אנטקיה
אַנְטַקְיָה (בטורקית: Antakya) היא בירת הנפה המטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") האטיי במחוז הים התיכון בדרום טורקיה. העיר שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון. אנטקיה הוא שמה המודרני של העיר העתיקה אנטיוכיה שהוקמה בשנת 300 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונקראה על שם אביו אנטיוכוס, ונהפכה בהמשך לבירתה המערבית של הממלכה הסלאוקית. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 399,045 תושבים.
 סמל אנטקיה | |
 | |
| מבט פנורמי על העיר מכנסיית סן פייר | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים התיכון |
| נפה | האטיי |
| ראש העיר |
איזטין יילמאז (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| שפה רשמית |
טורקית  |
| על שם |
אנטיוכוס |
| שטח | 714.2 קמ"ר |
| גובה | 67 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 399,045[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 558.7 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 36°12′09″N 36°09′38″E / 36.2025°N 36.160555555556°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.hatay.gov.tr/ (נפה) | |
  | |
העיר העתיקה נבנתה במקור על הגדה המזרחית של נהר האורונטס, מאז המאה ה-19 החלה העיר להתרחב ושכונות חדשות נבנו מצדו הדרומי מערבי של הנהר. ארבעה גשרים מחברים את העיר שני חלקי העיר העתיקה והחדשה. הבנייה החדשה מתאפיינת במבני קוביות בטון שפגע ביופייה של העיר.
במשך השנים הפכה עיר הנמל איסכנדרון (İskenderun) לעיר הגדולה בחבל, אבל אנטקיה נשארה חשובה כבירת החבל וכמרכז של פעילות כלכלית. ניקוז מי אגם אמיק (Amik Gölü) ופיתוח הקרקעות הביא לפריחה כלכלית באזור, והיא מתפקדת כמרכז קניות ועסקים.
קרבתה של העיר לגבול הסורי, גרמה לכך שהיא תהיה עיר קוסמופוליטית יותר מערי חוף אחרות כגון אדנה ומרסין. השפות המדוברות בעיר על ידי תושביה הם טורקית וערבית, אף על פי שהכתיבה בערבית היא נדירה. רוב תושביה הם מוסלמים סונים, אבל יש גם נוכחות בולטת לאלווים. בעיר קיימות מספר קהילות נוצריות קטנות. העיר משמשת כעיר עלייה לרגל של נוצרים כי בה נקראו האנשים לראשונה להצטרף לנצרות. בעיר קיים בית כנסת המשרת את הקהילה היהודית במקום.
היסטוריה
עריכה
ערכים מורחבים – אנטיוכיה, אנטיוכיה בתקופה ההלניסטית, נסיכות אנטיוכיה
העיר הוקמה בשנת 300 לפני הספירה על ידי סלאוקוס הראשון ונקראה אנטיוכיה על שם אביו אנטיוכוס, ובהמשך נהפכה לבירתה המערבית של הממלכה הסלאוקית. במהלך השנים הפכה לאחת הערים הגדולות בעולם ההלניסטי, יחד עם אלכסנדריה ורומא.
פומפיוס צירף את העיר לאימפריה הרומית בימי מסעו במזרח הקרוב בשנת 64 לפנה"ס. העיר קיבלה מעמד של "עיר חופשית" (Civitas Libra), והפכה למקום מושבו של הנציב הרומי בסוריה. במשך השנים שגשגה העיר ואף הפכה למרכז משגשג של הנצרות.
בתקופה הביזנטית נפגעה העיר משתי רעידות אדמה, הרעידה של שנת 528 החריבה חלקים ניכרים מהעיר. האימפריה הסאסאנית הפרסית כבשה את העיר בשנת 540. הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון כבש אותה מחדש, ובנה אותה מחדש בהיקף קטן יותר, תוך שהוא קורא לה "תיאופוליס". אך איבד אותה למוסלמים בשנת 636 ושמה שונה לאנטקיה.
העיר הייתה בשליטה ערבית עד 969 כאשר נכבשה מחדש על ידי הקיסר הביזנטי ניקפורוס השני. בשנת 1085 נכבשה על ידי הסלג'וקים. וב-1097 נכבשה על ידי הצלבנים שהקימו את נסיכות אנטיוכיה. בשנת 1268 נכבשה על ידי הסולטאן הממלוכי ביברס שהרס אותה. העיר איבדה את מעמדה לטובת איסכנדרון.
בשנים 1822 ו-1872 נפגעה העיר שוב בשתי רעידות אדמה קשות. בשנת 1835 כשאבראהים פאשא הקים בה את מפקדתו היו בעיר רק 5,000 תושבים. שיפור במצבה של העיר התרחש לאחר שנסללה מסילת הרכבת לאורך עמק נהר האורונטס.
המאה ה-20
עריכה- ערך מורחב – מדינת האטיי
בסוף 1918 נכנסו כוחות צרפת לאזור אנטיוכיה מכוח הסכם סייקס–פיקו בין צרפת לבריטניה. אזור העיר שנודע אותה כסנג'ק אלכסנדרטה הוכר כאזור אוטונומי בשל האוכלוסייה הטורקית הניכרת שהתגוררה בו. נוסף על הטורקים התגוררו בחבל בני לאומים רבים אחרים וביניהם ערבים בני דתות שונות, יהודים, אשורים, כורדים וארמנים. ב-1925 סופח החבל למנדט הצרפתי על סוריה אך עדיין נהנה ממעמד מנהלי נפרד (מכוח הסכם אנקרה משנת 1921). בעקבות הדיונים בין צרפת לסורים על עצמאותה של סוריה ב-1936, פרצו בו מהומות ועד מהרה הוא הוכר כאזור אוטונומי בעל אספה שנבחרה לפי מפתח אתני. האספה בה היה רוב טורקי החליטה ב-2 בספטמבר 1938 על ניתוקו של החבל מהמנדט הסורי ועל הפיכתו לרפובליקה עצמאית, היא מדינת האטיי. המדינה נשלטה הלכה למעשה על ידי טורקיה, ובעקבות משאל עם עליו הורתה האספה, היא החליטה ב-23 ביוני 1939 על הצטרפותו של החבל לרפובליקה הטורקית. צרפת נתנה את הסכמתה לצעד והחבל היה לנפת האטיי הטורקית ב-7 ביולי 1939.
אתרים
עריכהבעיר שוכן המוזיאון הארכאולוגי של האטיי המרכז ממצאים ארכאולוגיים מהאזור. אוסף המוזיאון כולל מעל 35,000 פריטים. אגף מיוחד מוקדש לפסיפסים ואוסף המוזיאון הוא אחד האוספים הגדולים בעולם בנושא זה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אנטקיה (בטורקית)
אנטקיה, ברשת החברתית פייסבוק
אנטקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רונית ורד, הקשר הסורי: מסע לגבול טורקיה-סוריה בעקבות המטבח המקומי, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2018- ג'ארד מלסין ואלבאן קיבילסים, The Wall Street Journal, העיר העתיקה ששרדה 2,400 שנה - עד שנחרבה ברעידת האדמה, באתר גלובס, 13 באפריל 2023
- אנטקיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
