אנדרטה
אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), גַּלְעֵד או יָד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.
בהיסטוריה
עריכהבעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".
פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.
לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.
הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=איש, גבר). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".
אנדרטאות באתרי הנצחה
עריכהחלק מהאנדרטאות נמצאות בתוך אתרי הנצחה. אתר הנצחה הוא קומפלקס הכולל בנוסף לאנדרטה עצמה בדרך כלל גם מרכז מידע, מוזיאון, משרדים של העמותה המנהלת את האתר, אודיטוריום או אמפיתיאטרון לעריכת טקסים, הרצאות ואירועים. דוגמה לאתר הנצחה המכיל את כל האלמנטים הללו הוא יד לשריון בלטרון - אתר ההנצחה של חיל השריון הישראלי.
אנדרטאות נודעות בישראל
עריכה- פסל האריה השואג לזכר חללי תל חי של אברהם מלינקוב.
- אנדרטת השואה והתקומה של יגאל תומרקין לזכר השואה והנצחת 6 מיליון היהודים שנספו, בכיכר רבין בתל אביב.
- אנדרטת "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה" של גרשון קניספל בחיפה.
- אנדרטה לזכר חללי הצבא המצרי בגשר עד הלום.
- אנדרטה לציון יום האדמה בסכנין. 1978, גרשון קניספל ועבד עאבדי.
- אנדרטת הניצחון בנתניה שעוצבה על ידי פסלים רוסים והאמן הישראלי חן וינקלר.
אנדרטאות להנצחת חללי מערכות ישראל
עריכהאנדרטאות רבות בישראל הוקמו לשם הנצחת חללי מערכות ישראל.
אנדרטאות בעולם
עריכה- אנדרטה לזכר רמב"ם (רבי משה בן מימון), בקורדובה, ספרד.
- אנדרטת וושינגטון בוושינגטון, ארצות הברית.
- אנדרטת לינקולן בוושינגטון, ארצות הברית.
- האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, בוורשה, פולין.
- אנדרטת עמוד נלסון בכיכר טרפלגר, לונדון, בריטניה, לזכר הורציו נלסון, מנהיג הצי הבריטי בקרב טרפלגר.
- הסנוטאף של לונדון
גלריית תמונות
עריכה-
"המצבה" - אנדרטה למגיני בת-ים שנפלו במלחמת העצמאות
-
אנדרטה לחללי ת"א (מוצבת בגני יהושע)
-
קיר הנצחה לחללי העיר מגדל העמק נמצא בחזית בית יד לבנים
-
אנדרטה לזכר חללי העיר פתח תקווה
-
אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה - בחיפה
-
אנדרטת כביש הגבורה המשמשת להנצחת חללי חיל ההנדסה הישראלי
-
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים על רקע חורבת זנקלה, גבעת משב
-
אנדרטת האריה השואג המשמשת להנצחת שמונת חללי מאורעות תל חי
-
אנדרטה לזכר שלושת הנערים. האמן אסף קדרון 2016
-
אנדרטת מגילת האש ליד מושב כסלון
-
אנדרטה תל מונד
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכאל יעקובסון, כל עיר צריכה טנק, מטוס או תותח: לגדול ולחיות בתוך אמצעי לחימה, באתר Xnet, 9 במאי 2016
- אנדרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)