בארי לינדון
בארי לינדון (באנגלית: Barry Lyndon) הוא סרט קולנוע של סטנלי קובריק מ-1975, המבוסס על ספרו של ויליאם מייקפיס תאקרי "מזלו של בארי לינדון" מ-1844. הסרט, הנחלק לשני חלקים, סוקר את הרפתקאותיו של רדמונד בארי, אירי כפרי מהמאה ה-18, שלאחר חתונת אהובת ליבו עם קצין בריטי, מחליט לעשות מעשה ולטפס לאט לאט בסולם האצולה. לאחר שרדמונד בארי מתחתן עם ליידי לינדון, הוא מספח אליו את השם לינדון, ומתקרא מעתה והלאה בארי לינדון.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | מזלו של בארי לינדון |
---|---|
בימוי | סטנלי קובריק |
הופק בידי | סטנלי קובריק |
תסריט |
ויליאם מייקפיס תאקרי (נובלה), סטנלי קובריק (תסריט) |
עריכה | טוני לווסון |
שחקנים ראשיים |
ראיין אוניל, מאריסה ברנסון |
מוזיקה | לאונרד רוסנמן |
צילום | ג'ון אלקוט |
מדינה | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | Hawk Films, האחים וורנר |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 18 בדצמבר 1975 |
משך הקרנה | 184 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, דרמה תקופתית, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט מלחמה, סרט היסטורי |
מקום התרחשות | ממלכת אירלנד, אירופה הקונטיננטלית, דבלין, אנגליה, ברלין |
תקופת התרחשות | המאה ה־18, מלחמת שבע השנים |
תקציב | $11,000,000 |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
'בארי לינדון' נוכח בדרך כלל ברשימות כמו 100 הסרטים הטובים ביותר. מרטין סקורסזה סיפר כי זהו הסרט האהוב עליו ביותר מבין סרטיו של קובריק. לעומתו, סטיבן ספילברג השווה את חוויית הצפייה בסרט לביקור במוזיאון הפראדו בלי הפסקת צהריים.
עלילה
עריכהמערכה ראשונה: באילו אמצעים רכש רדמונד בארי את סגנונו ומעמדו של בארי לינדון
עריכההעלילה מתרחשת באירלנד, בזמנו של המלך ג'ורג' השלישי שמלך בבריטניה במחצית השנייה של המאה ה-18. לאחר שאביו של רדמונד, בארי (ריאן אוניל), נהרג בדו-קרב; אמו של בארי ( מארי קין ) דוחה כל חיזורים ממאהבים חדשים, ומקדישה את חייה אך ורק לבנה רדמונד.
כנער, בארי מתאהב בבת דודתו המבוגרת ממנו, נורה בריידי (גיי המילטון) אשר מפתחת זוגיות עם קצין בריטי בעל רכוש בשם ג'ון קווין (לאונרד רוסיטר). נורה מתארסת לקצין במטרה להציל את המצב הכלכלי של המשפחה, אך בארי מסרב לקבל את המצב ויורה למוות בקווין בדו-קרב שהוא עצמו זימן.
לאחר מכן, בארי מחליט לברוח, ובדרכו לדבלין הוא נשדד מכל רכושו על ידי שודד דרכים מפורסם בשם קפטן פיני (ארתור או'סאליבן). כתוצאה מכך, בארי מצטרף לצבא הבריטי בשעת מלחמת שבע השנים. במלחמה הוא פוגש את קפטן גרוגן ( גודפרי קוויגלי), ידיד המשפחה, שמודיע לו כי למעשה הוא לא הרג את קווין אלא ירה כדור סרק והקרב היה מבוים על ידי משפחתה של נורה במטרה להיפטר מבארי ולשמור על המצב הכלכלי של המשפחה באמצעות הנישואין של נורה וקווין. בעקבות מותו של קפטן גרוגן על ידי הצרפתים בקרב בגרמניה, בארי עורק מהצבא, גונב מדים של שליח, סוס ומסמכי זיהוי, ובורח. בדרך להולנד הנייטרלית הוא פוגש קפטן פרוסי, שעולה על התרמית של בארי ומטיל עליו אולטימטום להתגייס לצבא הפרוסי אחרת יוסגר. בארי מתגייס לצבא פרוסיה, ומאוחר יותר מקבל צל"ש מיוחד מפרידריך הגדול על הצלת חייו של אותו קצין בקרב. בסיום המלחמה בשנת 1763, בארי מועסק על ידי שר המשטרה כמשרתו של האביר דה בליברי (פטריק מגי), מהמר מקצועי ונהנתן. כשעולה החשד שבליברי הוא מרגל אירי, שולחים את בארי כסוכן סמוי על מנת לאשש את החשדות. בארי חושף את עצמו לאביר מיד והם הופכים לבני ברית במשחקי הקלפים. הם מחליטים שבארי ימשיך לרגל עבור משרד המשטרה, אך לא ימסור פרטים מחשידים אודות האביר. אחרי שבליברי מרמה את הנסיך טובינגן, הנסיך מאשים את בליברי ומסרב לשלם את חובו. כאשר בארי מעביר את המידע לפרוסים, הם מחליטים לגרש את האביר מהארץ. בארי מעביר את התוכנית לאביר, שמחליט לברוח בלילה שלפני הגירוש. למחרת בבוקר, בארי, שמחופש לאביר בליברי, "מגורש" לגבול הפרוסי ושם ממשיך לעבוד עם האביר.
בשנים שלאחר מכן, שני הרמאים מסתובבים ברחבי אירופה ומרוויחים הון מלרמות בהימורים. לאחר שהפך לרם מעלה, בארי מחליט להינשא לרוזנת העשירה של לינדון (מריסה ברנזון) מיד לאחר מות בעלה.
מערכה שנייה: דין וחשבון על האסונות ורוע המזל שפקדו את בארי לינדון
עריכהבארי מתחתן בשנת 1773, לוקח את שם המשפחה של הרוזנת ומשתקע באנגליה כדי ליהנות מעושרה הרב של אשתו, עדיין ללא רכוש בבעלותו. הלורד בולינגטון (דומיניק סאבאג'), בנה בן ה-10 של הליידי לינדון הקשור מאוד לאמו, מתחיל לסלוד מבארי, ומודע לכך שבארי לא באמת אוהב את אימו. הרוזנת יולדת לבארי בן בשם בריאן פטריק, אבל בכל זאת הנישואין נשארים אומללים. בארי בוגד בגלוי באשתו, וחי חיי נהנתנות על חשבון אשתו שמחויבת להישאר בביתה. כמה שנים מאוחר יותר, אמו של בארי מגיעה לגור באחוזת לינדון. היא מזהירה את בנה כי מעמדו בסכנה: אם ליידי לינדון תמות, כל רכושה יורש לבנה הבכור, הלורד בולינגטון (כבר גבר צעיר, בגילומו של ליאון ויטלי). הלורד, ששונא שנאת מוות את בארי, ינטוש אותו חסר כל. אמו של בארי מייעצת לו לקבל תואר אצולה כדי להגן על עצמו. בשביל לקדם מטרה זו, הוא מטפח את היכרותו של הלורד ונדובר המשפיע (אנדרה מורל) ומתחיל להוציא סכומים גדולים עוד יותר של כסף כדי להתחבב על האצולה. כל המאמץ הזה מבוזבז. במהלך מסיבת יום הולדת של ליידי לינדון, הלורד בולינגטון מכריז על השנאה לאביו החורג ועל כוונתו לעזוב את אחוזת המשפחה כל עוד אמו נשואה לבארי. בארי מתעצבן ומכה את בנו מול הקהל. המכות נתפסות כאכזריות וגורמות לבארי לאבד את כבודו והוא מנודה מבחינה חברתית.
בניגוד להתעללות בבנו הבכור והחורג, בארי מתגלה כאב רחום ואוהב כלפי בריאן, שעימו הוא מבלה את כל זמנו. הוא לא יכול לסרב לבנו בשום דבר, ונכנע להתעקשותו של בריאן לקבל סוס ליום הולדתו התשיעי. בריאן המפונק, בניגוד למה שהבטיח להוריו, רוכב על הסוס לבדו מספר ימים לפני יום הולדתו וכתוצאה מכך נופל ונפצע. לבסוף, בריאן מת מפצעיו.
בארי מוכה היגון מתחיל לשתות ולהשתכר, ואילו אשתו בורחת אל הדת, בסיוע הכומר המשפחתי סמואל הננס (מוריי מלווין). אמו של בארי מפטרת את הכומר בטענה שהוא כבר לא עוזר לליידי (בנוסף, המשפחה לא יכולה להרשות לעצמם את הכומר, בשל חובותיו של בארי); והיא אף טוענת שהוא מחמיר את המצב. המשפחה צוללת עוד יותר עמוק לתוך יגון, והליידי מנסה להתאבד באמצעות רעל (אך אינה מצליחה והופכת לחולה). לאחר אירועים אלו, בולינגטון חוזר לאנגליה, שם הוא מוצא את בארי בבית מרזח מקומי כשהוא משתכר ומתאבל על בנו במקום להיות עם אשתו. הוא דורש "שביעות רצון" (אתגר לקרב) כנקמה על התקיפה הציבורית של בארי. הם מחליטים לקיים דו-קרב בכנסייה נטושה. בולינגטון מקבל את ההזדמנות הראשונה לירות, אך אקדחו אינו דרוך והוא יורה באדמה. בארי, מסרב לירות בבנו, יורה בכוונה באדמה, אבל בולינגטון לא מוותר ואינו מסיים את הקרב. בסיבוב השני, הוא יורה ברגלו של בארי וגורם לקטיעה חלקית של הרגל.
בעוד בארי מתאושש, בנו משתלט על כלכלת הבית. הוא שולח את אחד מידידי המשפחה לבארי עם הצעה: בולינגטון יעניק לבארי קצבה של 500 גיני בשנה לכל חייו בתנאי שהוא יעזוב את אנגליה לנצח, ויסיים את נישואיו לליידי לינדון. אחרת בארי ייכנס לכלא בגלל חובותיו הכבדים. בארי מסכים. הקריין מציין כי בארי עוזב לאירלנד עם אמו, ולאחר מכן ליבשת אירופה ומחדש את מקצועו לשעבר ומהמר (אם כי אינו מצליח כבעבר), וכי בארי אינו יראה את ליידי לינדון שוב. הסצנה האחרונה (בחודש דצמבר 1789) מציגה את הליידי לינדון חותמת על הקצבה של בארי.
הפקה
עריכההבחירה בראיין אוניל לתפקיד הראשי הפתיעה רבים. צילומי הסרט ארכו כעשרה חודשים. חלק מסצינות הפנים צולמו לאור נרות, תוך שימוש בעדשות מיוחדות, וזאת כדי לשחזר את עידן טרום החשמל בו מתרחשת העלילה.
את הסרט מלווה קריינות המתערבת ומביעה דעתה (הצינית בחלק מהמקרים) בנוגע למתרחש בעלילה לעיתים קרובות.
כמו בכל סרטיו של קובריק, המוזיקה משחקת תפקיד חשוב בסרט, בין אם במתן אווירה מתאימה לתקופת הסרט, בין אם בהכתבת קצבו. בין המלחינים הקלאסיים שביצירותיהם השתמש קובריק: יוהאן סבסטיאן באך, אנטוניו ויוואלדי, פרנץ שוברט, גאורג פרידריך הנדל ווולפגנג אמדאוס מוצארט. כמו כן כולל הפסקול קטעים של הלהקה האירית הצ'יפטיינס.
פרסי אוסקר
עריכההסרט גרף ארבעה פסלוני פרס אוסקר על הצילום הטוב ביותר, העיצוב האמנותי הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, והפסקול הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לזכייה בקטגוריות הסרט, התסריט המעובד והבמאי הטוב ביותר.
לקריאה נוספת
עריכה- דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "בארי לינדון", עמ' 231–233
קישורים חיצוניים
עריכה- "בארי לינדון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "בארי לינדון", באתר AllMovie (באנגלית)
- "בארי לינדון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "בארי לינדון", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בארי לינדון", באתר אידיבי
- "בארי לינדון", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "בארי לינדון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- זאב רב-נוף, ספק נוכל, ספק קרבן, דבר, 24 בדצמבר 1976