בדיקת אולטרה סאונד להיריון
בדיקת אולטרה סאונד להיריון היא בדיקת אולטרה סאונד בתחום המיילדוּת, הכוללת דימות רפואי של העובר ברחם אמו. בידיו של מפעיל מנוסה, ניתן לבצע דימות של עוברים קטנים, אפילו בגודל 5 מ"מ בלבד.
מטרה
עריכה
לרוב משתמשים בבדיקות האולטרסאונד על מנת לוודא התגבשות נכונה של עצמות וגולגולת הילוד, בנוסף לקוטר ואורך נכון ומותאם לשבוע ההיריון. הבדיקה גם מאפשרת זיהוי מומים בעובר, לצורך החלטה על הפלה מלאכותית, טיפול במום בטרם הלידה או היערכות לטיפול בעת הלידה או לאחריו. למשל, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה מקרים של שליית פתח, ולבצע מראש ניתוח קיסרי שיציל את חיי העובר.
בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את לבו הפועם של העובר החל מהשבוע ה-6 להיריון, ולגלות את מין העובר כשהוא בן 14 שבועות או יותר. לעיתים, כאשר עולה חשש לבעיות הקשורות ללב העובר מבצעים בדיקה נוספת הקרויה אקו-לב עובר בה מודגם ליבו של העובר על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. בדיקה נפוצה נוספת היא בדיקת שקיפות עורפית בה נדגם אזור בצווארו של העובר בתחילת ההיריון כדי לנבא את ההסתברות שהוא סובל ממומים ובייחוד מתסמונת דאון.
סוגים
עריכהניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר.
רופאים נוהגים להבחין בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. סקירה בסיסית נעשית במרפאות של קופות החולים. סקירה מורחבת יכולה להתבצע במרפאות קופות החולים או במכונים שבהסדר, במקרה שיש חשש לתקינות ההיריון או תמורת תשלום השתתפות עצמית. ניתן גם לבצע סקירה מורחבת במרפאות של רופאים פרטיים[1].
הבדיקה מתבצעת באמצעות מתמר בטני, המונח על בטן האשה ההרה, או מתמר נרתיקי, המוחדר לנרתיק האשה. מתמר נרתיקי פועל בתדירויות גבוהות יותר, והוא משמש בעיקר בשלבים מוקדמים של ההיריון.
- סקירת מערכות מוקדמת – מבוצעת בדרך כלל בשבועות 14-16 להיריון.
- סקירת מערכות מאוחרת – מבוצעת בדרך כלל בשבועות 20-23 להיריון.
- סקירת מערכות שלישית – מבוצעת בדרך כלל בשבועות 30-32 להיריון[2].
- סקירה מכוונת (או אולטרה סאונד מכוון) – בשונה מהסקירות האחרות שבהן נסקרות מספר מערכות של העובר, סקירה מכוונת היא בדיקה פרטנית של איבר או מערכת הדורשת בירור. הבדיקה מבוצעת רק על פי צורך, למשל לאחר תוצאות חריגות בבדיקה אחרת.
נוהל
עריכהברוב המדינות המערביות מקובל לעשות לכל היותר סקירה אחת במהלך ההיריון.
בעבר היו נהלים שונים ברחבי העולם לגבי ביצוע בדיקות אולטרה סאונד בהריון. בשנת 1989 הומלץ בארצות הברית שלא לבצע בדיקה בהריון תקין, מחשש לנזק מהבדיקה. לעומת זאת, באותה תקופה בגרמניה היה מקובל לבצע שתי בדיקות במהלך ההריון ובאנגליה בדיקה אחת. החברה הישראלית למיילדות וגנטיקה המליצה אז על שתי בדיקות שגרתיות[3].
בישראל מקובל (אם כי אין חובה) לבצע לפחות סקירה אחת במהלך ההיריון, ובמקרים רבים מתבצעות שתיים ואף יותר.
היסטוריה
עריכההשימוש באולטרה סאונד להיריון, החל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20[4], בסקוטלנד[5][6], אבל לקח זמן עד שנכנס לשימוש רחב[7] ומכשירי אולטראסאונד להריון היוו עדיין חידוש בסוף שנות ה-70[8].
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 פיתחה חברת פלסאנמור הישראלית מכשיר לביצוע ביתי של הבדיקה, בידי האישה ההרה, תוך העברת ממצאי הבדיקה לרופא מומחה לשם פענוחם.
מחקר
עריכההניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות[9].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ד"ר עמוס בר וטלי רוזין, המדריך הישראלי להריון ולידה, מהדורה מורחבת ומעודכנת, הוצאת זמורה-ביתן.
- ד"ר דוד ורדימון ופרופ' ציון בן-רפאל, לראות את הנולד: המדריך המלא לייעוץ טרום-לידתי, הוצאת שוקן.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ישראל שפירא, מסקירה מוקדמת עד סקירה מכוונת, באתר ynet, 6 בדצמבר 2004
הערות שוליים
עריכה- ^ מעקב הריון ובדיקות רפואיות בהריון, באתר משרד הבריאות
- ^ סקירה שלישית: מה היא ולמי מיועדת?, באתר BEOK, 5 ביולי 2018
- ^ גילה רזין, אולטרא סאונד לנשים בהריון בעד ונגד, חדשות, 6 במרץ 1991
- ^ דיאגנוזה באמצעות הקול, למרחב, 19 בינואר 1965
- ^ מצלמת־קול לקביעת הריון, דבר, 26 ביולי 1966
- ^ גלי קול משמשים עתה לבדיקת עוברים, דבר, 4 ביולי 1971
- ^ הצלת עוברים טרם לידתם, למרחב, 11 באפריל 1967
- ^ מכשיר לאיבחון הריון מחוץ לרחם הותקן ב"כרמל" בחיפה, דבר, 9 באוגוסט 1979
- ^ בדיקות דימות בהיריון, המכון לאיכות ברפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל, מרץ 2020
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.