אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה, שנקרא גם "טבח הקמח"[1], התרחש ב-29 בפברואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל. משאיות סיוע מזון הגיעו לעיר בעקבות המשבר ההומניטרי, ואלפי תושבים התנפלו עליהן בנסיעה בכביש החוף א-רשיד. לפחות 118 אנשים נהרגו וכ-760 נפצעו מירי ותדחוקת קהל[2].
| תאריך |
29 בפברואר 2024  |
|---|---|
| מיקום |
עזה |
| קואורדינטות | 31°30′10″N 34°24′52″E / 31.502764795172°N 34.414538404531°E |
| הרוגים |
118 |
| פצועים |
760 |
|
(למפת עזה רגילה)   אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה  | |
  | |
על פי גרסת צה"ל, התקהלות של כ-12 אלף תושבים התפתחה סביב המשאיות, וכתוצאה מכך התרחשו דחיפות[3]. צה"ל טוען כי הכוח ירה לעבר כעשרה פלסטינים, שהתקרבו לחיילים בצורה מאיימת[4]. לפי גרסה זו יתר ההרוגים נפגעו ממנוסת בהלה לאחר ירי האזהרה. תחקירים של רשתות טלוויזיה כמו CNN, BBC והניו יורק טיימס[5][6] הציגו צילום וידאו מרחפן צה"לי, שבו נראה קהל מצטופף ליד המשאיות, קטיעה, ואז נראים אנשים שרויים על הקרקע. צה"ל דחה את הבקשות לקבל את הסרטון המלא ללא עריכה[5][7].
על פי גרסת צה"ל הפלסטינית, לאחר הגעת המשאיות ותחילת ההתנפלות עליהן, כוחות צה"ל פתחו בירי לעבר הקהל, ובכאוס שנוצר, אחרים נרמסו ונפגעו[1]. אל-ג'זירה פרסם סרטונים שתיעדו את הירי[8][9]. דיווחים מבתי חולים בעזה ציינו כי היו הרבה פצועי ירי. לפי דיווחם של בתי החולים "אל-עוודה" ו"כמאל עדואן", פונו אליהם "עשרות פצועי ירי"[1]. האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[10][11] מספר ארגוני זכויות אדם טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה וטבח באוכלוסייה אזרחית.[12][13]
רקע
עריכה
ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
מאז 2007 נתונה עזה בסגר מצד ישראל ומצרים, המגביל את האפשרות להכניס ולהוציא סחורות מרצועת עזה. ב-7 באוקטובר, כתגובה למתקפת הפתע בה הרגו וטבחו מחבלי חמאס כ-1,163[14] ישראלים, הידקה ישראל את הסגר ומנעה כניסת סיוע הומניטרי מ-9 באוקטובר ואילך. ב-18 באוקטובר הודיעה ישראל שתאפשר העברת מזון, מים ותרופות ל"אזור בטוח" במערב ח'אן יונס, אך אספקת הסיוע נתקלה בבעיות רבות, בהן מחסור במשאיות, חבורות פלסטינים חמושים שבוואקום בהיעדר החמאס מרוקנים משאיות[15], פגיעה ברכבי סיוע על ידי צה"ל, חסימת משאיות סיוע על ידי הפגנות של ארגוני ימין ישראלים והחשש מצד ישראל שהשליטה בסיוע ההומניטרי תהיה בידי חמאס.
על פי דו"ח של האו"ם מ-27 בפברואר, מעל לחצי מיליון בני אדם בעזה נמצאים על סף רעב ברמות גבוהות[16], בעיקר בצפון הרצועה. גורמי רפואה בעזה דיווחו על 15 ילדים שמתו בבית החולים כמאל עדואן עקב תת-תזונה והתייבשות[17]. במהלך פברואר 2024 נכנסו לרצועת עזה רק 2,300 משאיות סיוע, כמחצית ממספר המשאיות שנכנסו בינואר, והרבה מתחת ל-500 משאיות ביום שהיו נכנסות לפני תחילת המלחמה[18], אך מבחינת משאיות המזון שנכנסו לעזה בשבוע האחרון של פברואר חלה עלייה ל-150% בהשוואה לכמות בטרם המלחמה[19].
במהלך ינואר ופברואר דיווחו אל-ג'זירה ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים על מספר מקרים שבהם תושבי עזה שביקשו סיוע הומניטרי נורו על ידי חיילי צה"ל, חלקם מתוארים כאן: ב-25 בינואר 2024 דיווח משרד הבריאות של רצועת עזה שנהרגו 20 תושבים שביקשו סיוע, ונפצעו 150[20]. ב-5 בפברואר ירו כוחות צה"ל על משאית מזון שנכנסה לצפון עזה[21]. ב-6 בפברואר פתחו כוחות צה"ל באש על תושבים שביקשו סיוע[22]. ב-20 בפברואר נהרג פלסטיני בזמן שהמתין לקבלת סיוע הומניטרי[23]. ב-28 בפברואר הייתה תקרית ברחוב א-רשיד בעזה שבה נהרגו שלושה בני אדם שהמתינו לסיוע הומניטרי[24].[דרושה הבהרה]
רחוב א-רשיד הוא דרך החוף של רצועת עזה: בצפון הוא מגיע עד חלקו הדרומי של מחנה הפליטים שאטי שבעיר עזה, ובדרום עד ציר פילדלפי שממערב לרפיח. במהלך מלחמת חרבות ברזל, לקראת סוף 2023, הפך צה"ל את רחוב א-רשיד לפרוזדור הומניטרי, לאחר שסגר את דרך סלאח א-דין ששימשה עד אותה עת פרוזדור הומניטרי[25]. כיכר אל-נבולסי, בה התרחשה התקרית, נמצאת מדרום־מערב לעיר עזה, בסמוך לכניסה הדרומית לשכונת שיח' עג'לין.
התקרית
עריכהב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד[4].
לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[3] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. לדברי דובר צה"ל, עקב האנדרלמוסיה שהשתררה במקום ירו חיילי צה"ל והטנקים שהוצבו בסמוך לשיירה יריות אזהרה, בניסיון לפזר את ההתקהלות סביב המשאיות. לאחר שהצליחו לפנות את השטח, חזרו אליו אנשים רבים והחלו להתקרב לכוחות צה"ל ולטנקים. בתגובה פתח צה"ל באש. משאיות הסיוע ניסו להימלט מהאזור, ודרסו תושבים נוספים, חלקם מתו וחלקם נפצעו. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת[4].
לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[1] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי,[8][9] ודיווחה כי "הדיווחים מאלפי הפלסטינים שהיו שם ברורים יותר: כוחות ישראליים ירו ללא הבחנה לתוך ההמון מה שהרג עשרות אנשים והוביל לדריסה שבה מתו אנשים נוספים"[26]. חלק מהפלסטינים שנפצעו באירוע טענו שכוחות צה"ל ירו בהם בזמן שחילקו מזון מהמשאיות, וחלקם טענו שהם נורו על ידי כוחות ימיים וכלי רכב משוריינים, בזמן שמל"טים טסו מעליהם[27]. חאדר אל זענון, עיתונאי מ"וואפא" שהיה עד לאסון, סיפר כי "רוב האנשים שנהרגו נפגעו על ידי משאיות הסיוע במהלך הכאוס ותוך כדי ניסיון להימלט מהירי הישראלי".[5] לטענתו הכאוס והבלבול שהובילו לפגיעת אנשים מהמשאיות החלו רק לאחר שחיילי צה"ל פתחו בירי.[5]
במהלך התקרית נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[2] הפצועים פונו לבית החולים שיפא, בית החולים כמאל עדואן ובית החולים אל-עוודה. חלקם הוסעו במשאיות הסיוע. הסהר האדום הפלסטיני מסר שרבים מהפצועים לא יקבלו טיפול עקב קריסת מערכת הבריאות בעזה. לפי המנהל הזמני של בית החולים אל-עוודה שבצפון רצועת עזה, מתוך 176 פצועים שבהם טיפלו רופאיו, 142 היו פצועי ירי; 34 האחרים נפצעו מדריסה.[28][6][29] מנהל בית החולים כמאל עדואן דיווח על קבלת 12 גופות של אנשים שנהרגו מירי ו-100 אנשים נוספים עם פציעות ירי.[1][30][31] לפי האו"ם, מספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[10][11]
חקירת האירוע
עריכהחקירה בין-לאומית
עריכהארגון אמנסטי אינטרנשיונל הודיע כי יפתח בחקירת התקרית. מספר ימים לאחר מכן, יועצת בכירה באמנסטי הצהירה כי "יש ראיות קונקרטיות הסותרות את כל ההצהרות שנאמרות על ידי הרשויות הישראליות"[32]. גורמים רבים בקהילה הבין-לאומית קראו לחקירת התקרית על ידי גוף בין-לאומי, בהם שר החוץ הצרפתי סטפן סז'ורנה, שירות החוץ האירופי, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ז'וזפ בורל ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
לפי חקירה של הארגון הפרו-פלסטיני Euro-Med Human Rights Monitor,(אנ') כדורים רבים מ"מדגם של 200 הרוגים ופצועים", כמו גם באתר ה"טבח", היו 5.56x45 מ"מ נאט"ו, המשמשים את צה"ל[12].
חקירת צה"ל
עריכהלאחר ביצוע תחקיר צה"ל הודיע דובר צה"ל, כי לכל היותר נהרגו עשרה תושבים מירי כוחות צה"ל, הכוחות ביצעו ירי מדויק להרחקה לעבר מספר חשודים, ולא על השיירה[3][33], והאחרים נהרגו באנדרלמוסיה ששררה במקום, או נדרסו על ידי משאיות. תיאור זה מתאים לתוכן סרטון ערוך שפרסם דובר צה"ל, שצולם מכטב"ם[4].
תגובות לתחקיר צה"ל
עריכההסרטון שפרסם צה"ל מורכב מארבעה קטעים שנערכו ביחד, ועל פי ה-BBC לא ניתן להסיק ממנו מה היה רצף האירועים בתקרית.[6] הניו יורק טיימס הגדירו את הסרטון בתור "ערוך בכבדות בכדי להסית את האשמה".[7] הסרטון, שאינו כולל אודיו, נערך על ידי צה"ל עם מספר קטעים שחוברו יחדיו, תוך השארת רגע מפתח לפני שרבים בקהל מתחילים לברוח מהמשאיות, עם כמה אנשים זוחלים מאחורי קירות, ככל הנראה תופסים מחסה.[7] בסרטון ניתן לראות "לפחות תריסר גופות" על הקרקע, וכן משאיות סיוע ושני כלי רכב צבאיים ישראליים.[7] לפי ה-CNN, הטענות של ישראל שהתקרית החלה לאחר 4:30 מטילות ספק בנרטיב שלה, שכן היא אספה וניתחה צילומים מניצולים, כולל סרטון אחד המראה כי הירי החל שבע דקות לפני כן.[5] צה"ל דחה את בקשות הניו יורק טיימס ו-CNN, אשר ערכו חקירה על האירוע, לקבל את הסרטון המלא ללא עריכה.[5][7]
ארגוני זכויות אדם פלסטינים
עריכהשלושה ארגונים, "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם ואל-חק, פרסמו הודעה משותפת בגנות "טבח הקמח" ברחוב א-רשיד. לדבריהם הם ערכו תחקיר ראשוני המבוסס על ראיונות עם ניצולים, תיעוד בסרטוני וידאו ופרטים שהתקבלו מאנשי הצוות הרפואי. בסיכום מסקנותיהם ציינו כי "בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, פתחו טנקים וצלפים ישראלים שהוצבו מדרום-מערב לעיר עזה באש כבדה על אלפי אזרחים פלסטינים שהמתינו נואשות במשך שעות להגעת שיירות הסיוע".[13]
תגובות
עריכהתגובות בעולם
עריכהמדינות וארגונים רבים גינו את התקרית וקראו להפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה[34], בהם האיחוד האפריקאי, האיחוד האירופי, האומות המאוחדות, קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים ונציגי אוסטרליה, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, איראן, אלג'יריה, בלגיה, ברזיל, גרמניה, דרום אפריקה, הודו, טורקיה, ירדן, לבנון, מלזיה, מצרים, סין, ספרד, עומאן, ערב הסעודית, פורטוגל, צרפת, קולומביה, קטר, קנדה ותימן.
ישראל
עריכהאילון לוי, נציג ההסברה הישראלית בלונדון, הביע צער על התקרית ואמר: "לבי עם האזרחים שנרמסו בדריסה"[35].
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב על התקרית: "יש להעניק גיבוי מוחלט ללוחמינו הגיבורים הפועלים בעזה, שפעלו מצוין מול המון עזתי שניסה לפגוע בהם. היום הוכח שהעברת הסיוע ההומניטרי לעזה היא לא רק טירוף בשעה שחטופינו מוחזקים ברצועה בתת-תנאים, אלא גם מסכנת את חיילי צה"ל. זו עוד סיבה מובהקת לכך שחייבים להפסיק להעביר את הסיוע הזה"[36].
הפלסטינים
עריכהארגוני זכויות אדם פלסטיניים גינו את התקרית וכינו אותה "טבח הקמח".
נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כינה את האירוע "טבח מכוער" וגינה את התקרית. חמאס גינה את התקרית ואיים להפסיק את המשא ומתן לעסקת החטופים[4].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
- ^ 1 2
צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 4 5 יואב זיתון ועינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 4 5 6 Katie Polglase, Zahid Mahmood, Gianluca Mezzofiore, Dying for a bag of flour: Videos and eyewitness accounts cast doubt on Israel’s timeline of deadly Gaza aid delivery, CNN, 2024-04-09 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "What video and eyewitness accounts tell us about Gazans killed around aid convoy" (באנגלית בריטית). 2024-03-01. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ 1 2 3 4 5 Toler, Aric; Stein, Robin; Willis, Haley; Tiefenthäler, Ainara (2024-03-01). "Video: I.D.F. Videos Add to Confusion Over Gazans Killed at Aid Site". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
- ^ 1 2 Abraham, Leanne; Gamio, Lazaro; Shao, Elena; Toler, Aric; Willis, Haley (2024-03-01). "What We Know About the Deaths Near the Gaza Aid Convoy". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
- ^ 1 2
ציוץ של قناة الجزيرة ברשת החברתית אקס (טוויטר), 29 בפברואר 2024
- ^ 1 2 "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ 1 2 Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, 2024-03-01 (באנגלית)
- ^ 1 2 Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 ‘Flour Massacre’: Impunity Persists as Israeli Forces Open Fire On Starving Palestinians Seeking Vital Aid, Palestinian Centre for Human Rights, 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ Dozens of Palestinians killed in incident around Gaza aid convoy, 29 בפברואר 2024
- ^ באו"ם מזהירים: רבע מתושבי עזה - על סף רעב, באתר וואלה, 28 בפברואר 2024
- ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ 'Pity us': Desperate Gazans reel from aid trucks 'massacre', France 24, 29 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ עומרי חיים, המספרים נחשפים: כמה משאיות מזון נכנסו לרצועת עזה?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במרץ 2024
- ^ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל - עדכון בזק מס' 102, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 25 בינואר 2024
- ^ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-5 בפברואר 2024, 13:00), באתר המרכז למורשת המודיעין, 5 בפברואר 2024
- ^ (73) Updates Israel’s war on Gaza updates: Hamas responds ‘positively’ to truce proposal, אל ג'זירה, 6 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ (96) Updates Israel’s war on Gaza updates: US vetoes ceasefire as north Gaza starves, אל ג'זירה, 20 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ (87) Updates Israel’s war on Gaza updates: 6 children die of malnutrition in north Gaza, אל ג'זירה, 28 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ סיכום שבועי, באתר הביטחוניסטים, 6 בינואר 2024
- ^ Simon Speakman Cordall,Mohammed R. Mhawish,Mat Nashed, ‘The blood was everywhere’: Inside Israel’s Flour Massacre in Gaza, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ (82) Updates Israel’s war on Gaza updates: ‘Life draining out of Gaza’-UN on aid attack, אל-ג'זירה, 29 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ Sherwood, Harriet; Graham-Harrison, Emma; Borger, Julian (2024-03-02). "Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ גדעון לוי, אפילו אחרי ליל הרעב והמוות, בישראל לא מתרגשים, באתר הארץ, 3 במרץ 2024
- ^ Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley, As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll, The New York Times, 29 בפברואר 2024
- ^ Ellen Ioanes, More than 100 Palestinians were killed trying to get aid, Vox, 2024-02-29 (באנגלית)
- ^ Israel’s claim on ‘flour massacre’ contradicts evidence: Amnesty official, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ צה"ל: לא ירינו על מבקשי הסיוע, אבטחנו את השיירה ההומניטרית, באתר חדשות 13, 29 בפברואר 2024
- ^ עינב חלבי, ליאור בן ארי, ארה"ב: חפים מפשע נהרגו בניסיון להאכיל משפחות. תגובות חריפות בעולם הערבי: "טבח אכזרי", באתר ynet, 29 בפברואר 2024
- ^ Global condemnation after over 100 people were killed scrambling for food delivery in Gaza, TheJournal.ie, 1 במרץ 2024 (באנגלית)
- ^ השר בן גביר על התקרית בעזה: "עוד סיבה מובהקת לכך שחייבים להפסיק להעביר את הסיוע", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024
