אקירה יושינו

אקירה יושינויפנית: 吉野 彰;‏ נולד ב-30 בינואר 1948) הוא כימאי יפני וזוכה פרס נובל לכימיה ב-2019. הוא עובד בתאגיד אַסַהִי קַאֶסִי ופרופסור באוניברסיטת מיגו שבנגויה. הוא ייצר את סוללת הליתיום-יון הבטוחה הראשונה, שנעשה בה שימוש נרחב במחשבים ניידים ובטלפונים הסלולריים.

אקירה יושינו
吉野 彰
לידה 30 בינואר 1948 (בן 76)
סויטה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, הנדסה, אלקטרוכימיה
מקום מגורים יפן
עיסוק הנדסה, כימיה
מקום לימודים אוניברסיטת קיוטו, אוניברסיטת אוסקה
מוסדות
  • אסאהי קאסיי (1972)
  • אוניברסיטת קיושו
  • אוניברסיטת מייג'ו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לכימיה, פרס יפן, פרס C&C מדליית ה-IEEE
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

נולד בסיוטה שביפן ב-30 בינואר 1948. קיבל תואר ראשון במדעים ב-1970 ותואר שני בהנדסה ב-1972 מאוניברסיטת קיוטו ודוקטורט בהנדסה מאוניברסיטת אוסקה ב-2005. במהלך שנות לימודיו במכללה, הצטרף למסלול שלימד קניצ'י פוקוי.

קריירה

עריכה

אקירה יושינו בילה את כל חייו הלא אקדמיים בתאגיד אַסַהִי קַאֶסִי. מייד לאחר שסיים את התואר השני שלו הוא הלך לעבוד באַסַהִי קַאֶסִי. הוא החל לעבוד במעבדת קוואסאקי בשנת 1982 וקודם להיות מנהל פיתוח המוצרים עבור סוללות יונים בשנת 1992. ב-1994 הוא מונה למנהל הפיתוח הטכני של יצרנית ה-Lib ב-Battery Corp,חברת מיזם משותף של אסהי קאסי וטושיבה. יושינו הפך ב-2003 לעמית בתאגיד ו-2005 מונה להיות מנכ"ל העבודה באסהי קאסי. מאז 2017 הוא פרופסור באוניברסיטת מייג'ו ומעמדו בתאגיד אהסי קאסי השתנה לעמית של כבוד.

מחקר

עריכה

בשנת 1981 החל יושינו במחקר על סוללות נטענות באמצעות פוליאצטילן. פוליאצטילן הוא פולימר אלקטרו-מוליך שהתגלה על ידי הכימאי הידקי שיראקאווה, שזכה על כך בפרס נובל לכימיה בשנת 2000. ב-1983 יושינו המציא אב טיפוס סוללה נטענת באמצעות תחמוצת ליתיום קובלט (licoo2), (שהייתה הבסיס לסוללת הליתיום יון).

הוקרה

עריכה
  • 1998: פרס הטכנולוגיה הכימית לשנת 1998 מטעם האגודה לכימיקלים ביפן.[1]
  • 1999: פרס טכנולוגיית חטיבת הסוללות מטעם האגודה האלקטרוכימית[1]
  • 2001: פרסי איכימורה בתעשייה - פרס על הישג ראוי[1]
  • 2003: ציון לשבח למדע וטכנולוגיה מאת שר החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה - פרס המדע והטכנולוגיה, קטגוריית הפיתוח.[1]
  • 2004: מדליה עם סרט סגול, מממשלת יפן.[1]
  • 2011: פרס יאמאזאקי-טייצ'י מטעם הקרן לקידום מדע החומר והטכנולוגיה של יפן.
  • 2011: פרס C&C מטעם קרן NEC C&C
  • 2012: מדליית IEEE לטכנולוגיות סביבתיות ובטיחות מטעם IEEE[2]
  • 2013: פרס האנרגיה העולמית
  • 2014: פרס צ'ארלס סטארק דרייפר
  • 2018: פרס יפן[3]
  • 2019: פרס הממציא האירופי[4]
  • 2019: פרס נובל לכימיה
  • 2019: סדר התרבות[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אקירה יושינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה