אנייס ורדה
אנייס ורדה, (בצרפתית: Agnès Varda; 30 במאי 1928 – 29 במרץ 2019) הייתה במאית צרפתייה ופרופסור בבית הספר האירופי הבינתחומי להשכלה גבוהה - EGS (אנ') בשווייץ. הסרטים, הצילומים ויצירותיה של ורדה התמקדו בדוקו ריאליזם, בנושאים פמיניסטיים וחברתיים עם סגנון אקספרימנטלי מובהק.
לידה |
30 במאי 1928 איקסל, בלגיה |
---|---|
פטירה |
29 במרץ 2019 (בגיל 90) הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות מונפרנאס |
שם לידה | Arlette Varda |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | 1955–2019 (כ־64 שנים) |
מקום לימודים | בית ספר הלובר |
בן או בת זוג | ז'אק דמי (1962–27 באוקטובר 1990) |
צאצאים | מתיו דמי, רוזלי ורדה |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
http://www.cine-tamaris.com/agnes-varda/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהורדה נולדה באיקסל, בלגיה, בשם ארלט ורדה, בתם של כריסטין לבית פאסקה ושל אז'ן ז'אן ורדה (אבגניוס יואניס ורדה) שהיה מהנדס[1] אמה הייתה צרפתייה ואביה פליט יווני מסמירנה (איזמיר) שבאסיה הקטנה.
ורדה למדה במגמת צילום בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות לפני שהתקבלה לעבודה כצלמת עבור Théâtre National Populaire בפריז. היא אהבה צילום אך התעניינה במעבר לקולנוע. אחרי שצילמה מספר ימים עיירת דייג קטנה בצרפת בשביל חבר שחלה ולא יכול היה להגיע לשם בעצמו - החליטה ורדה לצלם סרט באורך מלא משלה: ב-1954 יצא סרטה הראשון של ורדה הקצה הצר המתאר את סיפורם של זוג המתמודד עם בעיות זוגיות בעיירת דייגים קטנה. סרט זה כלל בסגנונו את המאפיינים של הגל החדש.
למרות קווי הדמיון לגל הצרפתי החדש, סרטיה של ורדה שויכו יותר לתנועת הסופרים והקולנוענים שנקראה הגדה השמאלית ביחד עם כריס מרקר, אלן רנה, מרגריט דיראס, אלן רוב-גרייה,ז'אן קיירול והנרי קולפי. כמו ב"גל הצרפתי החדש" נהגו חבריה לשתף פעולה לעיתים קרובות.
ורדה הייתה נשואה לבמאי הצרפתי ז'אק דמי מ-1962 עד מותו ב-1990. היא הייתה אחת מחמשת האנשים שהגיעו להלווייתו של ג'ים מוריסון בבית הקברות פר לשז בפריז.
נפטרה בפריז ב-29 במרץ 2019.
פילמוגרפיה חלקית
עריכהורדה ביימה כ-60 סרטים.
- הקצה הצר (1955)
- 1962- Cléo de 5 à 7 (קליאו מחמש עד שבע)
- 1965 - Le Bonheur (האושר)
- 1966 -Les Créatures (בשוודית: Varelserna ) (היצורים)
- 1976 Daguerreotypes דאגרוטיפים
- 1977 -L'Une chante, l'autre pas (האחת שרה, האחרת לא)
- 1985- Sans toit ni loi (עוברת אורח)
- 1991 - Jacquot de Nantes (ז'אקו איש נאנט)
- 1994 - Les Cent et une nuits de Simon Cinéma מאה ואחת שנותיו של סימון סינמה
- 2000 - Les glaneurs et la glaneuse (המלקטים והמלקטת)
- 2002 - Les Glaneurs et la glaneuse... deux ans après (המלקטים והמלקטת...כעבור שנתיים)
- 2017 - Visages Villages (אנשים ומקומות)
- 2019 - Varda par Agnès (אנייס על ורדה)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אנייס ורדה (בצרפתית)
- אנייס ורדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנייס ורדה, באתר AllMovie (באנגלית)
- אנייס ורדה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אנייס ורדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנייס ורדה, באתר Discogs (באנגלית)
- אנייס ורדה. השראה, יצירה, שיתוף, "תקריב" 19, דצמבר 2019
- אורי קליין, אנייס ורדה: הבמאית שהגיעה מקצה הגדה השמאלית עד לפסגת הוליווד, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
- איתי שטרן, הבמאית הצרפתייה אנייס ורדה מתה בגיל 90, באתר הארץ, 29 במרץ 2019
- יעל שוב, "הסבתא של הגל החדש" היא צפיית החובה שכולנו זקוקים לה, באתר Time Out תל אביב, 6 בינואר 2019
- יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב, אנייס ורדה: חצתה את הגבול בין הדוקו והדמיון, פודקאסט של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" של "כאן"
- ענבל כהן חמו, תעלומה אמנותית ובמאית גדולה מהחיים - בפסטיבל דוקאביב, באתר מגזין פורטפוליו, 20 במאי 2024
- אנייס ורדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Agnes Varda Biography (1928-), www.filmreference.com