אפרים דרור

אפרים דרור (טְרוֹכֶה) (Efraim Dror (Troche)‎;‏ 1903, ורשה – 25 במרץ 1981, תל אביב) היה מתרגם עברי של טקסטים מוזיקליים ומבקר מוזיקה ישראלי.

ביוגרפיה

אפרים טרוכה, בן זיסל (לבית פְרוֹם)^[1] וישראל יצחק,^[2] בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם השנייה תרגם שירי לוחמים והמנונים של בעלות הברית, שהופיעו בשירון שחולק לחיילי הבריגדה היהודית.^[3] החל בשנות ה-40 תרגם שירים לאופרה הארצישראלית (אחר-כך האופרה הישראלית). בשנות ה-50 היה גם המתרגם הקבוע של איתן לוסטיג, מנצח המקהלה הקאמרית תל אביב.^[4]

דרור היה אוטודידקט,^[5] שתרגם ספרים ויצירות שהועלו באולם הקונצרטים במשך שנים: ליברטי של אופרות, אורטוריות, קנטטות, קאנונים, אריות, מחזות זמר וכן מאות שירים קלאסיים,^[6] משבע שפות.^[5] הוא היה מבקר מוזיקה וחבר בוועדה למונחים מוזיקליים של האקדמיה ללשון העברית.^[5]

תרגומיו נחשבו בעיני רבים למעולים, מצטיינים בדיוק ריתמי וקולחים.^[7]

אפרים דרור נפטר ב-1981, כבן 78. הותיר את אשתו, הלינה דרור (1915–2009).^[8]

ארכיונו של דרור שמור בארכיון למוזיקה ישראלית שבספריית סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב.

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

פ' גרדנויץ, בהשתתפות אפרים טרוכה, המוזיקה בישראל: מימות קדם עד ימינו אלה, ירושלים: ר' מס (ספרית מס למדע פופולרי), תש"ה. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תשט"ו) (הפרקים שנכתבו בשיתוף עם דרור: על המוזיקה העברית העתיקה והימי-ביניימית)

תרגום:

פול גרייב, תולדות המוזיקה התזמורתית ותקופותיה; עברית: אפרים טרוכה, תל אביב: צ' ליינמן, תש"ה.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של אפרים דרור, בקטלוג הספרייה הלאומית
האזנה לשירי אפרים דרור (טרוכה), באתר זמרשת
אפרים דרור, דף שער בספרייה הלאומית
אפרים דרור, באתר זמרשת

הערות שוליים

^ זיסל טרוכה: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
^ ישראל יצחק: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
^ על פי דן אלמגור (מובא בתוך: האזנה לשירי אפרים דרור (טרוכה), באתר זמרשת).
^ אוליה זילברמן, הביצוע של ה"רקוויאם" לוורדי, על המשמר, טור 2, 16 ביולי 1954.
^ ¹ ² ³ על פי "מי ומי באקו"ם" (1965) (מובא בתוך: האזנה לשירי אפרים דרור (טרוכה), באתר זמרשת).
^ אליהו הכהן, "נבנה ארצנו" – השיר ויוצרו, חדשות בן עזר, 327 (י"ג באדר ב' תשס"ח, 20 במרס 2008).
^ "את התרגום התקין אפרים דרור (טרוכה) כדרכו ביד ריבונית, שכבר הקנתה לו מוניטין בתור מומחה חסר-תחרות כמעט בשטח זה" (ומוצע פירוט) (ת"י, בעולם הניגון | "פרא דיאבולו", הצופה, טורים 2–3, 22 באפריל 1948); "נוסח עברי קולע ושוטף" (אוליה זילברמן, רשימות מוזיקליות | פעולת-מוזיקה חשובה, על המשמר, טור 1, 1 ביוני 1951); "יש לציין במיוחד את תרגום השירים שנעשה בידי אפרים דרור. התרגום הוא לא רק מוסיקה אלא גם מובן בפי הזמרים. עונג הוא קריאת השירים וחבל שהתכניה אינה מכילה יותר משנים מהם." (א. פוירשטין, "זעקי ארץ אהובה" ב"הבימה", הצופה, טור 2, 15 במאי 1953); "עברית טובה שכמוה נשמעת לראשונה מעל במה בידורית מעין זו" (ר. עזריה, 'אחותי ואני' בתיאטרון המוסיקלי, מעריב, 28 בינואר 1953); "יש לציין לשבח את תרגומם העברי המוצלח של השירים בידי אפרים דרור, שמצא נוסח התואם את מהותם הסגנונית של הספיריצ'ואלס (שיסודם בתנ"ך) ואף את הביטוי הסאטירי בשביל הפזמונים. תרגומיו מצטיינים גם בדיוקם הריתמי." (משה גורלי, מוסיקה | צלילי תיאטרון, דבר, טור 2, 26 ביוני 1953); ""המתרגם אפרים דרור עשה כהרגלו עבודה מצוינת. הקומפוזיטור קבע את מיקצב התמליל של הקריין לפי תווים נתונים, המסמנים גם את ההטעמות עם העליות והירידות של המילים כרוחן. לפיכך היה צריך לנקוט בתרגום העברי התאמה ריטמית – ובזה הצליח המתרגם" (אבנר בן מיכאל, צלילים | הניצול מוורשה בקונצרט הפילהרמונית, חרות, טור 1, 18 במאי 1962); תרגום טקסט לזמרה הוא סוג מיוחד של תרגום: "זוהי עשיה מסובכת מאוד, המצריכה רגישות מוסיקלית מיוחדת. [...] איני מהססת לומר, כי מבחינת צורכי הזמרה עשה דרור עבודה ראויה לכל שבח, ומצד זה נראה לי, כי התרגום אף יצא פשוט יותר ו"קריא" יותר מן המקור." (מוסיקה | "יפתח" של הנדל בפסטיבל, דבר, טור 1, 31 ביולי 1970).
^ הלינה דרור באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

[1] זיסל טרוכה: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.

[2] ישראל יצחק: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.

[3] על פי דן אלמגור (מובא בתוך: האזנה לשירי אפרים דרור (טרוכה), באתר זמרשת).

[4] אוליה זילברמן, הביצוע של ה"רקוויאם" לוורדי, על המשמר, טור 2, 16 ביולי 1954.

[מי_ומי_באקו"ם,_1965-5] ¹ ² ³ על פי "מי ומי באקו"ם" (1965) (מובא בתוך: האזנה לשירי אפרים דרור (טרוכה), באתר זמרשת).

[6] אליהו הכהן, "נבנה ארצנו" – השיר ויוצרו, חדשות בן עזר, 327 (י"ג באדר ב' תשס"ח, 20 במרס 2008).

[7] "את התרגום התקין אפרים דרור (טרוכה) כדרכו ביד ריבונית, שכבר הקנתה לו מוניטין בתור מומחה חסר-תחרות כמעט בשטח זה" (ומוצע פירוט) (ת"י, בעולם הניגון | "פרא דיאבולו", הצופה, טורים 2–3, 22 באפריל 1948); "נוסח עברי קולע ושוטף" (אוליה זילברמן, רשימות מוזיקליות | פעולת-מוזיקה חשובה, על המשמר, טור 1, 1 ביוני 1951); "יש לציין במיוחד את תרגום השירים שנעשה בידי אפרים דרור. התרגום הוא לא רק מוסיקה אלא גם מובן בפי הזמרים. עונג הוא קריאת השירים וחבל שהתכניה אינה מכילה יותר משנים מהם." (א. פוירשטין, "זעקי ארץ אהובה" ב"הבימה", הצופה, טור 2, 15 במאי 1953); "עברית טובה שכמוה נשמעת לראשונה מעל במה בידורית מעין זו" (ר. עזריה, 'אחותי ואני' בתיאטרון המוסיקלי, מעריב, 28 בינואר 1953); "יש לציין לשבח את תרגומם העברי המוצלח של השירים בידי אפרים דרור, שמצא נוסח התואם את מהותם הסגנונית של הספיריצ'ואלס (שיסודם בתנ"ך) ואף את הביטוי הסאטירי בשביל הפזמונים. תרגומיו מצטיינים גם בדיוקם הריתמי." (משה גורלי, מוסיקה | צלילי תיאטרון, דבר, טור 2, 26 ביוני 1953); ""המתרגם אפרים דרור עשה כהרגלו עבודה מצוינת. הקומפוזיטור קבע את מיקצב התמליל של הקריין לפי תווים נתונים, המסמנים גם את ההטעמות עם העליות והירידות של המילים כרוחן. לפיכך היה צריך לנקוט בתרגום העברי התאמה ריטמית – ובזה הצליח המתרגם" (אבנר בן מיכאל, צלילים | הניצול מוורשה בקונצרט הפילהרמונית, חרות, טור 1, 18 במאי 1962); תרגום טקסט לזמרה הוא סוג מיוחד של תרגום: "זוהי עשיה מסובכת מאוד, המצריכה רגישות מוסיקלית מיוחדת. [...] איני מהססת לומר, כי מבחינת צורכי הזמרה עשה דרור עבודה ראויה לכל שבח, ומצד זה נראה לי, כי התרגום אף יצא פשוט יותר ו"קריא" יותר מן המקור." (מוסיקה | "יפתח" של הנדל בפסטיבל, דבר, טור 1, 31 ביולי 1970).

[8] הלינה דרור באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]