אפולינרי הרטגלס
מקסימיליאן אפולינרי הרטגלס (בפולנית: Apolinary Hartglas; 7 באפריל 1883 - 7 במרץ 1953) היה פעיל ציוני ואחד המנהיגים הפוליטיים העיקריים של יהודי פולין בין המלחמות, עורך דין, פובליציסט וסגן יושב ראש הסיים מ-1919 עד 1930.
 | |
| לידה |
7 באפריל 1883 ביאלא פודולסק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 1953 (בגיל 69) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
אוניברסיטת ורשה |
| תפקיד |
member of the Sejm of the Second Polish Republic |
  | |
חייו
עריכההרטגלס נולד למשפחת עורכי דין מפודלאסי (Podlasie). בין 1892 ל-1900 למד בגימנסיה בביאלה פודלסקה. הוא קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ורשה בשנת 1904.[1] בין השנים 1907–1919 עסק בעריכת דין בשדליץ והיה לו משרד נוסף בוורשה. בהיותו באוניברסיטה השתלב בתנועה הציונית ובשנת 1906 השתתף בוועידת הלסינגפורס הציונית בהלסינקי.[1]
קריירה פוליטית בפולין
עריכהבשנת 1919 נבחר על ידי בוחרי ביאלה פודלסקה כסגן יו"ר סיים הראשון של המדינה הפולנית העצמאית. על הסיים זה עתה הוטלה כתיבת חוקה חדשה. הוא כיהן שלוש קדנציות כציר.[1] לפני הבחירות של 1922, יחד עם יצחק גרינבוים, היה שותף ליצירת גוש המיעוטים הלאומיים, ארגון פרלמנטרי שמטרתו הייתה לייצג מיעוטים אתניים בפרלמנט הפולני.[2] אחד מפעולותיו הראשונות כסגנו של יו"ר הסיים היה להנהיג חוק שביטל את כל החוקים שחוקקה רוסיה (ששלטה בפולין עד הקמת פולין העצמאית), חוקים שהפלו את היהודים בפולין הקונגרסאית לשעבר.[3]
ב-1920 השתתף במלחמת פולין-ברית המועצות כמתנדב. בין השנים 1938–1939 היה חבר במועצת עיריית ורשה. במהלך תקופה זו פרסם מאמרים בעיתונים היהודיים "Głos Żydowski", "Tygodnik Żydowski" ו-"Życie Żydowskie".[4]
בארץ ישראל
עריכהלאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים זומן הרטגלס לפגישה בגסטפו ונדרש להגיש תזכיר על התנועה הציונית בפולין ועל אפשרויות העלייה מפולין[5]. הוא התמנה לחבר ועד הקהילה היהודית בוורשה[6]. בדצמבר 1939 נמלט לטריאסטה שבאיטליה[7] ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב בירושלים והיה פעיל בציונים הכלליים. ממרץ עד מאי 1940 פרסם סדרת מאמרים בעיתון דבר על צרות יהדות פולין. הוא קרא למלחמת העולם השנייה "מלחמה ביהודים" וכתב שהנאצים פועלים להשמיד את כל היהודים[8], ביקר את האנטישמיות שפשתה בפולין לפני המלחמה, גם בהשפעה גרמנית, וטען שההתעסקות באנטישמיות באה על חשבון התגוננות נגד הגרמנים[9] ותיאר את הברבריות הגרמנית[10][11]. הוא גם תיאר את היחסים המורכבים בין הפולנים והיהודים[12] ושרטט קווים ליחסים אלו בפולין שאחרי המלחמה[13][14].
בספטמבר 1940 נבחר לנשיאות ועידת הציונים הכלליים[15].
לאחר קום מדינת ישראל הוזמן על ידי יצחק גרינבוים להיות מנכ"ל משרד הפנים[16][17]. לאחר הקמת ממשלת ישראל הראשונה, לכשמונה מנכ"ל מטעם השר החדש[18], עבר הרטגלס לתפקיד היועץ המשפטי של משרד הפנים[19][20].
הוא נפטר במרץ 1953 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור[21]. בינואר 1959 נקרא על שמו רחוב ברמת אביב[22]. בשנת 1973 מסרה בתו את זכרונותיו לארכיון בית התפוצות[23].
יצירות שפורסמו
עריכהב-1996, זכרונותיו פורסמו לאחר מותו בפולין תחת הכותרת על גבול שני העולמות (Na pograniczu dwóch światów) (מסת"ב 978-83-86678-35-8). הוא תיאר את המציאות החברתית והפוליטית של פולין בתחילת המאה, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובין המלחמות. בספר כתב:[24][25]
קראתי לזיכרונותיי "בגבול שני עולמות" לא בגלל שחשבתי על העולם של היום והעולם הנצחי הקיים, אלא מסיבה הרבה יותר ארצית. כבן אדם, מצאתי את עצמי בגבול של העולם היהודי והעולם הפולני. במשך כל חיי, שני כוחות, קשים לפשרה, פעלו בתוכי: ילדות וחינוך פולני, קשרהלאומה הפולנית, תרבותה ואדמתה יחד עם אהבה לאומה היהודית, סבלה, צרותיה ותקוותה לתקומתה במולדתה. כל חיי סבלתי מפיצול בתוכי מכיוון שאין כוח שיכול היה למזג בין שתי הנשמות השונות הללו. אהבתי את שני העמים כאדם ולעתים הייתי ביקורתי וכעסתי על שניהם: כיהודי לא יכולתי לשכוח את העוולות שסבלו בני עמי לפעמים בפולין (באופן אישי לא סבלתי מאלה) וכאחד שנטמע בפולין חלקתי בתרבות הפולנית ואף הצטערתי על האופן שבו אפילו טובי הפולנים נהגו מדי פעם כלפי היהודים. (תורגם מפולנית)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Andrzej Krzysztof Kunert, Małgorzata Smogorzewska, ed. "Posłowie i senatorowie Rzeczypospolitej Polskiej 1919-1939. Słownik biograficzny, tom II: E-J" (Delegates and senators of the Second Polish Republic 1919-1939, Biographical Dictionary, Vol II: E-J), Warszawa 2000
- ^ Gershon David Hundert, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Yivo Institute for Jewish Research and Yale University Press, 2008.
- ^ Robert Blobaum, "Antisemitism and its opponents in modern Poland", Cornell University Press, 2005, pg. 150
- ^ HOLOKAUST NA TERENIE REGIONU BIALSKOPODLASKIEGO: Życie społeczno - polityczne. (אורכב 27.09.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ^ הארטגלאס לא נאסר, דבר, 10 בנובמבר 1939
- ^ ידיעות על הארטגלאס וד"ר רוזנבלאט, דבר, 22 בנובמבר 1939
- ^ הארטגלאס ואחרים — בטריאסט, דבר, 25 בדצמבר 1939
- ^ מלחמת היהודים או מלחמה ביהודים, דבר, 1 במרץ 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 8 במרץ 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 5 באפריל 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 22 באפריל 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 5 במאי 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 17 במאי 1940
- ^ המלחמה ביהודים, דבר, 19 במאי 1940
- ^ בועידת הציונים הכלליים, דבר, 11 בספטמבר 1940
- ^ מתארגן מיניסטריון הפנים, מעריב, 14 ביוני 1948
- ^ רחוב ע"ש מ. הרטגלס בשכון "רמת אביב", חרות, 9 בינואר 1959
- ^ ארגוב נשאר בחוץ, מעריב, 18 באפריל 1949
- ^ איגוד מזכירי הרשויות המקומיות הצטרף להסתדרות, דבר, 30 במרץ 1950
לבטל את העיריות ולהקים במקומן קהילות, חרות, 14 ביוני 1950 - ^ Yad Vashem, "Pinkas Hakehillot:“Biala Podlaska” - Encyclopedia of Jewish Communities in Poland, Volume VII", pgs. 84-89.
- ^ א. מ. הרטגלס למנוחות, דבר, 25 במרץ 1953
- ^ רחוב ע"ש א. מ. הרטגלס בת"א, הַבֹּקֶר, 6 בינואר 1959
עו"ד הרטגלס הגיע לת"א, המשקיף, 2 ביולי 1948 - ^ זכרונות הרטגלאס לאוניברסיטת ת"א, דבר, 9 באפריל 1973
- ^ Apolinary Hartglas, Na pograniczu dwóch światów, Warszawa Oficyna Wydawn. Rytm 1996 אפולינרי הרטגלס, באתר OCLC (באנגלית), מסת"ב 978-83-86678-35-8.
- ^ Natalia Aleksiun, "Narratives under Siege: Polish-Jewish Relations and Jewish Historical Writings in Interwar Poland", The Stephen Roth Institute for the Study of Antisemitism and Racism, Tel Aviv University, 2003