אפדרין

תרכובת

אֵפֶדְריןלועזית: Ephedrine; שמות מסחריים: אפדרין הידרוכלוריד ואפדרין סינתטיקה) הוא תרופה אדרנרגית וחומר ממריץ. אפדרין מסייע באופן זמני כנגד קוצר נשימה, לחץ בחזה וצפצופים הנובעים מאסתמה. הוא עשוי לשמש גם לטיפול במחלות רבות אחרות, ובהן נרקולפסיה, דלקת סימפונות כרונית, השמנת יתר חולנית, ומצבים בהם המטופל חווה תת לחץ דם, אך לאפדרין קיימים תחליפים רבים מועדפים, ומסיבה זו הוא בשימוש מופחת בעשורים האחרונים.[1] פסאודואפדרין הוא סטריאואיזומר של אפדרין, עם פעילות דומה.

אפדרין
אסציטלופרם
שמות מסחריים בישראל
אפדרין הידרוכלוריד, אפדרין סינתטיקה
נתונים כימיים
מסה מולרית 165.115364 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 3-6 שעות
בטיחות
מעמד חוקי נמכר כתרופה המצריכה מרשם רופא
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון A (אוסטרליה) עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן דרך הפה
מזהים
קוד ATC S01FB02, R01AB05, R01AA03, C01CA26, R03CA02 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 299-42-3
PubChem 9294
ChemSpider 8935
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תופעות הלוואי הנפוצות של אפדרין (ופסאודואפדרין) הן לחץ דם גבוה, דפיקות לב מואצות ורעידות, הנגרמות עקב גירוי הלב ומערכת העצבים המרכזית ועשויות לחלוף עם הפחתת המינון של התרופה. עוד תופעות לוואי נפוצות הן קושי בשינה, חוסר ברעב וקושי להשתין. תופעות לוואי חמורות של אפדרין הן שבץ והתקף לב. השימוש בתרופה בזמן הריון הוא כנראה בטוח, אם כי אין כמעט מחקרים בנושא.[2] השימוש בה בזמן הנקה אינו מומלץ.[3] השימוש באפדרין מאיץ את הקולטנים האדרנרגיים α ו-β.[4]

אפדרין אופיין לראשונה בשנת 1885 ונכנס לשימוש מסחרי בשנת 1926.[5][6] הוא מופיע ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[7] הוא זמין כתרופה סוגנית.[8] בדרך כלל ניתן למצוא אותו בצמחים מסוג שרביטן.[8] תוספי תזונה המכילים אפדרין אינם חוקיים בארצות הברית, למעט אלה המשמשים ברפואה הסינית המסורתית, שם נוכחותה מצוין על ידי má huang.

היסטוריה

עריכה

אפדרין מופק מהצמח אפדרה סיניקה (Ephedra sinica) (אנ'), אשר שימש בסין למטרות רפואיות במשך אלפי שנים. התרכובת הטהורה של אפדרין בודדה ואופיינה לראשונה על ידי הכימאי האורגני היפני נגאי נגאיושי (אנ') בשנת 1885. לאחר מכן היא נשכחה עד שהתפרסמה מחדש בעולם הרפואה על ידי צ'ן ושמידט בשנות העשרים. אפדרין הפך לכדור פופולרי ויעיל ביותר לאסתמה, במיוחד מכיוון שניתן היה ליטול אותו דרך הפה, בניגוד לאדרנלין (שאז היה הטיפול הסטנדרטי). השימוש באפדרין כטיפול באסתמה הגיע לשיאו בסוף שנות החמישים, אך מאז חלה ירידה הדרגתית בשימוש הטיפולי בו. מתרופה רגילה, אפדרין הפך לתרופת רחוב אשר מוסיפים אותו בתוספי תזונה. מוצרי תזונה המכילים אפדרין אסורים כיום במדינות רבות, מכיוון שהם מהווים מקור עיקרי לייצור התרכובת הממכרת מתאמפטמין (קריסטל מת).[9]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אפדרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ephedrine: Uses, Dosage & Side Effects, Drugs.com (באנגלית)
  2. ^ Gerald G. Briggs, Roger K. Freeman, Sumner J. Yaffe, Drugs in Pregnancy and Lactation: A Reference Guide to Fetal and Neonatal Risk, Lippincott Williams & Wilkins, 2011, ISBN 978-1-60831-708-0. (באנגלית)
  3. ^ Ephedrine Use During Pregnancy, Drugs.com (באנגלית)
  4. ^ Ephedrine Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  5. ^ János Fischer, IUPAC, C. Robin Ganellin, Analogue-based Drug Discovery, John Wiley & Sons, 2006-12-13, ISBN 978-3-527-60749-5. (באנגלית)
  6. ^ Debasis Bagchi, Harry G. Preuss, Obesity: Epidemiology, Pathophysiology, and Prevention, Second Edition, CRC Press, 2012-07-06, ISBN 978-1-4398-5426-6. (באנגלית)
  7. ^ World Health Organization, World Health Organization model list of essential medicines: 21st list 2019, 2019
  8. ^ 1 2 Ephedrine Monograph for Professionals - Drugs.com, web.archive.org, ‏2017-09-09
  9. ^ M. R. Lee, The history of Ephedra (ma-huang), The Journal of the Royal College of Physicians of Edinburgh 41, 2011-03, עמ' 78–84 doi: 10.4997/JRCPE.2011.116


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.