בזאנסון
בֶּזַאנסוֹן (בצרפתית: Besançon) היא עיר במזרח צרפת. משמשת כבירת מחוז דו ושימשה גם כבירת חבל פראנש-קונטה עד סוף שנת 2015. העיר ממוקמת סמוך לגבול עם שווייץ, על גבי עיקול של הנהר דו (Doubs). בשנת 2005 היו במטרופולין של העיר יותר מ-220,000 תושבים.
| |||
מראה העיר | |||
מדינה | צרפת | ||
---|---|---|---|
חבל | בורגון-פראנש-קונטה | ||
מחוז | דו | ||
קומונה | גראנד בזאנסון | ||
ראש העיר |
ז'אן-לואי פוסרה | ||
שטח | 65.05 קמ"ר | ||
גובה | 610 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 119,198 (1 בינואר 2021) | ||
‑ במטרופולין | 222,381 | ||
‑ צפיפות | 1774 נפש לקמ"ר (2005) | ||
קואורדינטות | 47°14′32″N 6°01′17″E / 47.242222222222°N 6.0213888888889°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.besancon.fr | |||
היסטוריה
עריכההעיר יושבה לראשונה בתקופת הברונזה, 1500 לפנה"ס על ידי שבטים גאלים.
העיר נכבשה על ידי יוליוס קיסר במאה ה-1 לפנה"ס, והיא הייתה חלק מאזור גאליה, בתקופה זו העיר נקראה Vesontio.
בשנת 843 חולקה האימפריה הקארולינגית בהסכם ורדן, והעיר נפלה בחלקו של לותאר הראשון נכדו של קרל הגדול.
משנת 1034 הייתה העיר חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, והקיסר פרידריך הראשון הפך אותה לעיר אוטונומית תחת שלטונו של הארכיבישוף של בזאנסון.
בסוף המאה ה-12 נלחמו הארכיבישופים המקומיים בקיסר, ובשנת 1290 קיבלה העיר את עצמאותה.
בתחילת המאה ה-15 נישאה דוכסית בורגוניה מארי למקסימיליאן הראשון והוא קיבל את דוכסות בורגונדיה ובזאנסון בתוכה בנחלתו, בשנת 1519 קיבל קרל החמישי מלך ספרד את הדוכסות.
בשנת 1678 נחתם חוזה ניימיכן שהותיר את העיר בשליטת צרפת, בזמן זה הפכה העיר למרכז מנהלי. במלחמת צרפת–פרוסיה הופצצה העיר מספר פעמים.
במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר. בין השנים 1940 ל-1944 הם הוציאו להורג במצודה שמעל העיר כמאה מלוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית. מקס ארבה, מתושבי העיר, עזר למשפחה של פליטים יהודים לעבור את הגבול לשווייץ, תוך סיכון גדול. על פעילותו זו הוא הוכר כחסיד אומות העולם[1]. בשנת 1959 הפכה ממשלת צרפת את המצודה למוזיאון.
אתרים
עריכהבזאנסון נחשבת לאחד המרכזים ההיסטוריים של צרפת. יש בה אתרים מתקופת ימי הביניים, הרנסאנס, ודה וובאן. האתרים הידועים הם:
- שרידים מהתקופה הרומית
- שרידים מהמאה ה-16
- מצודת דה וובאן (מצודת בזאנסון) נבנתה בשנת 1668 על ידי מרשל צרפת דה וובאן (Sébastien Le Prestre de Vauban). לאחר מלחמת העולם השנייה רכשה העירייה את המקום, וכיום הוכרזה כאתר מורשת עולמית יחד עם שאר ביצורי וובאן.
- הקתדרלה של סנט ז'אן
- מספר מבנים בסגנון הרנסאנס הספרדי
- בית הכנסת הגדול בזאנסון
תחבורה
עריכההעיר מקושרת באמצעות מערכת כבישים מהירים בין היתר לשטרסבורג ולנאנסי. בעיר עוצר קו של הרכבת המהירה TGV. יש בקרבתה שני שדות תעופה קטנים המשמשים לתעופה קלה. התחבורה הציבורית מסופקת על ידי חברת ג'ינקו. בספטמבר 2014 החלה לפעול בעיר רכבת קלה. אורך הקו הוא 13 ק"מ מדרום-מערב לצפון-מזרח. בעיר פרושה רשת של תחנות עגינה של אופניים ציבוריים, בדומה לקיים בפריז.
יהדות בזאנסון
עריכה- ערך מורחב – יהדות בזאנסון
הקהילה היהודית הראשונה המתועדת בבזאנסון הוקמה במאה 14. למרות גירוש היהודים מממלכת צרפת בשנת 1394, יהודי בזאנסון הורשו לגור בעיר עד שנת 1450. הקהילה היהודית הוקמה שוב רק לאחר המהפכה הצרפתית אשר העניקה ליהודים מעמד שווה לכלל אזרחי צרפת.
בסוף המאה ה-19, במהלך המהפכה התעשייתית, הקהילה היהודית בבזאנסון רשמה לזכותה הצלחות רבות. משפחת ליפמן הקימה את מותג השעונים ליפ שהפך לאחד ממנועי הכלכלה של האזור ונשאר קשור לשם העיר.
בשנת 1881, נחתם צו המאשר את הקמת קונסיסטוריה יהודית שמושבה בבזאנסון שתפקידה לנהל את פעילות הקהילה היהודית, דבר המצביע על חשיבות הקהילה.
ערב מלחמת העולם השנייה הקהילה מנתה כ־2,000 נפשות. הקהילה הושמדה בעקבות המדיניות האנטישמית של ממשלת וישי והוקמה שוב בשנות השישים של המאה ה-20 בזכות הגירתם של יהודים רבים מאזור המגרב.[2]
ערים תאומות
עריכה- פרייבורג, גרמניה (מ־1959)
- האדרספילד, אנגליה (מ־1955)
- חדרה, ישראל (מ־1964)
- פאביה, איטליה (מ־1964)
- נשאטל, שווייץ (מ־1975)
- דורולה (אנ'), בורקינה פאסו (מ־1985)
- קואופיו, פינלנד (מ־1986)
- מאן (אנ'), חוף השנהב (מ־1991)
- טבר, רוסיה (מ־1996)
- ביסטריצה, רומניה (מ־1997)
- ביילסקו-ביאלה, פולין (מ־2000)
- שרלוטסוויל, וירג'יניה, ארצות הברית (מ־2006)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בזאנסון (בצרפתית)
- בזאנסון, ברשת החברתית פייסבוק
- בזאנסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- בזאנסון, ברשת החברתית אינסטגרם
- בזאנסון, ברשת החברתית LinkedIn
- בזאנסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אתר מצודת בזאנסון
- בזאנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בסנסון (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מקס ארבה, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ Daniela W, daniela wurdack: Passé et présent de la communauté juive de Besançon. La contribution des familles Weil et Veil-Picard, daniela wurdack, 2009-11-25