ארי אבנר
ארי אבנר (כ"ד בתמוז תרפ"ה, 16 ביולי 1925 – כ"ד בשבט תשע"ב, 17 בפברואר 2012) היה מראשוני השידור העברי, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.
 | |
| לידה |
16 ביולי 1925 קובנה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 2012 (בגיל 86) ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאבנר נולד ב-1925 בקובנה בירת ליטא, בנם של העיתונאי והסופר זלמן טראוב והזמרת יוכבד טראוב לוריא. בקיץ 1936 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בחיפה. בארץ היה אביו מנהל סניף עיתון "דבר" בחיפה.[1] למד בגימנסיה ביאליק בעירו.
היה חבר ב"הגנה". היה מראשוני השידור העברי, בתחנת קול ירושלים, שהפכה לימים לקול ישראל.
משנת תש"ד (1944) ועד פרוץ מלחמת העצמאות למד פילוסופיה, ספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנותיה הראשונות של המדינה עבד במשרד החוץ בארץ ובצירות ישראל בבלגרד. בתחילת שנות השישים שימש שליח בלונדון של ארגון "בר" להעלאת יהודי ברית המועצות.
היה ממקימי מפלגת רפ"י של דוד בן-גוריון. שימש כותב הנאומים של ראש הממשלה לוי אשכול. היה יועץ מדיני בשגרירות בלונדון.
אבנר היה ממקימי הטלוויזיה ורשות השידור. שימש כתב, עורך ומגיש חדשות. היה ממקימי מחלקת החדשות של קול ישראל וממובילי דרכה. היה יועץ בכיר למנהלי רשות השידור לדורותיהם.
היה מתרגם, עורך ומבקר ספרות. בין היתר תרגם לעברית סונטות של שייקספיר. שימש עורך ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ברוסית. לימד במסלול עריכת לשון באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תש"ן נבחר לחבר האקדמיה ללשון העברית, ופעל ברבות מוועדותיה. היה חבר ועדת המינוח המרכזית וּועדת הדקדוק, חבר ויו"ר של הוועדה למילים בשימוש כללי, ובה שיתף פעולה עם אורי סלע שהכיר בילדותו על סיפון האונייה שהביאתם ארצה, וכן היה חבר בוועדה למונחי משפט. כמו כן היה נציג האקדמיה במליאת רשות השידור.
בשנת 1958 נישא אבנר לעדינה ספיר, צאצאית למייסדי ראש פינה (משפחת בלום), לאחר שנפגשו בניו יורק בזמן שהיא עבדה כמזכירה בקונסוליה הישראלית בניו יורק והוא היה כתב קול ישראל באו"ם. עדינה עבדה כטכנאית רנטגן ונפטרה ביוני 2004; בנם הוא מאמן השחייה ברי אבנר.
ארי אבנר נפטר ב-2012 בירושלים, עיר מגוריו. הותיר את בנו ומשפחתו.
תרגומיו
עריכה- מ' באחטין, הדיבר ברומן, תל אביב תשמ"ט (מרוסית)
- ג' קונראד, הסוכן החשאי, תל אביב 1981 (מאנגלית)
- עיתונות-המחתרת היהודית בוורשה (תרגומים מיידיש), כרכים ראשון ושני, ירושלים תש"מ
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של ארי אבנר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ארי אבנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- על ארי אבנר המאמר, באתר האקדמיה ללשון העברית
- רות אלמגור-רמון על ארי אבנר: על פועלו הלשוני של ארי אבנר, "רגע של עברית עם רות אלמגור-רמון", רשת ב', 29 באפריל 2012
- ברק דן, מוטב שיאמרו 'לנסוע באוטו' ולא יאמרו 'לנסוע עם מכונית'": לזכרו של ארי אבנר, אקדם (ידיעון האקדמיה ללשון העברית) 45 (2012), 6
- ארי אבנר, דף שער בספרייה הלאומית
- ארי אבנר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
- הַלָּעוֹזוֹת החדשים(הקישור אינו פעיל), לשוננו לעם, כרך מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 147–150, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
עריכה- ^ על אמו ראו: גרשון אלימור, ילדת ההרים, דבר, 5 באוגוסט 1965 (עם גילוי המצבה); על אביו: ש. רזניק, זלמן טראוב, דבר, 14 בנובמבר 1965 (נקרולוג).