אשכים (מאכל)
מאכל
| ערך מחפש מקורות | |
אשכים של עגלים, כבשים, תרנגולים, תרנגולי הודו וחיות אחרות נאכלים בחלקים רבים של העולם ונחשבים חלקי פנים. האשכים הם תוצר לוואי של סירוס בעלי חיים צעירים שגודלו לבשר, ולכן הם היו במקור מאכל עונתי של סוף האביב, אך כיום הם זמינים בדרך כלל כל השנה.
אשכים עשירים בחלבונים, ויטמינים ומינרלים. לאחר בישולם יש להם מרקם רך, וטעמם עדין.
בשימוש העממי בישראל (בשווקים ובתפריטי מסעדות) נפוצים המונחים "ביצי שור", "ביצי עגל" ו"ביצי הודו" והם נמכרים טריים או קפואים.
הכנה
עריכהטכניקות ההכנה של אשכים משתנות בין תרבויות ומטבחים, אבל לרוב הן כוללות שלבים של ניקוי, בישול מקדים, וטיפול בתיבול כדי להוציא מהם טעמים עדינים. השלבים הנפוצים להכנת אשכים למאכל הם:
- ניקוי והכנה ראשונית: שטיפה יסודית והסרת חלקים חיצוניים. באשכים של חיות גדולות מסירים את הקרום החיצוני שמקיף את האשכים – פעולה זו לא מתבצעת באשכי עופות.
- השרייה או בישול מקדים: יש מטבחים בהם מושרים האשכים בתמיסת חומץ או מיץ לימון כדי לנטרל ריחות וטעמים חזקים. במקומות אחרים, שולקים את האשכים במים רותחים למשך כמה דקות כדי לרכך אותם ולהסיר ריחות בלתי רצויים.
- טיגון, צלייה או גריל: לאחר הבישול המקדים, האשכים יכולים לעבור תיבול קל (למשל במלח, פלפל, ופפריקה). ניתן לצפות אותם בקמח או בפירורי לחם, ואז לטגן בשמן חם עד שהם מזהיבים ופריכים. צורת הכנה פופולרית נוספת היא צלייה על גריל, במרינדה או תיבול, שיכולה לכלול עשבי תיבול ושום, ליצירת טעם עמוק יותר. קיימים גם תבשילים העושים שימוש באשכים.
- הגשה: במנות מסוימות מגישים את האשכים בליווי רטבים, כמו רוטב שום, יוגורט או רוטב חריף.
כשרות
עריכהאשכים של בעל חיים שנשחט כהלכה כשרים. אשכים שמקורם בסירוס של בעל חיים בעודו חי אינם כשרים, משום איסור אבר מן החי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- גיל ססובר ואילון עמיר, אשכים כבר אכלתם?, באתר הארץ, 14 באפריל 2021