אתר מורשת לאומית (ישראל)

נכסי תרבות שהוכרו על-ידי ממשלת ישראל במסגרת תוכנית "ציוני דרך" כראויים לשימור ולפיתוח

אתר מורשת לאומית הוא אתר בישראל ובשטחים שבשליטתה, שהוכר במסגרת התוכנית להעצמת המורשת הלאומית בישראל המכונה גם "ציוני דרך", כנכס הראוי להשקעה ממשלתית לשם שימורו ופיתוחו.

שלט מזהה לאתר מורשת לאומית בישראל
שלט מזהה לאתר מורשת לאומית בישראל
אתר המורשת הלאומית העיר העתיקה של צפת
אתר המורשת הלאומית מצודת ביריה
אתרה מורשת הלאומית בארות בנגב

בחינת הנכסים המוכרים כאתרי מורשת לאומית, מתייחסת בין היתר לעמידתם בתנאים הבאים: עליהם להיות נכסים המבטאים ערך לאומי המייצג סיפור היסטורי לאומי וייחודי, בעלי בולטות משמעותית ופוטנציאל שימור. לחלופין, עליהם להיות נכסים המבטאים ערך לאומי, שנמצאים בסכנת אבדון או כליה וקיים הצורך לבצע בהם פעולות הצלה.

יש להבדיל בין אתרי מורשת לאומית – רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל, לבין אתרי מורשת שנקבעו על ידי המועצה לשימור אתרים שהיא גוף לא רשמי.

ב-21 בפברואר 2010 התקבלה, החלטת ממשלה מס' 1412 בעניין העצמת תשתיות המורשת הלאומית, אשר קבעה מתווה פעולה לשיקום והעצמה של תשתיות המורשת הלאומית, "באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו." החלטת הממשלה לטפל במורשת הלאומית נגזרה מהכרה עמוקה במשמעות ערכה התרבותי והחברתי של מורשת זו. תשתיות המורשת הלאומית הוגדרו כנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים המעידים על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל, שהעצמתן תורמת לחיזוק התודעה, הגאווה והחיוניות הלאומית.

החלטה זו הוגדרה אז, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כ"תוכנית החוסן הלאומי" הקצתה סכום של 399 מיליוני שקלים תוך דרישה לגייס עוד 200 מיליון ש"ח מגורמים נוספים לשקם את תשתיות המורשת הלאומית שלנו.

עם הקמת המערך, נבחר מר ראובן פינסקי, לעמוד בראשו, כראש אגף בכיר מורשת במשרד ראש הממשלה. בראשות וועדת ההיגוי עמד יוזם התכנית, מזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר.[1]

הכרה באתר מורשת לאומית

עריכה
 
היכל העצמאות לאחר השחזור, אתר המורשת הלאומית בית העצמאות
 
אתר המורשת הלאומית מעלול
 
אתר המורשת הלאומית צריף בן-גוריון
 
אתר המורשת הלאומית בית הפקידות

פניות להכרה באתר כאתר מורשת לאומית, מוערכות על פי אמות המידה הבאות: ערכו של האתר ברמה ההיסטורית והלאומית, עוצמת הסיפור שהוא מכיל והמחשתו, לרבות נדירותו, מידת הייצוגיות שלו וכן מידת האותנטיות שלו. כמו כן, נבחנת מידת הדחיפות בהצלת הנכס ושימורו. את רשימת האתרים הנוכחית, גיבשה ועדת היגוי בין-משרדית. על ביצוע תוכניות ההשקעה הממשלתיות בפרויקטים השונים, מופקד אגף בכיר מורשת לאומית במשרד ירושלים ומורשת, בראשותו של נתנאל מזא"ה.

בין האתרים שהוכרו כאתרי מורשת לאומית ישנם אתרי ארכאולוגיה, אתרי מורשת ההתיישבות הבנויה (החל משנת 1870), מוזיאונים ואתרי ביקור מוזיאליים, ארכיונים, מיצגי אמנות פלסטית ואנדרטאות. לצדם של אתרי המורשת הלאומית המוחשיים, קיימות תשתיות לא גשמיות המטפחות את הלשון והספרות העברית, זמר עברי ומוזיקה מסורתית, סרטים וקולנוע, מחול עממי, חגים וטקסים. האתרים שברשימה זוכים למימון וסיוע כספי ממשרדי ממשלה, ולהכללתם ברשימת אתרי המורשת הלאומית נודעת גם חשיבות תדמיתית.

תחומי הפרויקט

עריכה

מטרות התוכנית

עריכה

חינוך והסברה

עריכה
  • חשיפת נכסי המורשת לאומית לציבור הרחב לעידוד תחושת השייכות.
  • חיזוק המעורבות החווייתית במגוון הנושאים והנדבכים המרכיבים את המורשת הלאומית.
  • חידוש אתוסים לאומיים.
  • יצירת סינרגיה בין נכסי המורשת הלאומית על ידי רישות בקשרי תוכן, פעילות, הסברה ועוד.

כלכלה

עריכה
  • יצירת תחרות בונה בין גופים ורשויות העוסקים בשימור וטיפוח נכסי מורשת, במקביל לתמרוץ שיתופי פעולה ביניהם.

שימור ומחקר

עריכה
  • הנגשה ושימור של כל נכסי המורשת הלאומית בישראל באמצעות בניית מערכות סקירה, איסוף, קיטלוג, תיעוד דיגיטלי ואצירה תוכנית וחומרית. בפעולה זו יש כדי להוות, כך שלא ירדו לטמיון או יישכחו.
  • הכשרת, הסמכת ואיגוד עתודה של אנשי מקצוע בכל תחומי העצמת המורשת.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • "אתרי מורשת לאומית", גיליון מספר 17 של כתב העת ארכיון, 2013

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מר ראובן פינסקי, "ציוני דרך" - התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, באתר משרד ראש הממשלה, ‏12 בספטמבר 2018