בגלל המלחמה ההיא

בגלל המלחמה ההיא
בימוי	אורנה בן דור
הופק בידי	דוד שיץ, שמואל אלטמן, שירות הסרטים הישראלי
תסריט	אורנה בן דור
עריכה	רחל יגיל
שחקנים ראשיים	יעקב גלעד; יהודה פוליקר
מוזיקה	יהודה פוליקר; יעקב גלעד
צילום	שמואל אלטמן; אורן שמוקלר
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	1988
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית; אנגלית; גרמנית; צרפתית
סוגה	סרט תיעודי
פרסים	פרס הפורום לקולנוע חדש בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין; פרס ראשון בפסטיבל לנינגרד
	דף הסרט ב־IMDb

בגלל המלחמה ההיא הוא סרט בבימוי אורנה בן דור, שהופק ב-1988 על ידי שירות הסרטים הישראלי, ועוקב אחר הפקת התקליט "אפר ואבק" שיצא באותה שנה על ידי יהודה פוליקר ויעקב גלעד. עורכי הסרט עימתו את האמנים, בני הדור השני לשואה עם הוריהם וסיפוריהם. והסרט מציג את דרכי ההתמודדות השונות של שני הדורות. בפרט כולל הסרט שיחות של יהודה פוליקר עם אביו, ג'קו פוליקר שנולד בסלוניקי, ואיבד את כל משפחתו באושוויץ ושיחות של יעקב גלעד עם אמו, הלינה בירנבאום, ילידת ורשה, שנשלחה לאושוויץ ואיבדה את כל משפחתה במיידנק, ובגיל 15 צעדה בצעדת המוות.

הסרט עורר דיון ציבורי בסוגיות הקשר הבין דורי הטעון, ביחס של הורים ניצולי שואה לילדיהם ובצורך הנפשי בדיבור וסיפור (המיוצג בגישתו של ז'אקו פוליקר) בניגוד לצורך הנפשי בהדחקה המוזכר על ידי אמו של גלעד. הוא מוקרן במסגרות חינוכיות, ומומלץ להקרנה ולדיון עבור תלמידי תיכון על ידי בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם. נחשב לאבן דרך חשובה בדיון על השפעת השואה על הדור השני.

הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין במסגרת הפורום לקולנוע צעיר^[1], וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים במוסקבה^[2].

בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדתי אני
בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדת אתה
בגלל ששנינו הולכים לאיבוד
בחיפוש אחרי העבר האבוד

— מתוך השיר "בגלל" המהווה מוטו לסרט

המופע המשותף של שלמה ארצי ויהודה פוליקר

בערב יום השואה תשמ"ח, העלו שלמה ארצי ויהודה פוליקר, ביוזמת מנהל מחלקת ההפקות באגף התרבות בעיריית תל אביב-יפו, יעקב מנדל, מופע בשם "בגלל המלחמה ההיא" בתיאטרון הקאמרי.^[3] במופע שולבו בנוסף לשירי התקליט "אפר ואבק" גם שיריו של ארצי מתוך תקליטו "חום יולי אוגוסט", שיצא אף הוא בשנת 1988: "בגרמניה לפני המלחמה", "רומניה" ועוד.^[4]^[5]^[6] המשורר חיים גורי היה זה שהעלה בפניי מנדל את הרעיון לשנות את מתכונת העצרת בערב יום השואה והגבורה ולשלב בה גם אמנים ויוצרים צעירים. המופע עלה על הבמה פעם אחת בלבד ובאופן חד פעמי והוא לא הונצח או הוקלט על ידי אף גוף תקשורת.^[7]

באפריל 2019, פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות, ידיעה של הכתב רז שכניק, שהקלטה של המופע (כמעט לכל אורכו), נמצאה לאחרונה על ידי שלמה ארצי בעת סידור הארכיון הפרטי בביתו.^[8]

לקריאה נוספת

נורית גרץ, שלישי – "הקולקטיבי והאישי: הקולנוע הדוקומנטרי והשואה", מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, תל אביב: עם עובד (אפקים) והאוניברסיטה הפתוחה, תשס"ד – 2004, עמ' 91–95, מסת"ב 9651316985
Liat Steir-Livny, Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019, pp 152-154.