ויקיפדיה

ארית תעשיות

ארית תעשיות היא חברת החזקות ישראלית הפועלת באמצעות חברות בת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים ומערכות אלקטרואופטיות לשוק הביטחוני. עיקר פעילות החברה מתבצעת באמצעות חברת הבת "רשף טכנולוגיות בע"מ". ארית תעשיות היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב[2].

ארית תעשיות בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מייסדים כור תעשיות. דוד קוליץ
תקופת הפעילות 1979–הווה (כ־45 שנים)
חברות בנות רשף טכנולוגיות בע"מ
מיקום המטה שדרות
משרד ראשי אור יהודה
שווי שוק 596 מיליון ש"ח (21 בנובמבר 2024)
הכנסות 57.8 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 14 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 10.6 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 52.6 מיליון ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 91.8 מיליון ש"ח (2023)[1]
יו"ר צבי לוי
מנכ"ל חיים שטפלר

היסטוריה

עריכה

הקמת החברה

עריכה

החברה התאגדה בישראל במאי 1979 כחברה פרטית בשם "רנלי השקעות בע"מ". פעילותה החלה בפועל במרץ 1981, עת שינתה את שמה לשם "ארית תעשיות אופטיות בע"מ", במטרה לעסוק בתכנון, פיתוח וייצור של רכיבים אלקטרואופטיים, המיועדים לתעשייה האלקטרואופטית האזרחית והצבאית, במפעל שהוקם בירושלים[3]. החברה הוקמה ביוזמת קונצרן "כור תעשיות" ואיש העסקים דוד קוליץ, שהיו באותה עת בעלי המניות העיקריים של החברה[4]. בסוף 1982 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב[5]. למנכ"ל החברה מונה האלוף (מיל') משה (מוסה) פלד[6]. היא רכשה 33% ממניות חברת אופיר אופטיקה[7], והקימה חברת בת בארצות הברית בשם "דיימונד אלקטרו אופטיקס"[6]. בתום שנת הפעילות המלאה השנייה שלה (אפריל 1984) רשמה רווח נקי של 92 מיליון שקל ישן[8].

בפברואר 1986 שינתה החברה את שמה לשם "ארית תעשיות אופטרוניות בע"מ"[9]. באפריל אותה שנה גייסה 6 מיליון דולר על ידי הנפקת מניות בארצות הברית, שם הם נסחרו מעבר לדלפק[10]. בסוף 1988 אוחדה פעילות "ארית - תעשיות אופטרוניות" ו"אופיר אופטיקה" תחת הנהלה משותפת[11]. באתר אחד באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים[12].

שינוי תחום הפעילות

עריכה

באוקטובר 1989 רכש דוד קוליץ תמורת 1.65 מיליון דולר 20% ממניות "ארית" שהחזיק קונצרן כור[13]. כעבור כחודשיים בלבד מימש קוליץ את כל ההשקעה שלו, ומכר את השליטה בארית לחברת "ישטק", תמורת כ־5 מיליון דולר[14]. מיד אחר כך החלו שורה של מהלכים עסקיים עם חברת "ג׳יאוטק"[15], חברת השקעות שהחזיקה במספר חברות אזרחיות וביטחוניות בישראל וארצות הברית[16]. בינואר 1990 מכרה "ארית" את המכונות והציוד שלה לחברה הבת "אופיר אופטרוניקה"[17]. בתחילת 1991 נמכרה אופיר עצמה לשלושת מייסדיה, ששלושה חודשים אחר כך הנפיקו אותה בבורסה באופן עצמאי[18]. הפעילות התעשייתית של "ארית" למעשה הופסקה בשלב זה, ומינואר 1991, מרבית נכסיה היו השקעות במניות ואיגרות חוב להמרה של חברת "ג׳יאוטק"[13].

במהלך 1992 רכשה "ארית" מחברת "ג׳יאוטק" שתי חברות שעוסקות בטכנולוגיה צבאית - חברת "רשף טכנולוגיות" וחברת "ג׳ריקו פרסיזן". באותה שנה שינתה החברה את שמה לשמה הנוכחי - "ארית תעשיות בע"מ"[19]. בתחילת 1993 רכשה חברת ההשקעות "אוורגרין" של איש העסקים יעקב בורק את השליטה בחברה[20]. שנה וחצי אחר כך נמכרה השליטה תמורת 4 מיליון דולר לחברת תאת טכנולוגיות[21].

בשנת 1993 הייתה "ארית" שותפה להקמת חברת "טלגייט"[22], שפיתחה טכנולוגיה לעברת טלפוניה ונתונים על רשתות של טלוויזיה בכבלים[23]. בינואר 2000 נמכרה לחברת "טריון", תמורת 135 מיליון דולר במניות, שחלקה של "ארית" בחברה היה שווה כ-30 מיליון דולר[24].

בשנים 1996–1997 נקלעה החברה לקשיים עסקיים, בשל ירידה בהיקף מכירות המרעומים לפגזים עם סיום המלחמה הקרה, והכנסותיה של חברת הבת רשף נפלו ב-50%[25]. ביולי 1996 מונה שלום חגי למנכ"ל, במטרה ליישם בחברה תוכנית הבראה, שעיקרה הייתה מכירת פעילויות מפסידות[26]. בקיץ 1997 רכשו איש העסקים בני שבתאי ומשפחתו את השליטה בחברה[27]. בעקבות מכירת חברת "טלגייט" ב-2000 השתפר מצבה הפיננסי של החברה[28]. בשנים 1999–2002 שימש שמואל בכר כמנכ"ל החברה[29].

במאה ה-21

עריכה

ביוני 2001 העבירה "ארית תעשיות" את כל הפעילות הצבאית-ביטחונית שלה לחברת הבת "ארית מערכות", שמניותיה נסחרו בבורסת תל אביב[30]. "ארית מערכות" הייתה קודם שלד בורסאי בשם "רם צור תעשיות" אותה רכשה[31]. הפעילות הצבאית-ביטחונית כללה בנוסף ל"רשף", יצרנית המרעומים האלקטרוניים, גם את "אמקורם", יצרנית מערכות אימון לכוחות חי"ר ומערכות אימון לשריון[32]; וחברת סי-טי-אס, שהייתה בעלת פטנט לייצור טכנולוגיה בתחום הסימולטורים[33]. מטרת המהלך הייתה שחברת האם תתמקד בהשקעות חדשות בתחום ההיי-טק והרפואה. ואכן תוך זמן קצר השקיעה "ארית תעשיות" בארבע חברות: "סיגמד" שעסקה בפיתוח וייצור מערכות רובוטיות ורפואיות, המיועדות לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן[34]; "אלסינטק" שהייתה חברת בת של אלסינט שעסקה בפיתוח וייצור מערכות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד[35]; סנסוטק שעסקה בפיתוח וייצור חיישנים אלקטרוניים מתקדמים לשימושים בטיחותיים[36]. וחברת "יומן קול" שעסקה בפיתוח מחשב כף-יד המופעל באמצעות קול. במהלך 2002 כל ארבע החברות כשלו ונסגרו והיא נאלצה למחוק מהמאזן כ-50 מיליון ש"ח בגין השקעות אלו[37][38]. באותה תקופה רכשה החברה שלד בורסאי שני שקיבל את השם "ארית מדיקל"[39], לתוכו תכננה להכניס את ההחזקות שלה בחברות בתחומי הרפואה[40], אך הוא נמכר לאחר פחות משנה[41].

בתחילת 2003 נפל שווי השוק של החברה בבורסה למיליון דולר בלבד[42], זאת לאחר שהודיעה על פיטורי רוב עובדי מפעל "רשף", בעקבות צמצום היקף ההזמנות ממשרד הביטחון ותע"ש, הלקוחות העיקריים שלה, ואי קבלת הזמנות חדשות לייצור[43]. בני שבתאי ומשפחתו החליטו למוכר את השליטה ליו"ר החברה, שמואל מאירסון, ולסמנכ"ל הכספים, רן אקהאוס, תמורת סכום סמלי של 4 דולר בלבד בתוספת זכות ליהנות מ-20% מהדיבידנדים העתידיים במשך 10 שנים[44]. הם הגיעו להסדר נושים עם בעלי איגרות החוב שלה בדבר פריסת תשלום החובות מחדש[45], וחצי שנה אחר כך שילמו את יתרת החוב[46]. בינואר 2004 החלו ברה-ארגון שכלל העברת החזקות חברת הבת "ארית מערכות" ב"רשף טכנולוגיות" וב"אמקורם" חזרה לחברת האם, כאשר "ארית מערכות" הפכה לשלד בורסאי נקי מחובות והתחייבויות ובעל הון עצמי אפסי[47]. שלד זה נמכר לאחר כמה חודשים לאיש העסקים יהושע הרשקוביץ[48], שמכר אותו זמן קצר אחר כך לאנשי העסקים זאב ברונפלד ואייל שרצקי[49]. באמצעות השלד גייסו הון ורכשו את חברת "נילימד" שעסקה בפיתוח משאבת אינסולין[50][51], ושם החברה שונה מ"ארית מערכות" ל"די-מדיקל"[52]. במאי 2004 חתמה החברה על הסכם למכירת פעילותה של חברת הבת "אמקורם" בתחום המאמנים והמטווחים לחברה מקבוצת אלול של דוד קוליץ, תמורת 7 מיליון ש"ח[53].

במהלך 2007 רכש צבי לוי את השליטה בחברה בהשקעה של כ-5 מיליון שקל ומאז הוא מחזיק ב-50.5% מהמניות[54].

בספטמבר 2010 רכשה "ארית תעשיות" 41% מחברת "תסד"ק", חברה שהייתה במקור חטיבה בתוך תדיראן קשר ועסקה בהקמה ובאספקה של מרכזי שליטה ובקרה לאבטחת מתקנים, ו-50% מנכסי חברת "מדיס טכנולוגיות[55]", שעיקרם חברת הבת "מור אנרגיות" שעסקה בפיתוח ובייצור סוללות בטכנולוגיית תאי דלק[56]. חברות אלו היו בהליכי פירוק[57], אולם היא לא הצליחה לשקם אותן והן נסגרו[58].

פעילות

עריכה
 
פגז כלנית שבראשו מרעום תוצרת "רשף טכנולוגיות"

עיקר פעילות החברה מתבצעת באמצעות חברת הבת "רשף טכנולוגיות" העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים לשוק הצבאי המיועדים לארטילריה, למרגמות, לטנקים, לארטילריה רקטית ולחימוש משוטט מדויק. מרעומים אלקטרוניים החליפו את המרעומים המכניים המסורתיים, והם אמינים יותר ובטיחותיים יותר.

"רשף טכנולוגיות" הוקמה בשנת 1984 על ידי יורם אורון וירון איתן. השניים נפגשו בעת שלמדו בבית הספר וורטון למנהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה שבארצות הברית[59]. אורון שימש קודם כמנהל הייצור של מפעל המרעומים "טלכור" (שהיה בבעלות קונצרן כור תעשיות)[60], וביקש לפתח ולייצר מרעומים אלקטרוניים חדשניים. ירון איתן שימש כאיש הכספים של המיזם והצליח לגייס השקעה ראשונית מחברה אמריקאית בשם "פטלקס" (Patlex)[59]. בקיץ 1985 גויסו 2 מיליון דולר נוספים בהנפקה פרטית, ששימשו להשלמת הפיתוח והקמת קו ייצור ראשוני[61]. באוקטובר 1988 חנכה החברה, בהשתתפות שר הביטחון יצחק רבין, מפעל ייצור מתקדם בשדרות⁩ בהשקעה של ארבעה מיליון דולר[62]. המפעל בשדרות היה למעסיק השני בגודלו בעיר, לאחר מפעל "אסם"[63].

במשך השנים חווה המפעל שורה ארוכה של משברים, ועמד שוב ושוב בפני איומי סגירה, נדרש לתוכניות הבראה ופיטורי עובדים. תחילה סירבה התעשייה הצבאית, יצרן התחמושת העיקרי בישראל, לרכוש מרעומים מהמפעל[63]. החברה הייתה תלויה בהזמנות מלקוחות מחוץ לישראל, ובשנים 1996–1997 נקלעה החברה לקשיים, בשל ירידה בהיקף המכירות עם סיום המלחמה הקרה והירידה בתקציבי הביטחון בעולם[25]. בהמשך הפך משרד הביטחון ללקוח העיקרי[64]. בשנת 2000 חתמה על הסכם עם חברת סולתם מערכות לפיו תרכוש את פעילותה של סולתם בתחום המרעומים האלקטרוניים בתמורה להקצאת מניות רשף[65]. בעקבות ההסכם קבלה הזמנה ראשונה מסולתם למרעומים שסולתם שילבה בהזמנות ללקוחותיה ברחבי העולם[66]. בתחילת 2003 המפעל היה שוב על סף סגירה עקב אי קבלת הזמנות חדשות ממערכת הביטחון ורוב עובדי המפעל פוטרו[67]. ביוני 2003 אף הודיעה החברה על סגירת המפעל[68]. הסגירה נמנעה לאחר שהמפעל קיבל הזמנות חדשות ממשרד הביטחון[69], כולל למרעום קרבה ייחודי שפיחתה[70].

בשנת 2004 החלה "רשף טכנולוגיות" לעבוד בשיתוף פעולה עם התעשייה הצבאית, לשילוב מרעומים במוצריה[71]. כולל עבור פצצה חכמה שמותאמת למטול רימונים M203 ללוחמה בשטח בנוי[72], ומרעומים עבור פגזי כלנית[73]. על פיתוח פגזי כלנית זכו החברות בפרס ביטחון ישראל ב-2011[74]. באותה שנה החלה החברה לספק מרעומים גם לפגזי חצב[75].

בשנת 2009 חתמה לראשונה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת (BEL) Bharat Electronics, חברה ביטחונית ממשלתית מהודו, לאספקת מרעומים לצבא הודו[76], והחלה להתמודד במכרזים שלו[77]. רק ב-2016 החלו להתקבל הזמנות בפועל מהודו[78]. רשף גם סייעה ל-BEL בהקמת מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים בהודו, וסיפקה סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים[79]. במרץ 2023 זכתה בהודו במכרז במכרז לאספקה של 500 אלף מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים, בסכום כולל של כ-180 מיליון דולר[80].

בשנת 2014 שוב נקלעה החברה למשבר, ההנהלה החליטה להוציא את רוב העובדים לחופשה מאולצת על רקע ירידה חדה בהזמנות. לאחר שהתקבלה הזמנה חדשה ממשרד הביטחון, חזר המפעל לפעילות בסוף השנה[81].

בעקבות פריצת מלחמת חרבות ברזל בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023, מפעל רשף בשדרות פעל במתכונת מצומצמת, עקב הנחיות הצבא, וחזר לפעול באופן מלא בתחילת שנת 2024[1]. במקביל קיבל המפעל הזמנה לעשרות אלפי מרעומים ממשרד הביטחון, בהיקף של כ-120 מיליון ש"ח[82]. במהלך 2024 קיבל המפעל הזמנות נוספות ממשרד הביטחון ולראשונה גם הזמנה משמעותית מלקוח בצפון אמריקה. צבר ההזמנות גדל לכ-700 מיליון ש"ח והחברה שכרה מבנים נוספים בסמוך למפעל הקיים, הוסיפה קווי ייצור והגדילה משמעותית את מספר העובדים[83].

מוצרים

עריכה

סוגי המרעומים אותם מייצרת החברה כוללים:

  • מרעומי קרבה המיועדים לנשק תלול מסלול (מרגמות, ארטילריה ורקטות) וגורמים להפעלת התחמושת בגובה מדויק מעל הקרקע, גובה שנקבע מראש ועל ידי כך מגדילים בצורה משמעותית את אפקטיביות התחמושת[84].
  • מרעומי זמן - מפעילים בתזמון מדויק תחמושת נושאת מטען, בעיקר תאורה ועשן על ידי מדידת הזמן מרגע הירי של נשק תלול מסלול, כך שההפעלה תהיה בגובה ובמרחק הנדרשים. בנשק שטוח מסלול – טנקים, גורמים להפעלת התחמושת לפני מטרה, מעליה או אחר מעבר דרכה ומאפשרים פגיעה מדויקת ויעילה ביותר במטרה[85].
  • מרעומי הקשה - מרעומים הגורמים להפעלת התחמושת עם הפגיעה במטרה ובהשהיה לאחר הפגיעה.
  • מרעומים לחימוש מונחה מדויק - אשר נושאים ראש קרב, בעל יכולת תקשורת עם המפעיל המאפשרת גמישות בביצוע ובביטול משימות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ארית תעשיות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ אגם קדם לוי, "לירות פגז בלי מרעום מתקדם - זה לשרוף כסף", באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2023
  3. ^ ארית" תעשיות אופטיות בע"מ " — ירושלים. דרושים, דבר, 24 באפריל 1981
  4. ^ עמירם פליישר, "ארית" מבקשת לגייס בבורסה 23 מיליון שקל, מעריב, 16 באוגוסט 1982
  5. ^ ארית תעשיות אופטיות בע"מ- הודעה בדבר פרסום תשקיף, דבר, 11 בנובמבר 1982
  6. ^ 1 2 אלי ביהרי, מאזן - ארית מייצאת 82%, חדשות, 6 בספטמבר 1984
  7. ^ "ארית" רכשה שליש מאופיר אופטיקה, דבר, 5 באוקטובר 1983
  8. ^ בתוניס עיקריים מתוך הדו"חות הכספיים המאוחדים של ארית (במיליוני שקלים), חדשות, 6 בספטמבר 1984
  9. ^ ארית תעשיות אופטיות: אסיפה כללית של החברה החליטה לשנות את שמה לארית תעשיות אופטרוניות, מעריב, 25 בפברואר 1986
  10. ^ ארית גייסה 6 מיליון דולר בארה"ב, חדשות, 14 באפריל 1986
    עודד שורר, הצלהה גדולה להנפקה של חברת "ארית" בבורסה בניו-יורק, מעריב, 13 באפריל 1986
  11. ^ מנהל מפעל אופטיקה - משה רונן (38) מונה לתפקיד מנכ"ל משותף למפעלי "ארית - תעשיות אופטרוניות" ולמפעל "אופיר אופטיקה" - בירושלים, מעריב, 10 בינואר 1989
    הפיחות גרם לירידה ברווחי חברת ארית, מעריב, 28 בפברואר 1989
  12. ^ דרושים ל "ארית - תעשיות אופטרוניות" ו-"אופיר אופטיקה", כל העיר, 3 בנובמבר 1989
  13. ^ 1 2 אודי נחשון, אלול בחודש נובמבר, מעריב, 26 בנובמבר 1991
  14. ^ יואב יצחק, ישטק רכשה מקוליץ השליטה בארית ב־5 מיליון דולר, מעריב, 15 בדצמבר 1989
  15. ^ ארית וגיאוטק יקימו שותפות, מעריב, 20 ביולי 1990
  16. ^ אסחר גולדברשט, מדעומים ותרגלים פיננסים, מעריב, 27 ביולי 1990
  17. ^ הודעות הבורסה - ארית - חברת אופיר רכשה את מפעל חברת ארית בירושלים תמורת כ־0.5 מיליון דולר, מעריב, 22 במרץ 1990
  18. ^ אודי נחשון, אופיר אופטרוניקה יוצאת לבורסה, מעריב, 2 באפריל 1991
  19. ^ אודי נחשון, ארית תרכוש שתי חברות העוסקות בטכנולוגיה צבאית, מעריב, 27 בינואר 1992
  20. ^ אחד העם 54 הודעות - במהלך הרבעון המדווח רכשה אוורגרין, יחד עם קרנות הקשורות עימה, את השליטה בחברת ארית תעשיות. כיום מחזיקה החברה, יחד עם עובדים בכירים בארית, ביותר מ־ 34% מהון המניות של ארית, חדשות, 29 ביוני 1993
  21. ^ שי שלו, ‏איך נפלו אשפים: ת.א.ת טוענת כי הוטעתה בידי ארית, באתר גלובס, 4 בינואר 1998
  22. ^ ארית תשקיע 4 מ' דולר בחברה לציוד תקשורת, חדשות, 27 ביולי 1993
  23. ^ מאת עמי גינזבורג, ‏טלגייט: החלום הופך למציאות, והמלחמה על הכסף הגדול מתחילה, באתר גלובס, 17 ביוני 1998
    טלגייט תדגים קישור סימולטני של טלפוניה ונתונים על רשת כבלים, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1998
  24. ^ מאת שי שלו, ‏מניות טריון זינקו, וטלגייט נמכרה תמורת 135 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 בינואר 2000
    איי אונליין, טראיון רוכשת את רדוויז וטלגייט תמורת 150 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 1999
  25. ^ 1 2 מאת יצחק דנון, ‏ארית תעשיות מבקשת מביהמ"ש להקפיא ההליכים נגדה ומציעה הסדר לבעלי האג"ח, באתר גלובס, 22 בספטמבר 1997
    שי שלו, ‏בנק כללי מסרב להעמיד את אג"ח ארית לפירעון מיידי, באתר גלובס, 17 ביולי 1997
  26. ^ מאת שי שלו אמיר אייזנברג, ‏קרב הבלימה של אלוף שלום חגי בארית, באתר גלובס, 18 ביוני 1997
  27. ^ שי שלו, ‏הקריירה הצבאית לא הכשירה את האלוף חגי למלחמות בארית, באתר גלובס, 25 באוגוסט 1997
    מאת עמי גינזבורג, ‏בעלי מניות בארית: בעל השליטה, בני שבתאי, מנסה לשמור את טלגייט לעצמו, באתר גלובס, 27 במאי 1998
    אודי בן ש"ך, משפחת שבתאי הבטיחה השליטה בארית: רכשה מניות של החברה ב-5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2000
  28. ^ אמנון ברזילי, המכירה שהצילה את ארית, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
  29. ^ ארית - שמואל בכר מונה למנכ"ל, באתר גלובס, 1 ביולי 1999
    אמיר הלמר, ארית תעשיות תובעת מהמנכ"ל לשעבר שמואל בכר כמיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2003
  30. ^ ארית מערכות העבירה כ-36.6 מיליון מניות לארית תעשיות בתמורה למניות ברשף טכנולוגיות ובאמקורם, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2001
    הושלמה הפיכת החטיבה הצבאית של ארית תעשיות לחברה ציבורית, באתר הארץ, 29 ביוני 2001
  31. ^ צביקה פז, ‏אלטשולר-שחם: סיבוב מהיר ורווחי של 2.5 מיליון שקל בארית, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2000
  32. ^ אילן מוסנאים, אמקורם של ארית מערכות קיבלה הזמנות בהיקף של 1.3 מיליון שקל ממשרד הביטחון, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2002
    אילן מוסנאים, ארית מערכות קיבלה הזמנה מקדמית לעסקה בהיקף של מעל ל-10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2002
  33. ^ אילן מוסנאים, ארית תעשיות תממש אופציה ותשקיע 300 אלף דולר בחברת CTS שבשליטתה, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2001
  34. ^ צביקה פז, ‏ארית - השקעה של 750 אלף דולר בסיגמד, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2000
  35. ^ גולן פרידנפלד, ארית תעשיות רוכשת 50% ממניות אלסינטק ב-1.25 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2001
    אבי שמול, אלסינטק תמכור בארה"ב וקנדה מערכות לביופסיית שד בכמיליון דולר, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2001
  36. ^ שלומי גולובינסקי, מסע הרכש של ארית נמשך: רוכשת עוד 16% מסנסוטק בכמיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בדצמבר 2000
  37. ^ אילן מוסנאים, ארית הפסיקה מימון פעילות סיגמד ומחקה בגינה 6.5 מיליון שקל ברבעון השני, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2002
  38. ^ אלסינטק של ארית תעשיות מפסיקה פעילותה; ארית תעשיות צפויה לרשום הפסד של כ-5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2002
    בועז גילמור, ‏ארית מוחקת 5 מיליון דולר לאחר שהפסיקה את פעילותה של אלסינטק, באתר גלובס, 25 באפריל 2002
  39. ^ ארית תעשיות תרכוש את השליטה בפיונט וונצ'ר בתמורה ל-4.3 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2001
  40. ^ אלי דניאל, ארית תעשיות יוצקת תוכן לשלד הבורסאי של פיונט ונצ'ר - תכניס לחברה את פעילותה בתחום הרפואי, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2002ה
  41. ^ אילן מוסנאים, גלגול נוסף לשלד הבורסאי ארית מדיקל: יימכר ע"י ארית למשפחת הרשקוביץ; ההפסד לארית - 300 אלף דולר, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2002
    ארית תעשיות מוכרת את ארית מדיקל בהפסד של 300 אלף דולר, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2002
  42. ^ שי שלו, ‏תמונה קשה בארית, באתר גלובס, 24 בפברואר 2003
  43. ^ חיים ביאור, מפעל רשף טכנולוגיות בשדרות פיטר את כל 41 עובדי הייצור, באתר הארץ, 23 בפברואר 2003
    אילן מוסנאים, ארית תעשיות ממשיכה להידרדר: הפסיקה את פעילות הייצור של רשף בשדרות עקב צמצום בהזמנות, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2003
  44. ^ גולן פרידנפלד, ‏לבני שבתאי נמאס לממן את ארית: מכר את השליטה בקבוצה ליו"ר ולסמנכ"ל הכספים, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2003
  45. ^ אילן מוסנאים, ארית תעשיות הגיעה להסדר נושים עם בעלי האג"ח וקרן ההון סיכון - להם היא חייבת כ-1.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2003
  46. ^ גולן פרידנפלד, ‏שלב נוסף בהבראת ארית תעשיות: מאירסון ואקהאוס ישלמו לבעלי האג"ח כ-4.3 מ' ש', באתר גלובס, 29 ביולי 2004
  47. ^ אלי דניאל, ארית תעשיות מבצעת רה ארגון: תעביר לידיה את החזקות ארית מערכות ברשף טכנולוגיות ובאמקורם, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2004
    שי שלו, ‏התארגנות מחדש בארית: מרוקנת את החברה הבת ארית מערכות מתוכן, באתר גלובס, 28 בינואר 2004
  48. ^ שירות גלובס, ‏ארית תעשיות רכשה פעילותה של ארית מערכות ומכרה את השלד ליהושע הרשקוביץ, באתר גלובס, 7 באפריל 2004
  49. ^ גולן פרידנפלד, ‏זאב ברונפלד ואייל שרצקי רוכשים את השלד הבורסאי של ארית מערכות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2004
  50. ^ ארית מערכות רוכשת 70% מנילימד תמורת 1.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2004
  51. ^ שי שלו, ‏יואב חרל"פ נכנס לבורסה: ישקיע 1.1 מיליון שקל בארית מערכות, באתר גלובס, 3 בינואר 2005
  52. ^ שי שלו, ‏פועלים אי.בי.אי תנפיק את די-מדיקל של שרצקי-ארז-ברונפלד, באתר גלובס, 23 במאי 2005
  53. ^ אילן מוסנאים, ארית תעשיות חתמה על הסכם למכירת פעילות אמקורם בתחום המאמנים והמטווחים לדוד קוליץ תמורת 7 מיליון שקל, באתר הארץ, 10 במאי 2004
    גולן פרידנפלד, ‏ארית תעשיות מוכרת את אמקורם לקבוצת אלול תמורת 7 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 במאי 2004
  54. ^ אביב לוי, ‏איך הניבה מניית ארית תשואה של 220% מתחילת השנה?, באתר גלובס, 6 ביולי 2010
  55. ^ מירה עוואד, ‏ארית תעשיות רוכשת כ-41% מתדס"ק וכ-50% מנכסי מדיס, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2010
    ליאור זנו, ארית תעשיות תרכוש 41% מתדסק ו-50% ממור אנרגיות תמורת הלוואת בעלים של 2.5 מיליון דולר, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2010
  56. ^ אורה קורן, מדיס מפתחת תאי דלק זעירים לתעשייה האווירית ב-2 מיליון דולר, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
    ליאור זנו, ארית תעשיות רוכשת את פעילותה של מור אנרגיה תמורת 2.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2010
  57. ^ פז וייסמן, מונה מפרק לחברת מדיס טכנולוגיות; 80 עובדים יפוטרו, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2009
  58. ^ רם עוזרי, ארית תעשיות דיווחה כי "נדרש יישום של תוכנית התייעלות בתדסק" ופיטרה את כל עובדיה, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2011
  59. ^ 1 2 עדית ויטמן, מבלי לפגוש את המיניסטר, חדשות, 28 באוגוסט 1990
    אורי גינוסר, איתן על הרגליים, מעריב, 10 במרץ 1992
  60. ^ מרעום קירבה לפצצות מרגמה מיוצא לחו"ל, דבר, 21 בנובמבר 1980
  61. ^ הנפקה פרטית בארה"ב תושקע בחברת נשק בארץ, חדשות, 12 ביוני 1985
  62. ^ נווית זומר, רשף: השקעה של ארבעה מיליון דולר, חדשות, 11 באוקטובר 1988
  63. ^ 1 2 אורי גינוסר, לוחמה אלקטרונית - משקיעים אמריקנים ומהנדסים ישראלים הקימו בשדרות את מפעל רשף לייצור מרעומים אלקטרוניים, מעריב, 23 במאי 1991
  64. ^ אלי דניאל, רשף טכנולוגיות מקבוצת ארית מערכות קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים ב-23 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2001
  65. ^ מאת שי שלו, ‏לאחר שהפילה על המשקיעים אינספור שלדים מהארון, התהפוך ארית לשלד?, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
    אילן מוסנאים, רשף טכנולוגיות השלימה רכישת פעילות המרעומים האלקטרוניים של סולתם תמורת 10% ממניותיה, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2001
  66. ^ אילן מוסנאים, רשף טכנולוגיות מקבוצת ארית קיבלה הזמנה ראשונה מסולתם למרעומים ב-2.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 15 ביולי 2001
  67. ^ אילן מוסנאים, ארית תעשיות ממשיכה להידרדר: הפסיקה את פעילות הייצור של רשף בשדרות עקב צמצום בהזמנות, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2003
  68. ^ שמוליק חדד, מפעל רשף טכנולוגיות בשדרות נסגר סופית, באתר ynet, 1 ביוני 2003
    רשף טכנולוגיות מקבוצת ארית סוגרת את מפעלה בשדרות בעקבות סכסוך עם העובדים ומעבירה את קו הייצור לשטחה של סולתם ביוקנעם, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2003
  69. ^ גולן פרידנפלד, ‏השיפור בארית נמשך: קיבלה הזמנה לייצור מרעומים בהיקף 8.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בינואר 2004
  70. ^ גולן פרידנפלד, ‏ארית תספק למשרד הביטחון מרעומים בהיקף של 29 מ' ש', באתר גלובס, 9 בפברואר 2004
  71. ^ אלון אפרתי, ‏ארית תעשיות קיבלה הזמנה מהתעשייה הצבאית בהיקף של כ-9.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בפברואר 2006
  72. ^ גולן פרידנפלד, ‏ארית תעשיות ותע"ש פיתחו פצצה חכמה שמותאמת לנשק אישי, באתר גלובס, 18 בינואר 2005
  73. ^ ארית תעשיות תספק מרעומים לפגזי כלנית למשרד הביטחון בהיקף של כ-42 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2005
  74. ^ פרס ביטחון ישראל לאלוף (מיל') עמוס חורב ולמפתחי פגז ה"כלנית", באתר "IsraelDefense‏", 19 במאי 2011
  75. ^ משהב"ט ירכוש מרעומים לפגזים ממפעל "רשף טכנולוגיות", באתר "IsraelDefense‏", 9 בדצמבר 2014
  76. ^ נתן שבע, ארית תעשיות קופצת ב-60%: הגיעה להסכם עם חברה הודית לאספקת מרעומים ב-200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2009
  77. ^ שירות גלובס, ‏ארית תעשיות עלתה שלב במכרז נשק גדול של צבא הודו, באתר גלובס, 24 במרץ 2010
    אביב לוי, ‏מניית ארית צנחה בעקבות כישלון במכרז בהודו, באתר גלובס, 19 באפריל 2016
  78. ^ יורם גביזון, ארית קיבלה מכתבי אשראי של 13 מיליון דולר מחברה הודית, הצבר זינק ל-130 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2016
  79. ^ אורי תומר, הפגזים של הצבא ההודי מזניקים את מניית ארית, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2017
  80. ^ יורם גביזון, ארית נוסקת ב-44% בעקבות זכייה במכרז רב-שנתי של 180 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2023
  81. ^ יובל אזולאי, ‏מפעל מרעומים בשדרות ניצל בזכות הזמנה של משהב"ט, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2014
  82. ^ חדשות ספונסר, נהנית מהמלחמה: ארית תעשיות קבלה הזמנת המשך בהיקף של 120 מיליון שקל, באתר ספונסר, ‏28 בנובמבר 2023
  83. ^ יורם גביזון, ארית נוסקת ב-37% לאחר שקיבלה הזמנה של 310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2024
  84. ^ גולן פרידנפלד, ‏מרעומי הקרבה של ארית עברו את מבחני משרד הביטחון: יממש הזמנה בהיקף של 29 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 בפברואר 2004
  85. ^ רשף טכנולוגיות קיבלה הזמנה מתע"ש לאספקת מרעומי זמן למרגמות בעלות של 2.1 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2001


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ארית_תעשיות&oldid=40003003"