אסטרטגיית למידה

אסטרטגיית למידה היא הליך או תוכנית פעולה המיועדים להשגת מטרות לימודיות בצורה יעילה.

במובן הרחב, אסטרטגיה היא תכנון דרך פעולה במספר שלבים מוגדרים ומנומקים, ובעלי אלטרנטיבות שונות לחלופה, למקרה של אי-הצלחה באחד השלבים (קניאל,2006).

בתחום החינוך אסטרטגיות למידה מתייחסות לכלים ודרכי הפעולה שאותן מאמץ התלמיד בכוחות עצמו או דרך הוראה מפורשת, במטרה להבין וללמוד חומר חדש או להכין מטלה. אסטרטגיות למידה יעילות יכולות להוביל לשיפור משמעותי בהישגים אקדמיים^[1]. כדי שהלומד יוכל ליישם בהצלחה אסטרטגיית למידה מסוימת, עליה להיות מותאמת למיומנויות הלמידה האישיות שלו. אפשר ללמוד אסטרטגיות למידה או לתרגל אותן.

אסטרטגיית למידה מהווה מערך תכנוני וחשיבתי המסייע בהשגת מטרות לימודיות. אסטרטגיה לימודית כוללת שלב אסטרטגי, יישומי ובקרתי תוך ארגון מחשבות לאורך כל הלמידה. בחירת אסטרטגיית הלמידה הספציפית נעשית על ידי הלומד^[2]. אסטרטגית למידה יכולה להיות קשורה באופן ישיר למשימה הלימודית, ויכולה להיות בתור עזר חיצוני שיכול להתנהל באופן עצמאי, גם בלי קשר למשימה הלימודית עצמה. אדם יכול לסגל אסטרטגיות למידה שונות באופן עצמאי או דרך הוראה מפורשת.

מאפיינים

האסטרטגיות מתאפיינות במאפייני יעילות, הכללה, והנמקה (קניאל, 2006):

יעילות - האסטרטגיה נדרשת להשיג את המטרה שלה. ייתכנו אסטרטגיות שונות המשיגות אותה מטרה אך מתחרות על מדדים שונים (למשל: זמן, עלות, דיוק וכו').
הכללה - האסטרטגיה יכולה להיות רחבה וכוללנית יותר כמו סידור וארגון חומר או צרה יותר כגון פתרון בעיה בשני נעלמים.
הנמקות - כל שלב באסטרטגיה צריך להיות בעל סיבה ברורה לקיומו.

אסטרטגית למידה הנה פרטנית לתחום הלמידה המהווה מערך תכנוני וחשיבתי המסייע בהשגת מטרות לימודיות. אסטרטגיה לימודית כוללת שלב אסטרטגי, יישומי ובקרתי תוך ארגון מחשבות לאורך כל הלמידה. בחירת אסטרטגיית הלמידה הספציפית נעשית על ידי הלומד^[2].

אסטרטגית למידה יכולה להיות קשורה באופן ישיר למשימה הלימודית, ויכולה להיות בתור עזר חיצוני שיכול להתנהל באופן עצמאי, גם בלי קשר למשימה הלימודית עצמה. אסטרטגית למידה תתבטא בארבע צורות של השפה: קריאה, דיבור, האזנה וכתיבה^[2].

סוגי אסטרטגיות למידה

אסטרטגיות למידה הוא כינוי לאסטרטגיות שונות. קיימים סוגים רבים של אסטרטגיות למידה כמו: אסטרטגיה להכנה ללמידה ולארגון הסביבה הלימודית, אסטרטגיה לסיכום החומר הנלמד, אסטרטגיה להכנת שיעורי בית ועבודות, אסטרטגיה לניהול זמן, אסטרטגיה להכנות לבחינה, אסטרטגיה לביצוע מבחן, אסטרטגיה לניהול של מאגר הזיכרון ושליטה בו, אסטרטגיה לניהול של זיכרון העבודה ושליטה בו, אסטרטגיה לבניית אוצר מילים בזיכרון הלומד, אסטרטגיה להבנת הנקרא, אסטרטגיה להבעה בכתב, אסטרטגיה להבעה בעל פה, אסטרטגיית שימוש בגרפים ובעיות ויזואליות במתמטיקה ועוד אסטרטגיות רבות. (קניאל,2006) אומלי ושמוט, חוקרים שערכו מחקר על אסטרטגיות למידה, חילקו את אסטרטגיות הלמידה לשלושה תחומים לאחר צפייה בלומדים: אסטרטגיות מטא-קוגניטיביות - אסטרטגיות שמטרתן תכנון וכיוון הלמידה. אסטרטגיות קוגניטיביות - אסטרטגיות שנותנות דרכים מודעות בגישה ללמידה ואסטרטגיות חברתיות - שמטרתן היא למידה באמצעות אינטראקציה עם אחרים. (ברודר ופינגולד,2011)

הבחנה בין מטרת האסטרטגיה

כאמור, כל אסטרטגיה מיועדת להשיג יעד או מטרה כלשהי באופן יעיל. ניתן לחלק את האסטרטגיות על פי תחומי התפקוד השונים שלהן הן מיועדות. ייתכן שאסטרטגיה מסוימת תהייה מיועדת ליותר ממטרה אחת.

אסטרטגיות זיכרון - מיועדות לקידוד טוב יותר של מידע לצורך שיפור יכולת השליפה שלו בעת הצורך. הן מתבססות על ארגון המידע באופנים שונים: סמנטי, חזותי (תמונת, תרשימים, טבלאות), כרונולוגי, רגשי ועוד. לדוגמה: חלוקה וקיבוץ לקבוצות על ידי יצירת קשרים בין פרטים (מאכלים, צבעים, פעילויות) ומניית מספר הפריטים בכל קבוצה (יש ארבעה צבעים, שלושה גדלים, שמות של שישה אישים). יצירת ראשי תיבות כעזר לזכירה (דצך-עדש, אהו"י, פזצטא, בכל"ם). כמו כן, אסטרטגיות זיכרון שמות דגש על עיבוד מעמיק יותר של המידע, הפעלת חשיבה ביקורתית, קישור לידע קודם וחיבור להיבטים אישיים מייעלות את תהליך השינון וההפנמה של החומר הנלמד.
אסטרטגיות אוריינות מיועדות לשיפור תפקודים אקדמיים כמו הבנת הנקרא, הבעה בכתב, פתרון בעיות מתמטיות וכו'
אסטרטגיות חשיבה מיועדות לייעל תהליכים לוגיים כמו מיון, הכללה, השוואה, הסקת מסקנות, יצירתיות ועוד.
אסטרטגיות לניהול עצמי מיועדות לייעל תהליכים כמו זיהוי קשיים, הצבת מטרות, קבלת החלטות, תכנון, ניהול זמן וכו'. תהליכים אלו נשענים על התפקודים הניהוליים של האדם.
מטא-אסטרטגיות הן אסטרטגיות המבוססות על מטא-קוגניציה ועוסקות בייעול השימוש באסטרטגיות. הן כוללות דרכים למציאת האסטרטגיה המתאימה מתוך מגוון אסטרטגיות הלמידה הקיימות.

הקניית אסטרטגיות למידה

במקרים רבים הלומד מסוגל לסגל אסטרטגיות למידה קיימות באופן ספונטני או כתוצאה מחיקוי שיטותיהם של תלמידים ומורים, אליהם הוא נחשף במהלך תהליך הלמידה. בדומה לכך לומדים רבים יצליחו לפתח בעצמם אסטרטגיות חדשות בהתאם לצורך. אסטרטגיות אלו משפרות את זכירת החומר הנלמד, מסייעות ביכולת הוצאת העיקר מן הטפל, מאפשרות לתכנן ולארגן את החומר הנלמד ומכאן ליכולת לענות נכון על שאלות שנשאלות.

עם זאת, ישנם מקרים בהם אסטרטגיות הלמידה הדרושות לתלמיד מסוים לא נלמדות באופן עצמאי. כמו במקרים של קשיי למידה, לקות למידה, הפרעת קשב ועוד.

לעיתים, הקנייה של אסטרטגיות למידה מתבצעת במסגרת של הוראה מתקנת, באמצעות הוראה ישירה ומפורשת. היא נעשית בהתאם למטרות החינוכיות, לצרכים וליכולות האישיים של הלומד. מטרת התהליך היא לאפשר ללומד לעמוד במשימות לימודיות באופן מוצלח, עצמאי ויעיל על ידי רכישה של אסטרטגיות חדשות ופיתוח אסטרטגיות קיימות. אחת הדרכים ללמד ולתרגל אסטרטגיות היא על ידי שימוש במשחק אסטרטגיה המותאם ללומד ולמטרת הלמידה. זאת משום שחוויית למידה מהנה וחיובית מעלה את המוטיבציה של הלומד ומקלה עליו לגייס את המשאבים הדרושים לתהליך.

הקנייה של אסטרטגיות למידה יכולה לאפשר לתלמיד להתמודד באופן עצמאי יותר עם שיעורי בית. בדרך זו ניתן לצמצם את התלות של התלמיד בהוריו ולמנוע מתחים משפחתיים סביב הנושא^[3]. זאת ועוד, שימוש מושכל באסטרטגיות בהתאם לדרישות הדיסציפלינות השונות, יכול לעמוד לרשות התלמיד בעת למידה לפני המבחן על ידי מתן מענה לבעיות התארגנות במרחב ובזמן הנדרש ללמידה. בעת המבחן ידע התלמיד להתמודד עם פיצוח השאלות ואף יוכל להשתמש באסטרטגיה המתאימה לערוך בקרה על תוצרי עבודתו.

כיום, ניתן ללמוד לסגל אסטרטגיות למידה גם באמצעות לימוד מרחוק באינטרנט.

שלבים בהוראת אסטרטגית למידה

אסטרטגיות נבנות באופן טבעי בעת פעילות לימודית. עם זאת, ניתן לייעל את רכישתן על ידי הוראה פורמלית שלהן. בהוראת אסטרטגית למידה במסגרת הוראה מתקנת, חשוב להתחיל טרם הצגת האסטרטגיה הלימודית בפתיח לתלמיד מהי אסטרטגיה ומה חשיבותה בשלב הבא. בסוגים מסוימים של אסטרטגיות למידה, את האסטרטגיה יעביר מדריך ותפקידו להעביר לתלמידים הוראת אסטרטגיה חדשה. על המדריך לעבוד בשלבים מוגדרים: בשלב ה-1 יהיה על המדריך להכין את התלמידים לביצוע, כלומר לתת מידע על האסטרטגיה במטרה שיוכלו ליישם אותה באמצעות הסבר והדגמה של האסטרטגיה הנלמדת. בשלב ה-2 יש לתרגל באופן מודרך את השימוש באסטרטגיה בארבע צורות השפה (האזנה, דיבור, כתיבה וקריאה). בשלב ה-3 התלמידים יעברו לעבודה עצמית וישתמשו באסטרטגיה שנבחרה על ידי הדמות המדריכה למשימה, וייחשפו לסיטואציות שונות בהן יצטרכו להשתמש באסטרטגיה שנלמדה. השלב ה-4 והאחרון מתייחס להערכת התלמיד בעת שימוש באסטרטגיה בכיתה, במהלך ההערכה יש לחזק את החלקים באסטרטגיה שהיה קשה לתלמידים ליישם בביצועה ודרכים לשיפור השימוש באסטרטגיה, ובכך יובא הדבר על ידי המדריכים לידי מודעות התלמידים. ובכך המדריך עוזר בהקניית אסטרטגיית למידה אצל התלמידים^[2](לידור,1993; לידור,1996).

לדוגמה, "אסטרטגיית שימוש בגרפים ובעיות ויזואליות במתמטיקה"- ייצוגים גרפיים של מושגים ובעיות במתמטיקה הם נושאים קשים לתלמידים ולכן הומצאה אסטרטגיית למידה בנושא זה. על המורה\המדריך המלמד להציג את הנושא - תיאורים גרפיים של מצבי פתרון בעיות בעזרת דוגמאות מרובות. בשלב לאחר הצגת האסטרטגיה, על המדריך לתת לתלמידים לתרגל את האסטרטגיה תוך שימוש במארגנים גרפיים משלהם ובהמשך גם בעבודה עצמית תוך חשיפה לסוגים שונים של גרפים ובעיות מגוונות מהמדריך. במהלכה וגם בסופה של הלמידה תהיינה הנחיה ספציפית של המורה לגבי איזה ייצוגים ויזואליים כדאי לבחור ומדוע, ובכך תוך חיזוק חלקים חלשים אצל התלמיד. וכך למידה מתבצעת באופן יעיל ואפקטיבי, החומר מוטבע בלומד באופן טבעי, תוך שימוש באסטרטגיה. (2007 ,NCTM)

בביבליוגרפיה

קניאל, ש' (2006). ספר האסטרטגיות ללמידה: ללמוד איך ללמוד. תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לידור, ר' (1996). השפעת ההקניה של אסטרטגיות למידה על ביצוע מיומנויות מוטוריות, עיונים בחינוך, 1 (1), 88-63
לידור, ר' (1993). יעילותן של אסטרטגיות למידה והשפעתן על ביצוע מיומנות מוטורית סגורה. בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט, ב' (1) 104-124
(NCTM, 2007). מאפייני תלמידים בעלי קשיים במתמטיקה ואסטרטגיות יעילות לטיפול בהם

ראו גם

לקריאה נוספת

אגוזי, מ. ופוירשטיין, ר. (1986), התאוריה של הלמידה המתווכת ומקומה בהכשרת המורים, דרכים בהוראה, משרד החינוך והתרבות
ווהל, א. ארדון, ר. (1993), ללמוד איך ללמוד, בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, עורכים ווהל, גוטרמן, טובלי, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1994, עמ' 301–307
ווהל, א. טובלי, א. (1993), אסטרטגיות של הקורא היעיל, בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, עורכים ווהל, גוטרמן, טובלי, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1994, עמ' 211–227
מליץ, ע. מליץ, צ. (1995), אסטרטגיות למידה - תאוריה ומעשה, הוצאת מכון לשיפור הישגים לימודיים בע"מ, באר שבע
הספר: 'קל להצליח במבחן' (2014), אסטרטגיות למידה לילדים, טיפים ועצות כיצד להתכונן למבחן. מאת: יעל רוטנברג. הוצאת: דני ספרים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסטרטגיית למידה בוויקישיתוף

אסטרטגיות למידה מהן ולמי הן נועדו? - אתר 'מוכשרים'
מהן אסטרטגיות למידה? - הסבר של נחמה אורבך, מאתר "מקום מיוחד".
רשימת מקורות ערכה סיגלית סידון – מתי"א חולון
אסטרטגיות למידה להצלחה בלימודים באתר הנוער בלאגנים
הנחיות ואסטרטגיות ללמידה
Drawing in class: Rachel Smith - אסטרטגיה לסיכום חזותי (באנגלית)
פירוט על התחומים השונים של אסטרטגיות למידה - אתר "ללמוד בגדול".

הערות שוליים

^ McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.
^ ¹ ² ³ ⁴ דודוביץ, מ' (2010). צרור מפתחות: הקניית אסטרטגיות למידה ויישומן בדרך פעילה וחווייתית. חולון: יסוד.
^ אלוני דליה (2004). שיעורי בית - אפשר גם אחרת! מתוך אתר פסיכולוגיה עברית

[ASC-1] McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.

[צרור-2] ¹ ² ³ ⁴ דודוביץ, מ' (2010). צרור מפתחות: הקניית אסטרטגיות למידה ויישומן בדרך פעילה וחווייתית. חולון: יסוד.

[שב-3] אלוני דליה (2004). שיעורי בית - אפשר גם אחרת! מתוך אתר פסיכולוגיה עברית

[1]

[2]

[3]

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משפטים מסורבלים וקביעות בעלמא.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.