בדרך למטה

בדרך למטה (Falling Down) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת מותחן פסיכולגי משנת 1993, בבימויו של ג'ואל שומכר ובכיכובם של מייקל דאגלס ורוברט דובאל.

בדרך למטה
Falling Down

כרזת הסרט
בימוי	ג'ואל שומאכר
הופק בידי	מייקל שמברג
תסריט	אבה רוי סמית'
עריכה	פול הירש
שחקנים ראשיים	מייקל דאגלס רוברט דובאל ברברה הרשי רייצ'ל טיקוטין טיוזדיי וולד
מוזיקה	ג'יימס ניוטון הווארד
צילום	אנדז'יי ברטקוביאק
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת
חברת הפקה	האחים וורנר, StudioCanal, Regency Enterprises
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 בפברואר 1993
משך הקרנה	113 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מתח, סרט פשע, סרט פעולה, סרט דרמה, מותחן אקשן, סרט ויגילנטה
תקציב	25 מיליון דולר
הכנסות	40,903,953 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	fallingdown
פרסים	פרס דקל הזהב לבמאי הטוב ביותר - ג'ואל שומכר
דף הסרט ב־IMDb

הסרט מגולל את סיפורו של ויליאם פוסטר (דאגלס), מהנדס מערכות נשק גרוש ומובטל, החוצה במסע רגלי את לוס אנג'לס כדי להגיע לבית גרושתו, למרות שהוציאה נגדו צו הרחקה, ביום הולדתה של בתם המשותפת. בדרכו הוא נתקל בתופעות המשפיעות לרעה על חיי האזרח הקטן - עוני מול עושר, גזענות, פשע, בטלנות ופרזיטיות, עוולות צרכניות, רשויות ציבוריות בזבזניות ועוד. הוא מוצא את עצמו נלחם לבדו בכל התופעות ומבטא את תסכולו של האדם היחיד מולן, תוך הפגנת קיצוניות ואלימות גוברת והולכת. אחריו עוקב מרטין פרנדרגאסט (דובאל), שוטר מזדקן במשטרת לוס אנג'לס ביום עבודתו האחרון לפני צאתו לפנסיה מוקדמת, הנאבק במקביל גם הוא בתסכוליו, כגון: הזדקנות, טראומה שעבר תוך שירותו, חוסר הערכה מצד מפקדו ומרבית עמיתיו, ונישואין לאישה חרדתית ושתלטנית. דמותו של פוסטר הושוותה לרוב לארכיטיפ הגבר הלבן הזועם בתרבות הפוליטית האמריקאית. דמות זו היא לרוב של גבר לבן בגיל העמידה, בדרך כלל בעל נטיות פוליטיות שמרניות ואנטי-ליברליות במובנן האמריקאי.

עלילה

ויליאם פוסטר (מייקל דאגלס) הוא מהנדס מערכות נשק במקצועו, תושב לוס אנג'לס. הוא מובטל מזה כחודש לאחר שפוטר מעבודתו, עובדה אותה הוא מסתיר מסביבתו ובעיקר מאמו, אצלה הוא מתגורר מאז שנאלץ לעזוב את ביתו עקב גירושין. גרושתו של פוסטר, בת' (ברברה הרשי), הוציאה נגדו צו הרחקה כדי להרחיק אותו ממנה ומבתם המשותפת, אדל. ביום התרחשות העלילה חוגגת אדל את יום הולדתה.

תסכולו של פוסטר גדל באותו בוקר, בוקר חם במיוחד, כאשר מכוניתו נתקעת בפקק תנועה עקב עבודות בכביש מהיר, והמזגן בה מתקלקל. לבסוף הוא מתייאש ונוטש את מכוניתו על הכביש, למורת רוחם של הנהגים האחרים התקועים בפקק. הוא מתחיל ללכת רגלית, כשמטרתו היא לחצות את העיר עד לשכונת וניס שעל חוף לוס אנג'לס, שם מתגוררות גרושתו ובתם בבית שהיה ביתם המשותף.

בפקק התנועה עומד עם מכוניתו גם הסמל מרטין פרנדרגאסט (רוברט דובאל), שוטר מזדקן במשטרת לוס אנג'לס, הנוסע ליום עבודתו האחרון לפני פרישתו לפנסיה מוקדמת. הוא עוזר לשוטר תנועה שאינו מוצא את ידיו ורגליו במהומה לפנות את מכוניתו של פוסטר מהכביש, ושם לב ללוחית הרישוי המיוחדת שלה, הנושאת את הכיתוב "D-FENS" - רמז לעיסוקו של פוסטר בתחום מערכות הנשק והביטחון.

החום ממשיך להציק לפוסטר, והוא נכנס לחנות נוחות סמוכה כדי לקנות לעצמו פחית משקה קל ולטלפן לגרושתו. בעל החנות, לי (מייקל פול צ'אן), מסרב לאפשר לו לטלפן מהחנות, ועל הפחית הוא מבקש לגבות מחיר הנראה לפוסטר כמופקע. כשפוסטר מתלונן, ומתייחס בזלזול למוצאו הקוריאני של לי ולמבטאו, דורש ממנו לי לעזוב את החנות, וכשפוסטר מסרב מאיים עליו לי באמצעות אלת בייסבול. פוסטר מצליח להשתלט על לי ולקחת את האלה מידיו. בעזרתה הוא משחית סחורה בחנות לאחר שבירר את מחירה והחליט שהוא מופקע. לבסוף הוא משלם על פחית המשקה לאחר שלי המפוחד הפחית את מחירה, ועוזב את החנות כשאלת הבייסבול בידיו.

בהמשך מסעו מתיישב פוסטר על גבעה נטושה כדי לנוח. שני חברי כנופיה נטפלים אליו, טוענים שפלש לשטחם ודורשים ממנו באיומי סכין את המזוודה המשרדית שהוא נושא איתו. פוסטר משיב מלחמה בעזרת אלת הבייסבול שלקח מלי, מפליא את מכותיו בשניים, משתלט על הסכין שלהם וממשיך במסעו. הוא עוצר בתא טלפון ומטלפן לבת', שמתנגדת לפגוש אותו ומזהירה אותו שלא לבוא.

שני חברי הכנופיה חוזרים לאזור במכונית עם כמה מחבריהם, חמושים בנשק חם, כדי למצוא את פוסטר. הם מאתרים אותו בתא הטלפון לאחר שסיים את שיחתו עם בת', מסתערים לעברו ביריות, ופוגעים במספר עוברים ושבים אך מחטיאים את פוסטר, שלא נפגע. בסיום ההסתערות מאבד הנהג את השליטה על ההגה והמכונית מתרסקת בצד הדרך. בעוד מסביבו מתרחשת מהומה, ניגש פוסטר בקור רוח אל המכונית המרוסקת, ומוצא שכל חברי הכנופיה נהרגו או איבדו את הכרתם פרט לאחד, השוכב פצוע מחוץ לרכב. לידו מוצא פוסטר תיק ספורט מלא בכלי נשק חם. הוא לועג לחבר הכנופיה שנשאר בהכרה על יכולת הירייה שלהם, ויורה בו ברגלו. הוא נוטל את תיק כלי הנשק ועוזב את המקום.

המשך מסעו מביא את פוסטר אל פארק עירוני, שם נטפל אליו צעיר המספר לו סיפור נוגע ללב על מצוקתו כביכול ומבקש ממנו כסף. פוסטר מסרב, מצביע על כשלים בסיפורו של הצעיר וחושף אותו כשקרן ובטלן. הצעיר מוחה, ולהפתעתו נותן לו פוסטר את המזוודה המשרדית שלו, באומרו שאינו זקוק לה עוד. שמחתו של הצעיר מתחלפת בכעס ותסכול כשהוא מגלה שהמזוודה מכילה רק כריך ותפוח עץ.

לאחר מכן נכנס פוסטר למסעדת מזון מהיר ומבקש ארוחת בוקר. המוכרים במסעדה מסרבים לבקשתו, כיוון שאיחר בשתי דקות את המועד האחרון של תפריט הבוקר. בתגובה על השירות הגרוע שקיבל, שולף פוסטר כלי נשק מתיק הספורט ומאיים עליהם ועל באי המסעדה. הבהלה גוברת כאשר פוסטר פולט בטעות צרור יריות אל תקרת המסעדה. המוכרים המפוחדים ממלאים את הזמנתו, אולם תסכולו של פוסטר מתגבר כאשר הוא מגלה שהמזון עלוב ומצומק - בניגוד גמור לצילומי הפרסומת על קיר המסעדה.

פרנדרגאסט נמצא בינתיים בתחנת המשטרה ביום עבודתו האחרון. פרישתו המוקדמת למעשה נכפתה עליו על ידי אשתו (טיוזדיי וולד), ששולטת בו בשל חרדותיה ונטייתה להיסטריה, זכר לטראומה שחוותה בעקבות מוות בעריסה של בתם היחידה, לפני שנים, בגיל שנתיים. בגלל פחדיה, נמנע פרנדרגאסט מלצאת למשימות שטח ומסתפק, נגד רצונו, בעבודות משרדיות. כדי להגן עליה הוא אינו מגלה את הסיבה האמיתית לכך שאינו יוצא לשטח, ולכן זוכה לבוז מצד מפקדו ומצד כל עמיתיו שרואים בו פחדן, פרט לשותפתו הצעירה, הבלשית סנדרה טורס (רייצ'ל טיקוטין) שיודעת את האמת. פרנדרגאסט שומע את עדויותיהם של הנפגעים ממעשיו של פוסטר, ומבין שמדובר במעשי ידיו של אותו אדם, אך פרט לטורס איש לא מוכן להקשיב לו.

פוסטר ממשיך בינתיים בדרכו. כשהוא עובר ליד בנק הוא נתקל בהפגנת יחיד של גבר שחור (וונדי קרטיס-הול), המוחה על כך שהבנק סירב לתת לו הלוואה בטענה שהוא "חסר יכולת כלכלית". פוסטר קונה בחנות סמוכה מתנת יום הולדת לאדל - כדור זכוכית ובתוכו פסלון סוס והדמיה של שלג. בינתיים ממשיך המפגין במחאתו גם כשהוא נעצר על ידי המשטרה ומוכנס לניידת. המפגין העצור מחליף מבט עם פוסטר דרך חלון הניידת, ומבקש מפוסטר לא לשכוח אותו. פוסטר מהנהן בראשו לאות הזדהות.

מאחר שנעליו המשרדיות של פוסטר נשחקו בהליכה, הוא נכנס לחנות עודפי צבא כדי לקנות נעלי הליכת שטח. בעל החנות, ניק (פרדריק פורסט), מציג לפוסטר את מרכולתו ובמקביל מגרש בבוטות זוג לקוחות הומוסקסואלים. אל החנות מגיעה טורס המחפשת אחר פוסטר, המסתתר בתא מדידה בחנות, ומוסרת את תיאורו לניק. ניק, שהאזין במהלך היום לסורק משטרתי הנמצא בחנותו, מבין שפוסטר הוא זה ביצע את המעשים עליהם שמע בסורק. הוא משקר לטורס, וכשהיא עוזבת את החנות הוא מברך את פוסטר על מעשיו, ובמיוחד על הירי במסעדת המזון המהיר ש"תמיד מלאה בכושים". בהערצה גלויה הוא לוקח את פוסטר לאחורי החנות, מראה לו אוסף גדול של פריטים נאציים, ומעניק לו במתנה מטול רקטות באומרו ש"שניהם אותו דבר". כשפוסטר המזועזע מעמיד אותו על טעותו, מתרגז ניק, משתלט על פוסטר באיומי אקדח ומרסק את כדור הזכוכית שקנה פוסטר לאדל. פוסטר מצליח לדקור את ניק בעזרת הסכין שלקח מחברי הכנופיה, משתלט על אקדחו של ניק ויורה בו למוות. הוא מחליף את בגדיו למדי צבא ונעלי הליכה גבוהות ומוסיף את מטול הרקטות לשאר כלי הנשק שברשותו. מהחנות הוא מטלפן לבת', שמרגישה יותר ויותר מאוימת.

פרנדרגאסט וטורס ממשיכים בינתיים בנסיונותיהם להתחקות אחרי פוסטר. הם מגיעים לחנותו של לי, ולידה פרנדרגאסט מזהה שלט פרסומת שראה באותו בוקר, כשעמד עם מכוניתו באותו פקק תנועה בו עמד גם פוסטר. הוא חוזר לכביש המהיר הנמצא בקרבת מקום ונזכר במכוניתו של פוסטר ובלוחית הרישוי הנושאת את הכיתוב "D-FENS". כעת יש לו רמז ברור למציאת זהותו של פוסטר.

בהמשך מסעו מגיע פוסטר לאתר עבודות בכביש הגורם לפקק תנועה ענק, ומבחין שלמעשה לא מתבצעת בו כל עבודה. הוא מתעמת עם אחד העובדים ומציין שהכביש היה תקין והעבודה בו מיותרת, ונועדה רק כדי להצדיק את תקציב הרשות המבצעת אותה. העובד לועג לו, אך מרצין כשהוא רואה אקדח תקוע בחגורתו של פוסטר ומודה שהכביש אכן היה תקין. בתגובה שולף פוסטר מתיקו את מטול הרקטות, אך לא יודע לתפעלו. לתדהמתו ניגש אליו ילד, ומדריך אותו במיומנות כיצד לתפעל את המטול. לאחר שדרך את המטול פולט פוסטר בטעות רקטה, שמפוצצת את אתר העבודות.

לפרנדרגאסט וטורס ידועה כעת זהותו של פוסטר. הם מבקרים אצל אמו (לויס סמית), אשה קשה וסגורה, אצלה הוא מתגורר מאז גירושיו. בעדינות וברגישות מצליח פרנדרגאסט לרכך אותה על מנת לדובב אותה.

פוסטר מחליט בינתיים לקצר את דרכו ולחצות מועדון גולף. קשיש גאוותן המשחק במקום כועס על שמשחקו הופרע, ומכה בכדור גולף שכמעט פוגע בפוסטר. פוסטר בתגובה מביע את זעמו על ששטח כה נרחב סגור לציבור ומשמש להנאתם של בודדים, שולף רובה ציד מתיקו ויורה בעגלת הגולף של הקשיש. הקשיש המבוהל לוקה בליבו, ומתחנן לגלולות האמורות לעזור לו - אך הגלולות נמצאות בעגלת הגולף הירויה, שהידרדרה בינתיים וטבעה באגם מלאכותי סמוך. פוסטר לועג לקשיש הגוסס, ומוכיח אותו על שלא נתן לו לעבור דרך המועדון.

פרנדרגאסט ממשיך לדובב את אמו של פוסטר. הוא מגלה שפוסטר נתון למצבי רוח ושהוא גרוש, ומוצא את זהותן של בת' ואדל. בינתיים מתברר לפרנדרגאסט וטורס שפוסטר מובטל מזה כחודש, למרבה הפתעתה של אמו שפוסטר הסתיר מפניה את פיטוריו.

פוסטר מקצר שוב את דרכו, דרך חצר מטופחת של בית גדול, שבהיעדרם של הבעלים משפחה של עובד בבית מקיימת בו פיקניק. הוא מסתתר מהמשטרה בחצר כשהוא אוחז בילדת המשפחה, דבר הגורם לפחד גדול של ההורים. בינתיים מתברר לו שהבית הגדול שייך למנתח פלסטי, ונתקף תחושה של אי צדק - מנתח פלסטי מתעשר, בעוד הוא, שפיתח מערכות שמגינות על ארצות הברית, נותר עני ומובטל. הוא נבהל ומשחרר את הילדה כשנדמה לו שנפגעה, אך הדם שעליה הוא למעשה דמו-שלו - ידו נחתכה מגדר תיל כשטיפס על גדר הבית.

כשפוסטר מטלפן פעם נוספת לבת', מתברר לה שהוא כבר נמצא בקרבת הבית. היא לוקחת את אדל ונמלטת איתה מהבית, ממש כשפוסטר מגיע אליו. הוא מוצא את הבית ריק. בינתיים מאתרת טורס את כתובתה של בת', ופרנדרגאסט, שבדק את המסלול אותו עשה פוסטר בין המקומות בהם ביצע את מעשיו, מקבל אישור לחשדו שפוסטר נמצא בדרכו לווניס.

פרנדרגאסט וטורס מתכוונים לצאת לכוון ביתה של בת', לאחר שפרנדרגאסט עומד לראשונה על שלו מול אשתו שדורשת שיחזור הביתה, אך מתעכבים בעקבות מסיבת הפתעה שעורכים לו עמיתיו לרגל פרישתו. לראשונה עומד פרנדרגאסט על שלו גם מול עמיתיו הלעגנים - כשאחד מעמיתיו מעיר הערה מעליבה על אשתו, מכה אותו פרנדרגאסט ומפסיק את המסיבה. הוא וטורס יוצאים לכוון ביתה של בת'.

בבית הריק יושב פוסטר וצופה בסרטוני וידאו משפחתיים מתקופת נישואיו. בעוד הוא מצפה לראות סרטונים של משפחה מושלמת ומאושרת, ניכר בסרטונים אופיו העקשני והכפייתי עוד בתקופת נישואיו. באחד הסרטים מוזכר המזח של ווניס, הסמוך לבית, כמקום אהוב על בת', ופוסטר מבין שלשם ברחו בת' ואדל. באותו זמן מגיעים לבית פרנדרגאסט וטורס. פוסטר יורה בטורס ונמלט מהבית לכוון המזח.

פוסטר מגיע למזח ופוגש את בת' ואדל. בעוד אדל שמחה לראותו לאחר שנים, בת' מבועתת - במיוחד כשהיא מגלה שפוסטר חמוש. פרנדרגאסט, שנמצא כבר במזח, מתקרב אל המשפחה ומסיח את דעתו של פוסטר בסיפור על חייו-שלו. כשפוסטר מניח לרגע את אקדחו, רומז פרנדרגאסט לבת' והיא משתלטת על האקדח וזורקת אותו לים. בעוד בת' נמלטת עם אדל, שולף פרנדרגאסט את אקדחו וקורא לפוסטר לעצור.

פוסטר מגלה לתדהמתו שלמרות כל מה שראה בדרכו, הוא נחשב ל"איש הרע" במאורעות היום. פרנדרגאסט מקבל את טענותיו על חוליי החברה שראה, אך מבהיר לו שאין הם מצדיקים את מעשיו. פוסטר מבין שהוא בדרכו לכלא ולא מוצא עוד טעם לחייו. הוא שולף מכיסו אקדח מים שלקח מהבית, כדי לגרום לפרנדרגאסט לירות בו - וכך אכן קורה.

עם תום מאורעות היום חל שינוי בפרנדרגאסט, לאחר שגילה שהוא יכול לעמוד על שלו. את מפקדו, שבז לו לפני כן וכעת מתגאה בו מול העיתונות, הוא מבייש מול מצלמות הטלוויזיה. לאחר מכן הוא מחליט להמרות את פיה של אשתו, לחזור בו מפרישתו ולהישאר במשטרה.

צוות השחקנים

• מייקל דאגלס - ויליאם פוסטר (D-FENS)
• רוברט דובאל - מרטין פרנדרגאסט
• ברברה הרשי - בת' טרווינו, גרושתו של פוסטר
• רייצ'ל טיקוטין - סנדרה טורס, שותפתו של פרנדרגאסט
• טיוזדיי וולד - אמנדה, אשתו של פרנדרגאסט
• פול מייקל צ'אן - לי, בעל חנות נוחות
• פרדריק פורסט - ניק, בעל חנות עודפי צבא
• לויס סמית - אמו של פוסטר

טריוויה

שם הסרט במקור, Falling Down, המרמז להתמוטטותו הנפשית של פוסטר, לקוח משיר הילדים האנגלי הנודע "London Bridge Is Falling Down" ("גשר לונדון מתמוטט"). השיר מופיע בסרט כמוטיב חוזר - פרנדרגאסט שר אותו לאשתו כדי להרגיעה; כדור הזכוכית שקונה פוסטר לאדל ליום הולדתה מנגן את השיר; העיר אליה מתעתד פרנדרגאסט לעבור עם פרישתו מהמשטרה היא לייק האווסו סיטי שבאריזונה, בה ממוקם גשר לונדון הישן שפורק ב-1967 והועבר לעיר.

התסריטאי, אבה רוי סמית', נדחה פעם אחר פעם אחרי אולפני הקולנוע הגדולים כשהציג להם את התסריט. כשהתייאש ועמד לפנות ולהציג את התסריט לחברות טלוויזיה בכבלים, נתקל במקרה מייקל דאגלס בתסריט. דאגלס, שאמר לאחר מכן שמדובר בתסריט הטוב ביותר שקרא, החליט לקדם את הפקתו.

בשנת 2011 הוציאה להקת פו פייטרס את הסינגל 'Walk' מתוך אלבום האולפן השביעי שלה. השיר לווה בקליפ שבויים על ידי סם ג'ונס ומושפע באופן ברור מהסרט. בקליפ ניתן להבחין בבן דמותו של וויליאם פוסטר (המגולם על ידי דייב גרוהל, סולן הלהקה) המשחזר סצנות נבחרות מהסרט באופן הומוריסטי יחד עם יתר חברי הלהקה.

קבלה ביקורתית ומסחרית

הסרט התקבל בצורה פושרת מצד הקהל, אך הביקורות עליו נטו לכוון החיובי. משחקו של דאגלס בלט בביקורות החיוביות עליו.

הסרט עורר גם מספר מחלוקות. הטענה העיקרית נגדו הייתה שהוא מעודד לקיחת חוק לידיים על ידי אזרחים פרטיים. מהנדסים מובטלים שעבדו בעבר בתעשיית הביטחון האמריקאית מחו על הצורה בה הוצג פוסטר בסרט. בקוריאה הדרומית עוכבה הפצתו של הסרט בגלל איומי חרם, כמחאה על דמותו הסטריאוטיפית של לי, בעל חנות הנוחות.

ג'ואל שומכר זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על בימוי הסרט.

הסרט זכה לדירוג 73% באתר הביקורות Rotten Tomatoes.

קישורים חיצוניים

• "בדרך למטה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "בדרך למטה", באתר נטפליקס
• "בדרך למטה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "בדרך למטה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "בדרך למטה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "בדרך למטה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "בדרך למטה", באתר אידיבי
• "בדרך למטה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)