בוב הופ

בוב הופ (באנגלית: Bob Hope‏; 29 במאי 1903 – 27 ביולי 2003), או בשמו המקורי לסלי טאונס-הופ, היה בדרן אמריקני יליד בריטניה, כוכב קולנוע, רדיו ותיאטרון, שהרבה להופיע בפני חיילי צבא ארצות הברית ברחבי העולם.

בוב הופ
Bob Hope

לידה	29 במאי 1903 אלת'אם, הממלכה המאוחדת
פטירה	27 ביולי 2003 (בגיל 100) טולוקה לייק, לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סן פרננדו של המיסיון
שם לידה	Leslie Townes Hope
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1919–1997 (כ־78 שנים)
בן או בת זוג	דולורס הופ (19 בפברואר 1934–27 ביולי 2003)
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	ראו פרסים
http://www.bobhope.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה

בוב הופ, 1940

ילדותו

לסלי טאונס-הופ נולד בלונדון, החמישי משבעת בניהם של בנאי אנגלי, ויליאם הנרי הופ, ואביס טאונס, זמרת אופרטות ולשית שנאלצה לעבוד כמנקה. המשפחה התגוררה בבריסטול וב-1907 היגרה לארצות הברית והשתקעה בקליבלנד, אוהיו. הופ היה לאזרח אמריקני כשמלאו לו 17, ב-1920.

ראשית דרכו

בילדותו עבד הופ בעבודות מזדמנות, מגיל 12. בזמנו הפנוי היה מופיע ברחוב, רוקד ומתבדח כדי להרוויח כמה פרוטות מהצד. הוא השתתף בתחרויות ריקוד וכישרונות אחרים לחובבים ואף זכה בפרס על חיקוי של צ'ארלי צ'פלין. הוא ניסה את כוחו גם באיגרוף, התחרה לזמן קצר בשם פקי איסט, אולם לא זכה להצלחה.

ב-1925 צפה פאטי ארבוקל באחת מהופעותיו והשיג לו עבודה קבועה בהרכב בשם Hurley's Jolly Follies. שנה לאחר מכן הקים את להקת ה"דנסמדיאנז" (שילוב של רקדנים ובדרנים), יחד עם האחיות הילטון, תאומות סיאמיות שרקדו סטפס.

לאחר חמש שנים בסצנת הוודוויל היה הופ עצמו מופתע ומאוכזב כשנכשל במבחן בד ב-1930 ולא קיבל תפקיד בקליפורניה. הוא חזר לניו יורק והופיע במחזות זמר בברודוויי, ביניהם "רוברטה" ו"אדום חם וכחול", שבו הופיעה לצידו אתל מרמן. על פי רוב זכה לביקורות טובות, ששבחו את חוש התזמון הקומי שלו.

הוא שינה את שמו ל"בוב", כדי להימלט ממשחק המילים שהדביק לו את הכינוי "Hopelessly" (הופ - לסלי).

סרטי קולנוע

באמצע שנות ה-30 שב הופ להוליווד ונאלץ בתחילה לשחק בסרטים סוג ב' ובמספר קומדיות קצרות של האחים וורנר. אולם הקריירה שלו תפסה תאוצה במהרה: ב-1938 שר יחד עם שירלי רוס בסרט "המשדר הגדול של 1938" את הדואט שהפך לסמל המסחרי שלו, "תודה על הזיכרון". השיר היה להיט וזכה לביקורות טובות. השיר הסנטימנטלי והגמיש שימש את הכותבים של הופ פעמים רבות, כל פעם בגרסה שונה במשהו, לכבוד אירועים והופעות למיניהן.

הופעתו הקולנועית של הופ התאפיינה בגלגולי עיניים, יש שיאמרו מוגזמים. הופ תלה זאת בכך שבראשית דרכו אמר לו במאי קולנוע שמשחק בסרטים הוא מלאכה לעיניים בעיקר.

סרטיו והופעותיו ברדיו הפכו אותו לאחד הבדרנים הפופולריים בצפון-אמריקה. בשיאו הרוויח סכומי כסף גבוהים מהופעות חיות, למשל בסיבוב ההופעות של 1940, שארך שמונה שבועות והכניס סכום שיא של 100,000 דולר (כ-1.4 מיליון דולר במונחי 2006).

בין הסרטים הידועים ביותר של הופ ניתן למנות את "הברונטית האהובה עלי" ואת סרטי המסעות שבהם כיכב לצד בינג קרוסבי ודורותי למור, שחקנית אותה "גילה" במועדון לילה. הופ ולמור היו ידידים טובים לאורך שנים, והיא השחקנית המזוהה איתו ביותר על המסך הגדול. שחקניות אחרות איתן הופיע היו לוסיל בול, ג'יין ראסל וקתרין הפבורן.

הופ מעולם לא זכה בפרס אוסקר על תפקיד מסוים, אולם האקדמיה האמריקאית לקולנוע העניקה לו מספר פרסים מיוחדים, ואף הפקידה בידיו את הנחיית טקס חלוקת פרסי אוסקר פעמים רבות, החל בשנות החמישים ועד שנות השמונים.

שידורי רדיו וטלוויזיה

הופעתו הראשונה על המסך הקטן הייתה ב-1932, בשידור ניסיוני מוקדם של רשת CBS בניו יורק. הקריירה הטלוויזיונית שלו נמשכה כשישים וארבע שנים, בעיקר במסגרת רשת NBC. עם NBC הוא הופיע לראשונה ברדיו, ב-1937. שנה לאחר מכן החל להנחות תוכנית קבועה על שמו, שרצה עד 1953. החל מראשית הטלוויזיה הנחה לסירוגין את התוכנית שעת הקומדיה של קולגייט בערוץ הטלוויזיה של NBC ובמשך השנים הופיע בספיישלים רבים בערוץ זה, על פי רוב תחת חסותה של ענקית הנפט טקסקו. ידועים מכל היו הספיישלים שהופקו לכבוד חג המולד, בהם נהג לשיר את "פעמוני כסף" כדואט עם כוכבניות צעירות, כגון אוליביה ניוטון-ג'ון וברוק שילדס.

הוא הופיע בתפקיד אורח, בסוף שנות השמונים, בתוכנית "בנות הזהב". הופעתו האחרונה בטלוויזיה הייתה ב-1996, כשהנחה בצוותא עם טוני דנזה רטרוספקטיבה על נשיאי ארצות הברית.

הופעות בפני אנשי צבא

בוב הופ והשחקנית ג'יין ראסל בהופעה עם תזמורת הרדיו של הצבא האמריקני, 1944

הופ היה מעורב לאורך חייו בפעולת ארגון השירות המאוחד (United Service Organization או בקיצור USO), ארגון שמטרתו לארגן הופעות של בדרנים ומוזיקאים אמריקנים בבסיסי זרועות הצבא האמריקאי ברחבי העולם. לראשונה הופיע במסגרת ה-USO ב-6 במאי 1941. הופ הופיע בפני לוחמים במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם ומלחמת המפרץ. להופעותיו מחוץ לגבולות ארצות הברית נהג להופיע במדים. בסך הכול יצא לשישים סיבובי הופעות מטעם ה-USO, על פני חמישים שנה. בשנת 1972 לצידו הופיע אינגבורג סורנסן שהייתה באותה שנה סגנית מיס עולם.

ב-1997 חוקק הקונגרס של ארצות הברית (בחתימתו של הנשיא קלינטון) חוק שהעניק להופ מעמד של "ותיק מלחמה של כבוד". הופ כינה את ההכרה הזו: "הכבוד הגדול ביותר שאי פעם קיבלתי".

הזיהוי של הופ עם הכוחות הלוחמים לא תמיד הועיל לו. הוא נהיה מזוהה עם "המכונה המלחמתית" וכאשר המלחמה לא הייתה פופולרית, כמו בימי וייטנאם, גם תדמיתו של הופ סבלה כתוצאה מכך.

ספורט

בוב הופ היה ידוע באהבתו לספורט. בצעירותו עסק כאמור באיגרוף ולכל אורך חייו שיחק ביליארד, צפה במשחקי פוטבול ואף היה הבעלים של שתי קבוצות: הקליבלנד אינדיאנס והלוס אנג'לס ראמס.

אולם מעל הכול נקשר שמו של הופ במשחק הגולף. הוא שיחק באירועים שארגן סבב ה-PGA, כמו גם עם כמעט כל הנשיאים מדווייט אייזנהאואר ועד ג'ורג' בוש הבן. על הבמה במופעיו, השתמש במחבט גולף כאחד מהאביזרים האהובים עליו.

בהופעת אורח שלו במשפחת סימפסון בתפקיד עצמו, הוא הופיע בפני חיילים בבסיס פורט ספרינגפילד, ואמר להם: "ראש העיר קווימבי הוא חתיכת שחקן גולף. הכדורים שלו מבלים יותר זמן מתחת למים מגרג לוגניס". בכך לכדו כותבי הסימפסונס שניים מהסממנים המזוהים ביותר עם הופ בזיכרון הלאומי האמריקני: ההופעות בפני חיילים וגולף.

ב-1978 הוענק לו פרס בוב ג'ונס (אותו חילק עם בינג קרוסבי), הפרס הגבוה ביותר של איגוד הגולף האמריקני. הוא גם חבר בהיכל התהילה העולמי של הגולף.

חייו האישיים

לפי הביוגרף ארתור מרקס (בנו של גראוצ'ו מרקס, שהיה קולגה של הופ ואף התחרה בו), הופ נישא בראשונה לגרייס לואיז טרוקסל, שותפתו לבמות הוודוויל. הם נישאו ב-25 בינואר 1933. הופ טען שנים רבות לאחר מכן שלא היו אלה נישואים של ממש, ושהם התגרשו זמן קצר לאחר מכן.

הופ נישא בשנית ב-23 בפברואר 1934, לדולורס דפינה, זמרת מועדונים קתולית. שמה על הבמה היה דולורס ריד. הופ פגש אותה במועדון במנהטן בו הופיעה. דפינה והופ נשארו ביחד עד מותו ב-2003. הנישואים בני 69 השנים הם הארוכים ביותר בתולדות כוכבי הוליווד. הם אימצו ארבעה ילדים, כולם מאותו בית יתומים באוונסטון, אילינוי.

לפי הביוגרף לורנס קווירק ואחרים, היה ידוע לכל על רומנים רבים שניהל הופ עם שחקניות שהיו באותם זמנים צעירות ממנו בעשרות שנים.

אחרית ימיו

בוב הופ בהופעה בבסיס חיל האוויר לאקלנד, 1990

הופ האריך ימים, עד כדי כך שפעמיים פורסמו בתקשורת הספדים שקוננו על מותו בעודו בחיים: ב-1998 הספד מוכן של סוכנות הידיעות AP פורסם בטעות באינטרנט, וגרם לכך שמותו הוכרז בבית הנבחרים. ב-2003 פורסם באתר של CNN הספד מוכן נוסף, יחד עם ידיעות על מותם של ידוענים אחרים.

ב-29 במאי 2003 חגג הופ את יום הולדתו המאה והצטרף לאירווינג ברלין וג'ורג' ברנס, אנשי תעשיית המופעים שהגיעו לגיל מאה לפניו. 35 מדינות הכריזו על היום כ"יום בוב הופ", ופינת הרחובות הוליווד וווין בלוס אנג'לס נקראה "כיכר בוב הופ". הופ הקשיש היה שווה, לפי דיווחים, מעל מיליארד דולר, הון שצבר בעיקר על ידי השקעות נבונות בנדל"ן.

אף על פי שכבר היה זקן וחלש לא איבד את חוש ההומור שלו, ואמר על עצמו: "אני כל כך זקן, שכבר ביטלו את סוג הדם שלי". על ערש מוות, כששאלה אותו רעייתו היכן ירצה להיקבר, הוא ענה: "הפתיעי אותי".

חודשיים לאחר ציון המאה הוא מת מדלקת ריאות. ההספדים ביום מותו, 27 ביולי 2003, ציינו בעיקר את מסירותו ל-USO ואת העובדה שהופיע בפני 11 נשיאים.

לאחר מותו גילו שהוא המיר את דתו לקתוליות, ככל הנראה בהשפעת אשתו דולורס. בהתאם לכך הוא נקבר בבית הקברות של המיסיון בסן פרננדו.

פרסים ועיטורים

ב-2004 נכלל ברשימת הקומדי סנטרל 100, של מאה הסטנדאפיסטים הטובים ביותר. ב-2005 נבחר בין חמישים "הבדרנים של הבדרנים", כלומר בסקר של חברים למקצוע. מקומו אינו נפקד בדרך כלל מרשימות מסוג זה.

פרסי אוסקר

• שני פרסי אוסקר של כבוד
• שני פרסים מיוחדים
• פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית

כוכבים בשדרת הכוכבים

בוב הופ זכה ללא פחות מארבעה ציונים שונים בשדרת הכוכבים של הוליווד:

• כוכב קולנוע (בשדרות הוליווד 6541)
• כוכב רדיו (בשדרות הוליווד 6141)
• כוכב טלוויזיה (בשדרות הוליווד 6758)
• לוח מיוחד לתיאטרון (בשדרות הוליווד 7021)

מדליות

• מדליית הזהב של הקונגרס, שהוענקה לו ב-8 ביוני 1962
• מדליית החרות הנשיאותית, שהעניק לו לינדון ג'ונסון ב-20 בינואר 1969, יומו האחרון בבית הלבן

תארים וכיבודים נוספים

הופ זכה לתארים וכיבודים רבים ומגוונים, על הסקאלה שבין אביר האימפריה הבריטית (KBE) ל"פרס הפודינג הנמהר".

• אביר מפקד עם כוכב במסדר הקדוש גרגוריוס (1998)
• כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
• פרס צלחת הזהב (1960)
• פרס אוסקר לשם כבוד (1966)
• פרס אוסקר לשם כבוד (1941)
• פרס אוסקר לשם כבוד (1953)
• פרס אוסקר לשם כבוד (1945)
• אגדה חיה של ספריית הקונגרס
• Trustees Award (1959)
• פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית (4 באפריל 1960)
• פרס גילדת שחקני המסך
• פרס אמי
• פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים
• אביר במסדר הקדוש סילבסטר
• המדליה הלאומית לאומנויות
• מדליית החירות הנשיאותית
• פרס פיבודי
• מדליית הזהב של הקונגרס
• פרס גלובוס הזהב
• דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת המדינה של אוהיו
• מדליית החירות
• אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית
• פרס הורשיו אלג'ר
• היכל התהילה של עולם הגולף
• פרס החירות על שם רונלד רייגן
• פרס מרכז קנדי

הנצחה

מטוס C-17 גלובמאסטר של חיל האוויר האמריקני הנקרא על שמו של בוב הופ

בין המקומות והאירועים הנקראים על שמו ניתן למנות את:

• "בוב הופ קרייזלר קלאסיק", תחרות גולף בסבב ה-PGA
• "דרך בוב הופ" בברבנק, קליפורניה ובראנצ'ו מיראז', קליפורניה
• "רוחו של בוב הופ", מטוס C-17 גלובמאסטר של חיל האוויר של ארצות הברית
• כיכר "בוב הופ" בלוס אנג'לס
• שדה התעופה בוב הופ המשרת את אזור ברבנק-גלנדייל-פסדינה בקליפורניה. מקור השם בבדיחה של הופ, שבתגובה לידיעה שנמל התעופה של מחוז אורנג' נקרא על שמו של ג'ון ויין ב-1979, אמר בבדיחות הדעת שהוא גם רוצה שיקראו על שמו נמל תעופה.
• "תיאטרון בוב הופ" בסטוקטון, קליפורניה ועוד תיאטרון בשם זה באזור הולדתו בלונדון. גם בדאלאס, טקסס יש תיאטרון משוכלל הנקרא על שמו, שאת בנייתו מימן.
• אניית הצי האמריקאי "בוב הופ", אחד מכלי השיט הבודדים של הצי שנקרא על שם אדם בחייו
• "2829 בובהופ", אסטרואיד

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בוב הופ (באנגלית)

• בוב הופ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• בוב הופ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בוב הופ, באתר AllMovie (באנגלית)
• בוב הופ, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• בוב הופ, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• בוב הופ, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• בוב הופ, באתר ספוטיפיי
• בוב הופ, באתר Last.fm (באנגלית)
• בוב הופ, באתר AllMusic (באנגלית)
• בוב הופ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בוב הופ, באתר Discogs (באנגלית)
• בוב הופ, באתר Songkick (באנגלית)
• בוב הופ, באתר Genius
• בוב הופ, באתר בילבורד (באנגלית)
• הספדים:
  • CNN
• בוב הופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• בוב הופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)