אקטינוליט
אקטינוליט הוא מינרל, חבר בקבוצת האמפיבול - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים. האקטינוליט בנוי משרשרת כפולה שבה שתי שורות של ארבעונים של סיליקט (SiO4) מתחברות אל שתי שורות אחרות דרך קטיונים של מגנזיום, ברזל או סידן. נוסחת המבנה הכימי של האקטינוליט היא: Ca2(Mg,Fe)5Si8O22(OH)2.
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | Ca2(Mg,Fe)5Si8O22(OH)2 |
מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני |
צורת הגביש |
לוחי, עמודי - גבישים מוארכים פריזמתיים דקים המסתיימים בכיפה סיבי – מסה סיבית (תצורת אזבסט) או הדוקה מאוד (נפריט). |
צבע | ירוק בהיר עד כהה, ירוק צהבהב ושחור, לבן או אפור כשהמינרל בתצורת אזבסט. |
ברק | זגוגי או משיי עד עמום |
שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
פצילות | מעולה בשני כוונים בזוויות של 60 ו-120 מעלות |
שבירה | בלתי שווה |
קשיות | 6-5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 3.2-2.9 |
שרטוט | לבן |
מידע נוסף | תופעת גבישים תאומים נפוצה. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם. |
מינרלים נלווים | קוורץ, טלק, אפידוט, גלאוקופן, אלביט ולוסוניט |
סוגים | |
בייסוליט |
אחד מסוגי אבן הירקן |
מינרלוגיה
עריכההאקטינוליט מצוי באמצעה של השורה האיזומורפית בין המינרל טרמוליט (Ca2Mg5Si8O22(OH)2) העשיר במגנזיום לפרו-אקטינוליט (אקטינוליט עשיר בברזל). כפי שניתן לראות מנוסחת האקטינוליט יונים של מגנזיום וברזל מתחלפים בצורה חופשית במבנה הגביש. הצבע הירוק השולט במינרל מקורו בברזל שבו. למרות שעל פי כללי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה צריכים להיות במינרל יותר מ-50% מיסוד מסוים על מנת לזכות אותו בסיווג ייחודי, בגלל השימוש בשם אקטינוליט בספרות הרפואית והמשפטית הוחלט לקבל את השם. בדומה לטרמוליט אחת מצורת הופעת המינרל (הצורה הסיבית) היא סוג של אזבסט.
מבחינת תכונותיו האופטיות האקטינוליט הוא דו-צירי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בינוני. באבנים השקופות הוא נראה צהוב חיוור עד חסר צבע או ירוק בהיר מזווית אחת, ירוק צהבהב עד ירוק כחלחל ומזווית שלישית ירוק חיוור, ירוק, ירוק כהה או ירוק כחלחל.
המינרל קיבל את שמו ב-1794. ביוונית אקטינוס פירושו "קרן" והשם מתייחס למופע של המינרל בצורה הסיבית כשהוא נראה כמו מחטים קורנות. שמות נוספים למינרל הם בייסוליט (byssolite) תצורה של סיבים דחוסים, אחד מסוגי האזבסט ונפריט תצורה של אבן ירוקה קשה שהיא אחד משני סוגי אבן הירקן. סוג נוסף של אקטינוליט מכונה "עור הרים" (mountain leather) או "שעם הרים" והוא מתאפיין בצורה מיוחדת שבה סיבי האקטינוליט יוצרים מארג הדומה בצורה ובתחושה לפיסת בד.
מקור ותפוצה
עריכההאקטינוליט נוצר על ידי התמרה של מגע או התמרה אזורית בטמפרטורות נמוכות יחסית של אבן גיר עשירה במגנזיום. האקטינוליט מופיע גם בצפחות כחולות עשירות בגלאוקופן.
השם הקודם שניתן למינרל- "אוראליט" ניתן לפעמים לתוצר התמרה של פירוקסן, תערובת המורכבת בעיקר מאקטינוליט. אפידיוריט, גופי סלע של גברו או דיאבז (סלע מגמטי פלוטוני בינוני-גביש המקביל בהרכבו לגברו) שעברו התמרה מכילים כמות ניכרת של אוראליט.
תפוצת האקטינוליט נרחבת למדי[1]. להלן כמה אתרים בהם ניתן למצוא אקטינוליט באיכות טובה. באזור ימת באיקל ברוסיה, בטירול באוסטריה, בהר סנט-אילר (Mont Saint Hilaire) בפרובינציית קוויבק שבקנדה; בהרי קונלון בסין במכרות ולארו ומונטה (Moonta and Wallaroo) באוסטרליה המערבית, ובבאהיה בברזיל.
בישראל ניתן למצוא אקטינוליט בסלעים המטמורפיים מגיל הפרקמבריון באזור אילת. בחצי האי סיני הדרומי מזרחי ניתן למצוא אקטינוליט בתוך אמפיבוליטים וצפחות בוואדי כיד התחתון ובעורקים הידרותרמיים יחד עם רוטיל, באזור ואדי סמרה.
שימושים
עריכהאזבסט
עריכההסוג הסיבי של אקטינוליט הוא אחד מסוגי האזבסט ונוהגים להשתמש בו כחומר מעכב בעירה וברפידות לבלמים. בעבר נהגו להשתמש בו כחומר מבודד לבניינים, אבל השימוש בו למטרה זו הופסק לאחר שהתגלה כי חומר זה רעיל ושאיפת הסיבים שלו עלולה להוביל לאזבסטוזיס, סרטן הריאה ומסותליאומה (סוג של סרטן המתפתח באזור חלל החזה או חלל הקרביים או באזור הלב).
גמולוגיה
עריכהכמה מהתצורות של אקטינוליט משמשת כאבני חן. הראשון קרוי נפריט, והוא אחד משני הסוגים של ירקן (השני, היקר והמוערך יותר, הוא ג'יידיט - סוג של פירוקסן). בתצורה זו נוהגים לחתוך את האקטינוליט בצורת קבושון, חרוזים ועגילים. מגוש ירקן אחד נוהגים לגלף טבעות, צמידים, ופסלונים.
סוג אבן חן נוספת הוא סוג שבו מתגלה תופעת עין החתול והקרוי "אקטינוליט עין החתול". אבן זה שקופה למחצה עד אטומה, וצבעה ירוק עד ירוק צהבהב. סוג זה מכונה בטעות גם "ירקן עין החתול". אקטינוליט שקוף הוא נדיר ונוהגים ללטשו בצורת פאות עבור אספנים של אבני חן. המקורות הראשיים לסוגים אלו של אקטינוליט הם טאיוואן וקנדה. מקורות נוספים הם מדגסקר, טנזניה וארצות הברית.
לקריאה נוספת
עריכה- יעקב ק. בן־תור, "לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים".
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.