בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות טרומפלדור
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
תאריך הקמה	1902
שטח	10.6 דונם
מספר קבורים	5,000 (נכון ל־2022)
	אתר רשמי
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות	32°04′32″N 34°46′12″E / 32.075631°N 34.770033°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) בית הקברות טרומפלדור בית הקברות טרומפלדור בית הקברות טרומפלדור מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום יישוב, אולם היום הוא נמצא במרכז העיר, בצידו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור (רק השער המרכזי פתוח בדרך כלל). השער המקורי הוא השער המזרחי, ואילו השער הראשי (המרכזי) נפתח ב-1926 עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו. שטח בית העלמין כ-10.6 דונם, ויש בו כ-5,000 קברים, בצפיפות גבוהה ביותר. החלקה המזרחית היא החלקה העתיקה יותר, שחלק מהקברים בה קודמים לייסוד תל אביב, והם של נפטרים יהודים מיפו. רוב אנשי השם הקבורים בבית העלמין נמצאים סמוך לפינה הדרום מערבית שלו. עד 1932 היה בית הקברות טרומפלדור בית הקברות היחידי בתל אביב. אולם כשהתברר שהוא הולך ומתמלא נפתח בית הקברות נחלת יצחק, ואילו בטרומפלדור המשיכו להיקבר רק אנשים שרכשו חלקות קבר במחירים שהלכו והאמירו (המחיר לחלקה בשנת 2013, עמד על כמאה אלף שקל).

ראשית בית הקברות

בית הקברות נוסד בחשוון ה'תרס"ג (1902), בעת שפגעה ביפו מגפת הכולרה שהתפרצה במצרים והתפשטה לתחומי ארץ ישראל. השלטונות העות'מאניים אסרו לקבור את נספי המגפה מיפו בבית העלמין היהודי ביפו שהיה בלב אזור בנוי. שמעון רוקח, מראשי היישוב היהודי ביפו (ובנווה צדק) התגייס לפתור את הבעיה, והשיג מהשלטונות חלקה בת 12 דונם בבעלות ממשלתית, הרחק מהעיר, אותה קנה "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" ביפו תמורת 50 מג'ידי. מעבר לפתרון בעיית קבורת הנספים במגפה, שימשה הקנייה תקיעת עוד יתד של התיישבות יהודית באזור יפו. גם כיום ניתן להבחין בבית הקברות בקברי אלמונים מאותה מגפה.

שני הקברים הראשונים נכרו במרחק זה מזה – כדי ליצור עובדות בשטח. הראשון, של שמואל-דוד גרשין-זאן, בפינה הצפון מזרחית של החלקה, והשני, של נישקא בת ברוך בראמבערג, מערבית ממנו (כיום, סמוך לאמצע החומה הצפונית, מול רחוב טבריה). כסגולה לסיום המגפה נערכה בבית הקברות חופה לשני זוגות של יתומים, וכתבי קודש גנוזים נקברו במקום בקבר מיוחד.

בשנת 1918 נכרו שלושה קברים שעל המצבות שעליהן נכתב כי בעליהן נפטרו מן השפעת הספרדית: יהושע וישני (38), מנדל סטבורובסקי (21),^[1] והילד יהואש גולדברג (5).^[2]^[3]

נקברים בולטים

מייסדי תל אביב

לוחית
"ממייסדי תל אביב"

רבים ממייסדי העיר: השכונות נווה צדק, ואחוזת בית קבורים בבית העלמין. על מצבותיהם של מייסדי אחוזת בית, שנחשבים כמייסדי תל אביב, הציבה העירייה בשנת 2001 (ביוזמת העיתונאי עמית לוינסון) לוחיות מתכת המציינות את עובדת היות הקבורים ממייסדי העיר. בין היתר קבורים במקום:

שמעון רוקח, ממיסדי נווה צדק, מי שהקים את בית הקברות.
אהרן שלוש, ממיסדי נווה צדק, ואשתו שרה.
עקיבא אריה ויס, מייסד אחוזת בית וראש הוועד הראשון של אחוזת בית ואשתו חוה שרה.
- - קברה של אחוזבית ויס, "הבת הבכורה של תל אביב".
מאיר דיזנגוף ראש העירייה הראשון של תל אביב ואשתו צינה דיזנגוף.
ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, מייסדי גימנסיה הרצליה. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת מבנה הגימנסיה המקורי.
יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ואשתו רחל דנין, מהפעילים בייסוד אחוזת בית.
- - קברו של אהרן דנין, "הבן הבכור של תל אביב".
ד"ר חיים חיסין, מראשי ביל"ו, וממייסדי אחוזת בית.
יוסף אליהו שלוש, בנו של אהרון שלוש, איש ציבור וקבלן.
מנחם שינקין, ממיסדי אחוזת בית והאיש שהציע לקרוא לעיר בשם "תל אביב".
ארפד גוט, מהנדס יהודי-הונגרי, מי שהקים בניינים מפורסמים בארץ ובתל אביב
קבריהם של זכריה שפירה – פעיל ציוני ומורה, מראשי תנועת חיבת ציון בגליציה, ואשתו, לאה שפירה.
יעקב מושלי – מהנדס מכונות ישראלי.
אברהם ליפשיץ – מראשוני תל אביב וחלוץ הספנות העברית, ואשתו שרה רבקה.

קברו של שמעון רוקח
קברו של אהרן שלוש
קבריהם של מאיר דיזנגוף וצינה דיזנגוף
קברו של מנחם שינקין
מצבתם של יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, מייסדי גימנסיה הרצליה והעיר רמת גן.

מנהיגים ואנשי ציבור

בבית העלמין קבורים אנשי ציבור רבים ממנהיגי היישוב והתנועה הציונית וכן ראשי עיריית תל אביב. רובם קבורים סמוך לפינה הדרום מערבית של בית העלמין, שבה בולטים המוזוליאום שבנה הפסל אברהם מלניקוב על קברו של מקס נורדאו וקבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף. בנוסף, קבורים במקום חיים ארלוזורוב ורעייתו, חיים נחמן ביאליק, אחד העם ומשה שרת. כמו כן קבורים במקום שלושה מבין "ארבעת הגיסים", מראשי ההגנה: דב הוז, אליהו גולומב ומשה שרת. גם קבריהם של העיתונאים והעסקנים יוסף אהרונוביץ' ומשה בילינסון ושל הנדבן שמואל בלום ניצבים בבית העלמין.

קבריהם של חיים ארלוזורוב ורעייתו סימה. ניתן לראות בסמוך את המצבות על קברם של חיים נחמן ביאליק ואחד העם
המוזוליאום על קברו של מקס נורדאו שעצמותיו הועלו ארצה בשנת 1926, כשלוש שנים לאחר מותו
קברי ראש ממשלת ישראל השני משה שרת, אשתו ציפורה, ואחותו עדה גולומב. שרת ציווה לקבור אותו בבית הקברות טרומפלדור, סמוך לאחיותיו וגיסיו דב הוז ואליהו גולומב, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל
קבריהם של דב הוז ובני משפחתו.
קברו של ישראל רוקח, בנו של שמעון רוקח, ראש עיריית תל אביב בשנים 1936–1953, ושר הפנים של מדינת ישראל בשנים 1952–1955
קברו של חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב בשנים 1953–1959
קבריהם של ראשי עיריית תל אביב מרדכי נמיר (1960–1969) ויהושע רבינוביץ' (1969–1974)
קברו של הרצל רוזנבלום, עורך ידיעות אחרונות, ומחותמי מגילת העצמאות
קברו של הרב הראשי של וינה צבי פרץ חיות, מראשוני הרבנים שתמכו בציונות, אשר עצמותיו הועלו לארץ
קבריהם של חברת הכנסת דבורה נצר, ובעלה שרגא "ממליך המלכים" של מפא"י
קברו של סגן ראש עיריית תל אביב משה איכילוב
קברם של דוד צבי פנקס, מראשי תנועת המזרחי, שר התחבורה השני של ישראל, ומחותמי מגילת העצמאות ואשתו לאה

אנשי רוח, תרבות וחינוך

בבית העלמין טמונים כמה מחשובי המשוררים, הסופרים, אנשי הרוח, החינוך והתרבות שפעלו בתל אביב ואף מחוצה לה. רוב קברים אלה מרוכזים בפינה הדרום-מערבית של בית הקברות, בסמוך למצבותיהם של חיים נחמן ביאליק ואחד העם. בין הקבורים בחלקה זו שושנה דמארי, אפרים קישון ואריק איינשטיין.^[4]

קברו של המשורר שאול טשרניחובסקי
אחוזת הקבר של אליהו קראוזה, אגרונום ומנהל בית הספר מקוה ישראל, ובני משפחתו
קבריהם של חיים נחמן ביאליק, "המשורר הלאומי" ואשתו מאניה
קבריהם של יהושע חנא רבניצקי ושמריהו לוין, שותפיו של ביאליק בהוצאת דביר, שנטמנו לא הרחק מקברו
קברו של הסופר והמחנך ש. בן ציון (א. גוטמן), אביו של נחום גוטמן
קברו של הסופר והצייר נחום גוטמן, עליו נחקקה חתימתו המפורסמת
קברו של הצייר ראובן רובין
קברו של הסופר אשר ברש
קברה של הסופרת דבורה בארון
קברו של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר)
קברו של איש האומנות והבוהמה ברוך אגדתי
קברו של המחנך והמלחין חנינא קרצ'בסקי
קברו של המלחין יואל אנגל
קברו של המתמטיקאי ישי שור
קברו של אחד העם (אשר צבי גינצברג)
קברה של הזמרת שושנה דמארי
קברו של אריק איינשטיין

קברי אחים

בסמוך לשער הראשי של בית העלמין נמצאים קברי אחים של הרוגי הפרעות בשנות העשרים והשלושים, בהם קברו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א, קבר אחים להרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, פרעות תרפ"א ותרפ"ט. את מתחם המצבה תכנן דב הרשקוביץ.

קבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"א
קבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"ט

מצבות מיוחדות

בבית העלמין מספר רב של מצבות בעלות עיצוב מיוחד, לדוגמה מצבות בצורת כלי נגינה, דמויות אנושיות, צורות גאומטריות ומבנים מפורסמים.

קברה של לאה שפירא לבית קסטן, משנות העשרים, המעוצב בצורת קבר רחל
מצבתה של חיה נובומייסקי (אמו של משה נובומייסקי) שעיצב הפסל אברהם מלניקוב
קברה של בת שבע גולדשטיין (בלובשטיין), (אחותה של רחל המשוררת)

קהילות

ב-1954 הקים ועד ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל גל-עד לזכרם של חללי העיירה בבית הקברות, בו הוטמן אפר הרוגי מחנה ההשמדה חלמנו (אליו גורשו יהודי העיירה באוגוסט 1942), שהובא ארצה, על ידי זליג פרנקל יליד זדונסקה וולה.

שימור בית העלמין

מצבם של חלק מהקברים הידרדר ברבות השנים וכיום ניתן לראות שברי מצבות מפוזרים בשטח בית הקברות. פעולות שימור בוצעו ברבים מהקברים, אך נותרו עדיין קברים שלא שוקמו. בשנים האחרונות בוצע מהלך רחב של שיקום בית הקברות המתנהל בשני שלבים. שלב השיקום הראשון, שיצא לדרך לרגל חגיגות 100 שנה לתל אביב, הושלם בשנת 2011. במסגרת תוכנית משותפת של עיריית תל אביב וחברה קדישא תועדו כל 5,400 המצבות בבית העלמין, כ-2,000 מהן שופצו, חודשו קטעים בחומת הכורכר, הוקמו שבילים וגשרים קטנים באזורים הצפופים והותקנו תשתיות חדשות, שלטים ואמצעי תאורה. בשלב השני צפויים עוד כ-1,000 קברים לעבור שיפוץ. כמו כן, מתוכננים פתיחת שער חדש לבית העלמין לכיוון סמטת טבריה, הקמת רחבת התכנסות, הכשרת שבילים חדשים ושיקום החומה הצפונית ושלושת השערים הדרומיים. שלב זה בשיקום נעשה במימון עיריית תל אביב-יפו, חברא קדישא ת"א-יפו ופרויקט אתרי מורשת במשרד ראש הממשלה.

קבר ללא מצבה
מצבה חצויה וקבר מנותץ
קברים מתפוררים

לקריאה נוספת

ספר בית הקברות הישן בתל אביב: כולל שמות כל הנפטרים אשר מצאו מנוחתם בבית העלמין הישן בתל אביב, מראשיתו הוא יום העשירי במרחשון שנת התרס"ג (1902), בימי מגפת החלי רע ביפו, עד ראשית שנת הת"ש (1939), בצירוף תולדות חייהם של אנשי השם <רבנים, סופרים ומנהיגי העם>, החלוצים בוני היישוב והעיר תל אביב, והקדושים אשר מסרו נפשם לבנין הארץ ונלוה להם נוסחאות של המצבות וצִלומים / סודר, נערך ויצא לאור על ידי צבי קרול וצדוק לינמן, תל אביב: (דפוס ספר), ת"ש.^[5]
הניה מליכסון, "בית הקברות ברחוב טרומפלדור לראשוני תל אביב", אריאל, 189–190 (תשע"ב), עמ' 113–122.