אריה שמרי

אריה שמרי
לידה	22 באפריל 1907; קאלושין, האימפריה הרוסית (כיום בפולין)
פטירה	13 במרץ 1978 (בגיל 70); עין שמר, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	עין שמר
שפות היצירה	עברית, יידיש
פרסים והוקרה	פרס פיכמן לספרות ולאמנות; פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש;

אריה שַׁמרי (ריבָּא) (22 באפריל 1907 –13 במרץ 1978) היה משורר יידיש, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי קיבוץ עין שמר וחברו עד מותו. (את שמו המקורי עיברת מ"ריבָּא" ל"שמרי", על שם הקיבוץ.)

ביוגרפיה

אריה שמרי נולד בשנת 1907 בעיירה קאלושין שבאימפריה רוסית (כיום בפולין). היה חניך תנועת הנוער השומר הצעיר, ועלה לארץ ישראל מפולין עם חבריו בשנת 1932. כעורך התבלטה עבודתו בעריכת האנתולוגיה של משוררי היידיש בישראל "שורשים" ("ווארצלען"), בהוצאת "ישראל-בוך", ובהמשך ניהל את ההוצאה שנים רבות. שמרי זכה על שירתו בפרס פיכמן לספרות ולאמנות (1974)^[1] ובפרס איציק מאנגר לשירת יידיש (1976).^[2]

נפטר במרץ 1978 ונקבר בקיבוץ עין שמר.

על שמו מחולק הפרס השנתי, "פרס אריה שמרי", למשוררי יידיש בישראל.

אריה שמרי הוא סבה של ד"ר ליאת שמרי-זאבי.

ספריו

קברו של אריה שמרי בבית הקברות בקיבוץ עין שמר

אין טויער פון טעג, מרחביה: ההסתדרות העולמית – השומר הצעיר, 1947. ("בשער הימים") (שירים)
אין וואכיקן ליכט, מרחביה: ספרית פועלים, 1953.^[3] ("באור החולין") (שירים)
א שטערן אין פעלד: לידער און פאעמעס, תל אביב: גאלדענע קייט, 1957. ("כוכב בשדה") (שירים ופואמות)
די פונקען פון תיקון: פאעמע; צייכענונגען: בן בן ציון, תל אביב : י"ל פרץ, 1960. ("ניצוצות התיקון") (פואמה)
טריט אין גן-אדם, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה. ("פסיעות בגן-אדם") (שירים)
דאס יינגל פון דיזשאן: פאעמע; צייכענוגען: יואב שעלי, תל אביב: ישראל-בוך (דערשינגען מיט דער הילף פון עליזאבעט און ווילי שאר-פאנד ביים יידישן שרייבער-פאראיין אין ישראל), תשכ"ט 1968. ("הנער מדיז'ון") (פואמה)
געזאנגען אין שייער: לידער און פאעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תש"ל. ("שיבולים בגורן") (שירים ופואמות)
רינגען אין שטאם: לידער און פאעמעס; צייכענונגען פון בען, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ה. ("טבעות בגזע") (שירים ופואמות)
אויף גרינעם פארמעט: לידער און פאעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ח 1977. ("על קלף ירוק") (שירים ופואמות)
איינזאמלונג: עסייען, אפהאנדלונגען, רעדעס; צונויפגעשטעלט פון א’ שמריס עזבון: יעקב צבי שאַרגעל, תל אביב: ישראל-בוך, תשמ"ג. (מסות מעזבונו)

בתרגום לעברית:

ל"ו שירים על ליזר צִיפְרֶס: פואימה; מיידיש א' שלונסקי, תל אביב: ספרית פועלים, תרצ"ט.
גן אדם: מבחר שירים; מיידיש: יעקב בסר, שלמה טנאי, מרדכי אמיתי, משה בסוק, לייב אוליצקי, אשר שופט ואחרים, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ם 1980.^[4] (מבחר מייצג משירתו)

בעריכתו

דוד כנעני, אריה שמרי (עורכים), לא אמות כי אחיה: כ"ד סיפורים מספרות יידיש בברית המועצות, מרחביה: ספרית פועלים, 1957.^[5]
ווארצלען-אנטאלאגיע פון יידיש-שאפן אין ישראל: פאעזיע און פראזע; צונויפגעשטעלט: אריה שמרי, תל אביב: ישראל-בוך, 1966.
ריקודה פּאָטאַש, לידער; אפגעקליבן און צוגעגרייט: אריה שמרי, תל אביב: יידישן ליטעראטן און זשורנאליסטן פאראיין אין ישראל, 1967.

ספרי יזכור:

אריה שמרי, שלום סאראקא, ישראל רייכנבאך [ואחרים] (רעדאקטארן), ספר קאַלושין: געהייליקט דער חרוב געווארענער קהילה; ארויסגעגעבן פון "ארגון יוצאי קאלושין בישראל" און די קאלושינער לאנדסמאנשאפטן אין אמעריקע ארגענטינע, פראנקרייך און אנדערע לענדער, תל אביב: [חמו"ל], תשכ"א. (ספר זיכרון לקהילת קאלושין)
אריה שמרי, דב בעריש פירסט (רעדאקטארן), פנקס נאָווי דוואָר; ארויסגעגעבן דורך - "ארגון יוצאי נובי דבור" בישראל און די נאווי דווארער לאנדסמאנשאפטן אין די פאראייניקטע שטאטן, קאנאדע, ארגענטינע, אורוגוויי און פרנקרייך, תל אביב: [חמו"ל], תשכ"ה. (פנקס נובי-דבור)

ספר לזכרו

אריה שמרי: לזיכרון; צוזאמעננגעשטעלט און ארויסגעגעבן מ’ וואלדמאן, פריז: .IM. PO,‏ 1979. (לקט שירי משוררים ביידיש לזכר שמרי, כולל שיר משלו)

לקריאה נוספת

אברהם ליס, 'קורצע שמועסן וועגן וויכטיקע זאכן', ביי זיך 18 (1981), 83–94.
יצחק יונסוביץ, 'אריה שמרי ז"ל', JBA‏ 36 (1978/1979), 53–59.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של אריה שמרי, בקטלוג הספרייה הלאומית
הספרים של אריה שמרי, באתר "סימניה"
תצלומו באתר עין שמר
רבקה גורפיין, חברי כותבים ("בדלוק הסתו" לצבי רודניק ו"ל"ו שירים על לייזר ציפרס" לאריה שמרי), דבר, 15 באוגוסט 1939
י. ח. בילצקי, על שירת אריה שמרי, דבר, 15 בינואר 1971
אריה שמרי, דף שער בספרייה הלאומית
אריה שמרי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

חופים (מאידיש: א. שלונסקי), דבר, 14 ביולי 1939 (מתוך "'ל"ו שירים על ליזר ציפרס)
הרגבים האלה (מאידיש: שלמה טנאי), דבר, 4 בדצמבר 1970

הערות שוליים

^ פרס־פיכמן לא. ב. יפה ואריה שמרי, דבר, 12 במאי 1974.
^ 4 יוצרים ואמנים ביידיש קיבלו פרס איציק מאנגר, מעריב, 28 ביוני 1976
^ א. וולף-יאסני, כי אבדו דרכים באור החולין, על המשמר, 19 ביוני 1953, המשך.
^ שירת ההפשטה: משורר אידי בקיבוץ, מעריב, טור 1, 28 במרץ 1980.
^ ד"ר א. הזר, ריהאביליטציה ספרותית לייבסקציה, חרות, 22 במרץ 1957, המשך.

[1] פרס־פיכמן לא. ב. יפה ואריה שמרי, דבר, 12 במאי 1974.

[2] 4 יוצרים ואמנים ביידיש קיבלו פרס איציק מאנגר, מעריב, 28 ביוני 1976

[3] א. וולף-יאסני, כי אבדו דרכים באור החולין, על המשמר, 19 ביוני 1953, המשך.

[4] שירת ההפשטה: משורר אידי בקיבוץ, מעריב, טור 1, 28 במרץ 1980.

[5] ד"ר א. הזר, ריהאביליטציה ספרותית לייבסקציה, חרות, 22 במרץ 1957, המשך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


לידה	22 באפריל 1907 האימפריה הרוסית קאלושין, האימפריה הרוסית (כיום בפולין)
פטירה	13 במרץ 1978 (בגיל 70) ישראל עין שמר, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	עין שמר
שפות היצירה	עברית, יידיש
פרסים והוקרה	פרס פיכמן לספרות ולאמנות פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש