ויקיפדיה

אצטדיון בלומפילד

אצטדיון כדורגל בתל אביב

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בתל אביב, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו"[1]. האצטדיון הוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2016–2019, מכיל 29,400 מקומות ישיבה, ומהווה את מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה תל אביב. לעיתים מארח האצטדיון גם את משחקי נבחרת ישראל ומשחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה.

אצטדיון בלומפילד
כתובת רחוב התקומה 5
מיקום תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות 32°03′06″N 34°45′41″E / 32.05173°N 34.76148°E / 32.05173; 34.76148
תקופת הפעילות 13 באוקטובר 1962 – הווה (62 שנים)
שופץ 2000, 2010-2008, 2012
הורחב 2019-2016
עלות הבנייה 1.5 מיליון ל"י (1962)
500 מיליון ₪ (2019)
בעלים עיריית תל אביב-יפו
מפעיל חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו
משטח דשא
אדריכל מקס גלפז וש. שוורץ (1962)
מנספלד-קהת אדריכלים (2019)
קבוצות הפועל תל אביב (1962-היום)
מכבי תל אביב (1966-1963, 1985-1969, 1986/1987, 1995/1996, 2000-היום)
בני יהודה תל אביב (1970-1962, 2004-היום)
נבחרת ישראל (משחקים נבחרים)
מושבים 29,400
ממדי משטח אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר
אצטדיון בלומפילד
מפה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

אצטדיון באסה

עריכה

שורשיו של אצטדיון בלומפילד ב"אצטדיון באסה", אשר שימש קבוצה ערבית בשם שבאב אל עראב וכן את משטרת המנדט[2] משנות ה-20 של המאה ה-20[3]. האצטדיון נקרא כך מכיוון שבחורף הייתה נקווית באזור זה ביצה גדולה. לצד האצטדיון שכנה חורשת באסה, אשר לימים הפכה לגן כרונינגן הצמוד לאצטדיון עד היום.

לאחר שחרור יפו במלחמת העצמאות, החלו חברי בית"ר לשחק במגרש, ובו סודרו משחקי הכדורגל של קבוצות הנוער בתל אביב[4][5]. בתחילת שנת 1949 הפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים את המגרש בידיה של מועצת פועלי תל אביב, שהעניקה אותו לשימוש של הפועל תל אביב ומשחקי הנוער הועברו למגרש סומייל[6]. אצטדיון זה נקרא גם "אצטדיון הפועל" ונוהל על ידי ההסתדרות במסגרת תנועת הספורט "הפועל". בשנים אלו שימש פעמים רבות עבור כינוס הפועל.

הקמת אצטדיון בלומפילד

עריכה

אבן פינה לאצטדיון חדש הונחה בספטמבר 1960[7]. בשנת 1962 הוקם אצטדיון חדש שהכיל 22,000 מקומות על שטח אצטדיון באסה[8][9], והיציעים של אצטדיון באסה הועברו למגרש בקריית שלום[10]. המימון להקמת האצטדיון החדש הושג בעזרת תרומה של קרן האחים בלומפילד (ע"ש ברנרד ולואיס בלומפילד), ונקרא על שמם "אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד".

אצטדיון בלומפילד נחנך ב־13 באוקטובר 1962 במשחק של הפועל תל אביב נגד שמשון תל אביב. חודשיים אחר כך, ב־12 בדצמבר 1962, התקיים לכבוד הקמת האצטדיון משחק חגיגי שבו שיחקה הפועל תל אביב נגד קבוצת ס.ק. אנסחדה מהולנד[11][12].

בשנת 1963 החלה גם מכבי תל אביב לארח חלק ממשחקיה באצטדיון בלומפילד, במקרים בהם היה צפי לקהל רב שאצטדיון המכביה לא יכול היה להכיל, ובשנת 1969 עברה הקבוצה לארח את משחקיה באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. החל מאמצע שנות ה-80 שימש לרוב אצטדיון רמת גן כמגרשה הביתי, ובשנת 2000 חזרה הקבוצה לבלומפילד. קבוצת בני יהודה תל אביב, אשר שיחקה באצטדיון בלומפילד מספר עונות בשנות ה-60, הפכה את האצטדיון למגרשה הביתי בשנים 2024-2004, לאחר שאצטדיון שכונת התקווה נמצא על ידי הנהלת הקבוצה לא ראוי לארח את משחקיה. כמו כן שימש בלומפילד בעבר כאצטדיון ביתי לקבוצות נוספות מתל אביב: בית"ר תל אביב, שמשון תל אביב ומכבי יפו.

בשנת 1964 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי גביע אסיה 1964 שנערכה בישראל.

בשנת 1986 שודר מהאצטדיון שידור החי הראשון בטלוויזיה הישראלית בהפקת הערוץ הראשון, כערוץ יחיד ששידר עד כה בתקצירים את משחקי הליגה. המשחק היה במחזור האחרון, ובו זכתה באליפות הפועל תל אביב לאחר ניצחון על מכבי חיפה בתוצאה 1-0 בשער שהובקע בדקות הסיום. את המשחק שידר יורם ארבל.

בשנת 1993 עבר האצטדיון שיפוץ שבו הוחלף הדשא והותקן גג מעל יציעים 1, 2 ו-13[13].

במשך השנים האצטדיון היה בחזקת חברת "בצר" של ההסתדרות וחברת העובדים, ועם מכירת קבוצת הפועל תל אביב למשקיעים פרטיים, המשיך האצטדיון להיות בניהולה[14].

מעבר לבעלות העירייה ושיפוץ האצטדיון

עריכה

במרץ 1999 הסתיימה תקופת החכירה של האצטדיון לחברת "בצר", והאצטדיון עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו ולניהול בידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו" העירונית. אחר כך הגישה חברת "בצר" תביעה נגד העירייה בדרישה לפיצוי כספי על ההשקעות שביצעה באצטדיון במהלך השנים[15].

עם העברת הבעלות לעירייה הציג מהנדס העיר ישראל גודוביץ, בדצמבר 1999, תוכנית להרחבת ההאצטדיון ל-29,500 מושבים והוספת שטחים מסחריים לצורך מימון הפרויקט[16]. התוכנית כללה הקמת שני יציעים נוספים מעל היציעים הקיימים. ששני היציעים יכילו 11,500 מקומות ישיבה ובנוסף ל-18,000 מקומות הישיבה הקיימים שהיו אז, כך שהוא יכיל אצטדיון בלומפילד 29,500 מושבים[16].

קשיים באישור ומימון התוכנית הביאו לביטול תוכנית ההרחבה של גודוביץ, במקום זאת השקיעה חברת "היכלי הספורט" 20 מיליון שקל בשיפוץ האצטדיון, בשנים 2000–2002, במסגרתו הוסרו הגדרות שהקיפו את המגרש והפרידו בינו לבין היציעים, וכן הותקנו מושבים בכל היציעים, מה שהקטין את תכולתם ל-15,700 מקומות ישיבה[17]. בנוסף הודיעה החברה, בדצמבר 2002, כי יוקם אצטדיון חדש במקום בלומפילד שיוקם במתחם מגרש האימונים של מכבי תל אביב בקרית שלום, תוך עשר שנים. ההשקעה באצטדיון, שיכיל כ-30 אלף מקומות ישיבה, הוערכה ביותר מ-300 מיליון שקל והמימון להקמתו היה אמור להגיע בעיקר ממכירת הקרקע של מתחם בלומפילד[18].

בקיץ 2008 החל שיפוץ נרחב בשערים 2, 4-5 ו-7, בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים, נוספו תאורה ומעקות בטיחות, ומספר המקומות הוגדל על ידי הוצאת המזנונים מתחומי היציעים. בקיץ 2009 עברו שערים 8 ו-13 את התהליך, בקיץ 2010 עברו שערים 10–11 את התהליך בו הוחלפו המושבים בכיסאות פלסטיק מתקפלים.

בספטמבר 2010, לקראת השתתפותה של הפועל תל אביב בשלב הבתים בליגת האלופות, הוענק לאצטדיון דירוג "קטגוריה 4" לפי דירוג האצטדיונים של אופ"א. ב-29 בספטמבר אירח האצטדיון לראשונה משחק במסגרת ליגת האלופות, בו הפסידה הפועל תל אביב 1–3 לאולימפיק ליון הצרפתית. באוגוסט 2011 הוצגה תוכנית צנועה להרחבת האצטדיון לכ-18 אלף מושבים[19].

במהלך יולי ואוגוסט 2012 הוחלפו כל תשתיות המים, הביוב והחשמל באצטדיון, בוצעו תיקוני הבטיחות הנדרשים על ידי אופ"א ומשרד התמ"ת, הכולל הגבהת מעבר לרכב חירום בשער 10–11, בעלות של כ-21 מיליון שקל[20]. בעקבות כל השיפוצים, הכוללים את הכניסות המורחבות לשערים 7 ו-8, הוקטנה תכולת האצטדיון ל-14,413 מקומות ישיבה[21].

במאי 2013 הוחלף לוח התוצאות והותקן במקומו לוח חדש בשטח של 60 מ"ר. ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 שנערכה בישראל.

הרחבת האצטדיון

עריכה

באוקטובר 2013, הודיעה העירייה כי אצטדיון בלומפילד ישופץ ויורחב החל מ-2014, לכ-25 אלף מושבים, שבנוסף ייבנו בשטח המבנה אזורי מסחר ובתי קפה. העלות המשוערת של העבודות הוערכה ב-150 מיליון שקלים[22]. לבסוף הוחלט על תוכנית גדולה יותר שכוללת הריסה של חלק מהיציעים, ובניה על פי תכנון חדש[23]. עבודות ההריסה החלו באוגוסט 2016[24]. עם תחילת העבודות הוחלט לא לקרות את רוב האצטדיון, בכדי לחסוך בעלויות, שהוערכו אז בכ-275 מיליון שקל[25].

במסגרת הפרויקט כל המבנים הישנים שמתחת ליציעים נהרסו. ביציעים הנותרים נעשתה עבודה מסיבית של שיקום בטונים. הבניה החדשה הגדילה את תכולת האצטדיון ל-29,400 מושבים. כל מרכיבי המבנה, החזיתות, מתחם חדרי ההלבשה, אולמות VIP, תאי הצפייה, חדרי חפ"ק ובקרה, שטחי שירות, משרדים, שטחים לתקשורת, עמדות צילום, מזנונים, שירותים וכו' - כל אלה נבנו על פי תכנון חדש[26]. כל מרכיבי התכנון החדש תואמים את הנחיות אופ"א. כך גם הדשא הוחלף בדשא היברידי. עלות פרויקט הבנייה מחדש עלתה לבסוף כ-500 מיליון שקל[27]. במסגרת הרחבת האצטדיון לא נוספו מקומות חניה נוספים, וזאת על מנת לעודד את האוהדים להגיע באמצעי תחבורה בני קיימא, כגון תחבורה ציבורית ובעתיד הקו האדום של הרכבת הקלה[28].

אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019 עם פתיחת עונת 2019/20, במשחק בו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה[29]. בנובמבר 2019 אירח אצטדיון בלומפילד את משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת אורוגוואי[30].

במהלך שנת 2020, בעקבות איסור כניסת קהל למשחקים בגלל מגפת הקורונה בישראל, הושלמו עבודות החיפוי של החזיתות[31].

ב-25 במרץ 2021 חזר האצטדיון לארח חלק ממשחקי נבחרת ישראל, שאירח את המשחק נגד נבחרת דנמרק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022[32].

האצטדיון אירח את הסופר קאפ הצרפתי של עונת 2021[33] ועונת 2022.

ב-2023 פרסמה עיריית תל אביב-יפו מכרז בחיפוש אחר ספונסר לאצטדיון בלומפילד[34].

ב-18 באוגוסט 2023 נפתחה תחנת אצטדיון בלומפילד בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב הממוקמת מדרום-מערב לאצטדיון.

יציעים

עריכה
שער כניסה גוש מספר מושבים הערות
VIP/1 24-27 204-206, 304-306, 404-406 1,316 יציע מקורה המורכב מ"יציע הזהב" (גושים 204–206) המכיל 470 מקומות, "יציע הפלטינום" (גושים 304–306) המכיל 458 מקומות, "תאי צפייה" (BOX 1-10) המכילים 150 מקומות ו"יציע העיתונאים" (גושים 404–406) המכיל 238 מקומות
2 28-30 207-209, 307-310 3,130 יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 207–209). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה
4/5 41-48 214-217, 311-318 4,842 במשחקי הפועל זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "אולטראס הפועל". במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה
7 71-74 221-224, 319-324, 419-424 5,338 יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 221–224). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה
7/8 75-76 225, 325, 425 1,130 יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גוש 225). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה
8 77-80 226-229, 326-331, 426-431 5,342 יציע בעל שני מפלסים הכולל את "יציע הכסף" המזרחי (גושים 226–229). במשחקי מכבי והפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה
10/11 101-108 233-236, 332-339 4,861 במשחקי מכבי זהו יציע עידוד בו פועל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס". במשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה
13 21-23 201-203, 300-303 3,149 יציע מקורה בחלקו הכולל את "יציע הכסף" המערבי (גושים 201–203). במשחקי מכבי זהו יציע לאוהדי הקבוצה. בחלק ממשחקי הפועל זהו יציע לאוהדי הקבוצה היריבה

משחקים בין-לאומיים באצטדיון

עריכה
תאריך המשחק תוצאה מסגרת מספר צופים
29 במאי 1964 ישראל  ישראל – הודו  הודו 2–0 גביע אסיה בכדורגל 1964 22,000
2 ביוני 1964 הודו  הודו – הונג קונג  הונג קונג 3–1 גביע אסיה בכדורגל 1964 5,000
17 במרץ 1968 ישראל  ישראל – סרי לנקה  סרי לנקה 7–0 מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 14,000
22 במרץ 1968 ישראל  ישראל – סרי לנקה  סרי לנקה 4–0 מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 10,000
28 במרץ 1979 ישראל  ישראל – בלגיה  בלגיה 0–2 מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980) 17,000
30 באוקטובר 1983 ישראל  ישראל – פורטוגל  פורטוגל 1–0 מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 8,000
20 בנובמבר 1983 ישראל  ישראל – גרמניה  גרמניה 0–1 מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 17,000
11 באוקטובר 1995 ישראל  ישראל – אזרבייג'ן  אזרבייג'ן 2–0 מוקדמות יורו 1996 7,000
26 במרץ 2011 ישראל  ישראל – לטביה  לטביה 2–1 מוקדמות יורו 2012 10,801
29 במרץ 2011 ישראל  ישראל – גאורגיה  גאורגיה 1–0 מוקדמות יורו 2012 13,716
2 בספטמבר 2011 ישראל  ישראל – יוון  יוון 0–1 מוקדמות יורו 2012 13,100
25 במרץ 2021 ישראל  ישראל – דנמרק  דנמרק 0–2 מוקדמות מונדיאל 2022 5,000
28 במרץ 2021 ישראל  ישראל – סקוטלנד  סקוטלנד 1–1 מוקדמות מונדיאל 2022 5,000
24 בספטמבר 2022 ישראל  ישראל – אלבניה  אלבניה 2–1 ליגת האומות 2022/2023 29,200
25 במרץ 2023 ישראל  ישראל – קוסובו  קוסובו 1–1 מוקדמות יורו 2024 28,935
12 בספטמבר 2023 ישראל  ישראל – בלארוס  בלארוס 1–0 מוקדמות יורו 2024 28,435

משחקי גמר באצטדיון

עריכה
תאריך המשחק תוצאה מסגרת מספר צופים
30 בספטמבר 1964 מכבי תל אביב – הפועל חיפה 1–1 גביע המדינה 1963/1964 20,000
10 בנובמבר 1964 מכבי תל אביב – הפועל חיפה 1–1 12,000
29 ביוני 1965 מכבי תל אביב – בני יהודה 2–1 גביע המדינה 1964/1965 20,000
8 ביוני 1966 הפועל חיפה – שמשון תל אביב 2–1 גביע המדינה 1965/1966 13,000
1 בנובמבר 1967 מכבי תל אביב – הפועל תל אביב 2–1 גביע המדינה 1966/1967 20,000
12 ביוני 1968 הפועל פתח תקווה – בני יהודה 0–1 גביע המדינה 1967/1968 20,000
26 באוקטובר 1968 הפועל פתח תקווה – מכבי חיפה 4–1 גביע ה-20 7,000
25 ביוני 1969 הכח מכבי רמת גן – מכבי שעריים 1–0 גביע המדינה 1968/1969 10,000
7 באוקטובר 1970 מכבי תל אביב – מכבי נתניה 2–1 גביע המדינה 1969/1970 22,000
16 ביוני 1971 מכבי חיפה – הכח מכבי רמת גן 1–2 גביע המדינה 1970/1971 18,000
26 בספטמבר 1972 הפועל תל אביב – הפועל ירושלים 1–0 גביע המדינה 1971/1972 20,000
20 ביוני 1973 הכח מכבי רמת גן – הפועל ירושלים 0–2 גביע המדינה 1972/1973 18,000
12 ביוני 1974 הפועל פתח תקווה – הפועל חיפה 0–1 גביע המדינה 1973/1974 15,000
14 במאי 1975 הפועל כפר סבא – בית"ר ירושלים 3–1 גביע המדינה 1974/1975 18,000
13 בספטמבר 1983 מכבי נתניה – הפועל באר שבע 3–2 גביע ליליאן 1983 3,500
28 בינואר 1992 בני יהודה – מכבי תל אביב 2–1 גביע הטוטו 1991/1992 7,000
28 במאי 1996 מכבי תל אביב – עירוני ראשון לציון 4–1 גביע המדינה 1995/1996 15,000
13 ביולי 2020 הפועל באר שבע – מכבי פתח תקווה 2–0 גביע המדינה 2019/2020 0
2 ביוני 2021 מכבי תל אביב – הפועל תל אביב 2–1 גביע המדינה 2020/2021 29,000
30 במאי 2024 מכבי פתח תקווה – הפועל באר שבע 1–0 גביע המדינה 2023/2024 29,420

שימושים נוספים

עריכה

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, באצטדיון נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, ובהם פיל קולינס[35], ריהאנה[36], סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, אנדראה בוצ'לי, פיקסיז וסאונדגארדן.

ב-5 במרץ 2021, לאחר הפסקת הפעילות עקב הקורונה, נפתח האצטדיון להופעתו של הזמר עברי לידר, רק לעיני 500 איש, לפי תקנות הקורונה. בימים שלאחריו הופיעו אומנים ישראליים נוספים: שלום חנוך, ירדנה ארזי, דיקלה ואיל גולן[37].

תחבורה

עריכה

האצטדיון ממוקם במיקום מרכזי ליד צירים ראשיים בדרום העיר: רחוב שלבים, דרך בן צבי ודרך קיבוץ גלויות המקשרים את האצטדיון לנתיבי איילון, כביש 44 וכביש 1. בקרבת האצטדיון שלושה חניונים, מזרחית לגן כרונינגן נמצא ״חניון בלומפילד״ המכיל כ-250 מקומות חנייה, צפונית לאצטדיון נמצא ״חניון אמץ״ המכיל כ-40 מקומות חנייה וברחוב שארית ישראל נמצא ״חניון גבעת הזיתים״ המכיל כ-145 מקומות חנייה. בנוסף ברחוב התקומה בצידו המערבי של האצטדיון קיימת חניית VIP.

מבחינת תחבורה ציבורית, האצטדיון ממוקם ליד תחנת אצטדיון בלומפילד שהיא תחנת רכבת קלה של הקו האדום שעובר בשדרות ירושלים, מרחק הליכה מיציעי האצטדיון. ליד האצטדיון ברחוב שלבים יש קווי אוטובוסים רבים: 1, 25, 40, 42, 46, 125 ו-142 של חברת דן, קווים 83 ו-88 של חברת אגד וכן קו 15 של חברת מטרופולין.

גלריה

עריכה
  •  
    אצטדיון בלומפילד, 2022
  •  
    אצטדיון בלומפילד מבחוץ
  •  
    אצטדיון בלומפילד במשחק של הפועל תל אביב
  •  
    אצטדיון בלומפילד מבפנים
  •  
    אצטדיון בלומפילד במשחק של מכבי תל אביב
  •  
    אצטדיון בלומפילד מבפנים
  •  
    תמונה פנורמית של האצטדיון
  •  
    אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, מבפנים
  •  
    אצטדיון בלומפילד לפני ההרחבה, ממבט על
  •  
    המשחק בו נחנך האצטדיון בשנת 1962

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אצטדיון בלומפילד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצטדיון בלומפילד

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חברת 'היכלי הספורט תל אביב-יפו בע”מ' היא תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו שעיסוקו ניהול, תפעול ופיתוח של שלושה מתקני ספורט: היכל מנורה מבטחים, היכל קבוצת שלמה ואצטדיון בלומפילד.
  2. ^ אורי אלפרט, מזכיר המועצה משיב לטענות על ההכנסות מ"בלומפילד", דבר, 26 בנובמבר 1972
  3. ^ החגיגה הספורטיבית של המשטרה, דואר היום, 7 באוקטובר 1927
  4. ^ ליפא לויתן, מגרש באסה ביפו והבית"רים, חרות, 11 בפברואר 1949
  5. ^ דבר הספורט, דבר, 19 בנובמבר 1948
  6. ^ ליפא לויתן, ארובות השמים אינן נסגרות, חרות, 13 במרץ 1949
  7. ^ איצטדיון חדש להפועל ביפו, מעריב, 5 בספטמבר 1960
  8. ^ איצטדיון "הפועל" בבאסה ייהפך למגרש אולימפי, מעריב, 3 באוקטובר 1961
  9. ^ אצטדיון בלומפילד יחנך מחר, דבר, 11 בדצמבר 1962
  10. ^ ר. ישראל, לאחר 9 שנים חזר שוויצר להפועל ת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1965
  11. ^ מחר יחנך אצטדיון בלומפילד יפו, הַבֹּקֶר, 11 בדצמבר 1962
  12. ^ דניאל זילברברג‏, סוף לבאסה, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2009
  13. ^ אביעד פוהורילס, ‏לרגל חגיגות ה-60 לבלומפילד: יצאנו למסע אל רגעי השיא שלו, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2022
  14. ^ גזבר ההסתדרות בת"א: איצטדיון בלומפילד לא כלול במכירת הפועל ת"א, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
  15. ^ יצחק דנון, ‏עיריית ת"א בכתב הגנה: אצטדיון בלומפילד הוא בבעלותנו המלאה - לחברת בצר לא מגיע פיצוי, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2006
  16. ^ 1 2 משה כהן, ‏בלומפילד: כמעט 30,000 מושבים ושטחים מסחריים, באתר גלובס, 6 בדצמבר 1999
  17. ^ מאת דורון ברגרפרוינד, הלו, זה בלומפילד, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2001
  18. ^ 20 מיליון שקל הושקעו בבלומפילד; האיצטדיון החדש יוקם בעוד 10 שנים, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2002
  19. ^ מיכל מרגלית, ‏אצטדיון בלומפילד יוגדל ל-18 אלף מושבים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2011
  20. ^ רון עמיקם, ‏עלות שיפוץ בלומפילד: 21.3 מיליון ש', באתר גלובס, 19 באוגוסט 2012
  21. ^ ליאור טימור, ‏רק שיגיע כדורגל טוב: צפו ביציעי בלומפילד החדש, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2012
  22. ^ קשת רוזנבלום, איצטדיון בלומפילד ישופץ ויורחב ל-25 אלף מקומות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2013
  23. ^   ניר צדוק, שלוש שנות שיפוצים כדי להפוך את בלומפילד לפיל לבן?, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2016
  24. ^   סופו של סמל תל אביבי: צפו בדחפורים עולים על בלומפילד, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2016
  25. ^ נעמה ריבה, רוצים גג בבלומפילד? 275 מיליון שקל אינם מספיקים, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
    טל וולק, ‏דעה: הוויכוח על הגג בבלומפילד; די להלקאה העצמית המוגזמת, באתר גלובס, 11 בינואר 2020
  26. ^   אריק מירובסקי, אשר גרין בע"מ נבחרה לקבלן ראשי בפרויקט שיפוץ איצטדיון בלומפילד, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2017
  27. ^   ניצן ליבנה, 29 אלף צופים ייכנסו בבלומפילד המחודש. לרובם המוחלט יש לנו חדשות רעות, באתר הארץ, 24 ביולי 2019
  28. ^   עמרי לוין ויונתן גת, בבלומפילד אין מספיק חניה, וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2019
  29. ^   נעמה ריבה, ללא חיפוי ועם בטון חשוף – כך ייחנך הערב בלומפילד, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2019
  30. ^ ליאור ברטל, ‏חגיגת כדורגל: מסי הבקיע בתל אביב, ארגנטינה ואורוגוואי סיימו בתיקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בנובמבר 2019
  31. ^ שירי אלג'ם, ‏מה השתנה? מבט לתוך השיפוץ שנעשה בבלומפילד, באתר ערוץ הספורט, 1 בינואר 2021
  32. ^ הנבחרת תארח את דנמרק וסקוטלנד בבלומפילד, באתר ONE‏, 13 בינואר 2021
  33. ^ נרי וייס, משחק גמר גביע האלופות הצרפתי, הסופר-קאפ, שיתקיים ב-1 באוגוסט, יתקיים באצטדיון בלומפילד שבתל אביב. ניימאר ואמבפה יגיעו?, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2021
  34. ^ תגידו ביי ביי לאצטדיון בלומפילד. ותגידו היי לספונסר החדש, באתר "Time Out ישראל", 5 ביולי 2023
  35. ^ שירות גלובס, ‏פיל קולינס יופיע ב-7 בנובמבר באיצטדיון בלומפילד ביפו, באתר גלובס, 17 באפריל 2005
  36. ^ החלה הופעתה של הזמרת ריהאנה באצטדיון בלומפילד בת"א, באתר ynet, 30 במאי 2010
  37. ^ הלו, זה בלומפילד: סופ"ש של הופעות קטנות באצטדיון, באתר "Time Out ישראל", 3 במרץ 2021


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=אצטדיון_בלומפילד&oldid=39619195"