יורם אורון

מחלוצי תעשיית ההיי-טק בישראל

יורם אורון (נולד במאי 1948) הוא מחלוצי תעשיית ההיי-טק בישראל. מכהן כיושב ראש ושותף-מייסד בקרנות ההון סיכון "ורטקס ישראל" שהוקמה ב-1997[1], ו"רד-דוט קפיטל פרטנרס" (Red Dot Capital Partners) שהוקמה ב-2016[2].

יורם אורון
לידה מאי 1948 (בן 76)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יורם גדל והתחנך בבאר שבע, ואת לימודיו התיכוניים עשה בתיכון מקיף א' בעיר. בשנת 1966 סיים את לימודיו והתגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, במהלכה למד הנדסת חשמל בטכניון. באותן שנים כיהן אורון גם כיו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון. ב-1970 השלים את לימודיו והחל את שירותו במערכת הביטחון ובחיל התותחנים. בשנת 1975 השתחרר מהצבא בדרגת סרן ופנה ללימודי תואר שני במנהל עסקים (MBA) בפקולטה לניהול על שם רקנאטי באוניברסיטת תל אביב, אותם השלים בשנת 1976.

קריירה

עריכה

עם סיום שירותו בקבע במשרד הביטחון, החל אורון לעבוד בחברת "טלכור" (חברת בת של כור תעשיות), שם שימש כמנהל הייצור של מפעל המרעומים שלה[3]. בשנת 1983 נסע ללימודי המשך בוורטון, בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה שבארצות הברית. בזמן לימודיו, החל בגיוס ההשקעה הראשונית לחברה שהקים יחד עם ירון איתן, "רשף טכנולוגיות"[4]. החברה עסקה בפיתוח מרעומים אלקטרוניים למרגמות ותותחים. עם חזרתו לישראל, שימש אורון כמנכ"ל החברה. ירון איתן שימש כאיש הכספים והצליח לגייס השקעה ראשונית מחברה אמריקאית בשם "פטלקס" (Patlex) שעסקה ברישוי פטנטים ללייזר[4], ובקיץ 1985 גויסו 2 מיליון דולר נוספים בהנפקה פרטית ששימשו להשלמת הפיתוח והקמת קו ייצור[5]. באוקטובר 1988 חנכה החברה, בהשתתפות שר הביטחון יצחק רבין, מפעל ייצור מתקדם בשדרות[6]. באותה עת חברת "פטלקס" החליטה לרכוש את מלוא הבעלות של "רשף טכנולוגיות" והיא נתנה בתמורה לבעלי המניות של רשף, מניות שלה. במרץ 1989, החליטה "פטלקס" לפצל את פעילותה של רשף וחברות אזרחיות וביטחוניות נוספות שרכשה לחברה חדשה בשם "ג׳יאוטק", אותה ניהל ירון איתן[4]. יורם אורון ניהל את הפעילות הביטחונית של החברה[7].

לצורך גיוס הון לרכישות נוספות, "ג׳יאוטק" גייסה ב-1990 הון מחברת ארית תעשיות, שנסחרה בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב[8]. ב-1992 רכשה ארית את הפעילות הביטחונית של "ג׳יאוטק" אותה ניהל אורון[9]. אחר כך בארית, שימש אורון כמנכ"ל החברה, עד לשנת 1997. במסגרת תפקידו בארית, היה שותף להקמת חברת "טלגייט" (Telegate) שעסקה בתקשורת טלפוניה, על גבי תשתית הכבלים[10]. אורון כיהן כיושב ראש החברה מיום הקמתה ועד למכירתה כחמש שנים מאוחר יותר, לחברת "טריון", תמורת 135 מיליון דולר במניות[11].

קרן ורטקס

עריכה

ב-1997 ייסד את קרן ההון סיכון "ורטקס" (Vertex Ventures), במסגרת "תוכנית יוזמה", תוכנית הממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון במדינת ישראל[12]. הקרן זכתה להצלחה שהביאה לגיוסי קרנות המשך, והפיכתו של אורון לאחר מאנשי ההון סיכון הבולטים בישראל[13]. במהלך השנים הקרן השקיעה בחברות רבות בהן: ווייז, סייברארק, סולאראדג', אקטימייז, ארגוס ועוד.

קרן ורטקס היא אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות, הוותיקות והמובילות בארץ, ומנהלת הון בהיקף של למעלה ממיליארד דולר, במסגרת שש קרנות שונות.[14] בין השנים 2005–2006 כיהן אורון כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל[15]. ב-2006 קיבל אורון את פרס "מנכ"ל השנה בהיי-טק" מטעם המרכז הישראלי לניהול, לצד דב מורן, חיים שני, קובי בן צבי, ואלכס קורנהאוזר[16].

קרן רד דוט קפיטל פרטנרס

עריכה

בשנת 2016 מונה אורון כיו"ר ושותף מנהל בקרן "רד דוט קפיטל פרטנרס" (Red Dot Capital Partners), קרן אותה הקימה חברת ההשעקות של ממשלת סינגפור - טמסק אחזקות. היא קוריה על שם הכינוי של סינגפור, שניתן לה מתוקף היותה נקודה קטנה במפת העולם באזור דרום־מזרח אסיה. הקרן מתמקדת בהשקעות בחברות הזנק טכנולוגיות בשלב הצמיחה[17]. הקרן הראשונה של רד דוט, בסך של 151 מיליון דולר, גויסה ב-2016. הקרן השנייה, בסך של 217 מיליון דולר, גויסה ב-2020, ובינואר 2024 החלה בגיוס קרן שלישית בסך רבע מיליארד דולר[18].

חיים אישיים

עריכה

יורם אורון נשוי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יורם אורון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צורי דאר, יורם אורון: "לא אתפלא אם נשמע בקרוב על הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בסינגפור", באתר TheMarker‏, 8 במאי 2002
    יורם אורון, ורטקס ישראל, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001
  2. ^ ענבל אורפז, עמרי זרחוביץ', חברת האחזקות של ממשלת סינגפור תשקיע 150 מיליון דולר בחברות ישראליות, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2016
  3. ^ מרעום קירבה לפצצות מרגמה מיוצא לחו"ל, דבר, 21 בנובמבר 1980
  4. ^ 1 2 3 עדית ויטמן, מבלי לפגוש את המיניסטר, חדשות, 28 באוגוסט 1990
    אורי גינוסר, איתן על הרגליים, מעריב, 10 במרץ 1992
  5. ^ הנפקה פרטית בארה"ב תושקע בחברת נשק בארץ, חדשות, 12 ביוני 1985
  6. ^ נווית זומר, רשף: השקעה של ארבעה מיליון דולר, חדשות, 11 באוקטובר 1988
  7. ^ נווית זומר, ג'ריקו מנופקטורינג יזמין מערכות צבאיות ב־2 מי דולר, חדשות, 13 בדצמבר 1990
    אורי גינוסר, לוחמה אלקטרונית - משקיעים אמריקנים ומהנדסים ישראלים הקימו בשדרות את מפעל רשף לייצור מרעומים אלקטרוניים, מעריב, 23 במאי 1991
  8. ^ השקעות ארית בג'אוטק, מעריב, 27 באוגוסט 1990
  9. ^ אורי גינוסר, אודי נחשון, ארית - למי שרוצה ללמוד איך עושים עסקה סיבובית, מעריב, 4 בפברואר 1992
  10. ^ מאת עמי גינזבורג, ‏טלגייט: החלום הופך למציאות, והמלחמה על הכסף הגדול מתחילה, באתר גלובס, 17 ביוני 1998
  11. ^ מאת שי שלו, ‏מניות טריון זינקו, וטלגייט נמכרה תמורת 135 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 בינואר 2000
    איי אונליין, טראיון רוכשת את רדוויז וטלגייט תמורת 150 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 1999
  12. ^ קרן יוזמה מגייסת 200 מיליון דולר להקמת קרן יוזמה 3, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2000
  13. ^ רחלי בינדמן, אסף גלעד ומאיר אורבך, בלעדי ל"כלכליסט": קרן ההון סיכון ורטקס נחשפת: תשואה של 15% בעשר שנים, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2010
  14. ^ Vertex Ventures, Crunchbase (באנגלית)
  15. ^ צורי דאר, יורם אורון, מייסד ורטקס ישראל, יחליף את חמי פרס כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, באתר הארץ, 3 בינואר 2005
  16. ^ גיא גרימלנד, מנכ"לי השנה בהיי-טק: דב מורן, חיים שני, קובי בן צבי, אלכס קורנהאוזר ויורם אורון, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2007
  17. ^ ענבל אורפז, עמרי זרחוביץ', חברת האחזקות של ממשלת סינגפור תשקיע 150 מיליון דולר בחברות ישראליות, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2016
  18. ^ ג'ון בן-זקן, ‏רד דוט מגייסת קרן צמיחה מוקדמת בסך רבע מיליארד דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 22 בינואר 2024
    מיטל וייזברג, ‏רד דוט קפיטל פרטנרס מגייסת 250 מיליון דולר להשקעה בחברות טק ישראליות, באתר גלובס, 22 בינואר 2024