אנופלס בוגר ע"פ תנוחת הגוף במנוחה (בזווית חדה למשטח). למעלה - יתוש קולקס, למטה - יתוש אנופלס

ככל היתושים, ליתוש האנופלס גוף רזה עם 3 חלקים: ראש, בית החזה ובטן.

הראש מותאם במיוחד להשגת מידע ותזונה. הראש כולל עיניים, חדק ארוך המשמש להזנה וצמד מחושים ארוכים לאיתור ריחות מארחים כמו גם ריחות של אתרי התרבות בהם נקבות מטילות את ביציהן.

בית החזה מותאם במיוחד לתנועה. שלושה זוגות רגליים וזוג כנפיים מחוברים לבית החזה.

הבטן מותאמת במיוחד לעיכול מזון והתפתחות ביצים. חלק זה מתרחב במידה ניכרת כאשר הנקבה לוקחת ארוחת דם. הדם מתעכל עם הזמן ומשמש כמקור לחלבון לייצור ביצים, שבהדרגתיות ממלאות את הבטן.

יתושי אנופלס בוגרים בדרך כלל מזדווגים כמה ימים לאחר ההופעה משלב הגולם. ברוב המינים, הזכרים יוצרים נחילים גדולים, בדרך כלל בסביבות בין הערביים, ונקבות עפות לנחילים כדי להזדווג.

זכרים חיים במשך כשבוע, ניזונים מצוף וממקורות סוכר אחרים. נקבות גם כן ניזונות ממקורות סוכר לאנרגיה אך בדרך כלל זקוקות לארוחות דם להתפתחות הביצים. לאחר השגת ארוחת דם מלאה, הנקבה תנוח לכמה ימים בעת שהדם מעוכל וביצים מתפתחות. התהליך תלוי בטמפרטורה אך בדרך כלל לוקח 2–3 ימים בתנאים טרופיים. כאשר הביצים מפותחות לגמרי, הנקבה מטילה אותן ומחדשת את חיפושה אחר מארח.

המחזור חוזר על עצמו עד שהנקבה מתה.

אנופלס בארץ ישראל

16 מיני אנופלס נמצאו בארץ ישראל: algeriensis, claviger, coustani, hyrcanus, marteri, sacharovi, dthali, hispaniola, multicolor, pharoensis, pulcherrimus, rhodesiensis, sergentii, superpictus, turkhudi, telamali. מתוכם 6 מינים נחשבים כמעבירים פוטנציאליים של מחלת המלריה. עד אמצע המאה ה-20 המין sacharovi היה המעביר העיקרי של המלריה בארץ ישראל.

יתושי אנופלס היו נפוצים בכל רחבי הארץ עד אמצע המאה ה-20. בעקבות זיהום הנחלים, שימוש באמצעי הדברה שונים (כולל דגי גמבוזיה שיובאו מאמריקה), ניקוז המים העומדים, ייבוש ביצות ובפרט ייבוש החולה (שהייתה בית הגידול העיקרי של יתושי האנופלס), ירדה באופן ניכר כמות יתושי האנופלס. ב-1956 ארגון הבריאות העולמי הכיר בישראל כמדינה שהוכחדה בה המלריה.^{[דרוש מקור]}

המשרד להגנת הסביבה דואג למניעת התרבות יתושים על ידי ניטור אתרי גידול פוטנציאליים. בעת שמתגלים זחלי יתושים, נלקחת דגימה שמועברת למעבדה האנטמולוגית של משרד הבריאות לצורך הגדרה מדויקת. כאשר מוגדר אחד ממיני האנופלס המהווים וקטורים פוטנציאליים של העברת המלריה, או כשקיימות אוכלוסיות גדולות העשויות להיות מטרד לבני האדם, על הרשות המחזיקה בשטח מוטלת אחריות ההדברה, ומתן הוראות הגנתיות לאוכלוסייה

כדי לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בתכשירי הדברה, נדרשות הרשויות האחריות לבצע פעולות להקטנת מספר המקומות המתאימים לדגירת יתושים, פעולות כגון פעולות ניקוז, הסדרת זרימה והכנסת דגים טורפי יתושים. כאשר לא ניתן להשתמש באמצעים אלו, ההדברה הביולוגית נעשית באמצעות החיידק - (Bacillus thuringiensis Israelensis), חיידק ידידותי לסביבה היוצר רעלן שפוגע במערכת העיכול של זחלי היתושים וממית אותם.

כיום עדיין קיימות בארץ אוכלוסיות קטנות של יתושי אנופלס של מינים המעבירים מלריה, אולם מחמת מספרם המצומצם ומחמת העדרם של נשאי טפילים אין סכנה להתפרצות מגפות מלריה מרובות ממדים כבעבר.

אנופלס מֵר Anopheles sacharovi

יתוש בצבע חום שהיה נפוץ בעמק בית שאן ובעמק הירדן ונחשב למפיץ עיקרי של המלריה באזורים אלו. הביצים מוטלות במים הזורמים לאיטם והמכוסים על ידי צמחייה. להדברת מין זה, יובשו מקורות המים העומדים על ידי חלוצי ההתיישבות היהודית באזורים אלו ונכחד בשנות החמישים. בתחילת שנות ה-70 נמצאה דגירה של היתוש באזור הבטיחה בקרבת הכנרת. בשונה ממיני אנופלס אחרים אין לביצי אנופלס מֵר מצופי אוויר. פרופסור גדעון מֵר חקר את רביית היתוש הזה ומצא כי בתנאי קור הנקבה מטילה ביצים המצוידות במצופים ואילו הביצה האופיינית נטולת המצופים מוטלת בקיץ.

אנופלס הבוֹרוֹת Anopheles claviger

אנופלס הבורות, בשמו הנוסף Anopheles bifurcatus Meigen, נבדל מאנופלס מֵר בעקבות הימצאות פס בהיר לאורך הגב. דוגר בבארות ובבורות מים. היה מעביר המלריה העיקרי באזור ירושלים, שם שימשו בורות מים לאגירת מי גשם. באופן דומה היה מין זה מעביר מלריה בכפרי הגליל. הזחל חי בבארות במשך החורף ובקע בימי הקיץ החמים. היתוש הוכחד מירושלים בתקופת המנדט הבריטי.

אנופלס רם־נחיל Anopheles sergentii

ליתוש רם-נחיל כתמים שחורים ובהירים על כנפיו. דוגר במים הזורמים באיטיות שהיה נפוץ באזור בית שאן, עמק החולה ועמק הירדן ומעביר מלריה בחודשים ספטמבר-נובמבר. בשונה ממיני האנופלס האחרים רוב העקיצות מתרחשות מחוץ לבית ולכן נפגע פחות משימוש באמצעי הגנה ביתיים כקוטלי חרקים וכילות. מסיבה זו היה מין זה הועברה על ידו המלריה בעיקר לשומרים ועובדי לילה.

אנופלס מובהק Anopheles superpictus

האנופלס המובהק מאופיין בכתמים שחורים ולבנים על הכנפיים וקשקשים רחבים על הגב. דוגר באזורי ההר במקווי מים צלולים, ליד נביעות ובזרימה מהירה. היה מעביר מלריה בעיקר בחודשים יולי-אוקטובר. בניגוד לאנופלס רב־נחיל, נהג להיכנס לבתים כדי לעקוץ ובשל כך היה מסוכן יותר. נכחד במהירות עם תחילת השימוש בחומרי הדברה בבתים.

אנופלס תל־עמל Anopheles telamali

אנופלס תל-עמל נקרא כך עקב זיהויו על ידי החוקרת מינקה לוז מקיבוץ תל-עמל (ניר דוד) בשלהי שנות השלושים של המאה ה-20. מין זה זוהה גם בעיראק ובצפון איראן, אך למרות הפער לא זוהה בירדן.

לקריאה נוספת

• אורי שלם, לאור אורשן, חדווה פנר, הלחימה במלריה ובמעביריה נמשכת — על תפוצת יתושי אנופלס בארץ והדברתם, אקולוגיה וסביבה: רבעון לאקולוגיה, לאיכות הסביבה ולשמירת הטבע והנוף, 1994, עמ' 143–148
• J. Margalit and A. S. Tahorl, AN ANNOTATED LIST OF MOSQUITOES IN ISRAEL, ISRAEL JOURNAL OF ENTOMOLOGY, IX, 1974

קישורים חיצוניים

• אנופלס, באתר ITIS (באנגלית)
• אנופלס, באתר NCBI (באנגלית)
• אנופלס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אנופלס, באתר GBIF (באנגלית)
• Anopheles Database
• Biology:Anopheles Mosquitoes