אנטון פון ארקו ואליי
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אנטון פון ארקו ואלי (בגרמנית: Anton Graf von Arco auf Valley; 5 בפברואר 1897 - 29 ביוני 1945) היה אציל גרמני ממוצא יהודי, רוצחו של קורט אייזנר.
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1897 Sankt Martin im Innkreis, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1945 (בגיל 48) זלצבורג, אוסטריה |
| שם לידה |
Anton von Padua Alfred Emil Hubert Georg Graf von Arco auf Valley |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
Sankt Martin im Innkreis |
| השכלה |
|
| מפלגה |
המפלגה העממית |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| בן או בת זוג |
Marie-Gabrielle Gräfin von und zu Arco-Zinneberg (1934–1945) |
| מספר צאצאים |
5 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהראשית חייו
עריכהנולד במחוז ריד אים אינקראיס באוסטריה עילית. אביו, מקס מקסימיליאן היה איש עסקים ובעל אחוזה ואמו, Emily Freiin Von Oppenheim הייתה בת למשפחת בנקאים יהודית עשירה. אחרי שירות ברגימנט בוארי בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, חזר ואליי מהחזית לאומן גרמני זועם ומאוכזב.
המשך חייו וההתנקשות
עריכהלמרות היותו אוסטרי במוצאו ובאזרחותו, הזדהה ואליי כגרמני שורשי. הוא למד באוניברסיטת מינכן והזדהה בתור לאומן גרמני ובשל מוצאו היה אריסטוקרט, כמו כן אמץ ערכים מלוכנים והכריז על עצמו כאנטישמי למרות היות אמו ממוצא יהודי. בשל כל הנסיבות האלו, תעב ואליי את קורט אייזנר, מנהיגה היהודי של Independent Social Democratic Party of Germany ולבסוף התנקש בו. ההתנקשות באה על רקע רצונו של ואליי להראות כי למרות היותו יהודי יש לו ערך אחרי שנדחה מלהצטרף לאגודת תולה.[1][2][3][4] ב-21 בפברואר 1919 ברחוב במינכן, ירה ואלי בפעולת יחיד באייזנר למוות. בעיני בוארים רבים נתפס כעת כגיבור וסטודנטים הכריזו עליו כגיבור. פעולתו גרמה לפעולות תגמול של אנרכיסטים ושל קומוניסטים אשר גרמה להרג של אנשי אצולה. הרצח גרם לבסוף לייסודה של רפובליקה סוציאליסטית בוארית.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Nicholas Goodrick-Clarke,(1985)The Occult Roots of Nazism, p. 148
- ^ "clublet.com". clublet.com. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2013. נבדק ב-12 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rudolf von Sebottendorff (1933). Bevor Hitler Kam: Urkundliches aus der Frühzeit der nationalsozialistischen Bewegung (בגרמנית). p. 82.
- ^ Peter Padfield (2014). Hess, Hitler & Churchill, The Real Turning Point of the Second World War. p. 25.