ארון דסנר

מוזיקאי אמריקאי

ארון ברוקינג דסנראנגלית: Aaron Brooking Dessner; נולד ב-23 באפריל 1976) הוא מוזיקאי, פזמונאי ומפיק מוזיקלי יהודי אמריקאי. ידוע בעיקר כמייסד להקת הרוק דה נשיונל, עימה הקליט שמונה אלבומי אולפן, תוך שלקח חלק בצמד האינדי רוק ביג רד משין, לצד ג'סטין ורנון מלהקת בון איבר.

ארון דסנר
Aaron Dessner
דסנר בגטבורג, שוודיה, 2014
דסנר בגטבורג, שוודיה, 2014
דסנר בגטבורג, שוודיה, 2014
לידה 23 באפריל 1976 (בן 48)
ארצות הברית
שם לידה ארון ברוקינג דסנר
מוקד פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לקאנטרי דיי בסינסינטי
אוניברסיטת קולומביה
עיסוק מוזיקאי, מפיק מוזיקלי, גיטריסט
שפה מועדפת אנגלית
כלי נגינה גיטרהפסנתרכלי מקלדת
שיתופי פעולה בולטים טיילור סוויפט
https://americanmary.com/
פרופיל ב-IMDb

לצד עבודתו עם דה נשיונל וביג רד משין, הפיק דסנר אלבומים שונים עם הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. בשנת 2020, לקח חלק בהפקת אלבום האולפן השמיני שלה Folklore, שזכה בפרס גראמי לאלבום השנה, והיה לפרס גראמי השני בו זוכה דסנר.[1] האלבום עצמו שבר מספר שיאים בשירותי הסטרימינג, בהם מספר ההשמעות הגבוה ביותר ב-24 השעות הראשונות בספוטיפיי לאלבום מאת זמרת (והמקום השני בקטגוריה זו בכלל) ומספר ההשמעות הגבוה ביותר בשבוע הראשון לאלבום פופ באפל מיוזיק.[2] בארצות הברית נמכר בלמעלה מ-500,000 עותקים בשלושת ימי המכירות הראשונים, שיא לאלבום בשנת 2020. Folklore נמכר בעולם בלמעלה מ-1.3 מיליון עותקים במהלך היממה הראשונה לצאתו.[3]

בהמשך, לקח חלק בהפקת אלבום האולפן התשיעי שלה Evermore, שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 והפך את סוויפט לאישה הראשונה בהיסטוריה שכבשה עם שמונה אלבומים ברציפות את פסגת המצעד. כל 15 הרצועות מתוכו נכנסו באותו השבוע לבילבורד הוט 100, בעוד שהסינגל המוביל, "Willow", הפך לשירה השביעי שהגיע לראש המצעד.

בשנת 2024 היה שותף לכתיבה ולהפקת האלבום The Tortured Poets Department.

קורות חיים

עריכה

דסנר גדל כיהודי ובעל מוצא יהודי-פולני ויהודי-רוסי. דסנר אמר כי הרקע היהודי שלו משפיע על המוזיקה שלו: "אחי ואני תמיד הוקסמנו ממנגינות דתיות ליטורגיות ביהדות [...] אני לא אוהב אקורדים כבדים. אני אוהב את הדפוסים המדיטטיביים בתפילות מסוימות, ואני אוהב מוזיקה שחוזרת על עצמה".[4] דסנר למד בתיכון בבית הספר לקאנטרי דיי בסינסינטי וסיים את לימודיו בשנת 1994. דסנר המשיך ללמוד היסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת קולומביה.[4]

קריירה

עריכה

דה נשיונל

עריכה

שורשי הלהקה נעוצים בלהקה מוקדמת יותר. בשנת 1991 מאט ברניגר וסקוט דוונדורף נפגשו באוניברסיטת סינסינטי, שם יסדו עם חברים נוספים את להקת ננסי, אשר סגנונה היה גראז' רוק. הלהקה פעלה כחמש שנים, אך הוציאה רק אלבום אחד בחברת וייף רקורדס.

בראיין ברייס וארון הם חברי ילדות אשר ניגנו לאורך השנים בלהקות שונות, ובשנת 1998 צירפו אליהם את מאט וסקוט.

הלהקה נוסדה בשנת 1999. שם הלהקה "דה נשיונל" נבחר עקב פעילות חברי הלהקה בנושאים חברתיים שונים.

טיילור סוויפט

עריכה

חלק רב מהצלחתו של דסנר נבעה כאשר שיתף פעולה עם טיילור סוויפט בהפקות שונות. בשנת 2020, לקח חלק בהפקת אלבום האולפן השמיני שלה Folklore, שזכה בפרס גראמי לאלבום השנה, והיה לפרס גראמי השני בו זוכה דסנר.[1] בשונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט, הוא אינו מכוון למיינסטרים המוזיקלי, אלא מאופיין בסגנון מוזיקלי המשלב אינדי פולק, רוק אלטרנטיבי, אלקטרו-פולק וצ'אמבר פופ. האלבום זכה לתשבחות, בין היתר בשל האווירה הרוגעת ונושאי הפנטזיה שמציגים שיריו, והיו שהגדירו אותו האלבום הטוב ביותר שהוציאה סוויפט. "Cardigan" יצא כסינגל המוביל של האלבום (הקודם לצאת האלבום עצמו) ב-24 ביולי 2020. השיר "Exile", שנעשה בשיתוף עם המוזיקאי בון איבר, והשיר "Betty", יצאו כסינגלים באוגוסט באותה השנה. באוקטובר 2020 יצא "The 1" כסינגל הרביעי מהאלבום. דסנר לקח חלק פעיל גם בסרט התיעודי "Folklore: The Long Pond Studio Sessions".[5]

בהמשך, לקח חלק בהפקת אלבום האולפן התשיעי שלה Evermore, שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 והפך את סוויפט לאישה הראשונה בהיסטוריה שכבשה עם שמונה אלבומים ברציפות את פסגת המצעד. כל 15 הרצועות מתוכו נכנסו באותו השבוע לבילבורד הוט 100, בעוד שהסינגל המוביל, "Willow", הפך לשירה השביעי שהגיע לראש המצעד.

בשנת 2024 היה שותף לכתיבה ולהפקת האלבום The Tortured Poets Department.

חיים אישיים

עריכה

דסנר גדל בסינסינטי, אוהיו עם אחיו התאום, ברייס דסנר. הוא סיים את לימודיו בבית הספר לקאנטרי דיי של סינסינטי, בשנת 1994. בהמשך, למד באוניברסיטת קולומביה, שם סיים את לימודיו בשנת 1998. לו ולאשתו שלושה ילדים. דסנר מגדיר את עצמו כ"אוהד כדורגל נלהב" וכאוהד נלהב של קבוצת הכדורגל ליברפול.[6]

דיסקוגרפיה

עריכה

ביחד עם דה נשיונל

  • 2001: The National
  • 2003: Sad Songs for Dirty Lovers
  • 2004: Cherry Tree EP
  • 2005: Alligator
  • 2007: Boxer
  • 2008: The Virginia EP
  • 2010: High Violet
  • 2013: Trouble Will Find Me
  • 2017: Sleep Well Beast
  • 2019: I Am Easy to Find

ביחד עם נים פרוג'קט

  • Tower of Babel
  • Where the Nothings Live
  • Evenings Pop and Curve

ביחד עם ביג רד משין

  • 2018: Big Red Machine

שירים שכתב, הלחין או הפיק

עריכה
 
טיילור סוויפט, שהוציאה את האלבום Folklore, שהופק בחלקו על ידי דסנר.
שנה שיר(ים) אמנ/ית אלבום
2020 "The 1" טיילור סוויפט Folklore
"Cardigan"
"The Last Great American Dynasty"
"Exile" (בהשתתפות בון איבר)
"Seven"
"Invisible String"
"Mad Woman"
"Epiphany"
"Betty"
"Peace"
"Hoax"
"Willow" Evermore
"Champagne Problems"
"Gold Rush"
"'Tis the Damn Season"
"Tolerate It"
"No Body, No Crime"
"Happiness"
"Dorothea"
"Coney Island" (בהשתתפות דה נשיונל)
"Ivy"
"Cowboy like Me"
"Long Story Short"
"Marjorie"
"Closure"
"Evermore" (בהשתתפות בון איבר)
2021 "Right Where You Left Me" Evermore (Deluxe)
"It's Time to Go"

פרסים ומועמדויות

עריכה

פרסי גראמי

עריכה
שנה טקס מועמדות קטגוריה תוצאה מקור
2014 פרסי גראמי Trouble Will Find Me האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר מועמדות [7]
2018 Sleep Well Beast זכייה [7]
2021 Folklore אלבום השנה זכייה [8]
"Cardigan" שיר השנה מועמדות

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ארון דסנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Aaron Dessner, GRAMMY.com, ‏2020-12-15 (באנגלית)
  2. ^ Most day-one streams of an album on Spotify (female), Guinness World Records (באנגלית בריטית)
  3. ^ George Stark, Taylor Swift's Folklore has sold 1.3 million copies in 24 hours, Mail Online, ‏2020-07-26
  4. ^ 1 2 gettyimages, The Secret Jewish History of The National, The Forward (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Folklore: The Long Pond Studio Sessions, 2020-11-25, נבדק ב-2021-03-26
  6. ^ The National's Aaron Dessner: 'We plan our tour around LFC games', Liverpool FC
  7. ^ 1 2 The National, GRAMMY.com, ‏2020-11-23 (באנגלית)
  8. ^ 2021 GRAMMYs Awards Show: Complete Winners List, GRAMMY.com, ‏2020-11-24 (באנגלית)