פיי וייט
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: כדורגלנית עבר. | |
פיי וייט (באנגלית: Faye White; נולדה ב-2 בפברואר 1978) היא כדורגלנית אנגליה המשחקת בקבוצת ארסנל ליידיס ובנבחרת אנגליה.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 בפברואר 1978 (בת 46) הורלי, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | פיי דבורה וייט | |||
| גובה | 1.83 מטר | |||
| עמדה |
מגינה, בלמת | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקנית | ||||
| ||||
| * מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ארסנל
עריכהוייט החלה את הקריירה שלה בארסנל כשהייתה בת 18. בעונת 1996/1997 היא תופקדה במרכז מערך ההגנה של הקבוצה, וזכתה עמה באליפות הפרמייר ליג לנשים. בעונה שלאחר מכן היא זכתה עם ארסנל בדאבל של אליפות וגביע ה-FA לנשים, ואף נבחרה לשחקנית השנה בפרמייר ליג. לאחר מכן זכתה עם ארסנל פעם נוספת בגביע ה-FA ופעמיים בגביע הליגה לנשים. ארסנל לא זכתה בתארים נוספים בשנים שלאחר מכן, ורק בעונת 2000/2001 הצליחה הקבוצה לזכות בכל שלושת התארים האפשריים בכדורגל האנגלי.
בשנת 2002 קיבלה וייט את סרט הקפטן של ארסנל, והובילה את הקבוצה לזכייה בדאבל בעונת 2003/2004 ובעונת 2005/2006.
וייט החמיצה את רוב עונת 2006/2007 לאחר שסבלה מקרע ברצועה הצולבת הקדמית בפעם השנייה בקריירה שלה. בעקבות ניתוח ושיקום מוצלחים היא חזרה לסגל של ארסנל, והובילה את הקבוצה לזכייה בגביע אופ"א לנשים. לאחר מכן עזבה לקנדה והצטרפה לאוטווה פיורי, שאותה הובילה למשחקי הפלייאוף על האליפות. בנוסף, היא הובילה את ארסנל לזכייה באליפות חמישית ברציפות באותה שנה, שהייתה חלק מדאבל שלישי ברציפות.
בשנת 2007 הוענק לה תואר חברה במסדר האימפריה הבריטית על תרומתה לספורט.
ב- מרץ 2013 הודיעה וייט על פרישתה ממשחק פעיל. מאז שימשה כפרשנית בערוצי ספורט מרכזיים כמו BBC ן- Sky. כמו כן לקחה על עצמה משימה לקדם את כדורגל הנשים באנגליה ולקדם שחקניות צעירות[1].
נבחרת אנגליה
עריכהב-1997 היא ערכה את הבכורה שלה במדי נבחרת אנגליה במשחק מול נבחרת סקוטלנד, ובמשחקה המלא הראשון (מול נבחרת צרפת ב-1998) היא נבחרה לשחקנית המצטיינת של המשחק. הטורניר החשוב הראשון שבו היא נכללה בסגל הנבחרת היה יורו 2001 שנערך בגרמניה.
במשחק מול נבחרת ניגריה ב-2002 היא קיבלה את סרט הקפטן של הנבחרת, ושימשה בתפקיד זה במהלך מוקדמות מונדיאל 2003 בארצות הברית, שאליו לא העפילה אנגליה לאחר הפסד לנבחרת צרפת במשחקי הפלייאוף.
וייט שימשה בתפקיד קפטן הנבחרת גם ביורו 2005 שנערך באנגליה, והובילה את הנבחרת לרבע הגמר במונדיאל 2007 שנערך בסין. היא השתתפה בכל משחקי הטורניר בסין, ואף נבחרה לשחקנית המצטיינת בתיקו 0 - 0 מול נבחרת גרמניה.
נכון ל-9 ביולי 2011 היא השתתפה ב-90 משחקים של הנבחרת, והבקיעה בהם תריסר שערים.
תארים
עריכה- גביע אופ"א לנשים: 1 (2006/2007)
- אליפות הפרמייר ליג לנשים: 8 (1996/1997, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008)
- גביע ה-FA לנשים: 7 (1997/1998, 1998/1999, 2000/2001, 2003/2004, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008)
- גביע הליגה לנשים: 6 (1997/1998, 1998/1999, 1999/2000, 2000/2001, 2004/2005, 2005/2006)
- מגן הקהילה לנשים: 4 (1999/2000, 2001/2002, 2004/2005, 2005/2006)
- שחקנית השנה בפרמייר ליג: 1 (1997/1998)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פיי וייט
הערות שוליים
עריכה- ^ ניל בורקט, קפטן אנגליה לשעבר וקפטן ארסנל פיי ווייט במשימה לקדם כדורגל נשים, באתר Chronicle, 2 בפברואר 2023
| נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2007 | ||
|---|---|---|
|
1 בראון • 2 א. סקוט • 3 סטוני • 4 צ'פמן • 5 וייט • 6 פיליפ • 7 קארני • 8 ויליאמס • 9 אלוקו • 10 ק. סמית' • 11 יאנקי • 12 אסנטה • 13 צ'מברלין • 14 יוניט • 15 ס. סמית' • 16 ג'. סקוט • 17 הנדלי • 18 סנדרסון • 19 אקסלי • 20 ג'ונסון • 21 טלפורד • מאמן: פאוול |
| |
| נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2011 | ||
|---|---|---|
|
1 בארדסלי • 2 א. סקוט • 3 יוניט • 4 ג'. סקוט • 5 פ. וייט • 6 סטוני • 7 קלארק • 8 ויליאמס • 9 א. וייט • 10 סמית' • 11 יאנקי • 12 קארני • 13 בראון • 14 אלוקו • 15 ברדלי • 16 האטון • 17 באסט • 18 אסנטה • 19 סוסי • 20 ראפרטי • 21 צ'מברלין • מאמן: פאוול |
| |