אויפשט

אויפשט (בהונגרית: Újpest מילולית: פשט החדשה) הוא הרובע הרביעי של בודפשט. הרובע ממוקם מצפון למרכז העיר, בגדה המזרחית של הדנובה. עד שאוחד עם בודפשט ב-1950, היה אויפשט יישוב עירוני עצמאי. עד מלחמת העולם השנייה היה יישוב בעל אוכלוסייה יהודית גדולה והתקיימו בו שתי קהילות: אורתודוקסית ונאולוגית. מן הרובע יצא מועדון הכדורגל העילי F.C. Újpest.

אויפשט על מפת חלוקה הרבעים של בודפשט

בית העירייה הישן

בית הכנסת הנאולוגי

שיכונים סובייטים המאפיינים את אויפשט המודרנית

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות התקיים יישוב באזור אויפשט כבר בעת ההתיישבות הקלטית. בתקופה הרומית בהונגריה שכנה במקום מצודת גבול (לימס). לאחר מכן, לאורך התקופות היו במקום כפר או חווה חקלאית.

בשנת 1835 ניסה איש העסקים איזאק לוי (Lőwy Isaac) להתיישב בפשט (צידה המזרחי של בודפשט), אך נדחה עקב היותו יהודי. הוא החליט לפנות לבעל הקרקעות באזור, הרוזן אישטוואן קרויי ולרכוש ממנו שטח לצורך הקמת פרבר בו יקים בית חרושת והתיישבות. כך הוקם הפרבר אויפשט על יסודות חופש דת, חופש עסקי ושלטון עצמי. מאז 1840 הוכר אויפשט כעירייה עצמאית. בשנת 1886 הוקם בית הכנסת הנאולוגי המפואר, ששאב מספר אלמנטים עיצוביים מבית הכנסת הגדול של בודפשט.

אוכלוסיית אויפשט ושטחה גדלו בהתמדה. במפקד אוכלוסין ב-1869 נמנו 7,000 תושבים, במפקד של 1890 נמנו 23,000 וב-1910 נמנו 55,000 נפש. החלוקה הדתית הייתה 65.9% קתולים, 18.4% יהודים, 9.7% פרוטסטנטים ו-4.5% לותרנים.

בעת שואת יהודי הונגריה, כיוון שאויפשט נחשבה לעיר שדה, החלו יהודיה מגורשים לאושוויץ החל ממאי 1944, זאת בניגוד ליהודי בודפשט העיר שזכו לארכה.

בשנת 1950 נערכה רפורמה במסגרתה צורפו לבודפשט כפרים, עיירות ויישובים בבודפשט רבתי. כך קיבלה אויפשט מעמד של רובע. בשטח הרובע נכללו חלקים נוספים כ- Megyer, Káposztásmegyer, Istvántelek, Székesdűlő וקצהו של האי Népsziget.

בין 24 באוקטובר ל-12 בנובמבר 1956 התקיימו באויפשט עימותים אלימים בין הונגרים לחיילי ברית המועצות וברית ורשה במסגרת המרד ההונגרי, כיוון שהחיילים לא נכנסו לבודפשט גופא אלא יצרו טבעת סביב העיר, שאחד ממוקדיה היה באויפשט.

בשנות ה-70 קושרה אויפשט לחלקי העיר האחרים באמצעות קו M3 של הרכבת התחתית של בודפשט, דבר להוביל לצמיחה, לגידול באוכלוסייה ולשינוי פני הרובע. במקום נבנו שיכוני ענק בסגנון סובייטי שאכלסו עשרות אלפי בני אדם.

אתרים בעלי חשיבות

• בית הכנסת הנאולוגי - הוקם ב-1886 ביוזמת איזאק לוי מייסד העיר, מכיל 1,000 מקומות. בית הכנסת חולל ונהרס חלקית על ידי הנאצים ב-1944, לאחר המלחמה שוקם ונוספה לצידו אנדרטה לזכר הנספים. האנדרטה נחנכה במעמדו של הנשיא זולטאן טילדי ועל גביה רשומים שמות 17,000^{[דרוש מקור]} יהודי אויפשט שנספו בשואה. בנוסף קיים באויפשט גם בית כנסת אורתודוקסי.
• מגדל המים - סמלה של אויפשט. הוקם ב-1911 בסגנון אר נובו, בדומה למגדל המים של האי מרגיט. גובהו 27 מטרים.
• בית העירייה הישן
• כנסיית סנט אישטוון הלותרנית - הוקמה ב-1874 בסגנון נאו-רנסאנסי ומתייחדת במגדל פעמונים אלגנטי בגובה 17 מטרים ובחזית נאו-בארוקית
• אצטדיון סוסה פרנץ - אצטדיון הבית של קבוצת הכדורגל של אויפשט, הוקם ב-1922 ושופץ בשנת 2000. בשנת 1949 התקיימו באצטדיון אירועי פסטיבל הנוער והסטודנטים הקומוניסטי.
• גשר מגיירי - חוצה את הדנובה באזור אויפשט. חלק מכביש הטבעת של בודפשט, הקמתו נשלמה ב-2006.
• גשר הרכבת של אויפשט - מחבר את אויפשט לאובודה, הוקם לראשונה כחלק מקו הרכבת ב-1894. הגשר הישן פוצץ כמו כל גשרי הדנובה במלחמת העולם השנייה. הגשר הוקם מחדש לאחר המלחמה ושימש עד 2001 לתנועת רכבות. מאז משמש לתנועה רגלית ובפרט לרוכבי אופניים

• 
  כנסיית סנט אישטוון הלותרנית
• 
  מגדל המים
• 
  גשר Megyeri, חלק מכביש הטבעת של בודפשט
• 
  גשר הרכבת של אויפשט

נולדו כאן

• איז'אק לוי (בהונגרית: Lőwy Izsák; שוראני, 1793 - אויפשט, 8 באפריל 1847) היה בורסקאי, יהודי-הונגרי, מאסטר לעיבוד עורות, ראש הקהילה היהודית המקומית, הפוגט (שופט) הראשון של היישוב.
• אמיל וולף (מהנדס) (בהונגרית: Wolf Emil; בודפשט, 2 בינואר 1886 – קוק-סור-מר, בלגיה, 15 ביולי 1947) היה מהנדס כימיה יהודי-הונגרי, ניצול שואה, ממייסדי תעשיית התרופות ההונגרית העצמאית.
• הברון מאויפשט טיבאדר וולפנר (בהונגרית: Wolfner Tivadar; אויפשט, 18 ביוני 1864 – באדן ביי וין, 16 במאי 1929) היה תעשיין, בעלים משותף של בית החרושת דיולה וולפנר ושות' באויפשט, חבר האספה הלאומית, קפטן הוסארים, אחיו של התעשיין דיולה וולפנר (1868–1944).
• אלדאר פרקש (בהונגרית: Farkas Aladár; אויפשט, 27 במרץ 1909 – בודפשט, 11 בדצמבר 1981) היה פסל יהודי-הונגרי, זוכה פרס מיהאי מונקאצ'י (1950, 1953), זוכה פרס SZOT (1972), ופרס האמן המעוטר (1971).
• שַאנְדוֹר רַאדוֹ (בהונגרית: Radó Sándor; אויפשט, 5 בנובמבר 1899 – בודפשט, 20 באוגוסט 1981) היה גאוגרף וקרטוגרף הונגרי-יהודי, קומוניסט, פרופסור באוניברסיטת בודפשט וחבר קבוע באקדמיה ההונגרית למדעים. משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד סוף מלחמת העולם השנייה היה תחילה סוכן סובייטי ובהמשך קצין מודיעין מקצועי בכיר של המודיעין הצבאי הסובייטי ה-או.ג.פ.או. ושל ה-נ.ק.ו.ד. מחליפו.
• מרסל וֶרְטֶש או בהונגרית - וֵרְטֶש מרצל (בצרפתית: Marcel Vertès, בהונגרית: Vértes Marcell בשם הולדתו: מנו (עמנואל) וייס, אויפשט, 10 באוגוסט 1895 - פריז, 1 בנובמבר 1961) היה צייר, גרפיקאי, מאייר הונגרי-יהודי, זוכה בשני פרסי אוסקר: פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר ולעיצוב התלבושות הטוב ביותר בשנת 1952 עבור הסרט מולן רוז', ובעל עיטור לגיון הכבוד הצרפתי.
• דז'ה בוקרוש בירמן (בהונגרית: Bokros Birman Dezső; אויפשט, 19 בנובמבר 1889 – בודפשט, 24 בינואר 1965) היה פסל, צייר, גרפיקאי ומאייר יהודי-הונגרי;
• לאיוש באלינט (בהונגרית: Bálint Lajos, במקור בלייר, אויפשט, 26 בספטמבר 1886 – בודפשט, 5 במרץ 1974) היה מבקר אמנות הונגרי-יהודי, מחזאי, סופר, מתרגם ספרות,
• קלמן שאנדור (בהונגרית: Sándor Kálmán, בשמו המקורי שֶן-Schőn; אויפשט, 14 בינואר 1903 – בודפשט, 24 בדצמבר 1962) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (1953) ופרס אטילה יוז'ף (1950, 1951) פעל גם בשמות עט: קארוי שֶרֶגִי, קלמן שרגי.
• קלרה פהר (בהונגרית: Fehér Klára, אויפשט, 21 במאי 1919 – בודפשט, 11 בספטמבר 1996) הייתה סופרת ועיתונאית יהודייה-הונגרייה ניצולת שואה. זוכת פרס אטילה יוז'ף (1950), אשתו של הסופר לאסלו נמש.
• ארמין הלפגוט (בהונגרית: Helfgott Ármin; אויפשט, 25 במאי 1878 – מוסקבה, 28 בדצמבר 1942) היה מהנדס כימיה יהודי-הונגרי, עובד המפלגה הקומוניסטית.
• ארפאד פלוטאי, מקודם שוורץ (בהונגרית: Palotay Árpád; אויפשט, 17 ביולי 1880 – בודפשט, 23 בדצמבר 1950) היה זמר אופרה (בס) ובמאי יהודי-הונגרי מורה לשירה.
• גוסטב זולטאי (במקור צוקר, בהונגרית: Zoltai Gusztáv; אויפשט, 28 ביולי 1935 – 19 בספטמבר 2021) היה מנכ"ל התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ) בתקופה 1991–2013, הנשיא בהונגריה של הקונגרס היהודי העולמי, הנשיא המשותף של הקרן הציבורית למורשת יהודי הונגריה (MAZSÖK) ובתקופת ממשלת ויקטור אורבן השלישית היה יועץ לשר הממונה על משרד ראש הממשלה.
• ג'רג' גדו (בהונגרית: Gedó György; אויפשט, 23 באפריל 1949) אלוף אולימפי באיגרוף, מאמן יהודי-הונגרי.
• ברטה הנדל (בהונגרית: Handel Berta; אויפשט, 30 בספטמבר 1869 – בודפשט, 1 באוגוסט 1927) הייתה זמרת אופרה (מצו סופרן) יהודייה-הונגרייה
• אלפרד מארקוש, בחו"ל Fred Markush (בהונגרית: Márkus Alfréd; אויפשט, 20 בפברואר 1883 – ניו יורק, 30 באוקטובר 1946) היה מלחין ומנצח יהודי-הונגרי.

לאויפשט ברית ערים תאומות עם:

• מרצאן-הלרסדורף, ברלין, גרמניה
• כלקיס, יוון
• טיירסה, שוודיה

לקריאה נוספת

• טוביה סילאג'י-ווינרט, ספר זכרונות של ק"ק אויפשט, עברית: הרב ד"ר מנחם מירון, 1975
• אוּי-פּאֶשט (נייפעסט), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 14–15. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אויפשט בוויקישיתוף

• Az ujpesti zsidóság története (תולדות יהדות אויפשט)
• אתר האינטרנט הרשמי של אויפשט
• אויפשט, באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם