אניולה אלוקו

אניולה אלוקו
Eniola Aluko
מידע אישי
לידה	21 בפברואר 1987 (בת 37); לאגוס, ניגריה
גובה	1.59 מטרים
עמדה	חלוצה
מועדונים מקצועיים כשחקנית
2001–2004	ברמינגהאם סיטי
2001–2003	ברמינגהאם סיטי
2003–2007	צ'רלטון את'לטיק
2004–2007	צ'רלטון את'לטיק
2007–2009	צ'לסי
2007–2009	צ'לסי (כדורגל נשים)
2012	צ'לסי (כדורגל נשים)
נבחרת לאומית כשחקנית
2004	אנגליה

אניולה "אני" אלוקו (אנגלית: Eniola Aluko;‏ נולדה ב-21 בפברואר 1987) היא כדורגלנית אנגליה ממוצא ניגרי ששיחקה בתפקיד חלוצה בנבחרת אנגליה, אליה הצטרפה בשנת 2004.^[1] אלוקו פרשה מכדורגל מקצועי ב-2020, ומאז משמשת כשדרית ופרשנית ספורט בעיקר בשידורי פוקס.

קריירה

מועדונים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא אחרי ברמינגהאם סיטי ב-2012 שיחקה במועדונים נוספים.

אניולה אלוקו נולדה בפברואר 1987 בלאגוס שבניגריה, וכבר בגיל שנה עברה עם משפחתה לברמינגהאם. את קריירת הכדורגל שלה היא החלה במועדון הנערות של "ליפילד אתלטיק", ומשם עברה לקבוצת הנוער של ברמינגהאם ליידיס. בברמינגהאם אומנה אלוקו על ידי הכדורגלן לשעבר, מרכוס ביגנוט, ושיחקה ביחד עם חברתה בעתיד לסגל הנבחרת, קארן קארני. כשהייתה בת 14 בלבד, ערכה אלוקו את הופעת הבכורה שלה בקבוצה הבוגרת, במשחק נגד לידס יונייטד. באפריל 2002, היא שיחקה יחד עם ברמינגהאם בגמר גביע הליגה, אך קבוצתה הובסה 7-1 בידי פולהאם. בעונה שלאחר מכן, נבחרה אלוקו לשחקנית הצעירה של השנה בפרמייר ליג^[1], וגרמה למאמנה, ביגנוט, לכנות אותה כ"ווין רוני של כדורגל הנשים".^[2]

בינואר 2004, עזבה אלוקו את ברמינגהאם סיטי והצטרפה לצ'רלטון את'לטיק. אלוקו הייתה שותפה לזכיות של צ'רלטון בגביע האנגלי ב-2005 ובגביע הליגה ב-2006, ואף כבשה את שערי הניצחון בשני משחקי הגמר. ביולי 2007, בעקבות הירידה של קבוצת הגברים של צ'רלטון לליגת המשנה, איבדה קבוצת הנשים את התמיכה הכלכלית שלה וכמעט הגיעה לידי פירוק. אלוקו החליטה לעזוב את הקבוצה, ובאותו חודש חתמה בצ'לסי.

בשנת 2009, עם הקמת ה-WPS האמריקאית, החליטה אלוקו לעזוב את הליגה האנגלית ולהצטרף לשלל כוכבות העולם שהגיעו לארצות הברית. היא חתמה בקבוצת סנט לואיס אתלטיקה, ובעונתה הראשונה במועדון היא סיימה כמלכת השערים (6) והבישולים של הקבוצה (4). בעקבות התחייבויותיה הקודמות לנבחרת אנגליה, החמיצה אלוקו את משחקי הפלייאוף והאול-סטאר של הליגה, שבהם סנט לואיס הודחה בחצי הגמר.

עונה לאחר מכן התפרקה סנט לואיס, ואלוקו, ביחד עם חברתה לקבוצה הופ סולו, חתמה בקבוצת אטלנטה ביט. היא שיחקה באטלנטה עונה אחת בלבד, במהלכה היא כבשה חמישה שערים ונבחרה פעמיים לשחקנית השבוע של הליגה. בעונת 2011, שיחקה אלוקו בקבוצת סקיי בלו, אך לא הצליחה לעזור לקבוצה להעפיל לפלייאוף. עם התפרקות הליגה ב-2012, החליטה אלוקו לשוב לקבוצת הבית שלה - ברמינגהאם סיטי.

אחרי עונה אחת בבבירמינגהאם חזרה לשחק בצ'לסי עד 2018. בעונת 2014/5 הייתה אחת משש המועמדות לתואר שחקנית העונה של הליגה, אבל ביוני 2018 היא שוחררה מצ'לסי ועברה לשחק ביובנטוס. אחרי 18 חודשים בקבוצה זו, בינואר 2020, הודיעה כאמור על פרישתה מכדורגל מקצועי.

נבחרות אנגליה ובריטניה

בעקבות האזרחות הכפולה שלה, יכלה אלוקו לבחור בעצמה היכן לשחק - אנגליה או ניגריה. בגיל 14 היא כבר קיבלה זימון לנבחרות הצעירות של אנגליה, והחליטה לשחק לטובתה. למרות הבחירה באנגליה, טענה אלוקו שהיא "יותר ניגרית מאנגלייה ושתמיד היא תתמוך בניגריה, אך היא נשארת נאמנה למאמנים האנגלים שנתנו לה צ'אנס לשחק כדורגל בינלאומי".^[1]

כשהייתה בת 16 בלבד, היא כבר שיחקה באליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 19 עם אנגליה, והגיעה איתה עד לחצי הגמר של הטורניר. את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת ערכה אלוקו בספטמבר 2004, במשחק נגד נבחרת הולנד.^[3] שער הבכורה שלה הגיע במאי 2005, במשחק ידידות נגד נבחרת צ'כיה.

אלוקו השתתפה עם אנגליה באליפות אירופה שנערכה ב-2005, למרות שזו התנגשה עם לימודיה האקדמיים.^[4] בבוקר משחק הנבחרת נגד דנמרק, עשתה אלוקו מבחן מסכם בהיסטוריה, אך למרות זאת הופיעה למשחק - שבסופו של דבר הסתיים בהפסד 2-1. במשחק האחרון של שלב הבתים, נגד שוודיה, היא כמעט כבשה את שער השוויון שהיה מעלה את אנגליה לשלב הבא, אך החטיאה ואנגליה הודחה מהטורניר. שנתיים לאחר מכן, בגביע העולם שנערך בסין, היא הגיעה עם אנגליה עד לרבע הגמר, אך שם הודחה הנבחרת על ידי ארצות הברית.

באליפות אירופה שנערכה ב-2009 בפינלנד, כבשה אלוקו שלושה שערים (כולל צמד ברבע הגמר), ועזרה לאנגליה להעפיל עד לגמר הטורניר, שם פגשה את הפייבוריטית לזכייה - גרמניה. בגמר עצמו, אלוקו פתחה בהרכב הפותח אך אנגליה לא היוותה יריב לגרמניות, שהביסו אותן 6-2. שנתיים אחר כך, אל גביע העולם שנערך בגרמניה, הגיעה אלוקו עם ציפיות גבוהות מצד התקשורת, אך לא הצליחה לממש את הפוטנציאל הגלום בה. במשחק הראשון, נגד מקסיקו, היא החמיצה ללא סוף וספגה על כך ביקורת קשה.^[5] במשחק השני היא כבר הוחלפה במחצית, ואת המשחק האחרון של שלב הבתים היא פתחה על הספסל. במשחק רבע הגמר, נגד צרפת, אלוקו לא שיחקה בכלל, ואנגליה הודחה לאחר הפסד בדו-קרב פנדלים.

ביוני 2012, אלוקו הייתה אחת מ-18 הכדורגלניות שנבחרו לייצג את בריטניה בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון. נבחרת בריטניה הוקמה במיוחד לצורך המשחקים האולימפיים, והיא כללה 16 שחקניות מאנגליה ושתיים מסקוטלנד. בשלב הבתים של הטורניר, ניצחה הנבחרת בכל משחקיה והעפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית. ברבע הגמר היא הפסידה 2-0 לקנדה והודחה מהטורניר.

ב- 2015 שיחקה בנבחרת אנגליה למונדיאל הנשים וסיימה איתה במקום השלישי. היא לא נקראה לנבחרת אחרי 2016, ולכן הייתה זו הההופעה האחרונה של אלקו בטורניר גדול.

קריירת ניהול

מיד לאחר פרישתה ממשחק בינואר 2020 החלה אלוקו לנהל את קבוצת הנשים של אסטון וילה. במאי 2021 החלה נהל את "מועדון מלאכיות העיר" (Angel City FC) מלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים

אניולה אלוקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אניולה אלוקו, ברשת החברתית אינסטגרם
אניולה אלוקו, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
אניולה אלוקו, באתר Soccerway
אניולה אלוקו, באתר WorldFootball.net
אניולה אלוקו, באתר FootballDatabase.eu
רשומת משחקיה הבינלאומיים באתר פיפ"א

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ‏ Eniola will not fly, באתר BBC‏, 14 במאי 2005
^ Emma Stoney,‏ Football: Birmingham find their own 'Roonaldo' WOMEN'S FOOTBALL, באתר ברמינגהאם פוסט‏, 24 בפברואר 2003
^ Tony Leighton,‏ Holland 1-2 England, באתר הגארדיאן‏, 20 בספטמבר 2004
^ Pete Oliver,‏ Educated Aluko holds Euro dream, באתר BBC‏, 4 ביוני 2005
^ Nigel Adderley,‏ England striker Eniola Aluko affected by Twitter abuse, באתר BBC‏, 30 ביוני 2011

נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2007
1 בראון • 2 א. סקוט • 3 סטוני • 4 צ'פמן • 5 וייט • 6 פיליפ • 7 קארני • 8 ויליאמס • 9 אלוקו • 10 ק. סמית' • 11 יאנקי • 12 אסנטה • 13 צ'מברלין • 14 יוניט • 15 ס. סמית' • 16 ג'. סקוט • 17 הנדלי • 18 סנדרסון • 19 אקסלי • 20 ג'ונסון • 21 טלפורד • מאמן: פאוול		אנגליה

נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2011
1 בארדסלי • 2 א. סקוט • 3 יוניט • 4 ג'. סקוט • 5 פ. וייט • 6 סטוני • 7 קלארק • 8 ויליאמס • 9 א. וייט • 10 סמית' • 11 יאנקי • 12 קארני • 13 בראון • 14 אלוקו • 15 ברדלי • 16 האטון • 17 באסט • 18 אסנטה • 19 סוסי • 20 ראפרטי • 21 צ'מברלין • מאמן: פאוול		אנגליה

[fly-1] ¹ ² ³ ‏ Eniola will not fly, באתר BBC‏, 14 במאי 2005

[2] Emma Stoney,‏ Football: Birmingham find their own 'Roonaldo' WOMEN'S FOOTBALL, באתר ברמינגהאם פוסט‏, 24 בפברואר 2003

[3] Tony Leighton,‏ Holland 1-2 England, באתר הגארדיאן‏, 20 בספטמבר 2004

[4] Pete Oliver,‏ Educated Aluko holds Euro dream, באתר BBC‏, 4 ביוני 2005

[5] Nigel Adderley,‏ England striker Eniola Aluko affected by Twitter abuse, באתר BBC‏, 30 ביוני 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]