גזיאנטפ
גזיאנטפ (בטורקית: Gaziantep; ובעבר אנטפ – Antep) היא בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז דרום-מזרח אנטוליה בדרום-מזרח טורקיה. העיר שוכנת בדרום-מזרח רמת אנטוליה כ-500 ק"מ דרום-מזרחית לבירה אנקרה וכ-100 ק"מ צפונית לעיר הסורית חלב. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-2.154 מיליון בני אדם.
 סמל גזיאנטפ | |
 | |
| פוטומונטז' של גזיאנטפ | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | דרום-מזרח אנטוליה |
| נפה | גזיאנטפ |
| ראש העיר |
אסים גיזלביי (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| שטח | 6,819 קמ"ר |
| גובה | 850 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,154,051[1] (2022) |
| ‑ במטרופולין | 1,798,222 (2022) |
| ‑ צפיפות | 315.9 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 37°03′46″N 37°22′45″E / 37.062777777778°N 37.379166666667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.gaziantep-bld.gov.tr/ | |
בעיר התגוררו מיעוט של יהודים, בעיקר ממוצא ספרדי.[2] האוכלוסייה היהודית הצטמצמה במהירות מאמצע המאה ה-20, ובשנות ה-80 מספר היהודים הגיע ל-0.[3]
שם העיר
עריכהבטורקית עות'מאנית נקראה העיר עין תאב (عين تاب). בערבית היא נקראת ענתאב או עינתאב (عنتاب, عينتاب), והיא מוצאה של משפחת ענתבי מסוריה.
בשנת 1928 הוספה לשם העיר המילה "ע'אזי" (غازي, Gazi), שפירושה בערבית "לוחם (נגד הכופרים באסלאם)". השינוי נעשה לכבוד עמידתה של העיר במלחמת טורקיה–צרפת.
למרות זאת, בלשון הדיבור ובפי התושבים באזור, העיר מכונה אנטפ (Antep), גם כיום.
היסטוריה
עריכהנראה שיישוב חתי התקיים באזורה של גזיאנטפ עד שנכבשה על ידי סרגון השני, מלך אשור בשנת 717 לפנה"ס. האשורים שלטו באזור משך כמאה שנה עד שהקימרים השתלטו עליו ואלה בתורם נהדפו על ידי מדי במחצית הראשונה של המאה ה-6 לפנה"ס. כשהממלכה האחמנית נדרסה תחת רגלי צבאו של אלכסנדר הגדול, נכבשה גם גזיאנטפ בשנת 333 לפנה"ס. בתקופה ההלניסטית נקראה גזיאנטפ "אנטיוכיה שבטאורוס" (Antiochia ad Taurum).
בשנת 638 נכבשה העיר על ידי הערבים אשר כינוה עינתאב, ומכאן שמה הטורקי איינטאפ ("Ayintap") שהתגלגל לאנטפ. לאחר קרב מנזיקרט ב-1071 נכבשה העיר על ידי הסלג'וקים, אך אלה איבדו את השליטה בה עת הייתה לחלק מנסיכות ארמנית קטנה שהקים פילרטוס ברכמיוס, ארמני ששימש בעברו כגנרל בצבא הביזנטי. נסיכותו של ברכמיוס קמה ב-1078 אך לקראת מותו ב-1086 התפוררה למספר ישויות מקומיות, והעיר נכבשה על ידי צלבני מסע הצלב הראשון בשנת 1097. העיר באה תחת שלטונה של רוזנות אדסה ועם נפילתה באמצע המאה ה-12 הייתה לחלק מממלכת קיליקיה הארמנית. לאחר התמוטטותה של ממלכת קיליקיה הארמנית חזרה העיר לידי הסלג'וקים וב-1516 נכשה על ידי הסולטאן סלים הראשון והייתה לחלק מהאימפריה העות'מאנית.
במשך 400 שנה שלטו העות'מאנים בעיר, אך עם תום מלחמת העולם הראשונה כבשו אותה הבריטים, וב-5 בנובמבר 1919 מסרו אותה לידי הצרפתים, הכול בהתאם להסכם סייקס–פיקו שנחתם שלוש שנים קודם לכן בין שתי המעצמות. כמו באורפה ובקהרמאנמרש לוו חילופי השלטון באנטפ בעימותים עם התושבים, אשר התנגדו לצעד זה, בעיקר בשל נוכחותם של חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני. הצרפתים הפעילו את אנשי הלגיון הצרפתי-ארמני כעושי דברם וכן נסמכו על חייליו לשם איסוף מודיעין. החל בחודש ינואר 1920 התפתחו עימותים אלה למארבים על כוחות צרפתיים לאורך הדרכים המובילות מהעיר אל קרמאנמרש ואל קיליס, וגלשו עד מהרה למרי אזרחי מלא ולקרבות קשים שנמשכו בחלקים שונים של העיר במשך יותר משנה. ב-8 בפברואר 1921 נכנעה גזיאנטפ לאחר 384 ימי קרב, ובו-ביום החליטה האספה הלאומית הגדולה של טורקיה על שינוי שמה של העיר מ"אנטפ" ל"גזיאנטפ" (Gaziantep – "אנטפ הגיבורה"). מלחמת טורקיה–צרפת הסתיימה עם חתימת הסכם אנקרה, ב-21 באוקטובר 1921, וב-25 בדצמבר 1921 פינו הצרפתים את העיר.
באוגוסט 2016 ביצע ארגון דאעש פיגוע התאבדות בחתונה בגזיאנטפ, ובו נהרגו 57 איש. זהו היה הפיגוע הקטלני ביותר בטורקיה מאז פיגוע ההתאבדות הכפול בהפגנה באנקרה באוקטובר 2015.
ב-6 בפברואר 2023, בשעה 04:17 (שעון טורקיה), התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט שהמוקד שלה היה מערבית לגזיאנטפ. על פי הדיווחים נהרגו מעל 8,000 בני אדם ומעל 40,000 אנשים נפצעו.
העיר כיום
עריכה
אוכלוסיית העיר, שמנתה 45,000 איש בלבד בסוף המאה ה-19, מונה כיום יותר מ-2 מיליון תושבים, והיא אחת הערים הגדולות בטורקיה. העיר הפכה בעשורים האחרונים של המאה ה-20 למרכז העירוני והכלכלי החשוב ביותר בדרום-מזרח טורקיה, בעיקר בזכות מיזם הפיתוח האזורי רחב ההיקף המוכר כפרויקט דרום-מזרח אנטוליה (Güneydoğu Anadolu Projesi, GAP). בעיר אוניברסיטה שזכתה במעמד זה ב-1987.
בעיר שוכן המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ, המכיל את אוסף הפסיפסים הגדול ביותר בעולם. אוסף המוזיאון כולל ממצאים מאתרים ארכאולוגים מאזור גזיאנטפ וסביבתה. אגף שלם במוזיאון הוקצה לעתיקות העיר הסלאוקית והרומאית העתיקה זאוגמה.
המטבח המקומי
עריכה.png)
המטבח המקומי של גזיאנטפ שונה מהמטבח הטורקי הכללי עקב ההשפעה רבת השנים של ארמנים, כורדים והמסורות הקולינריות של העיר חלב הסמוכה, שהייתה מרכז אדמיניסטרטיבי חשוב עבור האימפריה הסלג'וקית והאימפריה העות'מאנית. ניתן להבחין בהבדל משמעותי בתבשילי האורז המקומיים, המרק, הקבב, הקציצות ("קופטה"), ועוד. המטבח המקומי נחשב גם לחריף יותר ביחס למטבח הטורקי הכללי, בעיקר בגלל שימוש נדיב בתבלין הפלפל החלבי לצד פפריקה.
גזיאנטפ ידועה במיוחד בבקלווה שלה, המוגשת במילוי פיסטוק טחון. ככל הנראה, שף טורקי בשם סלבי גולו (Çelebi Güllü) הביא את המתכון לעיר לאחר שלמד להכין אותו בדמשק.[4] בשנת 2013 הכריזה הנציבות האירופית על הבקלווה של העיר גזיאנטפ (Antep Baklavası) כמוגנת על-ידי אינדיקציה גאוגרפית.[5] זהו למעשה המוצר הטורקי הראשון שזוכה לקבל הכרה כזו מהנציבות האירופית.[6]
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גזיאנטפ (בטורקית)
גזיאנטפ, ברשת החברתית פייסבוק
גזיאנטפ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גזיאנטפ, ברשת החברתית אינסטגרם
גזיאנטפ, סרטונים בערוץ היוטיוב- האתר הרשמי (טורקית)
- אוניברסיטת גזיאנטפ
- אתר הנפה (טורקית)
- תמונות של גזיאנטפ
- אתר "Olay", קבוצת תקשורת מקומית (טורקית)
- התאחדות התעשיינים המקומית (אנגלית)
- גזיאנטפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ Gaziantep ve Van Yahudileri, Şalom Gazetesi (בטורקית)
- ^ "Gaziantep Yahudileri ve Sinagogu Hatırlanmalı -Avlaremoz". -Avlaremoz (בטורקית). 2019-05-31. נבדק ב-2023-02-06.
- ^ by Esther Brunner, Sweet journey of Güllüoğlu baklava, www.hurriyet.com.tr (בטורקית)
- ^ European Commission, "Publication of an application pursuant to Article 50(2)(a) of Regulation (EU) No 1151/2012 of the European Parliament and of the Council on quality schemes for agricultural products and foodstuffs"
- ^ "Greek writers praise world-famous Turkish baklava", Daily News
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||