אפרים שילה

פעיל בתנועת הציונות הדתית ובארגונים ההגנה והמוסד לעלייה ב'

אפרים שילה (5 במרץ[1] 1916 - ח' בסיוון ה'תשס"ז, 24 במאי 2007) היה פעיל בתנועת הציונות הדתית ובארגונים ההגנה והמוסד לעלייה ב'. לאחר קום המדינה היה ממקימי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירת בו בתפקיד בכיר. היה ממייסדי קיבוץ טירת צבי.

אפרים שילה
לוחית זיכרון לאפרים שילה בבית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" שבנווה יעקב.
לוחית זיכרון לאפרים שילה בבית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" שבנווה יעקב.
לידה 5 במרץ 1916
שרפץ, פוליןפולין פולין
פטירה 25 במאי 2007 (בגיל 91)
ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
המוסד לעלייה ב'
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
תפקידים בשירות
ממייסדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אפרים שילה נולד בעיירה היהודית שרפץ במרכז פולין בשנת 1916 כאפרים שולץ. בפולין פעל שילה במסגרת הציונות הדתית ואחר עלייתו לארץ ישראל היה בין מייסדי קיבוץ טירת צבי ומילא תפקידים מרכזיים. ב-1942 הצטרף לשורות הארגונים "ההגנה" והמוסד לעלייה ב' ופעל במסגרתם בדרכים שונות לקידום העלייה לארץ ישראל. במסגרת זו נשלח לדרום-מזרח אירופה (בלגרד וסופיה), שם ארגן את העלייה הבלתי ליגאלית של ניצולי השואה, מטעם המוסד לעליה ב'.[2] בסוף 1942 נשלח על ידי ראש הארגון לאמן את צעירי הקהילה היהודית בטהראן בהגנה עצמית לאור הידיעות על כוונת הגרמנים להסית את המוסלמים לביצוע פרעות ביהודים שהתגוררו במקום.

לאחר קום המדינה, נענה לפנייתו של שאול אביגור, שהיה הממונה על הפעילות החשאית בארגון ההגנה, והתמנה לתפקיד מתכנן ומתווה הקמתו של גוף הביון הישראלי. מטרת גוף זה הייתה ביצוע משימות דרושות מחוץ לגבולות ישראל, ונקרא בהמשך "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". כאחד ממקימיו, פעל שילה בשירות המוסד בתפקיד בכיר ובין השאר, נשלח לפריז וטיפל בהעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל. כמו כן, ביצע מטעם המוסד משימות חשאיות בירדן והיה ממקימי מערכת היחסים עם חוסיין, מלך ירדן. ב-1978 אפרים וידידה שילה עזבו את טירת צבי ועברו לירושלים, שם היה שילה מרכז וועדת השרים לענייני ירושלים, ומ-1986 היה המייסד והיו"ר של ה"מנהלת להקמת מבני דת" בירושלים.

ב-1989 השיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

בין 1989–1992 ריכז צוות תכנון בין-דיסציפלינרי לשיקום שלוש שכונות חרדיות בירושלים שפעלו כהקדשים: בתי ויטנברג, בתי וורשה ובתי אונגרין.

אזכרה במלאת שנה למותו נערכה במרכז למורשת המודיעין.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ תש"ה-תש"ט, אתר הקיבוץ הדתי