אתי אנטה-שגב

אתי אנטה-שגב (נולדה ב-1 באוקטובר 1958) היא מפיקה ועורכת טלוויזיה, מוזיקה ותרבות ישראלית.

אתי אנטה-שגב

אין תמונה חופשית
לידה	1 באוקטובר 1958 (בת 66)
מדינה	ישראל

ביוגרפיה

אנטה-שגב נולדה ברומניה ועלתה בגיל חצי שנה לירוחם, משם לרמלה ולאזור. את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל, בשנים 1977–1981. בין השאר הייתה מפיקה ביומן החדשות של התחנה ועורכת בתוכניתו של אלכס אנסקי "7:07". בהמשך מונתה למפיקת מבצעי השידור של התחנה כחלק ממחלקת התרבות.

החל מתחילת שנות השמונים ועד שנת 1995 הייתה אנטה-שגב מפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס (כיום אן אם סי), שם הפיקה כמה מהאלבומים הבולטים של המוזיקה הישראלית באותה תקופה. בין האלבומים שהפיקה נמנים "על פני האדמה" ו"מחכים למשיח" של שלום חנוך, "...וגלוי עיניים", ו"ירוקות" של מאיר אריאל, "קולות" של חוה אלברשטיין, "סוף היום" של מתי כספי ועוד.

בשנים 1993–1998 לימדה בבית הספר למוזיקה רימון קורס שנקרא "מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור".

החל משנת 2009 משמשת אנטה-שגב כמנהלת האמנותית של פסטיבל הפסנתר בתל אביב.

המון הפקות

בשנת 1984 הקימה יחד עם מיכאל תפוח את חברת ההפקות "המון הפקות". במסגרת חברה זו שימשו השניים כמנהלים אישיים של אמנים כדוגמת גידי גוב, שלמה ארצי, נורית גלרון, ריקי גל ומאיר אריאל וכן הפיקו עבורם רבים מהאלבומים המצליחים של התקופה.

בין האלבומים הבולטים שהפיקה החברה היו 21 מאלבומיו של אריק איינשטיין, כדוגמת "אוהב להיות בבית" (שהיה התקליטור הראשון שהודפס בארץ), "משירי אברהם חלפי" "הייתי פעם ילד", "יש בי אהבה" ועוד; אלבומיו של שלמה ארצי "ירח" ו"שניים"; שמונה מאלבומיה של נורית גלרון בהם "משהו בלבבה", "אחרינו המבול" ו"בתוך הסערות"; שבעה מאלבומיו של גידי גוב בהם "דרך ארץ", "אין עוד יום" ו"שירים שהתפזרו"; אלבומיה של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים", "קראת לי אסתר" ו"למרות ובגלל"; אלבומה של ריקי גל "אוהבת אותך יותר"; אלבומיו של שלום חנוך "א-לי-מות", "ערב ערב" ו"אור ישראלי"; חמישה מאלבומיה של דנה ברגר בהם "פשוט להיות" ו"עד הקצה"; ארבעה מאלבומיו של עמיר לב, ביניהם "עמיר לב" ו"פעם בחיים"; אלבומיה של שרון ליפשיץ "קו האושר" ו"שתי בובות על חוט"; ואלבומו של מאיר בנאי "הצבעים משתנים".

בשנת 2003 עזבה אנטה-שגב את "המון הפקות" ועברה לפעול כעורכת עצמאית של תוכניות טלוויזיה ומופעים מיוחדים.

כעורכת טלוויזיה

בשנים 1993–1998 ערכה והפיקה עם גידי גוב את תוכנית האירוח "לילה גוב" בערוץ 2 (טלעד), שהייתה הפקה טלוויזיונית של "המון הפקות", וכן הפיקה את שני אלבומי הדואטים "שירים מלילה גוב". בשנת 2000 ערכה את התוכנית "גידי גוב הולך לאכול" בערוץ 8.

בשנת 2003 הפיקה את תוכניתו הקומית של אסף הראל "שוטטות" ובשנים 2008–2005 ערכה את ארבע עונותיה הראשונות של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" של זכיינית ערוץ 2 רשת. כמו כן ערכה את הריאליטי "The Show" שכשל לאחר מספר תוכניות (ערוץ 10, 2006), "גריז" (ערוץ 2, 2008) והשעשועון "שחקו אותה בגדול" (רשת, 2011). בנוסף הייתה עורכת טקסי פרס אופיר ופרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ומשדרי ההתרמה לעמותת וראייטי.

בשנת 2013 ערכה את סרט התעודה "יוסי בנאי - שירים אחרונים" שעסק באלבומו האחרון של הזמר והשחקן יוסי בנאי, שנפטר לפני שהשלים את העבודה עליו.

בשנת 2020, בתקופת מגפת הקורונה, החלה לערוך את תוכניות האיחוד של זהו זה! עבור כאן 11 ומאז המשיכה לערוך את התכנית בעונותיה הבאות.

כראש מחלקת התרבות בגלי צה"ל

בשנת 2009 חזרה אנטה-שגב לגלי צה"ל כאשר נבחרה על ידי מפקד התחנה, יצחק טוניק, להחליף את מולי שפירא כראש מחלקת התרבות והמוזיקה בתחנה. במסגרת תפקידה מינתה אנטה-שגב מגישים חדשים לרצועת ציפורי לילה, הפיקה את האלבום "עוד מעט נהפוך לשיר" כהמשך לפרויקט של התחנה בו מבצעים זמרים שונים שירי נופלים והפיקה ערבי מחווה לאמנים כדוגמת התרנגולים, עלי מוהר, אהוד מנור ועוד.

בשנת 2013, לאחר שמפקד התחנה ירון דקל החליט לאחד מחלקת התרבות עם מחלקות אחרות בתחנה, הודיעה אנטה-שגב כי תפרוש מתפקידה.

חיים אישיים

אנטה מתגוררת בתל אביב. היא נשואה לד"ר שלמה שגב, שהיה רופאם האישי של רבין, פרס ושרון. יש להם בן משותף אחד, יונתן, ועוד שלושה מנישואיו הראשונים, טלי, דן ומולי שגב, העורך הראשי של ארץ נהדרת.

קישורים חיצוניים

• אתי אנטה-שגב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אתי אנטה-שגב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אתי אנטה-שגב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• "המון הפקות", האתר הרשמי
• איתי חכמה, ילדת הפריפריה, שנעשתה מפיקה בכירה, חוזרת לתוכנית המיתולוגית, באתר Xnet‏, 20 בדצמבר 2018