בולרו (סוגה)
בולרו (Bolero) מתייחס לשתי סוגות שונות של מוזיקה היספנית בקצב איטי והריקודים הנלווים להם.[1] הסוג העתיק ביותר של בולרו מקורו בספרד בסוף המאה ה-18 כסוג של מוזיקה סלונית, שהשפיעה על מלחינים של מוזיקת אמנות ברחבי העולם, המפורסמת ביותר בבולרו של מוריס ראוול, כמו גם בסגנון פלמנקו המכונה בולרה (אנ'). מקורה של הסוגה האחרת הוא במזרח קובה בסוף המאה ה-19 כחלק ממסורת הטרובא (אנ').[2] הסוגה והזמרה במקצב 4/4, זכתה לפופולריות רחבה ברחבי אמריקה הלטינית לאורך המאה ה-20[3] וממשיכה לשגשג.
 | |
| מקורות סגנוניים | מוזיקה קובנית |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | שנות ה-80 של המאה ה-19, סנטיאגו דה קובה, קובה |
| נגזרות | בצ'אטה |
| סוגות היתוך | |
| בולרו-סון, בולרו-צ'ה, בולרו-ממבו | |
| סצינות אזוריות | |
| קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, מקסיקו, פוארטו ריקו, ספרד, וייטנאם | |
  | |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Carpentier, Alejo אלחו קרפנטייר 2001 [1945].Alejo Carpentier, Music in Cuba, U of Minnesota Press, 2001. (באנגלית) Music in Cuba. Minneapolis MN
- ^ Carlos Quintana, What Are the Origins of Bolero?, LiveAbout (באנגלית)
- ^ Glossary, National Museum of American History, 2015-03-10 (באנגלית)