ארפאד פלוטאי
ארפאד פלוטאי (במקור שוורץ, בהונגרית: Palotay Árpád; אויפשט, 17 ביולי 1880[1] – בודפשט, 23 בדצמבר 1950)[2] היה זמר אופרה (בס) ובמאי, מורה לשירה. בעלה של זמרת האופרה מריה בודנוביץ'. התחום המשמעותי ביותר בעבודתו היה הוראת שירה ופיתוח קול ביחד עם אשתו, הקריירות של זמרים מפורסמים רבים התחילו אצלם.
לידה |
17 ביולי 1880 אויפשט, הונגריה |
---|---|
פטירה |
23 בדצמבר 1950 (בגיל 70) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
שם לידה | Schwarz Árpád |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
בן או בת זוג | Mária Budánovits (27 ביוני 1917–23 בדצמבר 1950) |
ביוגרפיה
עריכהארפאד פלוטאי נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף שוורץ ושל ננטה פישר. ארפאד סיים את בית הספר למשחק של סידי ראקושי בבודפשט, ואחר כך למד שורה ופיתוח קול בברלין. ב-15 ביוני 1911 התחתן עם השחקנית מריה מונהייט בבודפשט.[3] הם התגרשו בשנת 1915. הוא נישא בשנית ב-27 ביוני 1917.[4] אשתו השנייה הייתה זמרת האופרה מריה בודנוביץ'.
פלוטאי החל את דרכו המקצועית באופרטות בתיאטרון קיראי ולאחר מכן חתם חוזה ב"אופרת העם" (נקראת היום תיאטרון ארקל). לאחר פעילותו בבודפשט נסע שוב לברלין והפך חבר בלהקתו של מקס ריינהרדט. במהלך מלחמת העולם הראשונה שב לבירת הונגריה והפך לאמן של "תיאטרון מרכז העיר" ובשנת 1918 של "תיאטרון מדיאסאי". לאחר פשיטת הרגל של התיאטרון, בסתיו 1919, קיבל אותו בית האופרה של בודפשט כזמר פרטי (פרילנס). ב-8 באוקטובר 1919 ערך את הופעת הבכורה שלו כברון דופול בלה טרוויאטה. הוא שיחק בעיקר תפקידי קומפרימריו (קומפרימריו הוא תפקיד משנה קטן באופרה), עד סוף עונת 1940–1941 כשנאלץ להפסיק את הופעותיו בשל יהדותו עקב החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי.
בשנת 1933 מונה לספרן בית האופרה ולעוזר במאי, ומאוחר יותר לבמאי. בתקופה זו החל ללמד תלמידים פרטיים. אחרי מלחמת העולם השנייה שב לעבודתו באופרה הפך ל"אמן הזמר" במוסד (אדם המלמד מישהו לשיר לפי כללי המוזיקה) ומילא תפקיד זה עד 1948.
תפקידיו
עריכה- Eugen d′Albert: Tiefland – Moruccio
- Georges Bizet: Carmen – Zuniga; Morales
- Clement Károly: Trilby — Talbot Wyn
Peter I. Tchaikovsky: Eugene Onegin — Zaretski *Z
- Léo Delibes: Lakmé – Frederick
- Dohnányi, Ernő: Der Tenor – Schulze
- Dohnányi, Ernő: A vajda tornya – 1. harcos
- Erkel, Ferenc: Hunyadi László — Rozgonyi
- Erkel, Ferenc: Bánk bán — II. Endre
- Umberto Giordano: Fedora – Lorek
- Carl Goldmark: Die Königin von Saba — Baál Hanán
- Charles Gounod: Faust — Wagner
- Jacques Fromental Halévy: La Juive – Ruggiero; Alberti
- Hubay, Jenő: The luthier of Cremona – A podesta
- Hubay, Jenő: Karenina Anna – Scserbackij herceg
- Engelbert Humperdinck: Hänsel und Gretel – Peter
- Wilhelm Kienzl: Der Evengelimann – Frigyes
- Kodály Zoltán: Háry János... – Az abonyi kocsmáros
- Jules Massenet: Manon – Des Grieux gróf; De Brétigny
- Giacomo Meyerbeer: Les Huguenots – De Thou
- Giacomo Meyerbeer: L'Étoile du Nord – Tiszt
- Giacomo Meyerbeer: Le Phrophete – Oberthal gróf
- Carl Millöcker: Der Bettelstudent – Ollendorf
- Mozart: Le Nozze di Figaro — Antonio
- Jacques Offenbach: Les Contes d'Hofmann – Schlemil
- Edmund Poldini: Love Adrift – Andris
- Edmund Poldini: Der Vagabund und die Prinzessin – A király
- Giacomo Puccini: Manon Lescaut – Egy tiszt
- Giacomo Puccini: La Boheme – Colline
- Giacomo Puccini: Tosca – Cesare Angelotti
- Giacomo Puccini: Madama Butterfly – Bonzo
- Giacomo Puccini: La Fanciulla del West – Sid
- Puccini: Turandot – A mandarin
- Johann Strauss d. S.: The Bat — Dr. Falke
- Johann Strauss d. S.: Der Zigeunerbaron — Gábor diák
- Richard Strauss: Salome – Első katona
- Szabados, Béla: Fanni — Fodor
- Ambroise Thomas: Mignon – Laertes
- Ambroise Thomas: Hamlet – Polonius
- Giuseppe Verdi: Rigoletto — Monterone gróf; Ceprano gróf
- Giuseppe Verdi: La Traviata – Douphol báró; D’Obigny márki
- Giuseppe Verdi: La Forza del destino – Fra Melitone
- Richard Wagner: Tannhäuser... – Biterolf
- Richard Wagner: Lohengrin – A király hirdetője
- Richard Wagner: Die Meistersinger von Nürnberg — Hermann Ortel
- Richard Wagner: Das Rheingold — Donner
- Richard Wagner: Götterdämmerung – 1. vitéz
- Carl Maria von Weber: Der Freischütz – Samiel
- Ermanno Wolff-Ferrari: Sly – Egy katona
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ארפאד פלוטאי במאגר המידע של בית האופרה הממלכתי של הונגריה
- לקסיקון לאמנות התיאטרון ההונגרי
- לקסיקון הדרמה ההונגרית
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- 100 שנה לבית האופרה של בודפשט. עורך גזה שטאוד Budapest, 1984. מוציא לאור מוזיקה. ISBN 9633305241
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Születési bejegyzése az Újpesti Izraelita Hitközség születési akv. 45/1880. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1213/1950. folyószáma alatt".
- ^ "Palotai Árpád és Monheit Mária házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 433/1911. folyószáma alatt".
- ^ "Palotai Árpád és Budanovits (Budanovich) Mária házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 587/1917. folyószáma alatt".